טיפ מס' 166: ריענון בנושאים בסיסיים - חלק א'

פורסם לראשונה ב-23.1.2015

 

 

כמו בכל שיטת טיפול, גם ברפואה החדשה ניתן לעשות טעויות באבחון, בהבנת גורמי המחלה אצל מטופל ספציפי ובהבנת משמעויות הסימפטומים.

מטרתו של טיפ זה היא להתחיל לרענן מספר נקודות בסיסיות ברפואה החדשה, בתקוה שזה יתרום לשיפור העזרה שאנחנו יכולים לתת לעצמנו ולאחרים.

 

1. באיזה שלב במחלה נמצא החולה?

כל עוד הקונפליקט שגרם למחלה לא נפתר, החולה נמצא בשלב האקטיבי של הקונפליקט (CA) והוא למעשה בסטרס, עם הסימפטומים האופייניים לסטרס.

הסימנים האופייניים לסטרס כזה הם בעיקר עיסוק בלתי פוסק בחיפוש פתרון לבעיה, שינה לא טובה, קשיי הרדמות, ירידה בתיאבון וקור יותר מהרגיל בכפות הידיים ו/או הרגליים.

 

ברגע שנפתר הקונפליקט (במודע או שלא במודע) מתחיל שלב הריפוי.

הסימנים האופייניים הם: הקלה מהסטרס, שינה טובה, תיאבון טוב והתרחבות של כלי הדם הפריפריים, מה שמחזיר את זרימת הדם והחום הנורמליים לקצות הגפיים.

 

עד כאן זה נראה פשוט וברור, אך הדברים יכולים להסתבך בהרבה דרכים וצורות.

לדוגמא: אם החולה סובל מליחה, שיעול, כאבי גרון ונזלת, זה עלול להפריע לו לישון טוב, זה עלול להפריע לו לאכול והוא עלול להיות בסטרס רק מעצם הסימפטומים הלא נעימים.

במקרה כזה אנחנו צריכים לדעת להבחין בין הסטרס של הקונפליקט לבין הסטרס מהסימפטומים (שלפעמים גם עלולים לגרום לקונפליקט חדש).

 

פה חשוב לדעת ולזכור שכל ההפרשות השונות (ליחה, נזלת, מוגלה וכו') הם סימפטומים של שלב הריפוי, והם מופיעים בהתאם לסוג הקונפליקט ובאזור הרלוונטי בגוף.

גם דלקות מופיעות רק בשלב הריפוי והן סימפטום ברור של תהליכי ריפוי בגוף.

חלק גדול מסוגי הכאבים מופיעים רק בשלב הריפוי, כתוצאה מתהליכי הריפוי.

 

למעשה, מרבית הסימפטומים שגורמים לאנשים להגיע לרופא או למטפל הם סימפטומים של שלב הריפוי, כולל סימפטומים של משבר הריפוי. משמעות הדבר היא, שאדם הסובל מסימפטומים כגון הנ"ל, נמצא בשלב הריפוי, לפחות מאותו קונפליקט שגרם לפגיעה באותם איברים בהם מופיעים הסימפטומים האלה.

 

אך כאן יכול להופיע קושי אחר בהבנת מצבו של החולה: כפי שאומרת האמרה "צרות באות בשלשות" - במקרים רבים אנחנו חווים במקביל יותר מקונפליקט אחד. לא נדירים הם המצבים בהם אדם נמצא בשלב הריפוי מקונפליקט אחד, ובאותו זמן הוא נמצא בשלב האקטיבי של קונפליקט אחר, שעדיין לא נפתר. או מצבים בהם האדם נמצא בשלב הריפוי משני קונפליקטים שונים.

 

הדרך המקצועית האולטימטיבית של הרפואה החדשה לזהות מצבים אלה היא בעזרת צילומי CT של המוח. אך מכיוון שלרובנו אין אפשרות להיעזר בכלי אבחוני זה, נצטרך להיעזר בכלים הבסיסיים של תשאול, פירוט הסימפטומים והממצאים מהבדיקות של הרפואה המערבית. מעבר לכך, כל מטפל יכול להיעזר בכלים הנוספים שלמד כגון:

  • אבחון בעזרת הרפואה הסינית
  • אירידיולוגיה
  • ביואורגונומי
  • קינסיולוגיה
  • תקשור

וכו'.

 

חשוב לזכור שבשיטות אבחון כמו קינסיולוגיה או ביואורגונומי, אם לא נדע לשאול את השאלות הנכונות לא נוכל לקבל את התשובות הנכונות.

 

2. "הסינדרום".

"הסינדרום" (או בשמו המלא – סינדרום אבוביות הכליה) הוא מצב בו האדם נמצא תחת השפעה של לפחות שני קונפליקטים, מתוכם קונפליקט אחד שפגע באבוביות הכליה ונמצא בשלב האקטיבי וקונפליקט אחר כלשהו, שנמצא בשלב הריפוי.

הקונפליקט שפוגע באבוביות הכליה גורם לאצירת נוזלים בגוף, והגוף מחפש היכן לאחסן את עודפי הנוזלים שלא יצאו בשתן. כאשר יש קונפליקט אחר שנמצא בשלב הריפוי, הגוף מתוכנת לתת עדיפות בהעברת עודפי הנוזלים לאותו אזור שבו מתרחש תהליך הריפוי. כאשר כמות הנוזלים היא קטנה, זה עוזר להאיץ את תהליכי הריפוי בחצי הראשון של שלב הריפוי. אך כאשר כמות הנוזלים העודפים גדולה, זה גורם להחרפה רבה של הסימפטומים הקשורים לאותו קונפליקט שנמצא בשלב הריפוי.

 

המציאות מראה שתופעת הסינדרום נפוצה למדי, ואם לא זיהינו אותה אצל החולה, אנחנו עלולים לפעמים לגרום לו נזק בעצות לא מתאימות או טיפולים לא מתאימים.

הדוגמא הכי פשוטה להמלצה טיפולית שעלולה לגרום לנזק כאשר יש את הסינדרום היא להגיד למטופל שישתה הרבה מים. מרבית המים שהחולה ישתה במצב זה של אצירת נוזלים בגוף יישארו בגוף והם עלולים להחריף את הסימפטומים.

 

תהליך הריפוי כולל גם את ריפוי האזור במוח בו היה ה-HH (העיגולים שמופיעים במוח כתוצאה מפגיעת הקונפליקט). בחצי הראשון של שלב הריפוי נוצרת בצקת באותו אזור במוח, וככל שכמות המים האצורה בגוף גדולה יותר, כך גם הבצקת במוח עלולה להיות גדולה יותר, דבר שעלול לגרום לסימפטומים נוספים ולפעמים בעייתיים, כגון כאבי ראש חזקים, סחרחורות ופגיעה בתפקודים שונים אם הבצקת לוחצת על מרכזים רגישים במוח.

מומלץ לקרוא את טיפ מס' 122 העוסק בתופעת "הסינדרום".

 

........................................................................................................

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.