דלקת עור עצבית (נוירודרמטיטיס)

 

מאת ג.ס.

 25.2.2009,

 

"אם יותר הורים היו לומדים את ה-GNM..."

 

אצל נכדי בן 4 חודשים התפתחה דלקת עור עצבית עם לחיים אדומות ומחוספסות. בתי (אמו) התקשרה אלי מייד ורצתה לדעת מה היא יכולה לעשות, מאחר והיא אף פעם לא הרשתה שיחסנו את ילדיה והם אף לא מתייעצים עם רופאים, כי הכירה כבר זמן מה את ה-GNM.

 

ידעתי מייד מה גרם לכך, כי העור קשור לקונפליקט של פרידה.

 

הדברים שלהלן מסבירים מה קרה:

בארבעת חודשי חייו הראשונים היה התינוק ישן על הספה המרופדת עד שהוריו היו הולכים לישון והיו לוקחים אותו איתם ומניחים אותו במיטה ליד אחותו הגדולה ממנו. הם כולם ישנו באותו חדר.

 

בתי נעשתה מודאגת שמא התינוק ייפול מהספה לפני שהם משכיבים אותו במיטה, והיא החליטה לשים את התינוק במיטה עם אחותו מוקדם יותר, וההורים היו נשארים ערים עד מאוחר יותר. הם השגיחו על הילדים באמצעות "בייבי-פון".

 

התינוק היה מתעורר לעתים תכופות ולפני שבתי היתה מגיעה אליו (חדר השינה היה בקומה מתחת), הוא כבר היה בפאניקה. זה נמשך זמן ניכר, עד שבתי פנתה אלי.

 

אמרתי לה מייד: "קונפליקט של פרידה", לכן נסי לחזור בך מהחלטתך והשאירי את התינוק על הספה עד שאתם מוכנים ללכת לישון בעצמכם. אך בתי לא רצתה לעשות זאת, כי הם רצו גם כן קצת זמן לעצמם.

 

"אז תצטרכי לחיות עם בעיית העור של התינוק", עניתי לה.

 

בתי התייעצה אז עם דוקטור לרפואה אלטרנטיבית. המלצתו היתה: "לא מאכלי חיטה או מאכלי חלב". זה לא היה בעיה בשבילה, כי היא עדיין הניקה את התינוק. ומכיוון שהיא ממילא לא שתתה חלב, היא החליטה לוותר גם על הגבינה. מאחר שאת הלחם היא היא אופה בעצמה, היא עברה לשיפון וכוסמין. אך מצב העור נשאר ללא שינוי!

 

במאי הם נסעו לחופשה וכשחזרו לאחר 14 יום, התקשרה אלי בתי כולה נרגשת ואמרה: "העור נרפא – זה חייב להיות האויר השונה".

 

אמרתי: "לא; היכן הייתם כשהילדים ישנו? הייתם גם כן קומה אחת מעליהם או מתחתם?"  "לא, היינו יושבים על המרפסת שממול לחדר המלון", היא ענתה.

 

מה שקרה היה שהתינוק יכול היה לשמוע את הוריו מדברים בזמן שהוא ישן ודלקת העור העצבית, שהיא נראית רק בשלב הריפוי מהקונפליקט, יכלה להתרפא לחלוטין. בתי לא השתמשה מעולם בסוג כלשהו של משחה לעור כדי לעזור בתהליך הריפוי. אפשר לשאול, מדוע זה לא התרפא לפני כן? התשובה היא, שבכל פעם שהילד היה בפניקה, הריפוי נעצר והיה צריך להתחיל שוב מההתחלה – הישנות מחזורית קבועה, כלומר, כשאמו היתה מגיעה אליו, הריפוי היה ממשיך.

 

החשדות שלי אושרו ע"י S.M. (מטפל ב-GNM), אשר הסתכל בתמונות של נכדי ואמר שמאחר ושני ההורים היו מעורבים, התינוק הגיב בשני צידי פניו. – זה מתייחס לעובדה, שיש ילדים אשר סובלים מבעיות עור בפנים, לעתים קרובות רק בצד אחד, תלוי בצדיות שלהם והאם הילד הרגיש את הפרידה מהאמא או ממישהו אחר.

 

הילד כיום בן 4 ולא היתה כל הישנות של המחלה. בתי התפטרה מעבודתה כדי שתוכל להיות 'אמא במשרה מלאה'! בעלי ואני קיבלנו לא מזמן את הילד לכמה ימים ולא היו שום בעיות.

 

המלצתי להורים לילדים קטנים היא לוותר על חלק מה'מותרות' ולבלות יותר זמן איכות עם הילדים. הם יהיו בריאים יותר ואם יותר הורים ילמדו את ה-GNM, ניתן יהיה למנוע רבות ממה שנקרא 'מחלות'.

 

אני מודה לד"ר האמר ולמר פילאר על סבלנותם ללמד אותנו ועל כך שהם עושים שידע יקר ערך זה יהיה זמין לכל אחד.

 

הידד, G.S.