טיפ מס' 176: מגיפות - חלק א'

פורסם לראשונה ב-14.6.2015

 

 

שאלות בנושא המגיפות מתעוררות כמעט בכל הזדמנות שבה מתפתח דיון על הרפואה החדשה. לפי התרשמותי, להרבה אנשים קשה באופן מיוחד לקבל את ההבנות של הרפואה החדשה בנושא זה.

הכוונה כאן היא להציג את התפיסה של הרפואה החדשה לגבי מגיפות, כפי שאני מבין אותה, וכן מידע תומך ממקורות נוספים.

מפאת היקף החומר חולק הנושא לשני טיפים. חלק ב' יופיע בטיפ הבא.

 

חלק מהטיעונים שיוצגו כאן עלולים לעורר התנגדויות, סקפטיות, ציניות ואפילו כעסים. לכן, כדי לקחת את הדברים לכיוון בונה ותורם, אתם מוזמנים לכתוב לי באימייל חוזר כל טיעון ענייני או עובדתי, שעשוי לתרום לדיון בנושא זה של הבנת תופעת המגיפות.

אם תהיינה מספיק תגובות, ארכז אותן באחד הטיפים הקרובים, ואם יהיה צורך, אקדיש לכך גם יותר מטיפ אחד.

במידה ותהיינה מעט תגובות, אך כאלה שתורמות לדיון, אוסיף אותן כנספחים באחד או יותר מהטיפים הבאים.

 

א. התייחסות לחוקים הביולוגיים של הרפואה החדשה

הרפואה החדשה מבוססת על 5 חוקים ביולוגיים שהתגלו ע"י ד"ר האמר.

משמעות המושג "חוק ביולוגי" היא שלא יתכן שהדברים בטבע יעבדו בשונה מהחוק. אין יוצאים מן הכלל.

אם הוגדר חוק טבע כלשהו ונמצא שיש חריגים שלא מצייתים לאותו חוק, זה אומר שמה שהוגדר ע"י בני האדם כחוק טבע אינו ממש חוק, אלא תיאוריה, תופעת טבע נפוצה, מרכיב כלשהו בחוק יותר נרחב וכו'.

 

עד כה לא נעשו הרבה מחקרים של חוקרים מהממסד המדעי או הרפואי לבדיקת החוקים הביולוגיים שמצא ד"ר האמר. אותם מחקרים שכן נעשו ופורסמו, הראו תאימות מלאה לממצאיו של ד"ר האמר.

מידע על חלק ממחקרים אלה ניתן למצוא בטיפ מס' 36, או בקישור הזה: Verifications

 

למיטב ידיעתי, אין עדיין ברפואה אף מודל, מלבד זה של הרפואה החדשה, אשר מאפשר לגלות ולהוכיח בצורה מדעית מה גורם לכל אחת מהמחלות (ראה את המאמר: "המודל המדעי של הרפואה החדשה").

 

הידע והניסיון המצטברים מעבודתו של ד"ר האמר ושל מטפלים רבים אחרים, מראה שהחוקים הביולוגיים של הרפואה החדשה מהווים בסיס מוצק ואמיתי להבנת המחלות.

אם החוקים הביולוגיים אכן נכונים, ואנחנו רואים שהם עובדים בצורה מדוייקת כשמדובר בחולה יחיד, מן ההכרח שהם יעבדו בצורה מדוייקת גם כשמדובר על ציבור גדול, בין אם מדובר על עשרות, מאות, אלפים או מיליונים של בני-אדם.

 

אחרי כל ההקדמה הארוכה הזאת נכון יהיה להזכיר מה אומרים החוקים הביולוגיים הרלוונטיים לטיפ זה. הניסוחים כאן הם בתרגום חופשי שלי ולא בדיוק כפי שנוסחו ע"י ד"ר האמר:

 

1. החוק הביולוגי הראשון של הרפואה החדשה אומר כך:

מחלות הן ביטוי לתוכניות ביולוגיות של הטבע, אשר הופעלו בעקבות קונפליקט שהתפרש ע"י תת המודע שלנו כמצב חרום שמחייב התייחסות מתאימה. תוכניות ביולוגיות (מחלות) אלה נועדו לעזור לגוף להתמודד עם אותם מצבי חירום.

 

2. החוק הביולוגי השני של הרפואה החדשה אומר כך:

לכל מחלה יש שני שלבים:

א. השלב האקטיבי של הקונפליקט

ב. שלב הריפוי (שגם הוא מחולק לשני שלבים שביניהם מופיע משבר הריפוי).

 

הניסיון מראה שמרבית הסימפטומים הגורמים לאנשים ללכת לרופאים או למטפלים הם סימפטומים של שלב הריפוי.

 

3. החוק הביולוגי הרביעי של הרפואה החדשה אומר כך:

כל המיקרובים (וירוסים, חיידקים ופטריות) החיים באופן טבעי בגוף, נמצאים שם כדי לעזור לגוף.

כל סוג מיקרובים קשור בעיקר לאחת משכבות הנבט.

המיקרובים מופעלים ע"י המוח רק בשלב הריפוי של מחלה, כדי לעזור בתהליכי הריפוי.

 

מהי משמעות הדברים עד כאן:

  1. מחלות אינן נגרמות ע"י מיקרובים אלא ע"י קונפליקטים.
  2. מרבית הסימפטומים של מחלות מופיעים בשלב הריפוי.
  3. כאשר מוצאים בגוף כמות גדולה של וירוסים או חיידקים פעילים, זה אומר שאותו אדם נמצא כבר בשלב הריפוי מאותו קונפליקט שהפעיל את התוכנית הביולוגית (המחלה).

 

מידע מפורט באנגלית על החוקים הביולוגיים יש בקישור הזה: The Five Biological Laws

 

ב. לואי פסטר

התפיסה עליה מבוססת הרפואה המערבית המודרנית נקבעה בעיקר בעקבות תגליותיו של הכימאי הצרפתי לואי פסטר, שחי בשנים 1895-1822. למרות שלקראת מותו הודה לואי פסטר שהוא טעה, הצליחה להשתלט על הרפואה המודרנית התפיסה האומרת שחלק גדול מהמחלות נגרמות ע"י מיקרובים (חיידקים, וירוסים, פטריות). על בסיס תפיסה זו, כדי להתרפא ממחלה צריך להשמיד את המיקרובים שגרמו לה, וכדי למנוע התפתחותן של מחלות צריך להתחסן נגד אותם מיקרובים שגורמים להן.

 

בשנת 1995 יצא לאור ספר בשם The Private Science of Louis Pasteur ("המדע הפרטי של לואי פסטר") מאת ג'רלד גייסון, שהיה פרופ' להיסטוריה באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב. הספר מתבסס על כתבי יד פרטיים של לואי פסטר, שהותרו לחשיפה לקהל הרחב רק מספר שנים לפני פרסום הספר. בין היתר חושף הספר סתירות בין ממצאיו האמיתיים של פסטר לבין פרסומיו המדעיים והוא מראה שחלק מפרסומיו המדעיים של פסטר היו מוטים ומגמתיים והתבססו רק על אותם ממצאים שתאמו את השקפותיו.

 

ג. ד"ר סטפן לנקה

לפי הרפואה המקובלת, הגורם למחלת האיידס הוא הנגיף HIV שהתגלה בשנות ה-80 ע"י חוקרים צרפתיים בראשות לוק מונטנייה (שקיבל ב-2008 את פרס נובל) וע"י חוקרים אמריקאיים בראשות רוברט גאלו. לפי הערכות שונות, יותר מ-25 מיליון אנשים מתו ממחלת האיידס מאז שהתגלתה מחלה זו ועד 2006.

 

משנת 1994 טוען הביולוג הגרמני ד"ר לנקה, שהגילוי כביכול של נגיף ה-HIV לא עומד בקריטריונים המדעיים הנדרשים כדי להוכיח את קיומו של וירוס ושבעצם לא קיים וירוס כזה !

 

טענותיו של ד"ר לנקה וחוקרים רבים נוספים קיבלו אישור פומבי בשנת 2009, כפי שפורסם במגזין Natural News מתאריך 6.3.2009 .

פרסום זה כולל מכתב מ-37 אנשי רפואה ומחקר מקצועיים למגזין SCIENCE, בו הם מבקשים מהמגזין להתכחש לארבעת מאמריו המקוריים של רוברט גאלו ("מגלה" האיידס), אשר גרמו לציבור להאמין שמחלת האיידס נגרמת ע"י וירוס ה-HIV.

כותבי המכתב צירפו מסמכים המראים שלא רק שעבודתו של גאלו היתה לא מספקת מבחינה מדעית, אלא שגם חלק מתוצאותיה זוייפו.

 

ממצאיו של ד"ר לנקה לגבי חוסר האמינות בפרסומים על גילוי נגיף האיידס דחפו אותו לבחון את הפרסומים המדעיים לגבי מחלות ויראליות נפוצות אחרות. מחקריו הובילו אותו למסקנה מפתיעה ומהפכנית הטוענת ש:

עד היום לא הוכח בצורה מדעית קיומו של אפילו אחד מבין כל הוירוסים שנחשבים כמחוללי מחלות. אף לא אחד מהוירוסים האלה בודד במלואו בצורה כזאת שניתן יהיה להוכיח את קיומו לפי הקריטריונים המדעיים המקובלים!

 

עשוי להיות מעניין ומסקרן לנסות גם בארץ את אותו רעיון שהציע ד"ר לנקה לקהל קוראיו ומאזיניו בגרמניה. הרעיון הוא כזה:

אם חשובה לכם האמת בנושא זה, במקום להאמין לד"ר לנקה או לד"ר האמר, מוצע לכם לשלוח מכתבים לכל גורם רלוונטי בתחום הבריאות (משרד הבריאות, קופות חולים, בתי חולים, רופאים מובילי דיעה, עמותת חסון, פרוייקט אמת אחרת, אתר הידען, פורומים בנושאי חיסונים וכו') עם השאלה הבאה:

היכן ניתן לראות את המסמכים המוכיחים בצורה מדעית חד משמעית, לפי כל הקריטריונים המדעיים, את קיומו של וירוס ה-HIV בגופו של אדם שאובחן כחולה באיידס?

 

באותה הזדמנות ניתן לשאול את אותה שאלה גם לגבי וירוסים אחרים (והמחלות להן הם גורמים כביכול) שכנגדם מחסנים את ילדינו, כגון:

  • חצבת
  • אדמת
  • חזרת
  • אבעבועות רוח
  • פוליו
  • הפטיטיס A
  • הפטיטיס B
  • שפעת (סוגים שונים)
  • רוטה
  • HPV – נגיף הפפילומה, שנחשב ברפואה המקובלת כגורם לסרטן צוואר הרחם.

 

אשמח ואודה לכם מאד אם תשתפו אותי בתשובות שתקבלו.

 

לשם תזכורת:

בגרמניה שלחו כ-50,000 איש מכתבים לרשויות הבריאות השונות עם השאלה לגבי וירוס ה-HIV. אף אחד מהם לא קיבל תשובה שעונה בצורה ברורה וחד משמעית לשאלה.

 

מידע נוסף על ד"ר לנקה ניתן למצוא בטיפ מס' 149.

 

ד. מגיפת הפוליו

לפי רשויות הבריאות, מחלת הפוליו כמעט נעלמה בזכות החיסון שיצא לשוק בשנות החמישים. אך מחקרים שונים מראים תמונה שונה לחלוטין.

 

אחד המחקרים המעניינים מראה קשר ישיר בין מחלת הפוליו שהגיעה לשיאה בארה"ב בשנת 1952 לבין שימוש נרחב בריסוסים כימיים רעילים לבני אדם, שהתפתח אחרי מלחמת העולם השניה.

 

בקישורים שלהלן יש גרף המראה התאמה גבוהה מאד בין היקף השימוש בחומרי ריסוס רעילים לבין מספר חולי הפוליו:

Trivia Facts About Polio

Pesticides and Polio

 

הגרף מראה ששיא המחלה בארה"ב היה בשנת 1952. לאחר מכן, בשנים 1952 עד 1957 רואים ירידה דרמטית במספר החולים.

החיסון הראשון כנגד פוליו אושר בשנת 1955, אך שימוש שגרתי בו החל רק ב-1958.במקביל, בשנת 1954 נאסר בארה"ב השימוש ב-DDT, שהוא חומר הריסוס העיקרי החשוד, לפי אותם חוקרים, כגורם למחלת הפוליו.

 

מעניין לציין שייצור ה-DDT בארה"ב גדל מאד ב-1954 ואילך, אך רובו הופנה לייצוא לארצות מתפתחות בהן לא היתה עדיין חקיקה שמנעה את השימוש בו.

 

מדינות יבשת אמריקה הוכרזו כנקיות מגיף הפוליו ב-1994. בפועל מתגלים גם כיום מקרים של המחלה, אך היום קוראים לה בשם אחר: "שיתוק רפה אקוטי" או באנגלית AFP – Acute Flaccid Paralysis.

 

בבדיקות שנעשו על 1000 חולי פוליו בארה"ב ב-1958, נמצא נגיף הפוליו רק אצל רבע מהחולים...

 

בעקבות בהלת הפוליו שהיתה בישראל ב-2013 והויכוחים שהתפרסמו בתקשורת בנושא זה, פורסמו גם דבריה של ד"ר סוזאן האמפריז מארה"ב, אשר חקרה ביסודיות את נושא החיסונים בכלל והפוליו בפרט.

 

להלן קישור לסרטון בן 7 דקות ביוטיוב בו פונה ד"ר המפריז לאזרחי ישראל לבדוק את העובדות לפני ששולחים את הילדים לקבל חיסון. הסרטון כולל כתוביות בעברית:

רופאה אומרת את האמת על החיסון נגד נגיף הפוליו

 

מידע נוסף על מחלת הפוליו ניתן למצוא בטיפ מס' 126.

 

(חלק ב' יופיע בטיפ הבא)

 

 

........................................................................................................

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.