טיפ מס' 147: טיפולים אלטרנטיביים בסרטן - חלק 1

טיפ מס' 143: שימוש בסודה לשתיה לטיפול במחלות כליות

פורסם לראשונה ב-7.3.2014

 

 

 

מדי פעם מתפרסמים סיפורים מעניינים, ולפעמים אף מפתיעים, על השפעות בריאותיות שונות שיש לסודה לשתיה.

אחד הסיפורים האלה גרם לי לבדוק את הנושא קצת יותר לעומק.

 

את הסיפור שמעתי בספטמבר 2013 בסדנת מטפלים שהתקיימה באוסטריה. המספר היה מטפל אוסטרי ותיק ברפואה החדשה, שיש לו חבר רופא שעבד בעיקר עם חולי כליות שהיו זקוקים לדיאליזה.

בקליניקה באוסטריה בה עבד אותו רופא, היה נוהל (שקיים כנראה גם במקומות רבים אחרים בעולם) לפיו קיבלו המטופלים שבאו לדיאליזה גם עירוי קצר של סודה לשתיה.

יום אחד נזכר פתאום אותו רופא שהוא שכח מטופל אחד שהיה מחובר לעירוי של הסודה לשתיה, ובמקום מספר דקות קיבל אותו מטופל את העירוי במשך יותר מ-3 שעות. הרופא היה מבוהל ביותר ורץ לנתק את המטופל מהעירוי, כשהוא מלווה בדאגות וחרדות לגורלו של המטופל.

אך להפתעתו של הרופא, המטופל הרגיש מצויין והבדיקות הראו שהוא לא זקוק לדיאליזה. ההפתעה הנוספת היתה שגם לאחר זמן, עדיין לא זקוק היה אותו מטופל לדיאליזה.

הרופא התחיל לבדוק את הנושא על מטופלי דיאליזה נוספים, וראה שהתופעה חוזרת על עצמה: האינפוזיה של סודה לשתיה פותרת את אותם מטופלים מהצורך בדיאליזה!

הרופא האוסטרי החל ליישם את התהליך הזה באופן סטנדרטי בקליניקה בה עבד, ואז הוא פוטר מעבודתו...

 

חיפוש באינטרנט

האינטרנט מלא במידע על שימושים שונים בסודה לשתיה.

להלן שני קישורים מעניינים שמצאתי בהקשר למחלות כליות:

 

ב-17.7.2009 התפרסמה באתר של ה"דיילי מייל" מאנגליה כתבה תחת הכותרת:

"מנה יומית של סודה לשתיה יכולה להפסיק את הצורך בדיאליזה של חולי כליות"
 

הכתבה מתייחסת למחקר ניסיוני שנעשה בניהולו של מאג'די יעקוב, פרופ' לרפואת כליות בביה"ח המלכותי בלונדון. הפרופסור צוטט כאומר "זה מדהים".

המחקר כלל 134 מטופלים שסבלו ממחלת כליות כרונית מתקדמת ומחמצת מטבולית.

קבוצה אחת קיבלה טיפולים רגילים, והקבוצה השניה קיבלה בנוסף לטיפולים הרגילים גם מנה יומית של סודה לשתיה בצורת טבליות.

בבדיקה לאורך שנה נמצא שאצל החולים שקיבלו את טבליות הסודה לשתיה חלה האטה של כ-67% בקצב התדרדרות תפקוד הכליה לעומת אלה שלא קיבלו את הסודה לשתיה, וזה הגיע למצב דומה לזה של הזדקנות רגילה.

התפתחות מהירה של המחלה היתה אצל 9% מהמטופלים בסודה לשתיה לעומת אצל 45% אצל אלה שלא קיבלו טיפול זה.

 

בקישור שכאן יש מאמר של ד"ר סירקוס מה-6.9.2012 שכותרתו היא: 

"שימוש בסודה לשתיה לסרטן כליות"

 

בתחילת המאמר מצוטט המכתב הבא שנשלח לד"ר סירקוס:

ד"ר סירקוס היקר,שמי הוא אן-מארי ואני רוצה להודות לך על מחקרך ועל כך שאפשרת שהוא יהיה זמין לנו.

ילדי יכלו להנות קיץ נוסף עם סבם, 74, שאובחן בנובמבר האחרון עם סרטן כליות בדרגה 4, ואנחנו מהללים את האל על שעזר לנו למצוא את ספרך Sodium Bicarbonate, אשר אנחנו מאמינים שעזר להציל את חייו.

במאי האחרון הוכרז החותן שלי כנקי מסרטן! בילינו אתו שבועיים בצפון וויסקונסין בשיט סירות ובדיג ופשוט נהנינו לבלות את הזמן אתו. חשבתי לחלוק אתך חדשות טובות אלה!

אן-מארי קמפף.

 

במאמר הנ"ל מסופר גם על ג'ון, טכנאי דיאליזה שסבל בעבר מכשל כלייתי וטופל בדיאליזה. כליותיו החלימו בדרך נס לאחר שהחל טיפול בסודה לשתיה והוא הגיע למצב שהוא לא נזקק יותר לדיאליזה.

 

באתר הישראלי Eat Well מופיע מאמר של ד"ר אבני המתייחס לספרו הנ"ל של ד"ר סירקוס. ניתן למצוא את המאמר בקישור הזה: סודה לשתיה נגד סרטן

 

מאמר נוסף של ד"ר אבני מופיע בקישור הבא: על סודה לשתיה אונקולוגים לא שמעו...

 

הסברים מקובלים כלליים

לסודה לשתיה (נתרן בי-קרבונט) יש אפקט בסיסי חזק מאד, והיא יכולה להוריד בצורה משמעותית את רמת החומציות בגוף.

הגוף משתדל לשמור כל הזמן על רמה אופטימלית של ה-pH. המחקרים מראים שרמת ה-pH האופטימלית בנוזל הבין-תאי היא קצת מעל 7 (כלומר, בסיסיות קלה). רמת ה-pH בדם חייבת להיות בתחום שבין 7.35 ל-7.45. כל חריגה מתחום זה לזמן ארוך עלולה לגרום לנזקים קשים לגוף ולכן הגוף עושה כל מאמץ כדי לשמור על רמת ה-pH הדרושה בדם.

 

ככל שרמת החומציות בגוף עולה, (כלומר רמת ה-pH יורדת), פחות חמצן יכול להגיע לתאים. לחומציות יתר ישנן השפעות מזיקות נוספות.

כליות בריאות מייצרות בממוצע כרבע ק"ג סודה לשתיה ביום כחלק מהמאמץ לנטרל עודפי חומציות בגוף!

כאשר הכליות נפגעות מסיבה כלשהי, פוחתת יכולתן לעזור לגוף לווסת את רמת ה-pH ואז השימוש בסודה לשתיה ממקור חיצוני יכול להביא להטבה דרמטית.

 

ניסיון להסבר נוסף ברוח הרפואה החדשה

הקונפליקטים העיקריים שגורמים לפגיעה באבוביות הכליה הם אלה:

  • סכנה קיומית
  • נטישה
  • קונפליקטים של אשפוז
  • בדידות קשה
  • תחושה של להיות פליט, מגורש, מנודה

 

כל אחד מהקונפליקט הנ"ל יכול לגרום להפעלת תוכנית ביולוגית שפוגעת באבוביות הכליה וגורמת לאצירת נוזלים בגוף (והפחתה בכמות השתן).

כל עוד נמשך השלב האקטיבי של הקונפליקט, תהיה אצירת נוזלים בגוף. במצב כזה פחות חומרי שתן מופרשים החוצה ורמת החומציות בגוף עולה.

ככל שהקונפליקט יותר חזק ויותר ממושך, כך תהיה אצירת הנוזלים יותר משמעותית וכמות השתן המופרש החוצה עלולה לפחות מאד. מצב כזה עלול להיות מאובחן ע"י הרופאים כ"כשל כלייתי".

 

הדבר החשוב ביותר לעשות בשלב זה הוא לפתור את הקונפליקט שגרם לבעיה. אך מכיוון שלא תמיד קל לגלות מהו הקונפליקט או לפתור אותו, השימוש בסודה לשתיה יכול לעזור מאד לגוף, מאחר שההשפעה הבסיסית החזקה של הסודה לשתיה מפחיתה את הנזקים של חומציות היתר ויוצרת מעין היזון חוזר המתפרש ע"י המוח כמצב שכבר לא מחייב אצירת נוזלים משמעותית.

 

...........................................................................................................

 

 

הערות של עידן:

  1. מטרתו של מאמר זה היא בעיקר לעורר מודעות וסקרנות לנושא. המידע המובא כאן הוא חלקי בלבד.
  2. הסודה לשתיה אינה תרופת פלא והיא לא מתאימה לכל המצבים. לכן לפני שמחליטים להשתמש בה, חשוב ללמוד את הנושא יותר לעומק, להכיר את הכמויות המומלצות וכן את התוויות הנגד.
  3. במאמר שלהלן (באנגלית) יש גם המלצות מעשיות עם מינונים, זהירויות והתוויות נגד:
  4. מידע בעברית על חומציות ובסיסיות בגוף ניתן למצוא במאמרים האלה: מאמרים אלה נכתבו עוד לפני שלמדתי את הרפואה החדשה, אך עיקר המידע שבהם עדיין רלוונטי מאד.
  5. כדי לייצר סודה לשתיה הגוף זקוק לנתרן. זוהי אחת הסיבות לכך שהימנעות מצריכת מלח עלולה לפעמים לגרום ליותר נזק מתועלת. כמות המלח הנדרשת לגוף תלויה בכמות המים שהאדם שותה.כמות המים היומית הדרושה בממוצע לאדם בריא היא כ-30 מ"ל מים על כל 1 ק"ג ממשקל הגוף. כלומר, אדם השוקל 70 ק"ג זקוק בממוצע ל-2.1 ליטר מים ביום. כמות זו משתנה בהתאם למזג האויר, פעילות גופנית וכו'.כמות המלח הדרושה בממוצע היא כחצי כפית מלח על כל כ-2.2 ליטר מים שאנחנו שותים.

 

מידע נוסף בעברית על שימושים שונים בסודה לשתיה אפשר למצוא בין היתר בקישורים הבאים:

סודה – תרופה שיש בכל בית

סודה לשתיה וסירופ מייפל – תרופה אפשרית לסרטן?

ריפוי סרטן בעזרת סודה לשתיה וסירופ מייפל – עדות נוספת

הדאודורנט המפתיע ביותר

 

 

 

.........................................................................................................................

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.