טיפ מס' 178: ריענון בנושאים בסיסיים-4 - שכבות הנבט

פורסם לראשונה ב-12.7.2015

 

 

מטרתו של טיפ זה היא להמשיך לרענן ולהרחיב מספר נקודות בסיסיות ברפואה החדשה, בתקוה שזה יתרום לשיפור העזרה שאנחנו יכולים לתת לעצמנו ולאחרים.

הפעם יש גם תוספת: בסוף הטיפ אני מבקש את עזרתכם במציאת תשובה רצינית ומבוססת לשאלה מהותית הקשורה לנושא של טיפ זה.

 

אמבריולוגיה – מדע התפתחות העובר

כאשר ביצית מופרית ע"י זרע נוצרת זיגוטה ומתחיל ריבוי של תאים בתהליך של התחלקות. זה קורה בחצוצרה, תוך כדי תנועה לכיוון הרחם. גוש התאים הראשוני הופך למעין כדור חלול שנקרא בלסטולה. תאי הבלסטולה הם למעשה תאי גזע, כלומר תאים שלא עברו התמיינות ספציפית.

 

כ-7-5 ימים לאחר ההפריה מגיעה הבלסטולה לרחם ושם מתבצע תהליך קליטה והשרשה שמשמעותו היא הזנת העובר דרך רחם האם והתפתחות חבל הטבור.

 

בסוף השבוע השני להריון ותחילת השבוע השלישי עוברת הבלסטולה תהליך של שינוי משמעותי הנקרא גסטרולציה. בתהליך זה נוצרות 3 שכבות שונות של תאים, שמהן מתפתחים בהמשך כל רקמות ואיברי הגוף. 3 שכבות אלה נקראות "שכבות הנבט" או באנגלית Germ Layers ומכל אחת מהן מתפתחים סוגים שונים של תאים ורקמות.

 

שכבות הנבט הן:

אנדודרם – שכבת הנבט הפנימית

מזודרם – שכבת הנבט האמצעית

אקטודרם – שכבת הנבט החיצונית

 

החוק הביולוגי השלישי של הרפואה החדשה

החוק הביולוגי השלישי של הרפואה החדשה אומר (בשינויים קלים) כך:

כל תא וכל איבר בגוף התפתח מאחת משלוש שכבות הנבט העובריות. כל מחלה משוייכת גם כן לאחת משכבות הנבט ולכל המחלות הקשורות לשכבת נבט מסויימת ישנן תכונות דומות.

 

מדעי הביולוגיה והרפואה מאפשרים לנו לדעת לאיזו שכבת נבט שייכת כל אחת מרקמות הגוף.

התגליות של הרפואה החדשה מאפשרות לנו לדעת מספר דברים חשובים נוספים:

  1. סוגי הקונפליקטים האופייניים לכל שכבת נבט
  2. סוגי המיקרובים האופייניים לכל שכבת נבט
  3. תהליכי התפתחות המחלה האופייניים לכל שכבת נבט
  4. האזורים במוח השולטים על הרקמות הקשורות לכל אחת משכבות הנבט

 

ידע זה יכול לעזור מאד באבחון המחלה, הבנת הסימפטומים ותהליך הטיפול.

לדוגמא:

 

  • בכל מחלות הסרטן המתפתחות ברקמות ששייכות לשכבת האנדודרם, הגידול מתפתח בשלב האקטיבי של הקונפליקט ומפורק בשלב הריפוי ע"י חיידקי TB ו/או פטריות. פירוק הגידולים האלה מלווה במקרים רבים בסימפטומים שעלולים להבהיל את הרופאים או את החולים שלא מודעים לגורם.
    למשל:
    פירוק של גידול במעי הגס מלווה בד"כ בדם סמוי או גלוי בצואה.
    שיעול שחפתי עם דם הוא בד"כ ביטוי לפירוק גידולים בנאדיות הריאה,
    וכן הלאה.
     
  • בכל מחלות הסרטן המתפתחות ברקמות ששייכות לשכבת האקטודרם, יש אובדן של תאים בשלב האקטיבי של הקונפליקט ואח"כ תהליך שיקום בשלב הריפוי. תהליך השיקום ברקמות אלה כולל תמיד ייצור יתר של תאים, ולקראת השלמת תהליך הריפוי יודע הגוף לפרק ולפזר את התאים העודפים. לפני פירוקם הטבעי של תאים אלה, הם עלולים במקרים רבים להיות מאובחנים כתאים סרטניים, עם כל ההשלכות הרגשיות והטיפוליות של אבחונים אלה. זה בולט במיוחד בסרטן שד בצינורות החלב, המהווה כ-80% ממקרי סרטן השד.

 

ייצוג של יותר משכבת נבט אחת באיבר

באיברים רבים בגוף יש רקמות שונות השייכות ל-2 או 3 שכבות נבט שונות.
משמעות הדבר היא שבאיבר כזה יכולות להתפתח מחלות שונות כתוצאה מקונפליקטים שונים.

 

לדוגמא: מחלות בכליות.

בכליות יש ייצוג לכל 3 שכבות הנבט:

אבוביות הכליה שייכות לאנדודרם. בשלב האקטיבי של הקונפליקט מתפתחים גידולים אשר יכולים לגרום לאצירת נוזלים בגוף, לבצקות ולבעיות רבות נוספות (ראה טיפים מס' 20 ומס' 122).

בין הסימפטומים הבולטים בשלב הריפוי יש השתנה מרובה וכן עלייה בולטת בכמות החלבונים בשתן.

 

הפקעיות שייכות למזודרם ומגיבות לסוג אחר לגמרי של קונפליקטים. בשלב האקטיבי של הקונפליקט יש אובדן של תאים בפקעיות ועליה בלחץ הדם. בשלב הריפוי יש התפתחות של ציסטות בכליות.

הרקמה באגן הכליות שייכת לאקטודרם. אזור זה מגיב לסוג נוסף של קונפליקטים, תהליך שונה של המחלה וסימפטומים שונים.

 

אבולוציה

לפי הרפואה החדשה, שכבת הנבט אנדודרם היא העתיקה ביותר מבחינה אבולוציונית. בשלב מאוחר יותר של האבולוציה התפתחה שכבת המזודרם, ובשלב מאוחר יותר של האבולוציה התפתחה שכבת האקטודרם.

בהתאם לכך התפתחו הקשרים הספציפיים בין אזורי המוח לשכבות הנבט:

רקמות השייכות לאנדודרם נשלטות ע"י מרכזים שנמצאים בגזע המוח.

רקמות השייכות לאקטודרם נשלטות ע"י מרכזים שנמצאים בקליפת המוח (הקורטקס).

 

הביולוגים של היום מסכימים עם הטענה שהאנדודרם היא שכבת הנבט העתיקה ביותר מבחינה אבולוציונית, אך לגבי שתי השכבות האחרות (אקטודרם ומזודרם) יש ויכוח.

 

בדצמבר 2014 פרסם צוות חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, בראשותו של פרופ' איתי ינאי, מאמר הטוען שלפי תגליותיהם שכבת הנבט אקטודרם נוצרה לפני המזודרם.

על מחקרם ניתן לקרוא בקישור הזה: חידה אבולוציונית רבת שנים נפתרה על ידי חוקרי הטכניון.

 

האם צודקים חוקרי הטכניון במסקנתם? אין לי את הכלים לבדוק זאת.

מניסיוני אני יכול להעיד שהרפואה החדשה מוכיחה את עצמה שוב ושוב כמכלול שלם וקוהרנטי.

 

שאלה מהותית עם השלכות מרחיקות לכת

הרפואה החדשה טוענת מתחילת דרכה שכל גידול סרטני חדש אצל אדם הוא תוצאה של קונפליקט חדש ולא גרורה.

לפי הרפואה החדשה, כל הרעיון של גרורות סרטניות הוא תיאוריה שלא הוכחה מעולם בצורה מדעית חד-משמעית.

אחד הטיעונים של הרפואה החדשה כנגד רעיון הגרורות קשור לשכבות הנבט.

הטיעון הוא כזה:

לא יתכן, מבחינה ביולוגית טהורה, שתא סרטני אשר התפתח ברקמה ששייכת לשכבת נבט אחת, ינדוד בזרם הדם או הלימפה, וייצור גידול חדש ("גרורה") ברקמה השייכת לשכבת נבט אחרת.

לדוגמא:

לא יתכן מבחינה ביולוגית, שתאים סרטניים מצינורות החלב בשד (אקטודרם) ייצרו גרורות בנאדיות הריאה (אנדודרם) או בעצמות (מזודרם) וכן הלאה.

 

למרות זאת, ישנם מקרים רבים מאד של נשים עם סרטן שד בצינורות החלב אשר אובחנו עם "גרורות" בנאדיות הריאה (=קונפליקט של פחד מוות) ובעצמות (=קונפליקט של ירידת ערך עצמי חזקה).

 

התחלתי לחפש במקומות שונים תשובה לשאלה זו:

האם יתכן, מבחינה ביולוגית טהורה, שתא סרטני אשר התפתח ברקמה ששייכת לשכבת נבט אחת, ינדוד בזרם הדם או הלימפה, וייצור גידול חדש ("גרורה") ברקמה השייכת לשכבת נבט אחרת?

 

עשיתי חיפוש די נרחב באינטרנט, ולא מצאתי תשובה ברורה.

שאלתי את השאלה הזאת בכמה פורומים באינטרנט העוסקים בסרטן, ולא קיבלתי תשובה רצינית.

שלחתי אימיילים לאנשי מקצוע שונים, בארץ ובחו"ל, כולל רופאים, המתמחים בטיפול בסרטן. חלקם לא ענה כלל. מאלה שענו, הרוב אמרו שזה אפשרי, אך לא ביססו את תשובתם על שום דבר רציני מלבד הממצאים הרפואיים המקובלים.

רופאה אמריקאית אחת שעוסקת הרבה שנים בתחום הסרטן היתה מספיק כנה לכתוב לי שהיא הופתעה מהשאלה, היא לא חשבה על כך אף פעם והיא רוצה לבדוק. אך מאז לא חזרה אלי...

רופאה ישראלית המייעצת לחולי סרטן, איתה שוחחתי בטלפון, היתה מאד גלויה וישירה. היא ניסתה כל הזמן להסביר לי שנושא שכבות הנבט הוא ארכאי, שזה כבר לא מעניין את הרופאים העוסקים בסרטן כי זה לא מספיק חשוב.. אך כל הזמן חזרתי לשאלה המקורית ובסוף היא הודתה שהיא לא יודעת את התשובה וצריך להפנות את השאלה למיקרוביולוגים שעוסקים גם בסרטן.

ביולוג אחד שנתן לי תשובה חד-משמעית הוא ד"ר סטפן לנקה מגרמניה. תשובתו היתה שלא יתכן מצב בו תא סרטני מרקמה השייכת לשכבת נבט אחת ייצור גרורה ברקמה השייכת לשכבת נבט אחרת.

 

אולי בעזרתכם, קוראים יקרים, נוכל לקבל תשובות רציניות ומוסמכות לשאלה זו.

אם יש ביניכם ביולוגים או רופאים שיודעים את התשובה,או אם יש לכם אפשרות לשאול אנשי מקצוע רציניים שבאמת מתמצאים בנושא,או אם יש לכם גישה לספרות מקצועית שעוסקת בנושא זה,או אם מצאתם מידע רלוונטי באינטרנט  –

אשמח לקבל מכם כל מידע שיכול לעזור במציאת תשובה מבוססת ורצינית לשאלה הנ"ל.

אף אשמח לפרסם באחד הטיפים הבאים כל התייחסות מצדכם שתהיה רלוונטית לנושא ותתאים לאופיו של ניוזלטר זה, גם אם הממצאים שמצאתם יהיו סותרים לגישת הרפואה החדשה.

 

מידע מפורט באנגלית על שכבות הנבט לפי הרפואה החדשה ניתן למצוא בקישור הזה:

THE THIRD BIOLOGICAL LAW

 

כמו-כן ניתן לראות קטע קצר על שכבות הנבט בהרצאה (באנגלית) של קרוליין מרקולין על החוקים הביולוגיים של הרפואה החדשה בקישור הזה: An Introduction to THE FIVE BIOLOGICAL LAWS

הקטע שמתייחס לשכבות הנבט מתחיל בדקה ה-52:00.

 

 

........................................................................................................

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.