טיפ מס' 172: בלוטת הזקיף

פורסם לראשונה ב-17.4.2015

 

 

המונח "בלוטת הזקיף" בא מהרפואה המקובלת ואין לו שימוש ספציפי ברפואה החדשה. הבנת מושג זה עשויה לחסוך במקרים מסויימים טיפולים או בדיקות לא הכרחיות לחלק מהנבדקים, ובמיוחד לנשים עם סרטן שד או חשד לסרטן שד.

בלוטת הזקיף נקראת גם "קשרית הזקיף" או "קשרית השומר" ובאנגלית Sentinel Lymph Node.

 

...........................................................................................................

 

מהי בלוטת הזקיף?

ההגדרה הרפואית אומרת שבלוטת הזקיף היא בלוטת הלימפה הראשונה אליה מתנקז גידול ממאיר.

או בניסוח אחר: זוהי בלוטת הלימפה הראשונה בה יימצאו תאים ממאירים שמגיעים ממוקד גידולי.

לפי התפיסה המקובלת, תאים סרטניים יכולים לזרום במערכת הלימפה, "להתנחל" במקום אחר בגוף ולגדל שם גרורות סרטניות.

התקדמות התאים הממאירים במערכת הלימפה קורית בהתאם לזרימת הלימפה באזור הגידול. לכן, לפי הסבר זה, אם הבלוטה או הבלוטות הקרובות לגידול אינן נגועות בתאים ממאירים, סביר להניח שגם בלוטות הלימפה שאחריהן אינן נגועות.

מכאן ניתן להבין שבלוטת הזקיף שונה בכל מקרה, בהתאם למיקומו של הגידול בגוף.

 

מהי החשיבות של בדיקת בלוטת הזקיף?

המטרה של בדיקת בלוטת הזקיף היא להפחית ככל האפשר את הוצאתן בניתוח של בלוטות הלימפה באזור הגידול.

אם מוצאים שבלוטת הזקיף נקיה מתאים סרטניים, מניחים הרופאים שגם שאר בלוטות הלימפה באותו אזור הן נקיות ואז אין צורך להוציאן בניתוח.

 

בבדיקת בלוטת הזקיף משתמשים כיום במקרים של גידולים בשד, באיברי המין, בראש, בצוואר ובמלנומה. לגבי גידולים אחרים עדיין לא הוכחה יעילותה של שיטה זו, ונעשים מחקרים בנושא זה.

 

במסגרת הגישה של הרפואה המקובלת, יש בהחלט חשיבות לפיתוח שיטה זו של בדיקת בלוטות הזקיף, בכך שהיא חוסכת בחלק מהמקרים ניתוחים מיותרים להוצאת בלוטות לימפה, שבעבר היו מבצעים אותם כחלק מהפרוטוקול השגרתי.

 

כיצד מגלים את בלוטת הזקיף?

הבדיקה המקובלת כיום היא ע"י הזרקת חומר רדיו אקטיבי לאזור הגידול או לאזור החשוד. החומר הרדיואקטיבי מתנקז לצינורות הלימפה וניתן לעקוב אחריו בעזרת מכשירי מדידה הקולטים את הקרינה הרדיואקטיבית.

 

בעבר היתה נהוגה בדיקה שכללה הזרקת צבע סימון לאזור הגידול ומעקב אחר התפשטותו של הצבע. שיטה זו עדיין בשימוש בחלק מהמקרים, ושילוב שתי השיטות מעלה את רמת הדיוק של התוצאות לסביבות 98%.

 

לאחר שזוהתה בלוטת הזקיף נהוג בד"כ לכרות אותה ולעשות לה בדיקות פתולוגיות יסודיות כדי לזהות אם היא נגועה ואם יש צורך לבדוק ולנתח גם בלוטות נוספות.

הבדיקה נעשית בד"כ יום לפני הניתוח המתוכנן.

 

הבנות לפי הרפואה החדשה

כפי שהוזכר כאן במספר כתבות קודמות, שוללת הרפואה החדשה לחלוטין את התיאוריה המקובלת לגבי גרורות סרטניות, תיאוריה הגורסת שתאים סרטניים יכולים לנדוד במערכת הדם או הלימפה, "להתנחל" במקום חדש ולפתח גידולים חדשים (גרורות) הזהים לסוג הגידול המקורי.

 

הרפואה החדשה טוענת שכל גידול חדש הוא תוצאה של קונפליקט חדש. קונפליקט חדש יכול להיגרם מסיבות שונות, כולל גם כתוצאה מהשפעות של קונפליקט קודם, או כתוצאה מהשפעות נלוות של הסימפטומים מקונפליקט קודם או כתוצאה ממצב חדש אחר.

 

מחלות במערכת הלימפה נגרמות כתוצאה מקונפליקטים בעוצמה בינונית של יע"ע (ירידת ערך עצמי). כאשר הבעיה היא מקומית בלבד, זה מצביע על כך שהגוף מרגיש משהו שניתן לפרשו כיע"ע מקומית, בעוצמה בינונית. כלומר – הגוף מרגיש שמשהו לא תקין באותו אזור. זה יכול להיות משהו פיזיולוגי לחלוטין, כגון מצב בו יש עומס יתר על מערכת הלימפה, או מצב רגשי, כגון תחושה של האישה שהיא כבר לא מספיק אטרקטיבית או נשית באזור השד שבו נמצא הגידול.

 

כאשר יש קונפליקט של יע"ע מקומית בעוצמה בינונית, מופעלת תוכנית ביולוגית שמטרתה לחזק את מערכת הלימפה באותו אזור. הרקמות של צינורות הלימפה ובלוטות הלימפה קשורות לשכבת הנבט מזודרם של המוח החדש ובהתאם לכך גם מתרחש התהליך:

כל עוד נמשך השלב האקטיבי של הקונפליקט – יש אובדן של תאים בדפנות הפנימיים של צינורות הלימפה ו/או בבלוטות הלימפה באותו אזור בגוף שחווה את הקונפליקט.

ברגע שהקונפליקט נפתר מתחיל שלב הריפוי שבו, ברמה הפיזית, מתבצע תהליך של שיקום הרקמות בלימפה בהן היה אובדן של תאים. תהליך שיקום זה כולל באופן זמני ייצור עודף של תאים, וזה עלול לגרום לתמונה שתאובחן ע"י הרופאים כגידול סרטני בלימפה.

 

נחזור ונדגיש שוב את הנקודות האלה:

  1. גידולים בבלוטות הלימפה נוצרים כתוצאה מקונפליקטים בעוצמה בינונית של יע"ע, והם לא גרורות.
  2. הגידולים מופיעים רק בשלב הריפוי, והם חלק מתהליך השיקום וחיזוק בלוטות הלימפה באותו אזור.

 

בסוף התהליך תהיינה בלוטות הלימפה גדולות יותר מאשר בתחילתו, מאחר ומטרתה של התוכנית הביולוגית הזאת היא לחזק את בלוטות הלימפה באותו אזור בו הורגש הקונפליקט של יע"ע, ולשפר את כושר התפקוד שלהן.

 

חשוב לזכור שגודש בבלוטות הלימפה יכול להיגרם גם מריכוזים גבוהים של חומרים שונים שהגוף מנקז דרך הלימפה או מריכוזים גבוהים של מיקרובים שמחייבים התרבות מהירה של התאים הלבנים בבלוטות הלימפה כדי להשמיד את אותם מיקרובים.

 

לסיכום:

למרות שהשיטה של הוצאת בלוטת הזקיף חוסכת את הסיכונים והסיבוכים שהיו כרוכים בהוצאת כל בלוטות הלימפה באותו אזור (כגון הוצאת כל בלוטות הלימפה בבית השחי), לפי הרפואה החדשה אין צורך בד"כ גם בשיטה זו.

מכיוון שהגידולים בבלוטות הלימפה קורים רק בשלב הריפוי, הדבר העיקרי שחשוב בשלב זה מבחינת החולה הוא ללמוד כיצד לא להיות מושפע מהשפעות חוזרות (טריגרים) של הקונפליקט שגרם לבעיה.

 

........................................................................................................

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.