טיפ מס' 147: טיפולים אלטרנטיביים בסרטן - חלק 1

טיפ מס' 139: הסרטן שנעלם מעצמו - המקרה של תרז

פורסם לראשונה ב-10.1.2014

 

  

זהו מקרה שהוצג בכתבת טלוויזיה אשר שודרה בערוץ 2 בתוכנית "אולפן ששי" בתאריך 3.1.2014.ניתן לצפות בכתבה זו בקישור הבא: הסיפור המופלא על הסרטן שנעלם מעצמו

משך הכתבה כ-11 דקות ומומלץ מאד לצפות בה.

 

הסיפור בקצרה הוא כלהלן:

תרז דאוד, אישה בשנות ה-40 לחייה, הגיעה לבדיקה בבי"ח איכילוב בת"א בגלל נפיחות רצינית בקרסול. תוצאות הבדיקות הרפואיות הראו שיש לה שם סרטן אלים מסוג סרקומה והערכת הרופאים היתה, שהדרך היחידה להציל את חייה של תרז היא ע"י קטיעת רגלה.

 

מסיבות שונות נדחה הניתוח 3 פעמים, ואז החליטה תרז שזהו סימן משמים שאין צורך לעשות ניתוח. למעשה לא קיבלה תרז טיפול רפואי כלשהו.

לבסוף, כשבאה שוב לאיכילוב לבדיקות, נמצא שהגידול הצטמק מאד והביופסיה הראתה שאין שם יותר סרטן.

 

ד"ר יעקב ביקלס, מנהל המחלקה האורטופדית-אונקולוגית בבי"ח איכילוב, היה בטוח לאחר הבדיקות הראשונות, שללא ניתוח תרז תמות תוך זמן קצר. הוא מודה בגלוי שהוא לא ראה בחייו מקרה כזה ושאין לו שום הסבר לתופעה זו.

 

הסברים כלליים לפי ההבנות של הרפואה החדשה:

מלבד הכתבה הנ"ל בטלוויזיה אין לי מידע נוסף על מקרה זה, לכן ההסברים שכאן הם יותר כלליים, בהיעדר פרטים על הקונפליקט הספציפי שחוותה תרז.

 

פגיעה בעצמות, סחוסים, גידים, רצועות, שרירים או רקמות חיבור נגרמת תמיד כתוצאה מקונפליקט של יע"ע (ירידת ערך עצמי).

כאשר הבעיה מופיעה במקום אחד, או אזור מצומצם בגוף, זה נחשב כקונפליקט ספציפי של יע"ע או קונפליקט של יע"ע מקומית.

 

לדוגמא:

הגוף מרגיש שהאיבר או המפרק הספציפי שנפגע לא היה מספיק חזק לעמוד במשימות ש"בעל הבית" (= האדם עצמו) הטיל עליו.

זה גורם להפעלתה של תוכנית ביולוגית אשר מטרתה היא לגרום לכך שבסופו של התהליך, אותה עצם  (או מפרק, או רקמה) תהיה יותר חזקה, כך שהיא תוכל לעמוד בעתיד במשימות הנדרשות ממנה.

 

כדי להבין את התהליך כולו לפי התגליות של הרפואה החדשה מומלץ לקרוא את המאמר סרטן העצמות – הבנות מהפכניות לפי הרפואה החדשה

 

הקונפליקטים שגורמים להפעלתה של התוכנית הביולוגית המיוחדת (SBS) בקרסול הם בד"כ קונפליקטים של יע"ע הקשורה לביצועים.

לדוגמא:

  • אני לא מסוגלת להמשיך
  • אני לא עומדת בקצב
  • לא מחזיקה מעמד
  • לא מצליחה לתפקד כפי שהייתי רגילה
  • לא יכולה ללכת
  • לא יכולה לרקוד
  • לא מצליחה לשמור על שיווי משקל

וכדומה

 

אותו תהליך קורה גם אם הקונפליקט לא היה קשור למשהו פיזי ברור, אך התפרש בתת-המודע של החולה באחת הצורות הנ"ל.

חלק מהקונפליקטים הנ"ל יכולים לבוא לידי ביטוי גם במפרקי הירך, בברכיים או בעקבים.

 

כל עוד נמשכת השפעה אקטיבית של הקונפליקט, יש אובדן מכוון של תאים בתהליך של נמק ברקמה שנפגעת.

כאשר הפגיעה היא ברקמת העצם, אנחנו יודעים שהקונפליקט היה חזק.

קונפליקט מסוג זה בעוצמה בינונית או קלה יכול לפגוע בסחוסים, בשרירים, בגידים או ברקמות חיבור.

 

ברגע שהקונפליקט נפתר (במודע או שלא במודע), מתחיל שלב הריפוי.

בשלב זה יש, בין היתר, גידול מהיר של תאים לצורך שיקום וחיזוק העצם שנפגעה. תהליך השיקום מלווה בד"כ בנפיחות, כי הוא זקוק גם לכמות גדולה יותר של נוזלים לצורך הולכת חומרי הבניה לאזור הפגוע וכן להוצאת חומרי פסולת.

 

הכאבים נגרמים בשלב הריפוי בד"כ כתוצאה ממתיחת הפריוסטאום שנמצא סביב העצם שנפגעה. הפריוסטאום נמתח כתוצאה מהתעבותה של העצם בתהליך השיקום (הפריוסטאום הוא קרום שעוטף את החלק החיצוני של כל העצמות, מלבד אזורי המפרקים של העצמות הארוכות).

 

ככל שהקונפליקט היה חזק יותר וממושך יותר, כך גם שלב הריפוי יהיה ארוך יותר והסימפטומים יהיו יותר חריפים.

בסוף שלב הריפוי, במידה והתוכנית הביולוגית הושלמה ללא הפרעות, תישאר עצם יותר מעובה וחזקה, והנפיחות הזמנית של תהליך הריפוי תיעלם, כי אין בה כבר צורך.

 

הסברים והתייחסויות נוספות לפי ההבנות של הרפואה החדשה

  1. יתכן מאד שתרז היתה במשך מספר חודשים במצב של "ריפוי תלוי". כלומר, היו מדי פעם טריגרים שעוררו מחדש את השפעת הקונפליקט המקורי, וזה גרם לכך שהיו נסיגות בתהליך הריפוי, מה שגרם לכך שהבעיה נמשכה זמן ארוך יחסית והסימפטומים הגיעו למימדים חריגים.
    סביר להניח שבשיחת תשאול מפורטת עם תרז ניתן יהיה לגלות מה היה הקונפליקט המקורי ואם היו טריגרים שהאריכו את תהליך הריפוי.
     
  2. בכתבת הטלוויזיה אומרת תרז באופן מפורש שהיא לא הרגישה חולה.
    לפי ההבנות של הרפואה החדשה, ברור שבתוך התהליך הכולל של ה"מחלה" (הקונפליקט), היא הרגישה את הסימפטומים רק בשלב ההחלמה.
     
  3. תרז היא נוצריה מאמינה. העובדה ש-3 פעמים נדחה הניתוח שתוכנן לה, היתה מבחינתה אות משמיים שאין צורך בניתוח זה. אמונתה ותפילותיה חיזקו את תהליך הריפוי הטבעי, עזרו לה (כנראה שלא במודע) להימנע מהשפעות חוזרות של טריגרים ופחדים שונים, וכך איפשרו את השלמת המהלך המלא של התוכנית הביולוגית, כלומר הגעה לריפוי טבעי מלא.
     
  4. סרטנים מסוג סרקומה מתפתחים ברקמות הקשורות לשכבת הנבט מזודרם של המוח החדש. כפי שתואר למעלה, בשלב האקטיבי של הקונפליקט יש אובדן של תאים ובשלב הריפוי יש תהליך של שיקום הרקמה שנפגעה וחיזוקה. מטרתה של התוכנית הביולוגית הגורמת להתפתחות סרקומה היא להביא לכך שבסופו של התהליך אותה רקמה תהיה חזקה יותר מאשר בתחילתו של התהליך.

 

למעוניינים במידע נוסף אשר עשוי לעזור בהרחבת הבנת הנושא, מומלץ לקרוא גם את הטיפים הבאים:

  • טיפ מס' 44 – ירידת ערך עצמי
  • טיפ מס' 76 – גידול בעצם הזרוע – עדות

 

 

.........................................................................................................................

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.