לוקמיה - 1

 

נכתב ע"י לורן ד. סלסברי, ארה"ב

24.2.2009,

 

"פוגשת את ההילר שלי, לוקמיה"

 

בחורף 2006, נאמר לי שיש לי לוקמיה מסוג שלא ניתן לריפוי. קפיצה מהירה לחורף 2009: לפי הרפואה החדשה, אני נמצאת עכשיו בשלב הרביעי של הריפוי. כמות כדוריות הדם הלבנות אצלי נופלת וגופי החל לייצר לעצמו את כדוריות הדם האדומות. לא צריך יותר עירויי דם בשבילי!

 

אלה היו שלוש שנים של מסע ארוך עם התערבות אלוהית, הדרכה רוחנית, ריפוי רגשי, חיפוש תשובות תוך ידיעה שאלוהים הוא טוב ויספק לנו, לכל מי מאתנו שיש לו צורך בכך, צורך בריפוי וצורך בתשובה לסרטן. GNM היא התשובה.

מעולם לא הרגשתי כל-כך הרבה שמחה ואושר בכל חיי, אפילו כאשר הבראתי ממחלת הודג'קין ב-1998. מדוע לא אז? הפרעתי אז לתהליך הריפוי המלא בכך שקיבלתי טיפולי "כימו" והקרנות. לא אפשרתי אז לפסייכי, למיינד ולגוף שלי להתרפא בשלמות.

אתם יודעים מה הם אומרים, המכה נעשית גדולה יותר. הפעם הנקישה על דלתי לא היתה קונפליקט קל של ירידת ערך עצמי אלא קונפליקט חמור של ירידת ערך עצמי.

ברגע שהבנתי מה-GNM שכל מחלותי האחרונות היו קשורות לערך, שמתי לב שלריפוי הרגשי שלי היה אותו נושא ושכל המסרים שקיבלתי מאחרים היו סביב תחושה של פחיתות ערך או חוסר ערך, מה שהפך למובנת את התמכרותי לעבודה. ניסיתי למלא חור של ערך שלא מעשייה אלא מהוויה. לא היו לי כל גבולות. כל אחד היה יותר חשוב ממני; אך במשך מסעי ידעתי שאם לא אשתנה, אם לא אבריא, אם לא אבוא ממקום רגשי עמוק של שינויים התנהגותיים, אני אמות.

 

ה-GNM עזרה לי לחבר את כל פיסות המידע שקראתי על רפואה, ריפוי ואפשרויות אלטרנטיביות.

החוקים הביולוגיים הטבעיים של ה-GNM הם פשוטים, החיים פשוטים, והוקל לי כשניצלתי מהפאניקה של המרוץ המבוהל, ראשית למצוא תשובה, שנית מקטעי המידע הלא-מחוברים על מחלות, ושלישית מהכמות העצומה של דרכי ריפוי ושיטות אלטרנטיביות.

 

גם אני ניסיתי לשתות מיצים, לאכול רק אוכל חי, למצוא את התוספים הכי טובים והכי חדשים, לעשות טיהור מכספית ורעלים אחרים וגם אני תהיתי מה הייתי צריכה לעשות יותר טוב או יותר ממשהו כדי להשיג רמיסיה ספונטנית; 

מדובר על הזנת הנטיות הפרפקציוניסטיות שלי. בסופו של דבר ידעתי שאף לא אחד מהדברים האלה היה מזיק או מרפא. עכשיו אני משתמשת בהם באופן סלקטיבי במקום כאמצעי סופי.

 

זה היה שחרור מפחד והיערכות נוחה לריפוי, אכילת חלבונים ומציאה שהגוף שלי מגיב כה טוב לבשר – שנאכל כל יום; 

מנוחה ועיכול בשלב הריפוי כפי שאומר ד"ר האמר – זה עובד.

והכי חשוב, אני מרגישה מחוזקת, כי זהו לא מבצע קטן להתייצב כנגד הממסד הרפואי וזה לא היה קל לעמוד על שלי בהיבטים שונים של חיי האישיים והמקצועיים.

אני יודעת עכשיו שיש לי את הכוח ליצור (במשותף עם אלוהים) את עתידי. אני מייחלת לשרת אחרים אשר נמצאים במצב בו הייתי.

 

לורן