טיפ מס' 237: מחלת צליאק

פורסם לראשונה ב-29.9.2017

 

 

מטרתו של טיפ זה היא להציג את הדרך בה אני מבין את מחלת הצליאק, בעזרת הידע של הרפואה החדשה.

 

.................................................................................................................

 

 

מהי מחלת צליאק (בעברית – "דגנת". בעבר נקראה "כרסת")

 

להלן ציטוטים מתוך אתר אינפומד:

"צליאק ... הינה מצב רפואי במערכת העיכול, כאשר הגורם המעורר למחלה הוא צריכה של גלוטן, הנמצא בלחם, פסטה, עוגיות ומיני מזון אחרים המכילים חיטה, שעורה או שיפון. במידה ואתה חולה במחלת צליאק וצורך מזונות המכילים גלוטן, המערכת החיסונית של המעי הדק שלך נכנסת לפעולה, וגורמת לנזק לדפנות המעי ומביאה לידי חוסר יכולת לספוג מרכיבים תזונתיים מסוימים והכרחיים

בסופו של דבר, הספיגה הירודה של המרכיבים התזונתיים (אי ספיגת המעי) המתרחשת אצל חולי צליאק יכולה להביא לידי חסכים של ויטמינים אשר מונעים מן המוח שלך, מערכת העצבים הגולגולתית, העצמות, הכבד ואברים חיוניים אחרים, מרכיבי מזון החיוניים להם לצורך תפקודם התקין. חסכים אלה יכולים להוביל להתפתחותן של מחלות נוספות ולהופעת עיכוב בגדילה אצל ילדים. אין כיום טיפול אשר יכול להביא לידי החלמה ממחלת צליאק. אולם, יש ביכולתך לשלוט על מחלת צליאק באמצעות ביצוע שינויים והתאמות במשטר התזונה שלך."

 

הסימפטומים העיקריים אצל חולי צליאק הם:

 

שלשולים

כאבי בטן

נפיחות

 

יכולים להופיע גם הרבה סוגים של סימפטומים אחרים, שלא בהכרח קשורים ישירות למחלה זו.

 

 

מה אומרת הרפואה החדשה

 

הקונפליקט שגורם להפעלתה של התוכנית הביולוגית במעי הדק היא:

משהו שהיה קשה או בלתי ניתן לעיכול. בד"כ זה קשור לכעסים שהיו עבור אותו אדם קשים לעיכול או בלתי ניתנים לעיכול.

 

מכיוון שמטרתן של התוכניות הביולוגיות שמופעלות כתוצאה מקונפליקט היא לעזור לנו להתמודד עם אותו קונפליקט, יש צורך להסביר כאן בקצרה מדוע במקרים רבים הבעיה לא מתרפאת והופכת להיות מחלה כרונית:

 

ברגע שיש קונפליקט או טראומה כלשהי, תת-המודע שלנו קולט בכל החושים חלק גדול מהרשמים שיש בסביבה באותו רגע.כל אחד מהרשמים האלה עלול, בסיטואציה חדשה שמזכירה לתת-המודע את הסיטואציה של הקונפליקט המקורי, להפוף לטריגר שמעורר מחדש את השפעת הקונפליקט המקורי ולכן גם את כל התוכנית הביולוגית

זה מה שנקרא ברפואה החדשה מצב של "ריפוי תלוי".

להרחבת הבנת הנושא של טריגרים וריפוי תלוי מומלץ לקרוא את הטיפים האלה: טיפ 207, טיפ 119, טיפ 141.

 

איך כל זה מתקשר לצליאק?

בכל מצב שבו אדם חווה קונפליקט של כעסים שהיו קשים או בלתי ניתנים לעיכול, תוך כדי שהוא אכל מזון המכיל גלוטן, או שמזון כזה היה נוכח שם בצורה מספיק משמעותית והתת-מודע של אותו אדם קלט זאת, אותו מזון עלול להפוך לטריגר שיכול לעורר כל פעם מחדש את השפעת הקונפליקט.

 

חולי צליאק הם רגישים, כאמור, למזונות המכילים גלוטן. המזונות הנפוצים ביותר שמכילים גלוטן הם מאכלים מקמח חיטה: לחמים, לחמניות, פיתות, בורקס, אטריות, עוגות, סופגניות, פיצות וכו' וכו'.

 

מכיוון שאצל רב בני האדם מאכלים מחיטה (ו/או דגנים אחרים המכילים גלוטן) מופיעים כמעט בכל ארוחה, או בחטיפים בין הארוחות, ניתן לראות שישנם בחיינו אינספור מצבים בהם אנחנו חווים כעסים כאשר יש בסביבה נוכחות של מזונות המכילים גלוטן.

לא כל כעס כזה יהפוך בהכרח לקונפליקט ולא בכל קונפליקט של כעסים תתפתח רגישות לגלוטן, אך סטטיסטית ישנם הרבה מצבים שעלולים לגרום לכך.

 

דוגמאות אפשריות:

 

ויכוח עד כדי ריב בין הילד שרוצה עוד לחם לאמו של מסכימה וצועקת עליו שזה לא בריא, או צועקת עליו שהיה להם הסכם שהוא לא יאכל יותר מפרוסת לחם אחת בארוחה, וכד'. והסיפור הזה חוזר כל יום או כל מספר ימים.

ילד שהוריו כועסים עליו כי התחיל לאכול את החלה בערב שבת לפני שהסתיימו הברכות של קבלת שבת.

ילד כועס על ילד אחר בביה"ס בזמן שהם אוכלים בהפסקה את הסנדוויצ'ים שהביאו מהבית.

 

 אם הכעס שחווה הילד היה חזק עד כדי כך שהוא לא יכול היה לעכל אותו, או שזה היה לו קשה מדי לעיכול (בד"כ זה לא במודע), תופעל התוכנית הביולוגית שמשפיעה על המעי הדק.

 

כל עוד הקונפליקט פעיל, לא פתור, יש גידול של תאים ברירית המעי הדק. הגידולים במעי הדק הם גידולים שטוחים ולכן קשה לגלותם.

 

ברגע שהקונפליקט נפתר (לפחות זמנית), מפורקים תאי הגידול ע"י חיידקים ו/או פטריות.

אם אין שום הפרעות, הגידול יפורק באופן טבעי והמצב יחזור לקדמותו.

 

הבעיה בתהליך התפתחותה של מחלת צליאק היא, שמופיעים מדי פעם טריגרים (גלוטן) אשר מונעים מהגוף להשלים את תהליך הריפוי הטבעי. זה גורם למצב של "ריפוי תלוי", כלומר – מצבים חוזרים ונשנים של תהליך ריפוי ושוב השפעה חוזרת של הקונפליקט כתוצאה מטריגר (גלוטן) וחו"ח.

 

אחד הסימפטומים האופייניים לתהליכי ריפוי היא דלקת.

דלקת היא למעשה מנגנון טבעי שהגוף מפעיל כדי להאיץ תהליכי ריפוי.

דלקת כרונית במעי הדק היא ביטוי למצב של "ריפוי תלוי" מקונפליקט שבד"כ הוא – כעסים שהיה קשה או בלתי ניתן לעכלם.

 

 

מדוע הרגישות היא דוקא לגלוטן?

 

לא בטוח שהתשובה כאן היא מדוייקת ונכונה ב-100%, אך היא עשויה לתת כיוון:

 

תגובות חיסוניות של הגוף נגרמות בעיקר כנגד מולקולות גדולות, כגון חלבונים ורב-סוכרים.

הרגישויות לחיטה של אנשים שונים הן לא בהכרח רק לגלוטן, אך מאחר והגלוטן מהווה כ-80% מחלבוני החיטה, עיקר הרגישות היא לחלבוני הגלוטן.

אחת משתי משפחות החלבונים העיקריות שמרכיבות את הגלוטן היא גליקופרוטאינים שנקראים גליאדינים. אחת התכונות הייחודיות של הגליאדין היא יכולתו לחדור יותר מחומרים אחרים דרך דפנות המעי הדק ולהגיע למחזור הדם, מה שעלול להחריף בהרבה את התגובה החיסונית של הגוף.

 

דבר נוסף:

לחיטה הטבעית המקורית – אם-החיטה – היו 14 כרומוזומים. אחת ההתפתחויות שקרו במשך אלפי שנה היתה הכלאה של אם החיטה עם צמח אחר, מה שיצר את סוג החיטה שנקרא אמר (emmer) שהיא כנראה הסוג שבו השתמשו בני האדם לאורך ההיסטוריה הידועה והיא החיטה שמוזכרת בתנ"ך. לחיטה זו יש 28 כרומוזומים.

בעשרות השנים האחרונות, בעקבות ניסויים רבים של הכלאות והנדסה גנטית, פותחו סוגים חדשים ושונים של חיטה שנותנים יבולים רבים יותר ומתאימים יותר לסוגי קמחים תעשייתיים מודרניים. סוג החיטה העיקרי שמקובל כיום מכיל 42 כרומוזומים. אך הפיתוחים החדשים לא לא לקחו בחשבון ולא בדקו רגישויות אפשריות של בני האדם. חלק מסוגי החיטה החדשים מכילים גם סוגים חדשים של גלוטן וחומרים נוספים שהגוף האנושי מעולם לא נחשף אליהם בעבר ולא הספיק להסתגל אליהם.

 

למתעניינים באספקטים הפיזיים של החיטה ומחלת הצליאק, מומלץ לקרוא את הספר "בטן של חיטה" מאת ד"ר ויליאם דיוויס.

 

 

   

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.