טיפ מס' 171: ריענון בנושאים בסיסיים - חלק ג'

פורסם לראשונה ב-3.4.2015

 

 

מטרתו של טיפ זה היא להמשיך לרענן מספר נקודות בסיסיות ברפואה החדשה, בתקוה שזה יתרום לשיפור העזרה שאנחנו יכולים לתת לעצמנו ולאחרים.

 

גידולים במוח

למרות ההתקדמות העצומה ברפואה ובטכנולוגיה, עדיין רב הנסתר על הנגלה בכל מה שקשור למוח.

לכן, כאשר מתגלה גידול במוח, זה גורם בד"כ לפחד רב אצל החולה ואצל קרוביו וחבריו.

אחד התסריטים הנפוצים לגילוי גידול במוח הוא כלהלן:

 

אדם מאבד לפתע את הכרתו, באופן לא צפוי, וללא סימנים מוקדמים שהוא או האנשים הקרובים אליו היו מספיק מודעים אליהם. בד"כ הוא יחזור להכרתו לאחר מספר שניות או מספר דקות.

לפעמים מלווה ההתעלפות גם בפרכוסים אפילפטיים.

מייד מחישים אותו לבית החולים הקרוב ומתחילים בסדרה של בדיקות הכוללות בד"כ גם הדמיית CT או MRI של המוח.

אם צילומי ה-CT או ה-MRI של המוח נעשים מספר ימים לאחר ההתעלפות, ישנה סבירות גבוהה שיימצאו גידול במוח.

כאשר הבדיקה נעשית זמן קצר לאחר האירוע (מספר שעות), הסיכוי למציאת גידול נמוך הרבה יותר, וגם אם מוצאים גידול כזה, הוא בד"כ יהיה קטן.

 

מבחינת החולה, הוא יוצא לחוץ ומפוחד בשני המקרים:

א. אם לא מצאו כלום, החולה מוצא את עצמו במצב של חוסר בהירות וחוסר וודאות, עם תחושה שהדבר הזה יכול לקרות לו שוב ושוב ללא התראה מוקדמת וללא שליטה.

הרופאים ממליצים לו בד"כ לעשות בדיקות חוזרות אחרי כשבועיים, ואז יש סיכוי רב יותר שימצאו גידול במוח.

 

ב. אם מצאו גידול במוח, יש לחולה אשליה שלפחות יודעים מה גרם להתעלפות שלו, אך מצד שני הוא הרבה יותר מפוחד ולחוץ בגלל האמונה שקיימת אצל אנשים רבים, שגידול במוח הוא כבר סוף הדרך.

 

ישנם מקרים רבים אחרים בהם מוצאים גידולים במוח גם אצל אנשים שלא חוו אובדן הכרה או התקף פרכוסים.

סימפטומים נפוצים שבגללם ממליצים הרופאים לעשות בדיקה של המוח יכולים להיות כאבי ראש ממושכים ולא ברורים, סחרחורות, ורטיגו, הפרעות בראיה ועוד.

 

הסברים של הרפואה החדשה

כל קונפליקט שהיה מספיק חזק כדי להפעיל תוכנית ביולוגית מיוחדת ובעלת משמעות (אשר מתבטאת בד"כ כמחלה), פוגע למעשה בו-זמנית ב-3 רמות:

  • הפסייכי (הרמה האנרגטית, בעיקר באספקט הרגשי)
  • המוח
  • האיבר או הרקמה בגוף הפיזי בה מתפתחת המחלה

 

את הפגיעה במוח ניתן לראות בצילומי CT בצורה של מעגלים קונצנטריים (HH = "הפוקוס של האמר") סביב המרכז במוח שבו היתה הפגיעה. פגיעה זו אינה גורמת לשום בעיה קוגניטיבית או תפקודית, ומטרתה היא לגרום להפעלת התוכנית הביולוגית (SBS = Significant Biological Special Program) שנועדה לעזור לנו להתמודד עם הקונפליקט.

 

ברגע שהקונפליקט נפתר מתחיל תהליך הריפוי, וגם תהליך זה חייב להתרחש בו זמנית בשלושת הרמות הנ"ל.

מטרות תהליך הריפוי במוח הן כנראה אלה:

א. להפסיק את פעילותה של אותה תוכנית ביולוגית (=מחלה) שהופעלה בשעת חירום כתוצאה מהקונפליקט/טראומה, ושכבר אין בה צורך.

ב. לאפשר לאותו אזור במוח לחזור למצב הראשוני בו הוא מוכן לקבל השפעה של קונפליקט חדש ולהפעיל שוב, במקרה הצורך, את התוכנית הביולוגית הרלוונטית לאותו קונפליקט.

ג. לא להפריע להפעלת תוכנית ביולוגית אחרת במקרה הצורך. זה רלוונטי בעיקר לאונות הרקתיות במוח, אשר מגיבות לקונפליקטים טריטוריאליים.

 

בחצי הראשון של שלב הריפוי זקוק המוח לסביבה נוזלית והוא יוצר למעשה בצקת מקומית באזור ה-HH (אזור הפגיעה במוח).

באמצע שלב הריפוי, כאשר המוח מזהה שהוא כבר לא זקוק לנוזלים, הוא יוצר סיגנל חזק של מערכת העצבים הסימפתטית, שמטרתו לכווץ בבת-אחת את כלי הדם ולדחוף את הבצקת החוצה.

 

סיגנל חזק זה הוא מה שגורם לסימפטומים של מה שאנחנו מכירים כמשבר הריפוי.

התעלפויות או התקפים אפילפטיים הם סימפטומים אופייניים של משבר הריפוי בחלק מסוגי הקונפליקטים. זוהי לא תקלה של הטבע, אלא חלק אורגני חיוני בתהליך הריפוי מאותם סוגי קונפליקטים.

 

לאחר משבר הריפוי יש עדיין צורך להשלים את תהליך הריפוי בכל שלושת הרמות.

כדי להשלים את תהליך הריפוי במוח, מרכז המוח תאי גליה באזור בו היתה לפני כן הבצקת.

תאי גליה הם תאי מוח שאינם נוירונים ויש להם תפקידים שונים של תחזוקה, הזנה, בניה ושיקום.

ריכוז תאי הגליה באזור ה-HH הוא זמני, ולאחר שהם משלימים את מלאכת הריפוי באותו אזור, המוח דואג לפזרם ולהחזיר את המצב לקדמותו.

 

ככל שהקונפליקט היה יותר ממושך ו/או יותר עוצמתי, כך גם הפגיעה במוח תהיה יותר חזקה ואז גם תהליך הריפוי יהיה יותר ממושך או יותר אינטנסיבי, מה שדורש יותר תאי גליה לריפוי.

 

ניתן להגיד בקצרה שלפי התגליות של הרפואה החדשה, כל הגידולים במוח שמורכבים מתאי גליה, הם למעשה ביטוי לתהליך ריפוי אורגני טבעי שקורה בחצי השני של שלב הריפוי, לאחר משבר הריפוי.

 

אם בשלב הזה עושים צילום CT של המוח או בדיקת MRI של המוח, יגלו גידולים במוח ויתחיל מחול השדים של פחדים, הפחדות וטיפולים קשים שאת רובם ניתן היה לחסוך ע"י הבנת התהליך הטבעי ועבודה פנימית שמטרתה למנוע השפעות חוזרות של אותו קונפליקט.

 

לפי הרפואה החדשה, הרוב המוחלט של הגידולים במוח הם ריכוזים של תאי גליה, כלומר, גידולים זמניים שנועדו להשלים את תהליך הריפוי במוח.

 

................................................................................................................

 

 

מידע נוסף:

1. מומלץ לקרוא את המאמר שבקישור הזה:

גידולים במוח – הבנות ותגליות מפתיעות לפי הרפואה החדשה

 

2. בקישור הזה יש מאמר באנגלית של קרוליין מרקולין (תלמידה של ד"ר האמר) על גידולים במוח:

Reading The Brain

 

3. הקישור שכאן הוא לכתבת טלביזיה באנגלית בתוכנית 60 minutes"" של רשת CBS, מתאריך 29.3.2015, על ניסויים קליניים בשיטת טיפול חדשנית בגידולים במוח מסוג גליובלסטומה.

Using Polio to Kill Cancer

 

שימו לב שבאתר הנ"ל מחולקת הכתבה לשני חלקים. לאחר שמסתיים חלק 1 יש לבחור את חלק 2 (Killing Cancer, Part Two) ברשימה שנמצאת בצד ימין של המסך.

 

טיפולים אלה אינם קשורים כלל לרפואה החדשה והם מבוססים עדיין על התפיסות של הרפואה הישנה (המקובלת) לגבי סרטן בכלל וסרטן במוח בפרט. אך בחלק מהמקרים יש להם הצלחות טובות לאין שיעור מהטיפולים בכימותרפיה והקרנות, וללא תופעות הלוואי של הטיפולים המקובלים:

 

גליובלסטומה נחשב גידול אלים במיוחד. מבחינת הסטטיסטיקה הרפואית, תוחלת חייו של חולה בגליובלסטומה היא מספר חודשים מועט ללא טיפולים רפואיים ועד כ-15 חודש עם ניתוח להסרת הגידול וטיפולי הקרנות וכימו.

 

גליובלסטומה הוא גידול של תאי גליה ולכן, לפי הרפואה החדשה, חלים לגביו כל ההסברים הנ"ל. אם החולה יהיה מודע לקונפליקט שגרם לו לבעיה וילמד כיצד לא להיות מושפע מהשפעות חוזרות של אותו קונפליקט, הוא יוכל להתרפא לחלוטין ללא צורך בטיפולים רפואיים כלשהם.

 

אם אכן הטיפולים האלה שמפורטים בכתבה של CBS יוכתרו בהצלחה ויאושרו ע"י ה-FDA, הם יוכלו לעזור ואף להציל את חייהם של אותם חולים אשר מסיבות אובייקטיביות או סובייקטיביות אינם מסוגלים לעשות את השינויים הדרושים בחייהם כדי למנוע השפעות חוזרות של הקונפליקט.

 

בכל מקרה, גם אם מצליחים להיפטר מהגידול, חיוני תמיד להבין מה היה הקונפליקט המקורי שגרם לבעיה, ולעשות עבודה פנימית מתאימה כדי להפחית ככל האפשר את הסיכויים לחזרתה של המחלה.

 

........................................................................................................

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.