טיפ מס' 28: קנדידה

 

פורסם לראשונה ב-25.2.2011

 

ניתן למצוא מאמרים רבים לפיהם חלק גדול מאד מהסימפטומים השונים מהם סובלים אנשים, נגרמים בגלל הקנדידה. לאור זאת התפתחו שיטות טיפול הכוללות דיאטות קיצוניות למדי ומתן כמויות גדולות של פרוביוטיקה ובמקביל מוצרים שונים להשמדת הפטריה. האונקולוג האיטלקי ד"ר סימונציני אף הרחיק לכת והוא טוען שהפטריות הן הגורם להתפתחותם של גידולים סרטניים.

 

הקנדידה היא פטריית שמר חד תאית אשר נמצאת באופן קבוע בגוף האדם, כחלק מהפלורה הטבעית של המעיים. ידועים סוגים רבים של  קנדידה (לפי גרסאות של חוקרים שונים, מספר סוגי הקנדידה המוכרים כיום נע בין 150 ליותר מ-900), אשר בין 9 ל-20 מהם נחשבים כפתוגניים. פטריית הקנדידה המוכרת והנפוצה ביותר היא הסוג שנקרא קנדידה אלביקנס.התפקיד העיקרי של הקנדידה בחייו של אדם בריא הוא לפרק שאריות של מזון רקוב שלא עוכל. כאשר האדם נפטר, ממלאת הקנדידה תפקיד חשוב בתהליך פירוק התאים המתים.

 

למתעניינים, ניתן למצוא באינטרנט ובספרות המקצועית והלא מקצועית מידע רב על נושא הקנדידה. אין הכוונה כאן לפתוח את הנושא במלואו, אלא רק להציג את נקודת המבט של הרפואה החדשה:

 

כפי שהוזכר במאמרים קודמים, ישנן מחלות בהן מתפתחים גידולים בשלב הראשון של המחלה, או מה שנקרא "השלב האקטיבי של הקונפליקט". בקטגוריה זו נכללים כל הגידולים המתפתחים ברקמות שקשורות לשכבת הנבט אנדודרם או לשכבת המזודרם של "המוח הישן", כלומר גידולים המתפתחים ברקמות או באיברים הבאים:

 

איברים הקשורים לאנדודרם (נשלטים ע"י גזע המוח):

  • אוזן תיכונה
  • אשכים – גידולים מסוג טרטומות
  • בלוטות האדרנל – שכבת המדולה
  • בלוטת התריס
  • בלוטת יותרת המוח (היפופיזה)
  • ושט – השליש התחתון בלבד
  • חצוצרות
  • יותרת בלוטת התריס (פארא-תירואיד)
  • כבד (לא כולל את צינורות המרה)
  • כליות – האבוביות (צינוריות האיסוף)
  • לבלב (לא כולל את צינוריות הלבלב)
  • מעי גס – כולל את הפרשדון (המעי הגס הסיגמואידי) ואת התוספתן (אפנדיקס)
  • מעי דק
  • נרתיק – בלוטות ברתולין
  • עיניים – בלוטות הדמעות, קשתית העין (איריס)
  • ערמונית
  • פה ואזור הלוע: רירית האף, חך, לוע, שקדים, בלוטות הרוק צינורות האוזניים
  • קיבה (לא כולל את העיקום הקטן)
  • רחם – שכבת הרירית
  • ריאות - הנאדיות
  • רקטום (חלחולת) – השליש העליון בלבד
  • שחלות – גידולים מסוג טרטומות
  • שלפוחית השתן
  • תריסריון (לא כולל את החלק הקרוב לקיבה)

 

איברים הקשורים למזודרם של המוח הישן (נשלטים ע"י הצרבלום (המוחון)):

  • דרמיס - Corium (שכבת העור שמתחת לאפידרמיס)
  • צדר (Pleura) – הקרום סביב הריאות
  • צפק (Peitoneum) - קרום דו-שכבתי שמרפד את דפנות חלל הבטן ועוטף את איברי הבטן
  • קרום הלב (Pericardium)
  • שד – בלוטות החלב

 

כל הגידולים נשלטים ומבוקרים ע"י המוח והם נוצרים כתגובה לקונפליקט או טראומה המתפרשים בתת-המודע שלנו כמצב חרום. סוג הקונפליקט הוא זה שקובע היכן יתפתח הגידול.

במקביל להתפתחות הגידול קורה בגוף תהליך מעניין: המוח נותן פקודה הגורמת לכך שמתחילה התרבות של חיידקים ממשפחת השחפת (TB) ו/או פטריות (קנדידה). תפקידם של החיידקים והפטריות הוא לפרק את הגידול לאחר שלא יהיה בו צורך.

כל עוד אנחנו בשלב האקטיבי של הקונפליקט (השפעה דומיננטית מתמשכת של מערכת העצבים הסימפתטית) נמשכת התרבותם של החיידקים והפטריות, כך שבכל רגע נתון, יש בגוף בדיוק את מספר חיידקי ה-TB ו/או הפטריות הדרוש כדי לפרק את הגידול.

בשלב זה החיידקים והפטריות אמנם מתרבים, אך הם רדומים, לא פעילים.

 

ברגע שנפתר הקונפליקט ומתחיל שלב הריפוי (השפעה דומיננטית מתמשכת של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית), מקבלים החיידקים פקודה להתחיל לפעול, ואם לא מפריעים להם הם יבצעו את משימתם באופן מושלם – פירוק הגידול או הגידולים.

בשלב הזה (שלב הריפוי) מתחילים להרגיש את כל הסימפטומים המוכרים לנו כסימפטומים של התרבות יתר של קנדידה. סימפטומים אלה יכולים להופיע במקומות שונים בגוף, ובעיקר בחלק מהמקומות הנזכרים ברשימה הנ"ל.

 

ישנם איברים מהרשימה הנ"ל שבמקרה של גידול בהם, יגיעו בשלב הריפוי רק חיידקי TB לפרק את הגידול. ישנם איברים אחרים אליהם יגיעו בעיקר פטריות כדי לפרק את הגידול וישנם כאלה אליהם יגיעו גם חיידקים וגם פטריות.

 

לדוגמא:

גידול בבלוטות ברתולומין שנמצאות בנרתיק נוצר כדי לייצר יותר רירית, כאשר הגוף מזהה יובש בנרתיק. כאשר הגוף מזהה שאין יותר צורך בתאי הגידול, הוא מפרק אותם בעזרת חיידקי TB, דבר הגורם להפרשה מסריחה (אופיינית לחיידקי TB).

 

גידול בחצוצרות נוצר בעיקר כדי לשפר את תנועת הזרע לכיוון השחלות ואת תנועת הביצית מהשחלות לכיוון הרחם. כאשר הגוף מזהה שאין יותר צורך בגידול זה הוא מפרקו בעיקר ע"י פטריות. זה גורם להפרשה לבנה שבד"כ מאובחנת כזיהום של קנדידה.

 

כאשר אין בגוף מספיק חיידקים או פטריות לפירוק הגידול, בגלל, לדוגמא, לקיחת אנטיביוטיקה או טיפול כימותרפי, תיווצר התכמסות (קפסוליזציה) של הגידול ויישאר גידול שפיר.

 

להרחבת הבנת הנושא ניתן לקרוא את המאמרים (באנגלית) שבקישורים הבאים:

Fungus Theory

The Fourth Biological Law

 

 

 

  ........................................................................................................

  

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.