טיפ מס' 222: החוק הביולוגי הרביעי

פורסם לראשונה ב-17.3.2017

 

 

החוק הביולוגי הרביעי של הרפואה החדשה הוא כנראה זה שיוצר הכי הרבה התנגדויות. מדוע?

יש לכך מספר סיבות. אחת מהן היא כנראה, שלמשמעויות של התגליות שמייצג חוק זה יש השלכות מיידיות ומוחשיות על החלטות שאנשים רבים צריכים להחליט ביומיום, כגון:

  • האם לקחת אנטיביוטיקה?
  • האם לחסן את הילדים?
  • האם להתחסן נגד שפעת?
  • האם להתרחק מאנשים חולים במחלות "מדבקות" כדי שלא אדבק?

וכו' וכו'

 

התפיסה המקובלת

התפיסה המקובלת ברפואה המערבית המודרנית אומרת שהמחלות הנקראות מחלות זיהומיות, נגרמות כתוצאה ממיקרובים שפלשו לגוף – וירוסים, חיידקים ופטריות, וכדי להתרפא ממחלות אלה יש צורך להשמיד את הפולשים "הרעים".

גישה זו נעשתה הגישה השלטת ברפואה בעיקר בעקבות ממצאיו של לואי פסטר בסוף המאה ה-19, למרות שלואי פסטר עצמו הודה קרוב למותו שהוא טעה.

 

בשנת 1995 יצא לאור ספר בשם The Private Science of Louis Pasteur ("המדע הפרטי של לואי פסטר") מאת ג'רלד גייסון, שהיה פרופ' להיסטוריה באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב.

בין היתר חושף הספר סתירות בין ממצאיו האמיתיים של פסטר לבין פרסומיו המדעיים והוא מראה שחלק מפרסומיו המדעיים של פסטר היו מוטים ומגמתיים והתבססו רק על אותם ממצאים שתאמו את השקפותיו.

 

התגליות של הרפואה החדשה

בתמציתו, החוק הביולוגי הרביעי של הרפואה החדשה אומר כך:

במחלות בהן יש מעורבות של מיקרובים (כולל המחלות הנחשבות כמחלות זיהומיות שנגרמות לפי הרפואה המקובלת בגלל מיקרובים), המיקרובים אינם הגורם לבעיה. הם נעשים פעילים רק בשלב הריפוי כדי לעזור לגוף בתהליך הריפוי הטבעי.

 

חוק זה מראה גם שלכל הרקמות בגוף שהתפתחו משכבת נבט מסויימת, קשורים סוגים ספציפיים של מיקרובים אשר מתוכנתים לעזור בשעת הצורך לריפוי של אותן רקמות.

 

מלבד מקרים חריגים בהם חדרו לגוף מיקרובים שלא אמורים להיות בו (בגלל פציעה למשל), פעילותם של כל המיקרובים המעורבים במחלות נשלטת ומבוקרת ע"י המוח.

כאשר המיקרובים (שהתרבו בגוף כדי לעזור בתהליכי הריפוי) סיימו את תפקידם ואין בהם יותר צורך, דואג המוח להשמידם.

מהם הכלים העומדים לרשות המוח לצורך השמדת מיקרובים שכבר אין בהם צורך?

מרכיבים שונים של מה שמקובל לקרוא "המערכת החיסונית".

 

מידע נוסף על החוק הביולוגי הרביעי ניתן למצוא בקישור הזה: החוקים הביולוגיים

 

השמדת המיקרובים ע"י אנטיביוטיקה

מכיוון שהמיקרובים מאיצים את תהליכי הריפוי, ומכיוון שמרבית הסימפטומים הלא נעימים במחלות מופיעים בשלב הריפוי, פעילות המיקרובים מחריפה את הסימפטומים האלה. זוהי אחת הסיבות לכך שהשמדתם של אותם מיקרובים ע"י אנטיביוטיקה או אמצעים אחרים מפחיתה את אותם סימפטומים לא נעימים.

סיבה נוספת להחלשת הסימפטומים:

לאנטיביוטיקה יש השפעה שמגבירה את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית.

תהליכי ריפוי מתבצעים רק תחת השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית.

ברגע שנחלשת ההשפעה הפארא-סימפתטית ומתחזקת ההשפעה הסימפתטית בגלל השימוש באנטיביוטיקה, תהליכי הריפוי הטבעיים מואטים או נעצרים לגמרי ויחד איתם גם הסימפטומים האופייניים (חום, דלקת, הפרשות שונות וכו').

 

הסיפור המדהים על מאשה ודאשה

סיפור זה פורט בהרחבה בטיפ מס' 83.

מאשה ודאשה היו תאומות סיאמיות שחיו בגוף אחד במשך 53 שנים, מהן כ-40 שנה במכון מחקר במוסקבה.

הנקודה העיקרית בסיפורן, הרלוונטית לטיפ זה היא זאת:

חלק ממערכות גופן היו משותפות, כולל מערכת הדם. ולמרות שמערכת הדם שלהן היתה משותפת, היו מקרים בהן אחת מהן חלתה במחלה שנחשבת זיהומית, כגון חצבת, והשניה נשארה בריאה!

לא ניתן להסביר תופעה כזאת לפי התיאוריות של הרפואה המקובלת.

 

חוקרים ורופאים המערערים על התפיסה המקובלת

יותר ויותר רופאים ומדענים מגלים עובדות שונות שאינן תואמות את התיאוריות עליהן מבוססת הרפואה המקובלת, אותה רפואה המכריזה על עצמה כ"רפואה מבוססת ראיות".

 

להלן מספר דוגמאות:

 

אחד הבולטים בין בין אנשי מדע אלה הוא הביולוג הגרמני ד"ר לנקה, עליו הרחבנו בטיפ מס' 149 וטיפ מס' 221.

מאבקיו של ד"ר לנקה, שהוא מומחה בוירולוגיה, החלו כאשר הוא ביקש לראות את ההוכחות לקיומו של וירוס ה-HIV, הנחשב כמחולל מחלת האיידס, וגילה שאין הוכחות כאלה העומדות בקריטריונים המדעיים המקובלים. תוך כדי חיפושיו הוא גם גילה שחלק מתוצאות המחקרים הקשורים לגילויו כביכול של ה-HIV זויפו או "שופצו" בהתאם לצורך.על רקע זה הוא החל לבדוק לגבי שאר הוירוסים הנחשבים כמחוללי מחלות ומה שהוא גילה הפך אותו באופן "טבעי" לאחד מאויבי הממסד הרפואי.

הוא גילה, שלמעשה לא הוכח עד כה בצורה מדעית טהורה, קיומו בגוף האדם של אף לא אחד מאותם וירוסים הנחשבים כמחוללי מחלות.

 

 

אדם אחר שמתבלט בשנים האחרונות במאבקיו נגד שיטת החיסונים הנהוגה בעולם הוא ד"ר אנדרו וויקפלד, אשר מנסה להראות בכל דרך אפשרית את הנזקים שגורמים החיסונים לילדים, ובעיקר את העובדות לטענתו שהחיסונים הם הגורם העיקרי לעלייה הדרמטית באחוז מקרי האוטיזם אצל ילדים.

מידע נוסף יש בקישורים האלה:

מחוסנים: מטיוח לקטסטרופה

ראיון עם ד"ר אנדרו וויקפילד

 

 

המועצה הרפואית הבינלאומית לחיסונים היא עמותה של רופאים, אחיות ואנשי מקצועות רפואה אחרים, אשר מטרתה כפי שמוצהרת באתר שלה היא:"להביא טיעונים נגדיים למסרים של חברות התרופות, הממשלה וסוכנויות הרפואה הטוענות שהחיסונים הם בטוחים, יעילים ולא גורמים לשום נזק. כל אחד מחברי המועצה הגיע למסקנות שלנו באופן אישי, אחרי אלפי שעות של מחקר אישי, לימוד והתבוננות".

 

האתר http://www.virusmyth.com הוקם ע"י קבוצה של מדענים אשר קראו לבחינה מחדש של גילויו כביכול של וירוס ה-HIV.בשנת 1991 הם שלחו מכתבים לעורכים של 4 מהמגזינים מהמכובדים והחשובים בעולם בתחום הרפואה: Nature, Science, The Lancet and The New England Journal of Medicine

כל המגזינים הנ"ל סירבו לפרסם את המכתב.

את רשימת המדענים שחתמו על המכתב ניתן למצוא בקישור הזה: The Group.

ב-1995 הסכים המגזין Science לפרסם מכתב של חלק מחברי הקבוצה הנ"ל. זה הקישור: AIDS Proposal

להלן ציטוט מתוך האתר הנ"ל מדבריו של , ביוכימאי שזכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1993:

"אם יש הוכחה ש-HIV גורם לאיידס, אמורים להיות מסמכים מדעיים המראים עובדה זו, אם ביחידות או בצורה קולקטיבית. לא קיימים מסמכים כאלה".

 

 

ד"ר סוזן המפריז היא רופאה נוספת המתבלטת בשנים האחרונות בין הרופאים והחוקרים המתנגדים לשיטת החיסונים המקובלת. כתבנו עליה בטיפ מס' 126.

בקישור שכאן יש מסר קצר של ד"ר המפריז לאזרחי ישראל בעקבות בהלת הפוליו שהיתה בארץ בשנת 2013:

האמת על החיסונים נגד פוליו

 

הספר Virus Mania שיצא לאור ב-2007 הוא מסמך חובה לכל מחפשי האמת שמאחורי הקלעים בנושא מחלות ומגיפות ויראליות.

אחת מכותרות המשנה של ספר זה היא: "כיצד התעשיה הרפואית ממשיכה להמציא מגיפות ולעשות רווחים של מליארדי דולרים על חשבוננו".

ניתן להוריד את הספר (באנגלית) ללא תשלום בפורמט PDF בקישור הזה:

http://www.whale.to/c/Virus-Mania55tt66.pdf

 

ד"ר אריה אבני הוא אחד הקולות הבולטים בישראל כנגד הגישה הרפואית המקובלת. מידע יש באתר שלו "טבע ישראלי" ובדף הפייסבוק "הרפואה הנכונה – ד"ר אריה אבני"

 

השמות הנ"ל הם רק מספר דוגמאות בודדות.

ככל שיותר רופאים וחוקרים יוכלו לחקור את נושא המיקרובים והמחלות בצורה אובייקטיבית, נטולת אינטרסים, ולהשמיע את קולם ללא חשש, סביר להניח שהם יגלו יותר ויותר ממצאים התואמים, לפחות בחלקם, את התגליות עליהן מבוסס החוק הביולוגי הרביעי של הרפואה החדשה.  

  

 

  ........................................................................................................

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.