האם הכל מכוון ובעל משמעות?

פורסם לראשונה ב-20.9.2015

 

 

במאמר זה נעשה ניסיון למצוא את שביל הזהב בין גישות שלפעמים נראות קיצוניות מדי. הדברים כאן אינם מייצגים את הרפואה החדשה או כל גורם אחר, אלא הם ביטוי לידע, למחשבות וההבנות שלי ולדרך בה אני רואה את הדברים, תוך ידיעה שידיעותי והבנותי מוגבלות ויתכן שאני טועה.

 

...........................................................................................................

 

 

על מה הדיון?

 

בתחום הבריאות, כמו בתחומים רבים אחרים בחיים, אנחנו מחפשים את הגורם לכל דבר,  את החוקים הטבעיים שלפיהם מתפתחים התהליכים בגוף ואת הכוחות המשפיעים על תהליכים אלה, וזאת כדי לדעת טוב יותר כיצד לרפא וכיצד לא לחלות.

נקודות המוצא של החוקרים והמטפלים משפיעות מאד בסופו של דבר על הגישה הטיפולית, והדיון כאן מחפש את הדרך הנכונה בין שני הקצוות הקיצוניים של קשת הגישות  שאפשר לנסחם במילים פשוטות כך:

א. גישה האומרת שהכל מכוון ע"י כוח עליון, ושלכל דבר יש סיבה, מטרה ומשמעות.

ב. גישה האומרת שהכל מקרי, הכל אקראי ולכן אין משמעות לדברים.

 

 

א. האם הכל מקרי וחסר משמעות?

רמת המורכבות, התחכום וההיגיון שיש בכל דבר בטבע היא כל-כך גבוהה, שכדי לטעון שהכל מקרי וחסר משמעות יש הכרח למצוא הוכחות מדעיות לכך שחיים בכלל, וחיים אינטליגנטיים בפרט, אכן יכולים להתפתח באופן מקרי.

בשאלה זו ישנם ויכוחים מדעיים ממושכים ורבים, ואנסה לגעת כאן במספר נקודות אשר נראות לי כחשובות לצורך דיון זה:

 

  1. מבחינה מתימטית טהורה, הסיכוי שחיים אורגניים מאורגנים ייווצרו באופן אקראי הוא כל-כך נמוך, שזה בלתי אפשרי בתקופת הזמן בו קיים כדור-הארץ לפי הערכות המדענים.לדוגמא:
    לפי חישוביו של חוקר צרפתי בשם דר' סצ'וזנברגר (Schutzenberger) שהיה מתימטיקאי וד"ר לרפואה, הסיכוי להתפתחות מולקולת DNA בתהליכים אקראיים קטן מ- 10 בחזקת מינוס 1000 !!! כלומר כדי לקבל מולקולה כזאת יש צורך במספר ניסויים הנרשם ע"י 1 ואחריו 1000 אפסים.

    הביו-פיזיקאי הרולד מורוביץ עשה את החישוב הבא:
    אם מכניסים כמות גדולה של חיידקים למיכל סגור ומחממים את המיכל כך שכל הקשרים הכימיים יישברו, ואז מקררים את המיכל באיטיות כדי לאפשר לאטומים ליצור קשרים חדשים ולהגיע לשיווי משקל, הסיכוי שיופיע בסוף התהליך הזה חיידק חי הוא בערך 10 בחזקת מינוס 100,000,000,000.

    המתימטיקאים וויליאם דמבסקי ואמיל בורל חישבו שמבחינה תיאורטית, כדי שאירוע מסויים יוכל בכלל לקרות ביקום, צריך סיכוי מינימלי של בין 10 בחזקת מינוס 50 ל-10 בחזקת מינוס 150.
    כלומר, שלפי החישובים שצויינו למעלה, אין אפשרות, לפחות מבחינה חישובית תיאורטית, להתפתחות חיים באופן מקרי.
     
  2. לגבי האפשרות שהצופן הגנטי יתהווה באופן ספונטני תמצתו הביולוגים טרבורס ואבל את מסקנתם כך:
    "יש טיעון החוזר שוב ושוב, לפיו אם יינתן מספיק זמן, יוכלו להתארגן ההוראות הגנטיות ותוכל להיווצר מערכת של שפה. אך כל תוספת של זמן לא יכולה לספק את המכניזם שמסביר היווצרות ספונטנית של הוראות גנטיות".

    אפילו הביולוג האתאיסט ריצ'רד דאוקינס הודה ש"ההסתברות של התפתחות החיים בצורה אקראית היא כה אפסית, שהיא כמו הסבירות שמטוס ג'מבו ייבנה ע"י סופת הוריקן שחולפת דרך מגרש גרוטאות"...
     
  3. חוקרים שונים טוענים בצורה נחרצת שלא רק שתורת האבולוציה של דרווין לא הוכחה מעולם בצורה מדעית, אלא גם שלפי הכלים המדעיים שישנם כיום, לא תיתכן "בריאה ספונטנית" או במילים אחרות – התפתחות חיים באופן אקראי.
    חלק מחוקרים אלה מתייחס לתפיסה הדרוויניסטית כמו אל דת או כת, שנעזרת במינוחים מדעיים כדי לנסות להצדיק תפיסה שלא ניתן להוכיחה בצורה מדעית.

    להלן מספר התבטאויות של חוקרים:

    הזואולוג פייר גראס טען: "להתעקש שהחיים הופיעו פשוט במקרה והתפתחו באופן כזה, היא השערה לא מבוססת שאינה תואמת את העובדות". 

    החוקרים סקוט ג'ילברג'ון אופיץ ורודולף ראף סיכמו כך: "שינויים מיקרו התפתחותיים בתדירות של גנים לא הראו את עצמם כמסוגלים להפוך זוחל ליונק או לשנות דג להיות דו-חיים. שאלת מקור המינים – הבעיה של דרווין – נשארה לא פתורה".

    להלן הערה של המתימטיקאי/פילוסוף וולפגאנג סמית: "הדוקטרינה של האבולוציה סחפה את העולם לא בזכות חוזקן של סגולותיה המדעיות, אלא דווקא בתפקידה כמיתוס גנוסטי. היא מאשרת, למעשה, שיצורים חיים בראו את עצמם, דבר שהוא במהותו טענה מטאפיזית.... האמת היא שאבולוציוניזם היא דוקטרינה מטאפיזית העטופה בבגדים מדעיים".

    לין מרגוליס, ביולוגית של האבולוציה, מאמינה ש"בסופו של דבר יסתכלו על הנאו-דרוויניזם רק ככת דתית מינורית אחת מבין האמונות הדתיות שרווחו במאה ה-20 בביולוגיה האנגלו-סקסית".

 

האם כל זה אומר שאין אבולוציה? בהחלט לא.

הסברים בהמשך.

 

 

ב. האם כל מה שקורה בכדור-הארץ מכוון ונשלט ע"י כוח עליון כלשהו?

 

אחד הדברים המייחדים את חיי האדם בכדור הארץ היא הבחירה החופשית.אחת המשמעויות של הבחירה החופשית היא שלפחות חלק מהדברים יכולים ואף אמורים להתרחש ללא שליטה ישירה של כוח עליון כלשהו.

 

ישנן גישות טיפוליות הטוענות שאין כלל מקריות, ואפילו כל פצע קטן, נפילה או תאונה מכוונים מלמעלה כדי ללמד אותנו את השיעורים להם אנחנו זקוקים.

 

נכון, אפשר ללמוד מכל דבר, כולל מכל פציעה קלה, נפילה, תאונה וכו'. אך אפשר ללמוד מהדברים גם אם הם קרו באופן מקרי לחלוטין, ללא כל הכוונה או מטרה ספציפית של משהו או מישהו שמושך בחוטים בלתי נראים.

 

הטענה שהכל מכוון מלמעלה עד הפרט האחרון, לא מסתדרת עם עובדת חופש הבחירה וגם לא עם ידע והבנות נוספות לגבי החיים כאן, שאת חלקן נפרט בהמשך.

 

האם המסקנה היא שאין הכוונה או הדרכה ועזרה מלמעלה? בהחלט לא.

זו תהיה טעות להסיק מסקנה כזאת.

 

 

ג. מבט אזוטרי בניסיון להבין את הדברים שנראים לנו כניגודים

 

בהיבט האזוטרי אין ספק שיש בבריאה כוחות בעלי אינטליגנציה ויכולות אדירות, הרבה מעבר למה שמוכר לנו בחיים הרגילים בכדור-הארץ.

 

לכוחות הבריאה, עם האינטליגנציות והעוצמות הבלתי נדלות שלהם, יש את היכולת לברוא כמעט כל דבר. ולכן, לא צריכה היתה להיות להם בעיה לברוא את פלנטה ארץ ואת החיים בה בצורה מושלמת, ללא סבל, ללא מלחמות וללא בעיות. הכל היה עובד בדיוק לפי תוכנית קבועה מראש.אך השאלה במקרה זה היא – מהי המטרה?

 

וכאן נכנסת הבנה מעניינת, מרתקת ואף מהפכנית ביחס לתפיסות הדתיות המקובלות.  הבנה זו אומרת שלמרות האינטליגנציה, היכולות והעוצמות האדירות שיש לאותם כוחות אשר בראו את העולמות השונים, גם הם עצמם לא מושלמים, והם שואפים להתפתח עוד ועוד, לחוות יותר, להבין יותר, לפתח את המודעות ואת יכולותיהם.כלומר, הבריאה כולה, ומרכיבים רבים בה, נמצאת בתהליך מתמיד של התפתחות.

 

אם הם היו בוראים את כדור-הארץ בצורה מושלמת, בה הכל היה עובד לפי תוכנית ברורה וקבועה מראש, לא היתה מושגת התפתחות ממשית, אלא רק הרחבות של אותם דברים שכבר קיימים וידועים.

 

כדי להתפתח, צריך לעשות משהו שונה.אחת הדרכים להתפתחות היא ליצור אקולוגיה שתאפשר התהוותם של מצבים מקריים, לא מתוכננים, מצבים שמחייבים התמודדויות ומתן פתרונות חדשים, מצבים שגורמים לחשיבה חדשה, תחושות חדשות, תובנות חדשות, התפתחותן של יכולות חדשות וכו'.

 

מבחינה זו כדור הארץ והחיים שעליו הפכו לשדה ניסויים ייחודי וחשוב לבריאה כולה.התוכנית המקורית הגדירה גבולות וקווים אדומים שמטרתם להגן על הבריאה, אך מלבד זאת ניתן חופש הבחירה לבני האדם וניתנה אקולוגיה בעלת אינספור אפשרויות.

 

ניתן להגיד שההכוונה מלמעלה איפשרה את יצירת החיים והגדירה את החוקים, את הגבולות והקווים האדומים.בתוך גבולות המסגרת, ניתן הרבה חופש, כולל האפשרות לתהליכים אבולוציוניים.

 

או במילים אחרות:

אכן יש בכדור הארץ תהליכים אבולוציוניים שמבוססים על מקריות ועל חוק הברירה הטבעית, אך תהליכים אלה אפשריים רק בתוך מסגרת מוגדרת שגבולותיה נוצרו, נקבעו ונשלטים ע"י כוחות הבריאה ("כוח עליון").

יצירת מסגרת מוגדרת מקומית בה יש אפשרות של חופש בחירה ותהליכים אבולוציוניים לא מתוכננים, נועדה לשרת את מטרות הבריאה כולה בתהליכי התפתחותה.

 

 

אנחנו חלק אורגני מכוחות הבריאה

 

הדברים שבני האדם לומדים בחייהם, מפתחים, משכללים, מגלים, ממציאים, מעדנים ומבינים, הם דברים, שכאשר הם עולים מעל רמה מסויימת, הם תורמים להתפתחות הכללית של כוחות הבריאה והבריאה כולה.

 

ניתן להגיד שבמידה מסויימת אנחנו (בני האדם) קצות העצבים של כוחות הבריאה על פני הפלנטה. ככאלה אנחנו מהווים את הסנסורים, או המקלטים-משדרים, שבעזרתם אמורה הבריאה לקבל את המידע הדרוש לה לגבי מה שקורה כאן וכן להעביר מסרים והשפעות לשינוי בהתאם לצורך.

 

מצד אחד אנחנו זקוקים לכוחות הבריאה להמשך קיומנו, אך מצד שני אותם כוחות זקוקים לנו, להתפתחות שלנו, שיש בה חשיבות להתפתחותה של הבריאה כולה.

 

ישויות וכוחות אנרגטיים שונים נמצאים סביבנו כדי לעזור לנו בסביבה הקשה יחסית בה אנחנו נמצאים, אך הם מכבדים באופן מוחלט את חופש הבחירה שניתן לנו, ולא יתערבו ולא יעזרו לנו, אלא אם אנחנו בוחרים לבקש את עזרתם ועושים זאת ברמת עידון ואיכות שמאפשרת להם לעזור לנו.

 

 

שיבושים בתוכנית המקורית

 

הרעיון ליצור בפלנטה כלשהי סביבה שמאפשרת אקראיות והתפתחותם של דברים לא מתוכננים הוא רעיון מבריק מצד אחד, אך מצד שני יש בו סיכונים. הסיכון העיקרי הוא שהדברים יצאו מכלל שליטה, שהגולם יקום על יוצרו, ובמקום התפתחות יהיה הרס.

 

הניסוי הייחודי שנעשה בכדור הארץ הניב כנראה תוצאות יפות, עד שלב מסויים בו החלו שיבושים מסיבות שונות שלא זה המקום לדון בהם. נכנסו לכדור הארץ כוחות שליליים שלא אמורים היו להיות כאן והחלו להתפתח מלחמות, רוע, ניצול, התעללות, צביעות, שקר, הרג, דיכוי, חוסר אמון, זלזול, גזענות, יהירות, השפלה ועוד ועוד, דברים שנראים לנו כיום כמשהו שהיה תמיד בין בני האדם, אך כנראה שלא היו כלל חלק מהתוכנית המקורית.

 

 

כיצד מתקשר כל זה לנושאי בריאות?

 

הרפואה החדשה וגישות נוספות ברפואה ההוליסטית, מראות לנו את הקשר ההדוק בין הגוף לנפש, את ההיגיון הרב שיש בדברים ואת המשמעויות או המטרות הביולוגיות של המחלות.

 

אם יש מטפלים או מטופלים שחושבים שהכל אקראי וללא משמעות, אני מקווה שמאמר זה הצליחו להצביע על כך שישנם טיעונים כבדי משקל המראים שלא יתכן שהיווצרות בני האדם היא תופעה  מקרית וחסרת מטרה ומשמעות.

 

אם אין מטרה ומשמעות לחיים אלה – אז מדוע להתאמץ לשמר אותם? מדוע להתאמץ לרפא חולים? וכן הלאה.

 

גם הרפואה המקובלת מודעת לעוצמת האמונה בתהליכי ריפוי, וזאת בעיקר דרך מחקרים המראים את כוחו של אפקט פלסבו.

 

הניסיון הטיפולי לאורך ההיסטוריה מראה, שככל שלאדם יש יותר מוטיבציה וסיבה אמיתית לחיות, כך סיכוייו להחלים ממחלה גבוהים יותר.לכן, ככל שהאדם מבין טוב יותר את המטרה והמשמעות של חייו, כך הוא יוכל לעזור לעצמו בצורה טובה ויעילה יותר בתהליכי ריפוי והתפתחות.

 

אם יש מטפלים או מטופלים החושבים או מאמינים שהכל נשלט ומכוון מלמעלה, ושכל דבר הקורה לנו, אפילו הקטן ביותר, נגרם כתוצאה מהכוונה גבוהה כלשהי, הכוונה במאמר זה היא להראות שישנם טיעונים כבדי משקל גם כנגד תפיסה זו:

  1. התפיסה שהכל נשלט ומכוון מלמעלה עד הפרט הקטן ביותר אינה תואמת את המטרה המקורית של יצירת מסגרת חיים עם חופש בחירה והיווצרות מקרים לא מתוכננים שמאפשרים התפתחות.
     
  2. תפיסה זו מתעלמת מהידע וההבנה שקרו שיבושים בתוכנית המקורית, שיבושים  שממילא לא מאפשרים בהרבה מהמקרים הכוונה, הדרכה או שליטה של כוח עליון חיובי, שמטרותיו הן התפתחות ושיפור.

 

ההבנה שישנם דברים שקורים גם באופן מקרי וללא משמעות מיוחדת, יכולה לחסוך לפעמים מהמטפל והמטופל "חפירות" רגשיות עמוקות שאינן רלוונטיות לאותו מקרה.

 

לפי הרפואה החדשה, כל התוכניות הביולוגיות המיוחדות ובעלות משמעות (SBS) שמופעלות כתוצאה מקונפליקטים ומתבטאות במה שאנחנו קוראים מחלות, נועדו לעזור לנו להתמודד עם אותם קונפליקטים, בין אם הקונפליקט נוצר כתוצאה מהכוונה גבוהה כלשהי ובין אם הקונפליקט נוצר כתוצאה ממצב מקרי, אקראי וחסר מטרה או משמעות מיוחדת או כזאת שקשורה ישירות אלינו.

 

חלק מהאתגר של המטפל הוא לגלות מתי נגרמה מחלתו או בעייתו של המטופל כתוצאה ממשהו אקראי ללא משמעות מיוחדת ומתי לא.

מניסיוני האישי, במרבית המקרים יש סיבה עם משמעות לבעיית הבריאות של המטופל, אך בפירוש ישנם גם מקרים בהם גורם הבעיה הוא פיזי לחלוטין, ללא משמעות רגשית או נפשית מיוחדת.

 

וכפי שנאמר למעלה – אפשר ללמוד, להפיק לקחים ולהתפתח מכל בעיית בריאות, גם אם היא קטנה, לא משמעותית ונגרמה בצורה אקראית לחלוטין.

 

 

ודבר אחרון לסיום:

 

כפי שכבר הוזכר, אנחנו חלק אורגני מכוחות הבריאה, וככאלה יש לנו את היכולת לשנות דברים בעזרת כוח הרצון והמחשבה.

עקרונית מאפשרת יכולת זו לכל אדם לפתור קונפליקטים ואף להתרומם מעליהם, כך שהוא לא יהפוך קורבן להם.המטפל יכול לעזור בהכוונה, תמיכה, ניקוי, חיזוק ואיזון, אך בסופו של דבר בריאותו של כל אדם היא בידיו הוא, בין אם הוא נפגע מאירועים מקריים לחלוטין ובין אם נפגע כתוצאה מתהליכים מכוונים ובעלי משמעות.

 

כל אדם יכול לבחור לנסות לפתור את הבעיות בכוחות עצמו או בעזרת מטפל או רופא.

חשוב לדעת ולזכור שקיימת גם האפשרות לבחור לבקש עזרה מכוחות ריפוי הקיימים ברחבי הפלנטה ומחוצה לה ורק מחכים לאפשרות לעזור לנו.

 

  

 

 

................................................................................................................................

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.