טיפ מס' 39: לוקמיה - עדויות

פורסם לראשונה בעברית ב-13.5.2011

 

 

מובאות כאן הפעם שתי עדויות על ריפוי מלוקמיה. עדויות אלה תורגמו לעברית מהאתר של ד"ר קרוליין מרקולין מקנדה. הכותרת של כל אחת משתי העדויות היא גם קישור לנוסח האנגלי מהאתר הנ"ל. מידע מפורט בעברית על לוקמיה לפי הרפואה החדשה ניתן למצוא במאמר: סרטן הדם (לוקמיה) – הבנות חדשניות לפי הרפואה החדשה

 

...............................................................................................................

 

24.2.2009,

הכירו את ההילרית שלי, לוקמיה",

נכתב ע"י לורן ד. סלסברי, ארה"ב

 

בחורף 2006, נאמר לי שיש לי לוקמיה מסוג שלא ניתן לריפוי. קפיצה מהירה לחורף 2009: לפי הרפואה החדשה, אני נמצאת עכשיו בשלב הרביעי של הריפוי. כמות כדוריות הדם הלבנות אצלי נופלת וגופי החל לייצר לעצמו את כדוריות הדם האדומות. לא צריך יותר עירויי דם בשבילי!

 

אלה היו שלוש שנים של מסע ארוך עם התערבות אלוהית, הדרכה רוחנית, ריפוי רגשי, חיפוש תשובות תוך ידיעה שאלוהים הוא טוב ויספק לנו, לכל מי מאתנו שיש לו צורך בכך, צורך בריפוי וצורך בתשובה לסרטן. GNM היא התשובה.

 

מעולם לא הרגשתי כל-כך הרבה שמחה ואושר בכל חיי, אפילו כאשר הבראתי ממחלת הודג'קין ב-1998. מדוע לא אז? הפרעתי אז לתהליך הריפוי המלא בכך שקיבלתי טיפולי "כימו" והקרנות. לא אפשרתי אז לפסייכי, למיינד ולגוף שלי להתרפא בשלמות. אתם יודעים מה הם אומרים, המכה נעשית גדולה יותר. הפעם הנקישה על דלתי לא היתה קונפליקט קל של ירידת ערך עצמי אלא קונפליקט חמור של ירידת ערך עצמי. ברגע שהבנתי מה-GNM שכל מחלותי האחרונות היו קשורות לערך, שמתי לב שלריפוי הרגשי שלי היה אותו נושא ושכל המסרים שקיבלתי מאחרים היו סביב תחושה של פחיתות ערך או חוסר ערך, מה שהפך למובנת את התמכרותי לעבודה. ניסיתי למלא חור של ערך שלא מעשייה אלא מהוויה. לא היו לי כל גבולות. כל אחד היה יותר חשוב ממני; אך במשך מסעי ידעתי שאם לא אשתנה, אם לא אבריא, אם לא אבוא ממקום רגשי עמוק של שינויים התנהגותיים, אני אמות.

 

ה-GNM עזרה לי לחבר את כל פיסות המידע שקראתי על רפואה, ריפוי ואפשרויות אלטרנטיביות. החוקים הביולוגיים הטבעיים של ה-GNM הם פשוטים, החיים פשוטים, והוקל לי כשניצלתי מהפניקה של המרוץ המבוהל, ראשית למצוא תשובה, שנית מקטעי המידע הלא-מחוברים על מחלות, ושלישית מהכמות העצומה של דרכי ריפוי ושיטות אלטרנטיביות.

גם אני ניסיתי לשתות מיצים, לאכול רק אוכל חי, למצוא את התוספים הכי טובים והכי חדשים, לעשות טיהור מכספית ורעלים אחרים וגם אני תהיתי מה הייתי צריכה לעשות יותר טוב או יותר ממשהו כדי להשיג רמיסיה ספונטנית;

מדובר על הזנת הנטיות הפרפקציוניסטיות שלי. בסופו של דבר ידעתי שאף לא אחד מהדברים האלה היה מזיק או מרפא. עכשיו אני משתמשת בהם באופן סלקטיבי במקום כאמצעי סופי.

 

זה היה שחרור מפחד והיערכות נוחה לריפוי, אכילת חלבונים ומציאה שהגוף שלי מגיב כה טוב לבשר – שנאכל כל יום; מנוחה ועיכול בשלב הריפוי כפי שאומר ד"ר האמר – זה עובד. והכי חשוב, אני מרגישה מחוזקת, כי זהו לא מבצע קטן להתייצב כנגד הממסד הרפואי וזה לא היה קל לעמוד על שלי בהיבטים שונים של חיי האישיים והמקצועיים. אני יודעת עכשיו שיש לי את הכוח ליצור (במשותף עם אלוהים) את עתידי. אני מייחלת לשרת אחרים אשר נמצאים במצב בו הייתי.

 

לורן

 

........................................................................................................................

 

 

לוקמיה אצל פעוט, 

נכתב ע"י דיטר מ. (גרמניה)

7 במרץ, 2007

 

כשאשתי ואני שמענו לראשונה על הרפואה החדשה בקיץ 2010, לא היה לי ענין מיוחד בזה, מאחר ולא היה אף אחד במשפחתי שסבל מבעיות בריאות כלשהן. אולם, משהו יוצא מגדר הרגיל קרה קצת לאחר מכן ואני רוצה לשתף אתכם כאן בסיפור.

 

בסוף 2010 הפסיקה אשתי להניק את בננו בן השנתיים, מאחר ויש לנו גם תינוקת בת שנה אשר היתה זקוקה להנקה יותר בדחיפות. אשתי שהכירה את ה-GNM, היתה מודעת מאד לתוצאות של קונפליקטים אפשריים, אך במקרה זה היא לא חשבה על כך הרבה, מכיון שהיא כמעט קרסה מהנקתם של שני התינוקות ביחד.

 

בזמן כלשהו סביב תחילת 2011 התחיל בננו לקבל חום גבוה. תוך מספר שעות עלה החום אצלו מעל 40 מעלות צלזיוס. בתחילה הוא עבר דרך שלב של שינה כמעט רצופה במשך 48 שעות, ולאחר מכן הוא הרגיש בכאב ניכר. היכן הוא הרגיש את הכאב? כאשר הוא הצביע על הלסת העליונה והתחתונה, הכל נעשה ברור. זה היה בדיוק האזור שקשור להנקה! עכשיו ידענו שהוא חווה את הניתוק מחזה אמו כ "אמא לא אוהבת אותי יותר!", הוא פתר קונפליקט זה של "ירידת ערך עצמי" ("אמא שוב אוהבת אותי!"), והיה עכשיו בשלב הריפוי.

 

אשתי היא אחות לשעבר ואני עבדתי במשך קרוב ל-20 שנה בעיקר בשירות באמבולנס. כלומר, אנחנו מכירים את הכיוון בו המחלות הולכות בד"כ. זה דרש לכן כמות משמעותית של כוח רצון מצידנו לתת לתהליך הריפוי להתקדם מבלי להתייעץ ברופא. היינו מודעים לכך שלאחר בדיקת דם יוכנס בננו באופן מיידי לבית-חולים, שם הוא יהיה בסכנה שיטופל ב"כימו".

 

השלב הווגוטוני (שלב הריפוי) נמשך בימים שלאחר מכן. הוא ישן המון, סבל לסירוגין מכאב רב, ועשה עלינו רושם של חולה מאד. הוא לא יכול היה אפילו לעמוד כשניסה ללכת בעצמו – הוא פשוט היה נופל. בנוסף לכך היו לו מספר מקרים ספונטניים של דימום מהפה ומהלחיים (בדומה למה שקורה כאשר לוחצים על פצעון או אבעבועה). אך המשכנו לדבוק ברעיון שזהו חלק משלב הריפוי.

 

החום ירד 4 ימים לאחר מכן, אך הכאבים נשארו. זה המשיך כך במשך כ-4 שבועות. מאחר וידענו את כל מה שקשור לאבחון 'לוקמיה' ברפואה האלופטית, שמרנו על שקט מוחלט בין חברינו לגבי מצבו של בננו. במשך זמן זה שקעתי שוב בספרים של ה-GNM ומצאתי את עצמי מחוזק לגבי הדרך בה בחרנו לנהל את כל המצב.

 

כן שיתפנו את שלושת ילדינו הגדולים יותר (8, 10 ו-11) כך שהם יוכלו להיות עדים בעצמם כיצד תוכנית ביולוגית בעלת משמעות מבצעת את מהלכיה באופן טבעי.

 

כיום, אנחנו עדיין במצב של תדהמה לראות כיצד ילד קטן, אשר מראה את כל הסימפטומים הקלאסיים של "סרטן הדם", יכול להבריא לחלוטין בעצמו! לכל אורך הזמן, אמו עשתה כמובן מאמצים עילאיים בהשגחה על הילד הקטן, כשהיא מראה לו שהיא לא זונחת אותו וגם לא מעדיפה את האחרים על פניו.

 

6 שבועות אחרי התחלת החום ואחרי הופעת הסימנים האופייניים ללוקמיה, היה לנו "ג'וניור" שהחלים לחלוטין ונהנה מבריאות וחיוניות מלאות.

אנחנו, בכל ליבנו, מלאי שמחה ותודה!

 

 

  ........................................................................................................

  

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.