אלרגיה לאבק

 

מאת קלאוס-דיטר ד. (גרמניה)

26.10.2008

 

"במשך 40 שנה סבלתי מאלרגיה נוראית לאבק"

 

במשך 40 שנה סבלתי מאלרגיה נוראית לאבק. זה לפחות מה שחשבתי, כי תמיד הייתי צריך להקפיד שהבית יהיה נקי, ובעיקר ללא אבק.

 

בכל פעם שהיתה ראיה, ולו הקטנה ביותר, להימצאות אבק, או שרידים עדינים ביותר של אבקה כלשהי בחדר, הייתי מתעטש ללא הרף במשך כ-3 שעות ו"מושך באף" באופן קבוע כי האף שלי היה תמיד נוזל.

 

לאחר שהיכרתי את הרפואה החדשה, התחלתי לשאול את עצמי מדוע הייתי מתעטש ומושך את האף באופן קבוע, מתי כל זה החל ומה היו ה"tracks" (טריגרים) שהפעילו כל הזמן את המצב הזה (ה"אלרגיה").

 

לאחר שעברתי לא מזמן לבית חדש שלא היה עדיין גמור לגמרי, האלרגיה שלי ממש נסקה, מה שהצביע על כך שעליתי על "track"! ובכן, המשכתי לחשוב חזק על הסיבה האפשרית.

 

הגמול למאמצי הגיע ע"י זיכרון פתאומי שהיה לי על כך שנפגעתי 3 פעמים בראשי מסלעים, בזמן ששיחקתי עם חברי בהריסות ברלין. זה היה האזור היחידי בו יכלו ילדי העיר לשחק ב-1955. המקום היה כמובן מלא אבק, כי קירות הבתים ההרוסים היו עדיין מתמוטטים, וענני אבק היו מתפרצים. בתוך כל הלכלוך הזה נפגעתי בשוגג 3 פעמים בראשי ע"י סלעים. הייתי צריך ללכת לרופא, ובכל פעם האבחון היה – זעזוע מוח.

 

ברגע שנזכרתי במאורעות ההם, העיטוש והנזילה מהאף פסקו – ולא חזרו עד לרגע זה! בינתים הייתי אפילו במוסך מאובק ביותר. עבד שם משייף שיש שהיה חותך את לוחות השיש כבר 30 שנה, אך מעולם לא ניקה את המוסך אפילו פעם אחת. טאטאתי החוצה את כל האבק, וענני האבק פשוט התעופפו. עבדתי ממש בתוך ערפל של אבק! אולם, לא התעטשתי ולא משכתי באף אפילו פעם אחת, וכך גם במשך כל תקופת הבניה, לא אחריה ולא בכל השבועות שבאו לאחר מכן.

 

קלאוס-דיטר ד. (גרמניה)