טיפ מס' 41: הרהורים פילוסופיים על הרפואה החדשה

פורסם לראשונה ב-27.5.2011

 

 

 

אחרי 40 "טיפים" שבועיים, אני מרגיש שנכון יהיה להביא בפניכם קצת מהרהורי ליבי ותובנותי בקשר לנושאי בריאות בכלל והרפואה החדשה בפרט, כחלק מתפיסה יותר כוללת לגבי חיי האדם ומשמעותם.

 

אני מודע לכך שפרסומם של הרהורים אלה עלול לגרום לחלקכם להגיד ביי ביי לרשימת הדיוור שלנו, אך מצד שני עשוי פרסום זה לעורר דיון מעמיק ומפרה בין הקוראים, דבר שיש לו חשיבות רבה.

זוהי אם כן הזמנה לכל המעוניין להגיב, להוסיף תובנות, להביע רעיונות וכו'. אם נראה שיש התעניינות, נפתח אולי קבוצה בפייסבוק בה ניתן יהיה לדון בדברים באופן חופשי.

 

חשוב לציין שאינני מייצג כאן את הרפואה החדשה או כל גורם אחר. אלה הם הרהורי הפרטיים, אשר ניזונים ממקורות שונים, כולל הרפואה החדשה.

המטרה כאן היא בעיקר לקדם את החשיבה הקולקטיבית בכל הקשור לבריאות, חולי וריפוי.

 

ובכן, להלן פינת ההרהורים והתובנות:

אחת התובנות שהתגלו לי תוך כדי העבודה עם הרפואה החדשה היא, שהסימפטומים הגופניים מראים לנו היכן חשוב שנמקד באותו זמן את עבודתנו הפנימית להתפתחות אישית.

 

לדוגמא,

אם אדם סובל מבריחת סידן בעמוד השדרה, אנחנו יודעים לפי הרפואה החדשה שיש לו בעיה אמיתית של ירידה בתחושת הערך העצמי, ואם הוא לא יעשה עבודה כלשהי לחיזוק ושיפור תחושת הערך העצמי שלו, הוא גם מסכן את בריאותו הפיזית וגם פוגע באפשרויות שלו להתפתחות אישית ורוחנית.

 

אם לאישה ימנית יש סרטן בבלוטות החלב בשד השמאלי, זה אומר בד"כ שהיא סובלת מדאגות לילדיה או לאמא שלה או לחיית מחמד או לבית עצמו או שהיא סובלת מויכוחים ומריבות עם אמא שלה או עם אחד או יותר מילדיה.

כדי להבריא היא חייבת ללמוד כיצד להביא את עצמה למקום בו היא יכולה לפתור את הבעיות בדרך בוגרת יותר ללא ויכוחים או מריבות מיותרות או כיצד לחיות מבלי שהדאגות תפגענה בבריאותה בצורה כה קשה.

זה מחייב אותה לעבודה ממשית של התפתחות אישית שתאפשר לה החלמה פיזית וגם עשויה להקפיץ אותה הרבה קדימה בהתפתחותה האישית.

 

הרפואה החדשה הראתה לנו שהקונפליקט פוגע בו-זמנית ב-3 רבדים: בפסייכי, במוח ובגוף הפיזי. כל תהליכי המחלה וכל תהליכי הריפוי קורים במקביל בשלושת הרמות האלה. כלומר שהמחלה שמתבטאת בגוף קיימת גם ברמה האנרגטית והריפוי הפיזי חייב להיות מלווה בריפוי האנרגטי.

 

המחלה מחייבת התמודדות והתגברות. ובהתגברות יש הרבה התבגרות.  

ישנם פרסומים רבים על אנשים אשר חלו בסרטן, החלימו, והצהירו שהמחלה היתה המתנה הגדולה ביותר שקיבלו בחייהם. זכיתי לשמוע זאת במו אוזני ממספר אנשים. מחלה > מחילה > לחימה > החלמה

 

לא כל החולים מצליחים להחלים. לעתים מגיע חולה לטיפול כשכבר ברור שלא ניתן להציל את חייו הפיזיים, והדילמה של המטפל היא - האם יש טעם בכלל לעשות טיפול כלשהו?

כן, יש טעם! אם אנחנו יכולים להראות לחולה את תכונותיו וסגולותיו האנושיות הייחודיות, אם אנחנו יכולים לחזק את תחושת הערך העצמי שלו, אם אנחנו יכולים להראות לו שחייו לא היו לשווא, אם אנחנו יכולים לעזור לו לסלוח לעצמו ולאחרים ואם אנחנו יכולים לחזק בו את הידיעה שיש המשך, אנחנו יכולים לעזור לאותו אדם להיפטר ממטענים מכבידים ולא רצויים מצד אחד, ומצד שני לעזוב חיים אלה עם מטענים חיוניים להמשך דרכו, אשר ללא עזרתנו אולי לא היה זוכה להם.

 

הדבר המפחיד ביותר את מרבית האנשים הוא הדבר היחידי שכולם יודעים בוודאות שיקרה גם להם – המוות.

לחיי האדם יש משמעות ומטרה. אין שום אפשרות שמכונה כה משוכללת וכה רבת יכולת תיווצר במקרה. ואם יש לחיים אלה משמעות, אין זה הגיוני שההשקעה העצומה של הבריאה בכל אדם ואדם תרד לטמיון עם מותו הפיזי. החיים הפיזיים הם שלב קצר (אך משמעותי) במסע ארוך של לימוד, גדילה והתפתחות של היחיד, וכל אחד מאתנו מהווה חלק ממרקם אינטיליגנטי גדול ורב היקף אשר יש לו חשיבות עצומה ביקום כולו.

אז מדוע קיים הפחד הזה מהמוות הפיזי?

כי האינסטינקט או הנשמה או משהו בחיים הפנימיים שלנו חש שעדיין לא התפתחנו מספיק, עדיין לא הגשמנו את ייעודנו, עדיין לא בנינו גופים רוחניים מספיק חזקים אשר יוכלו להמשיך את המסע לאחר המוות הפיזי. זהו פחד חיובי ביסודו, שנועד להנחות אותנו לכיוון של התפתחות והתעדנות, אך הוא עלול גם לגרום להדחקה ולבריחה מהאמת.

 

על רקע השינויים המשמעותיים הצפויים בכדור הארץ ובמערכת השמש, נמצאת כיום האנושות באחת התקופות הקריטיות והדרמטיות ביותר בתולדותיה. אחרי אלפי שנים של התרחקות האדם מטבעו האמיתי ומהמטרות לשמן הוא נברא, עומדת האנושות מול אתגר של להיות או לחדול.

כנגד כוחות הקדמה וההתפתחות עומדים כוחות חזקים השואפים להמשיך במצב בו הם עושים רווחים גדולים על חשבון ההמונים ועל חשבון המשאבים של כדור-הארץ. שתיים מהדרכים היעילות בהן משתמשים כוחות אלה הן הפחדה והסתרת האמת.

לכן, כל מי שעוזר בדרך כלשהי לחשוף את האמת, בכל תחום שהוא, עוזר למאמץ המשותף של האנושות והבריאה לאפשר את ההתפתחות הרוחנית הדרושה להמשך קיום האנושות, להמשך התפתחותה של פלנטה ארץ ולשם תהליכים רבים נוספים ביקום.

הרפואה החדשה חושפת חלקים גדולים מאותה אמת שהוסתרה מאתנו בתחום הבריאות, המחלות והרפואה, ובכך היא תורמת את חלקה הצנוע למאמץ ההתפתחותי המשותף.

 

פחד הוא אחת התחושות המפריעות ביותר לתהליכי ריפוי. פחד מעורר בד"כ את מערכת העצבים הסימפתטית וגורם להפרשה מוגברת של הורמוני הסטרס.

תהליכי ריפוי יכולים להתרחש רק תחת השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית, ולכן הפחד מונע ריפוי. המוטו העיקרי של הרפואה החדשה הוא Don't Panic, ואת זאת ניתן להשיג בעיקר ע"י ידיעת האמת תוך שילוב עם חינוך נכון ותהליכי התפתחות. אפשר לפעמים למנוע פאניקה בעזרת הסתרת האמת ויצירת אשליות, אך דרך זו נדונה תמיד לכישלון בטווח הארוך.

 

אחד המרכיבים במנטליות השלטת ברפואה המקובלת היא הגישה לפיה הרופא הוא האחראי לבריאותנו. אנחנו מפקידים את עצמנו בידי הרופאים ואם ננהג לפי הנחיותיהם נהיה בריאים.

יש לגישה זו הרבה מגרעות, אך העיקרית שבהן היא הסרת האחראיות. אדם שאינו לוקח אחריות מלאה על חייו ובריאותו מפחית בהרבה את סיכוייו להבריא באופן מלא וכן מקטין בהרבה את אפשרויותיו להתפתחות אישית ורוחנית.

לפעמים רצוי מאד להיעזר במערכת הרפואה. לפעמים הכרחי להיעזר ברופאים, אך האחריות צריכה להיות אישית, של כל אחד מאתנו.

בכך אני מאמץ בלב שלם את גישת הרפואה החדשה האומרת כך: היחידי שיכול לרפא את החולה הוא החולה עצמו.

 

מתאים להוסיף כאן גם את גישתו של ד"ר לן (ראה טיפ מס' 11) המדבר על כך שכל אדם צריך להרגיש אחריות מלאה לכל מה שקורה בעולם. לאותם חולי-נפש קשים אשר לא היו מסוגלים לעזור לעצמם, איפשר ד"ר לן ריפוי מלא בכך שפתר בתוך עצמו את אותם קונפליקטים מהם סבלו מטופליו. זהו מצב חריג, אך נחוץ במציאות בה אנחנו חיים, בו מטפל בעל שיעור קומה מסוגל לקחת על עצמו למשך זמן מה את מתן התמיכה, ההגנה וכוחות הריפוי הדרושים כדי לאפשר למטופליו לעשות את קפיצת המדרגה שלאחריה הם יוכלו לקחת מחדש את האחריות על חייהם.

 

ד"ר האמר הקפיד עד כה לפרסם רק את אותן תגליות של הרפואה החדשה הניתנות למדידה ולהוכחה מדעית. הוא נתן לנו כלי מצויין להבין בצורה מדוייקת את הקשרים בין הנפש לגוף, את הגורמים הרגשיים למחלות ואת המשמעות והמטרה הביולוגית של כל מחלה.

אך אם נרחיב את היריעה נוכל לראות שישנם רבדים אנרגטיים ורוחניים גבוהים יותר, אשר הבנתם עשויה להשלים את הכלים שנתנה הרפואה החדשה.

ישנם סימנים רבים המראים שהאנושות נמצאת בסופה של תקופה אחת ובפתחה של תקופה חדשה. האנרגיות שמגיעות בתקופה זו לכדור הארץ כחלק מתהליכי השינוי הן בעלות עוצמות הולכות וגוברות, אשר עולות בהרבה על מה שהיה מוכר בעבר. זה גורם לכך שקונפליקטים שונים בעוצמות בינוניות או קלות, אשר בעבר לא היו מספיק חזקות כדי לגרום להתפתחות של מחלות, מועצמים עכשיו בצורה כזאת שגורמת לכך שהם יפעילו את אותן תוכניות ביולוגיות אשר מוכרות לנו כמחלות שמטרתן לעזור לאדם להתמודד עם אותם קונפליקטים.

המערכות האלקטרומגנטיות (האנרגטיות) אצל הרבה אנשים לא הספיקו עדיין להסתגל לעוצמות המתגברות ואנשים אלה נוטים לקרוס יותר בקלות.

 

מאחר ואין אפשרות מעשית להימנע לחלוטין מקונפליקטים וטראומות, אין לנו אפשרות להימנע לחלוטין ממחלות. אך כן ישנה אפשרות להקטין את השפעתם של אותם קונפליקטים עלינו וע"י כך להפחית את מספר המחלות ו/או את עוצמתן.

הדרך לעשות זאת היא בעבודה מתמשכת של התפתחות אישית, עבודה אשר מאפשרת להתעלות מעל חלק גדול מהחולשות האנושיות, להיות פחות מעורב רגשית עם דברים לא חשובים, להיות יותר מאוזן רגשית, להגיע ליותר שקט פנימי, להיות מסוגל לסלוח, לקבל את עצמך ואת זולתך, להעניק חום ואהבה, לעזור לחלש ועוד ועוד.

 

תהליך של התפתחות אישית מאפשר לנו להתעדן ולהיות מקושרים יותר ויותר לרמות אינטיליגנטיות מעודנות יותר וגבוהות יותר, אשר בין היתר גם מחזקות אותנו, מגבירות את יכולותינו לעזור לאחרים ומשפרות את יכולת ההתאמה וההסתגלות שלנו לאקולוגיה האנרגטית והרוחנית החדשה ההולכת ומתהווה על כדור הארץ.

 

כירופרקט אמריקאי שהעביר בארץ קורס לקינסיולוגיה ורפואה פונקציונלית לפני יותר מ-10 שנים, טען כבר אז שכל מחשבה העוברת במוחנו מפעילה כ-50,000 תהליכים ביו-כימיים בגוף. גם אם נצמצם מספר זה ל-50 או אפילו ל-5 תהליכים ביו-כימיים על כל מחשבה, עדיין התוצאה היא, שהביוכימיה של כל אדם היא ייחודית ושונה מהאחרים. משמעות הדבר היא, שכל טיפול צריך להיות מותאם אישית למטופל.

אירוע או מצב מסויים יכול להתבטא אצל אנשים שונים בצורות שונות לגמרי האחד מהשני. אפשר להראות זאת בצורות רבות, והפעם, כדי לסיים טיפ זה ברוח קצת שונה, מובאות כאן שלוש דוגמאות קצרות אלה, הומור של רופאים:

 

להתכונן לגרוע מכל:

גבר מגיע הביתה לאחר שביקר את חותנתו בבית חולים.

"נו" שואלת אשתו בדאגה "מה שלום אמא שלי ?"

"אמא שלך הולכת להיות בסדר גמור" משיב הבעל "תוך יום יומיים היא תעמוד על הרגליים, תתחיל לדבר, ותבוא לגור איתנו..."

"מה ?!" קוראת אשתו בתדהמה "איך זה יכול להיות ?! הייתי שם אתמול והיא הייתה ללא הכרה, מחוברת למכשירים ומונשמת...!!"

"אני לא יודע" משיב הבעל. "ניגשתי לרופא ושאלתי אותו מה יהיה עם אמא שלך, והוא ענה לי: תתכונן לגרוע מכל!!..."

 

דברי הרגעה

החבר: למה ברחת מחדר ניתוח ?

החולה: האחות אמרה " תהיה חזק, אל תתרגש, זה ניתוח פשוט ".

החבר: אז מה ? בסך הכל דברי הרגעה.

החולה: היא אמרה זאת למנתח.

 

הליכה כתרפיה

- דוקטור, אתה חייב לעזור לי

- כן בבקשה, מה הבעייה

- אשתי משגעת אותי. אני עלול בכל יום להגיב באלימות קשה.

- כן, כן. זוהי תופעה ידועה. אני מציע לך להרגע על ידי הליכה. כל בוקר פשוט תצעד 10 קילומטר. תרגיש לגמרי אחרת. לאחר חודש, בטלפון :

- דוקטור, שלום ! רציתי לעדכן אותך

- כן, כן - מה קורה ? איך אתה מרגיש עכשיו ?

- מצויין, פשוט מצויין. ההליכה נהדרת. ממש כיף.

- יופי. ואיך אשתך ?

- אשתי ? אני ממש לא יודע. אני כבר 300 ק"מ מהבית...

 

  ........................................................................................................

  

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא מדיציני, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.