טיפ מס' 147: טיפולים אלטרנטיביים בסרטן - חלק 1

טיפ מס' 132: ושוב על כולסטרול

פורסם לראשונה ב-4.10.2013

עדכון קטן ב-18.2.2014

 

 

 

מדי פעם אני מופתע מחדש מהעוצמה בה הצליחו להחדיר בציבור הרחב את הפחד מהכולסטרול, ולכן מצאתי לנכון להעלות נושא זה שוב. חלק מהמידע שכאן מופיע בטיפ מס' 5 . המציאות מראה שיש צורך להזכיר את הדברים שוב ושוב.

 

טיפ זה מתמקד בעיקר בקשר שבין כולסטרול והתקפי לב. אין כאן יומרה לכסות את הנושא כולו, והכוונה היא לגעת במספר נקודות חשובות.

 

מה זה כולסטרול?

כולסטרול הוא חומר שומני המיוצר בכבד והוא מרכיב חיוני בבנייתם של הקרומים בכל תאי הגוף, בייצור חומצות המרה, הורמונים סטרואידיים בגוף, ויטמין D, אנזימים ונוגדנים.

ללא כולסטרול הגוף אינו יכול לייצר אסטרוגן, טסטוסטרון, קורטיזון והורמונים רבים אחרים.

 

הכולסטרול אינו מסיס בדם, וכדי שהוא יוכל להגיע באמצעות הדם לכל תאי הגוף הוא מתחבר לחלבונים מיוחדים הנקראים ליפו-פרוטאינים.

כולסטרול המחובר ל-HDL) High Density LipoProtein) נקרא "הכולסטרול הטוב" מאחר וה-HDL "שולף" מולקולות של כולסטרול מדפנות העורקים כדי להביאם למיחזור בכבד, ונחשב לכן כמונע טרשת עורקים.

כולסטרול המחובר ל-LDL) Low Density LipoProtein) נקרא "הכולסטרול הרע" מאחר וערכים גבוהים שלו נחשבים כגורם המגביר את הסיכוי להיווצרות מחלות של העורקים הכליליים (המספקים דם ללב).

 

מדוע נחשב הכולסטרול "הרע" כגורם למחלות לב?

כ-80% מכמות הכולסטרול בדם מיוצרת ע"י הכבד ורק כ-20% מגיעים מהתזונה. רמת הכולסטרול בדם מבוקרת ע"י המוח, וכאשר הרמה עולה, אנחנו יכולים להבין מכך שהמוח זיהה צורך ביותר כולסטרול.

 

אחד המצבים בהם יש צורך חיוני בכולסטרול הוא מצב בו יש פגיעה בדפנות הפנימיים של העורקים הכליליים. הכולסטרול הוא מרכיב חיוני בתהליכי השיקום של פגיעה כזאת ולכן ניתנת מייד פקודה מהמוח לשלוח כולסטרול לעורק או העורקים הפגועים.

הכולסטרול שנשלח מהכבד אל אזור הפגיעה הוא מסוג LDL. כל עוד יש צורך בכולסטרול LDL לשיקום הרקמות שנפגעו, תהיה רמתו בדם גבוהה מהרגיל.

הסטטיסטיקה הרפואית גילתה שיש קשר בין התקפי לב לבין רמה גבוהה של כולסטרול LDL ומכאן התפתחה התיאוריה כאילו התקפי הלב נגרמים בגלל חסימת העורקים הכליליים ע"י כולסטרול ומניעת אספקת דם לשריר הלב. מכאן גם ניתן השם "הכולסטרול הרע" לכולסטרול LDL, כי זהו כאמור סוג הכולסטרול שנשלח מהכבד אל העורקים הכליליים.

 

הסברים של הרפואה החדשה

הפגיעה בדפנות הפנימיים של העורקים הכליליים (שכבת האינטימה) נגרמת כתוצאה מקונפליקט שאפשר לכנותו בשם כולל "אובדן טריטוריאלי".

לדוגמא:

  •  אובדן בלתי צפוי של תחום שליטה
  • אובדן בלתי צפוי של משרה או מעמד
  • אובדן בלתי צפוי של בית, שטח אדמה, עסק, כסף או רכוש אחר
  • עזיבה לא צפויה של שותף
  • בת הזוג עזבה את הבית במפתיע

וכו'

 

מבחינת הטבע, אובדן טריטוריאלי הוא מצב חרום, ולכן מופעלת תוכנית ביולוגית שמטרתה לעזור לאותו אדם להתמודד עם מצב זה. כל עוד האדם נמצא תחת השפעה אקטיבית של קונפליקט כנ"ל, מתרחש תהליך מיקרוסקופי של אובדן תאים באינטימה (השכבה הפנימית) של העורקים הכליליים.

 

ההסבר של הרפואה החדשה לתהליך זה הוא, שאובדן התאים הזמני מרחיב את הקוטר הפנימי של העורקים ובכך מאפשר זרימת דם רבה יותר לשריר הלב, מה שנותן לאותו אדם יותר כוח, כך שיוכל להילחם על הטריטוריה שאבדה לו עם יותר כוח.

הסימפטום העיקרי שיש בשלב זה הוא אנגינה פקטוריס (תעוקת לב) חריפה.

 

ברגע שנפתר הקונפליקט (בין אם האדם הצליח להחזיר לעצמו את הטריטוריה שאבדה, ובין אם הוא פשוט השלים עם המצב), מתחיל שלב הריפוי שעיקרו שיקום הרקמות בדפנות הפנימיים של העורקים הכליליים שנפגעו.

תהליך שיקום זה מחייב שימוש בכולסטרול LDL, ואז רמתו בדם עולה.

 

פה נכנס לתמונה מרכיב חשוב נוסף, שהרפואה המקובלת עדיין לא מתייחסת אליו:

כפי שהוסבר בטיפים קודמים, הקונפליקט פוגע גם במוח, ובמקרה זה הפגיעה היא בקורטקס, במרכז ששולט על העורקים הכליליים.

לאחר שנפתר הקונפליקט, יש צורך לרפא גם את האזור שנפגע במוח. בחצי הראשון של שלב הריפוי זקוק המוח לסביבה נוזלית לצורך הריפוי והוא יוצר בכוונה בצקת מקומית באותו אזור.

ברגע שהמוח מזהה שהוא השלים שלב זה ושכבר אין צורך בבצקת, הוא מייצר סיגנל חזק של מערכת העצבים הסימפתטית. מטרתו של סיגנל זה היא לכווץ בבת אחת את כלי הדם במוח כדי להוציא את הבצקת החוצה. בפועל זה משפיע לא רק על המוח אלא על כל הגוף וזהו בדיוק הרגע בו מופיע התקף הלב שקשור לעורקים הכליליים. זהו השלב שנקרא משבר הריפוי.

 

לאחר משבר הריפוי ממשיך תהליך השיקום בצורה מתונה יותר עד החלמה מלאה, אלא אם מופיע קונפליקט נוסף או אם ישנן השפעות חוזרות של הקונפליקט המקורי כתוצאה מטריגרים.

 

משמעות כל ההסבר הנ"ל היא, שהתקף הלב נוצר במוח ולא בגלל הכולסטרול.

 

מידע נוסף

  1. הסטטיסטיקה הרפואית מראה שבערך ב-50% ממקרי התקפי הלב לא נמצאה רמה גבוהה של כולסטרול אצל החולה. לרפואה המקובלת אין עדיין הסבר לכך.
    ההסבר של הרפואה החדשה הוא שכ-50% ממקרי התקפי הלב נגרמים כתוצאה מקונפליקטים הפוגעים ישירות בשריר הלב, בלי קשר ישיר לכלי הדם הכליליים. אלה הם קונפליקטים שונים מהקונפליקטים שפוגעים בכלי הדם הכליליים.
     
  2. ישנם התקפי לב שנגרמים מקונפליקטים שפוגעים בורידים הכליליים ולא בעורקים. גם אלה הם קונפליקטים השונים מהקונפליקטים שפוגעים בעורקים.
     
  3. מסתבר שלגוף יש יכולת ליצור בעצמו מעקפים. כלומר, במקרה שנוצרה חסימה משמעותית בעורקים, הגוף מייצר כלי דם חדשים העוקפים את העורק או העורקים החסומים ומבטיחים המשך אספקת דם ללב.
     
  4. יותר ויותר מחקרים מראים עד כמה שגויה התפיסה שהוחדרה ע"י הרפואה המקובלת לגבי הכולסטרול. חלק מהמחקרים מצביעים על הדברים הבאים:
    - הורדת רמת הכולסטרול בדם בעזרת תרופות אינה מאריכה את החיים.
    - הורדת רמת הכולסטרול בדם בעזרת תרופות אינה מונעת התקפי לב.
    - מחקרים שנעשו על אנשים בגיל השלישי הראו שתוחלת החיים של בעלי רמת כולסטרול גבוהה, היתה טובה יותר מזו של בעלי רמת כולסטרול נמוכה.
    - התרופות מסוג סטטינים להורדת הכולסטרול, מלבד היותן חסרות תועלת, הן גורמות לנזקים רבים בגוף, כולל לשרירים, להורמוני המין ועוד. אחד האבסורדים בתרופות אלה הוא שהן פוגעות בייצור הקו-אנזים CoQ-10 המיוצר בכבד. ה-CoQ-10 הוא מרכיב חיוני בשמירה על שריר הלב וכן בתהליכי ייצור אנרגיה בגוף. במדור הספורט קוראים לזה "גול עצמי".

 

שאלת הספקנים

נשאלת תמיד השאלה, איך זה שתוכנית ביולוגית טבעית, כגון התהליך שקורה בלב, יכולה בסופו של דבר להרוג אותנו?זוהי שאלה חשובה, נכונה ומתבקשת, ומכיוון שלא הצלחתי עדיין ליצור קשר ישיר עם  המתכנן והיצרן הראשי, אסתפק בניסיון להסביר זאת בקצרה לפי הבנותי עד כה:

 

  1. התוכניות הביולוגיות שאנחנו מכירים כמחלות, הוטבעו כנראה בבני אדם על בסיס תוכניות קודמות שהתאימו לבעלי חיים בטבע. לא ברור עד כמה נלקחו בחשבון בתוכניות אלה הפסיכולוגיות המורכבות של בני האדם וכן המציאות המאד לא טבעית שהתפתחה בחברה האנושית במיוחד מאז המהפכה התעשייתית ומגיעה לשיאים חדשים בימינו.
     
  2. כל מערכת טבעית או מערכת המתוכננת ע"י בני אדם, היא פשרה בין מטרות המערכת לבין אילוצים שונים שיש במציאות. התוכניות הביולוגיות נועדו למצבי חירום, מתוך הנחה שלאחר שיעבור מצב החירום, יהיה זמן שקט שיאפשר תהליכי ריפוי ושיקום.
    הרפואה החדשה גילתה שאם קונפליקט של אובדן טריטוריאלי נפתר רק לאחר 9 חודשים או יותר, משבר הריפוי (התקף הלב) יהיה קטלני. אפשר להסיק מכך, שהמתכנן ידע שכדי להאריך את משך הזמן של השלב האקטיבי של הקונפליקט ללא סכנת מוות במשבר הריפוי, יהיה צורך לעשות שינויים משמעותיים במערכת, שינויים שעלולים לפגוע בדברים אחרים. כלומר, זוהי פשרה מסויימת המראה לנו ש"מגבלת היצרן" (או "מגבלות האיפיון" של המתכנן) לגבי קונפליקט אקטיבי של אובדן טריטוריאלי היא כ-9 חודשים.

    אך בני האדם, לאור התפקיד המיוחד שיש להם על הפלנטה ובבריאה כולה, זכו לבונוס מיוחד, והוא - היכולת לחקור, לגלות, להבין וגם להתערב במהלכים הטבעיים של התוכניות הביולוגיות.
    בהקשר להתקפי לב, ישנה היכולת של הרפואה המקובלת שפיתחה דרכים להציל חולי לב במצבי חירום, ישנן דרכי עזר שונות שהתגלו בחלק מהגישות של הרפואה ההוליסטית,  וישנן גם התגליות של הרפואה החדשה, המאפשרות לנו לגרום בדרכים טבעיות לכך שמשבר הריפוי יוחלש בהרבה, כך שלא יהיה קטלני.
    שימוש נכון בידע של הרפואה החדשה בהקשר של מחלות לב עשוי להציל חיים, לפעמים גם כאשר אין את אמצעי החירום המשוכללים של הרפואה המקובלת.

 

ברור לי שהדברים כאן מעוררים אצלכם עוד הרבה שאלות, ואולי גם התנגדויות חזקות. לחלק מהתהיות שעולות אתייחס אולי בטיפים בעתיד ולחלקן אני מתייחס בקורסים ללימוד הרפואה החדשה. בכל מקרה ניתן תמיד לפנות אלי בשאלות, קשות ונוקבות ככל שתהיינה. אינני מתיימר לדעת את כל התשובות, ואם אינני יודע את התשובה לשאלה זו או אחרת, לא אהסס להגיד זאת.

 

מידע ממקורות נוספים:

למתעניינים במידע נוסף, שונה מהמקובל לגבי כולסטרול, מומלץ לקרוא  בקישורים האלה:

כולסטרול - המיתוסים והעובדות

מחקר ישראלי: כולסטרול גבוה מאריך חיי קשישים

אריה אבני בהרצאה על כולסטרול, סטטינים ומה שביניהם

הסרט "אומת הסטטינים" - שיגעון התרופות להורדת כולסטרול

הונאת הסטטינים

עם הפחמימות בא האלצהיימר

The Truth about High Cholesterol and Why It Will Never Kill You (סרטון וידאו קצר באנגלית)

 

.........................................................................................................................

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.