טיפ מס' 87: אסתמה

פורסם לראשונה ב-13.4.2012

 

 

 אסתמה (בעברית – קצרת או גנחת הסימפונות) היא ביטוי למצב של דלקת כרונית בסימפונות הכוללת גם היצרות של הסימפונות, שיוצרת קשיים בנשימה. מצב זה מתבטא בטווח רחב של תסמינים, החל משיעול יבש או ליחה צמיגה, מחרחורים וצפצופים קלים בזמן הנשימה, תחושה של חנק ועד התקפים מסכני חיים.

 

לפי הרפואה המקובלת אסתמה היא מחלה חשוכת מרפא אשר ניתן לשלוט בה על התסמינים בעזרת טיפולים תרופתיים.

הרפואה המקובלת לא יודעת מהם הגורמים למחלה והשערות הרופאים הן שמחלה זו נובעת משילוב של גורמים סביבתיים וגנטיים.

 

הרפואה החדשה ולפחות חלק מהגישות האחרות של הרפואה ההוליסטית מבינים את מחלת האסתמה בצורה שונה לחלוטין מגישת הרפואה המקובלת.

 

מטרתה של כתבה זו היא להציג באופן חלקי בלבד הסברים של הרפואה החדשה ושל מקורות אחרים לגורמים העיקריים של אסטמה. אין כאן יומרה לכסות את כל מה שקשור לאסתמה ולגורמים לה.

 

פינת ההדרכה:

אלה מכם שקראו כבר חלק מהמאמרים על הרפואה החדשה או חלק מהטיפים הקודמים, יכולים להסיק מייד, ולו רק מעצם הגדרת המחלה, שתי מסקנות חשובות:

  1. הסימפטומים של אסתמה הם סימפטומים של שלב הריפוי.
    איך ניתן לדעת זאת?
    א. כל דלקת היא בהגדרה חלק אורגני מתהליכי ריפוי שהגוף מייצר.
    ב. ליחה מופיעה רק בשלב הריפוי.
     
  2. אסתמה היא למעשה מצב של "ריפוי תלוי", כלומר מצב בו ישנם טריגרים אשר מעוררים מדי פעם מחדש את השפעת הקונפליקט המקורי ולא מאפשרים לגוף להשלים את תהליך הריפוי.
    כיצד ניתן לדעת זאת?
    כל מחלה כרונית שהסימפטומים האופייניים לה הם סימפטומים של תהליכי ריפוי, היא ביטוי למצב של "ריפוי תלוי" (hanging healing).

 

הגורמים העיקריים לאסתמה לפי הרפואה החדשה:

המרכיב המשותף לכל סוגי האסתמה הוא חוויה של פחד-בהלה, בד"כ עם תחושה של "קפיאה" רגעית ו/או תחושה של תקיעות (מרגיש תקוע).

 

כאשר זה קשור לסימפונות, הפחד-בהלה קשורים בד"כ למה שאותו אדם מחשיב כחלק מהטריטוריה שלו (למשל: בית, רכוש, מקום עבודה, תפקיד, משפחה, הגוף שלו, שטח אדמה שברשותו וכו').

הקונפליקט שפוגע בסימפונות הוא בד"כ פחד בהקשר טריטוריאלי, כגון:
פחד לאבד משהו שנחשב בתת-המודע שלנו כחלק מהטריטוריה שלנו או פחד מכך שיפגעו בטריטוריה שלנו, בחלקה או בכולה.

 

ישנם שני סוגים עיקריים של התקפי אסטמה:

  1. התקף אסתמה של הסימפונות (Bronchial Asthma).
    זה קורה במצבים בהם יש שני קונפליקטים:
    קונפליקט אחד של פחד טריטוריאלי אשר פוגע בשרירי הסימפונות וה-HH שקשור אליו מופיע באונה הימנית של הקורטקס, ובמקביל יש קונפליקט אחר כלשהו אשר ה-HH שלו מופיע באונה השמאלית של הקורטקס.
    ההתקף עצמו מתרחש כאשר הקונפליקט של הפחד הטריטוריאלי נמצא במשבר הריפוי (EC) והקונפליקט השני נמצא בשלב האקטיבי (CA) או במשבר הריפוי.
    במקרים רבים הקונפליקט של פחד טריטוריאלי פוגע בו-זמנית גם בממסר המוטורי במוח ששולט על שרירי הסימפונות וגם בממסר ששולט על רירית הסימפונות. במקרים כאלה התקף האסטמה עלול להיות מלווה גם באובדן הכרה זמני. אובדן הכרה זה הוא חלק מהתהליך הביולוגי הטבעי ובד"כ אינו מסוכן.
     
  2. Status asthmaticus – התקף אסתמטי חריף.
    גם סוג זה של התקף קורה במצבים בהם יש שני קונפליקטים: קונפליקט אחד של פחד טריטוריאלי אשר פוגע בשרירי הסימפונות וה-HH שקשור אליו מופיע באונה הימנית של הקורטקס. ובמקביל יש קונפליקט אחר של פחד-בהלה אשר פוגע בשרירי הגרון וה-HH שלו מופיע באונה השמאלית של הקורטקס, בממסר ששולט על שרירי הגרון.
    ההתקף עצמו מתרחש כאשר שני הקונפליקטים הנ"ל נמצאים בו-זמנית במשבר הריפוי.
    זהו התקף חריף ומסוכן אשר במקרים קיצוניים יכול לגרום למוות. התקף זה אינו מגיב לטיפולים הסטנדרטיים של הרפואה המקובלת בהתקפי האסטמה הרגילים של הסימפונות.

 

ראיית הגורמים לאסתמה מנקודת מבט נוספת:

מתוארים כאן מספר גורמים לאסטמה ממקור שאינו קשור לרפואה החדשה. זווית ההסתכלות שונה מזו של הרפואה החדשה והדגשים הם אחרים, אך ניתן לראות שאפשר להכניס גם את הגורמים שכאן תחת הכותרת "פחד טריטוריאלי":

 

  1. כאשר הורים, או מורה, או מישהו דומיננטי אחר, נותנים ייעוץ לילד בצורה שתלטנית מדי, כשהם מנסים בעצם לכפות את הדפוסים שלהם על הילד. זה גורם לילד לחשוב או לחוש שהדפוסים הקיימים אצלו אינם נכונים, שמשהו בזהות האישית שלו אינו בסדר. זה משפיע על העצבים של הילד, וגורם להתפתחות תסביך נחיתות, המלווה לעתים קרובות בהתפתחותה של אסתמה או של אלרגיות אחרות, מאחר ולא ניתנה לילד האפשרות להשלים את המעגלים הטבעיים שבו.
    אדם אסתמטי מפתח דאגות וספקות עצבניות, וזה הופך ללחץ על העצבים וגורם להפרעות בנשימה.
     
  2. חוסר בטחון המשפיע על העצבים, כמו למשל סינדרום של חרדה, עלול לגרום לאסתמה.

 

אצל נשים קורים מצבים בהם החיים הנשיים שלהן מאד מקוטעים, וזאת כדי להגן עליהן מפני פגיעה בשתי צורות עיקריות:

א. למנוע ציניות, שהיא דבר מאד מכאיב לנשים.

ב. למנוע מצבים של תחושת אובדן ערך בעיני אנשים אחרים.

במקרים אלה יש לאישה חשש שהרושם הראשוני שהיא עשתה על אנשים שחשובים לה ידעך בהמשך אצל אותם אנשים. חשש זה משפיע על העצבים. לאחר כל פעם בה מתעורר חשש כזה, עלולה האישה להרגיש תחושה קצרה של חוסר נשימה (תחושה של "פרפרים בבטן"). מבחינת האישה יש כאן לחץ על מערכת העצבים כתוצאה ממשהו שמתפרש בתת-המודע שלה ככפיה או הכרחה או תעוקה ולחץ זה הוא טריגר עיקרי לאסתמה.

סוג לחץ זה יכול לעורר אסתמה גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים.

 

   

........................................................................................................

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא מדיציני, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.