טיפ מס' 215: פרונקלים וקרבונקלים

פורסם לראשונה ב-11.12.2016

 

 

 

פרונקלים וקרבונקלים לפי הרפואה המקובלת

לפי האתר אינפומד, "מורסה (פרונקל או אבצס) היא זיהום ממוקד, לרוב בגלל חיידק סטפילוקוקוס. בדרך כלל זן אלים במיוחד של החיידק הוא האחראי לזיהום. כאשר חיידק זה חי בעור, בעיות חוזרות של מורסות עשויות להימשך חודשים ואף שנים. על-פי רוב מספר בני משפחה יסבלו מהבעיה באותו זמן. מורסה יכולה להופיע כבודדת או בקבוצה ובכל מקום על הגוף. גודל המורסה נע מגרגר אפונה עד גודל אגוז ואף יותר. הרקמה סביבה אדומה, מעובה, רגישה ומגבירה את הבעיה עוד יותר. הזיהום מתחיל ברקמה מתחת לעור ומתפתח לכיס מלא מוגלה. עם הזמן המורסה מתחדדת לכיוון פני העור, ולבסוף נקרעת ומתנקזת. אז העור מחלים. מורסות מתחילות לרוב בזיהום סביב זקיק השערה הנקרא גם פוליקול (follicl), ומכאן המונח פוליקוליטיס לזיהומים קלים או דלקת של זקיקי השיער. אזורים תחת לחץ (כמו הישבן) הם בעלי נטייה להיווצרות מורסות. מורסה שמגיעה לשכבות עמוקות יותר של העור נקראת קרבונקל (carbuncle) ."

 

לפי אינפומד, מורסה (אבצס) היא:"מצבור של מוגלה מוקף ברקמה מודלקת. מורסות יכולות להופיע בכל רקמה בגוף, כתוצאה מזיהום חיידקי שמערכת החיסון לא התגברה עליו. הטיפול הוא על-ידי ניקוז המורסה, מלווה לעיתים בטיפול אנטיביוטי".

 

פרונקלים וקרבונקלים לפי הרפואה החדשה

ישנם שני סוגי רקמות בהם יכולים להתפתח פרונקלים וקרבונקלים:

  1. רקמות חיבור. הן שייכות לשכבת הנבט "מזודרם של המוח החדש"
  2. בשכבת הדרמיס של העור. קשור לשכבת הנבט "מזודרם של המוח הישן"

 

1. התפתחות פרונקלים וקרבונקלים ברקמות חיבור

הקונפליקט שגורם לבעיה הוא: יע"ע (ירידת ערך עצמי) קלה.

המיקום בגוף בו יופיעו הסימפטומים תלוי בסוג הקונפליקט של יע"ע.

 

לדוגמא:

כשהסימפטומים מופיעים בראש או בצוואר = יע"ע אינטלקטואלית קלה.

בשלב האקטיבי של הקונפליקט (כל עוד הקונפליקט לא פתור) יש אובדן תאים ברקמת החיבור שנמצאת מתחת לעור, במיקום בגוף הרלוונטי לסוג הקונפליקט של יע"ע.

 

בשלב הריפוי יש תהליך של שיקום, חיזוק ועיבוי הרקמה שנפגעה, כשמטרת התוכנית הביולוגית כאן היא, שבסופו של התהליך הרקמה תהיה חזקה יותר מאשר בתחילתו.

 

במקרים רבים האבצסים מתפתחים סביב שורש שיער שחודר עמוק באותו אזור, מתחת לשכבת העור.

כאשר מצטרפים חיידקים לתהליך הריפוי, הם מאיצים את התהליך וגורמים לו להיות מלווה במוגלה, שהיא אחד הסימפטומים האופייניים לאבצסים אלה.

החיידקים שעוזרים בד"כ בתהליכים אלה הם ממשפחת הסטפילוקוקוס.

 

2. התפתחות פרונקלים וקרבונקלים בשכבת הדרמיס של העור

הקונפליקט שפוגע בדרמיס יכול להיות אחד מאלה:

א. קונפליקטים של התקפה: 

  1. התקפה ממשית כנגד העור (כגון תקיפה פיזית, תאונת דרכים, ניתוח, ביופסיה, זריקות, נשיכת כלב וכו').
  2. התקפה פיגורטיבית, התקפה מילולית, האשמת שווא וכו'. זה יכול להיות על רקע גזעי, סקטוריאלי, מיני או כל דבר אחר.
  3. כאבים דוקרים או חודרים.

 

ב. קונפליקטים של לכלוך, טינופת, כיעור: 

  1. תחושה שהמראה שלנו הושחת, התכער, עוות. מרגיש מכוער במקום מסויים בגוף, כגון אחרי ניתוח (לדוגמא: כריתת שד – אם האישה מרגישה כיעור במקום הניתוח).
  2. מרגיש מטונף, מזוהם, מלוכלך, מגואל (העור בא במגע עם משהו שהוא בעינינו מגעיל, מטונף, דוחה. לדוגמא: צואה, קיא), או שנגע בנו מישהו דוחה (לדוגמא: שיכור, או אדם ש"נדבק" במחלה כלשהי).

 

בשלב האקטיבי של הקונפליקט יש גידול בעור שמתפתח בשכבת הדרמיס ויכול להופיע גם על העור החיצוני.

 

בשלב הריפוי מפורק הגידול ע"י חיידקי שחפת, פטריות או חיידקים אחרים וזה מלווה בד"כ במוגלה ואף בדלקת מקומית. כאשר יש בשלב זה ריח מסריח חזק מאזור האבצס, זה מצביע על כך שהחיידקים שהצטרפו לתהליך הם ממשפחת חיידקי השחפת.

 

כיצד מטפלים?

הסימפטומים האופייניים של אבצס עם מוגלה ודלקת הם בשני המקרים סימפטומים של שלב הריפוי, ולכן הדבר העיקרי שחשוב לעשות בשלב זה הוא לגלות מה היה הקונפליקט ולמצוא כל דרך אפשרית שתעזור לנו למנוע או להפחית השפעות חוזרות של הקונפליקט בגלל טריגרים.

 

להקלת הסימפטומים וזירוז תהליך הריפוי אפשר להיעזר בשיטות שונות של הרפואה ההוליסטית, כגון קומפרסים צמחיים שונים.

 

כאשר הבעיה היא ברקמת חיבור מתחת לעור (קונפליקט קל של יע"ע מקומית), אין בד"כ סימפטומים מורגשים בשלב האקטיבי של הקונפליקט, כי התפתחות הגידול קורית רק בשלב הריפוי.

 

כשהבעיה מופיעה בשכבת הדרמיס של העור ומזהים אותה כשהקונפליקט עדיין לא פתור, הדבר החשוב ביותר והדחוף ביותר הוא לגלות מהו הקונפליקט ולפתור אותו.

 

הסימפטומים הקשורים לפרונקלים וקרבונקלים יכולים לגרום לקונפליקטים חדשים של יע"ע מקומית או של התקפה או של כיעור, דחיה, טינופת וכו'.לכן חשוב מאד להבין את התהליך, ובכך למנוע התפתחותם של קונפליקטים חדשים או את חזרתו והחרפתו של הקונפליקט שנמצא בריפוי.

 

  ........................................................................................................

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.