טיפ מס' 147: טיפולים אלטרנטיביים בסרטן - חלק 1

טיפ מס' 142: ממוגרפיה - האם יש ערך לבדיקה זו?

פורסם לראשונה ב-21.2.2014

 

  

טיפ זה אינו קשור ישירות לרפואה החדשה, אך בעזרת הידע וההבנות של הרפואה החדשה קל לנו יותר להבין את הסיבות והמשמעויות של מה שתקראו בהמשך.

 

...........................................................................................................

 

ב-11.2.2014 התפרסם בכתב העת המכובד בריטיש מדיקל ג'ורנל (BMJ) מחקר רחב היקף שנערך בקנדה במשך 25 שנה ומטרתו היתה להשוות את אחוז מקרי סרטן השד והתמותה מסרטן שד בין נשים שעברו בדיקת ממוגרפיה שנתית ובדיקת מישוש, לבין נשים שעברו רק בדיקת מישוש, ללא ממוגרפיה.

 

המאמר במלואו (באנגלית) נמצא בקישור הזה: http://www.bmj.com/content/348/bmj.g366

 

פרסום המחקר עורר הד חזק בכל אמצעי התקשורת בארה"ב ובעולם הרחב, כי הוא מערער את הגישה ששולטת בתחום זה כבר שנים רבות, גישה שסביבה התפתחה תעשיה שלמה המגלגלת סכומים של מיליארדי דולרים בשנה.

 

המחקר כלל קרוב ל-90,000 נשים בגילאים 59-40 שנבדקו ב-15 מרכזי סריקה ב-6 מחוזות ברחבי קנדה.

ב-5 שנים הראשונות עשתה קבוצה אחת של הנשים בדיקות ממוגרפיה כל שנה וקבוצה שניה עשתה רק בדיקות מישוש. לאחר 5 השנים נסגרו אותם מרכזי סריקה שהוקמו לצורך המחקר, ונמשך מעקב אחר מצבן של כל המשתתפות, במשך כ-20 שנה נוספות.

 

התוצאות:

א. מעקב במשך 5 שנים:

קבוצת הנשים שעשו בדיקות ממוגרפיה ומישוש כל שנה במשך 5 שנים כללה 44,925 נשים, מהן אובחנו 666 נשים עם סרטן שד פולשני.

קבוצת הביקורת בה נעשו רק בדיקות מישוש, כללה 44,910 נשים, מהן אובחנו 524 עם סרטן שד פולשני.

כלומר, בתום ה-5 שנים הראשונות, היו בקבוצה שעשתה ממוגרפיה 142 יותר חולות מאשר בקבוצת הביקורת.

 

ב. בתקופת המחקר כולו:

במעקב שנמשך 25 שנה נמצאו הממצאים הבאים:

מתוך 666 החולות בקבוצה שעשתה בדיקות ממוגרפיה, 180 נפטרו מסרטן השד.

מתוך 524 החולות מקבוצת הביקורת, 171 נפטרו מסרטן השד.

 

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין נשים בגיל 49-40 לבין נשים בגיל 59-50.

 

מבין הנשים שעשו בדיקות ממוגרפיה אובחנו 3250 כחולות בסרטן שד, ו-500 מהן נפטרו מהמחלה.

מקבוצת הביקורת אובחנו 3133 כחולות בסרטן השד, ו-505 מהן נפטרו מהמחלה.

 

החל מהשנה ה-15 לתחילת המחקר ועד השנה ה-25, התייצב הפער בין מספר חולות סרטן השד בקבוצה שעשתה ממוגרפיה לבין מספר החולות בקבוצת הביקורת על 106. החוקרים מייחסים הפרש זה לאבחוני יתר. המונח אבחון יתר מתייחס כאן לאפשרות שסרטן קטן מאד, אשר התגלה ע"י הממוגרפיה ולא התגלה בבדיקת מישוש, לא היה מגיע כלל למצב קליני גלוי במשך כל חייה של האישה, והיא היתה יכולה לחיות כרגיל בלי להיות מאובחנת כחולת סרטן השד.

 

מסקנות החוקרים:

  1. בדיקות ממוגרפיה שנתיות לנשים בגילאי 59-40 לא מפחיתות את שיעור התמותה יותר מבדיקות מישוש או הטיפול הרגיל, כאשר טיפול נלווה לסרטן השד הוא זמין באופן חופשי לכל הנשים.
     
  2. באופן כללי, 22% מהנשים שאובחנו עם סרטן שד פולשני נמצאו כמאובחנות ביתר. זה אומר שמתוך כלל הנשים שנבדקו בממוגרפיה, על כל 424 מהן נמצאה אחת שהיתה מאובחנת ביתר.
     
  3. לאור הממצאים הנ"ל יש צורך לבחון מחדש אם בכלל יש טעם בבדיקות הממוגרפיה השנתיות.

 

...........................................................................................................

 

הדים בתקשורת:

עיתון "הארץ" פרסם ב-13.2.2014 מאמר בנושא זה תחת הכותרת:

"מחקר: בדיקת ממוגרפיה לגילוי סרטן השד גורמת לאבחון יתר וטיפולים לא נחוצים"

 

להלן 4 דוגמאות מתוך מספר רב של פרסומים בחו"ל, שיצאו בעקבות פרסום המחקר הקנדי:

 

העיתון וושינגטון פוסט פרסם ב-12.2.2014 מאמר בנושא זה תחת הכותרת:

"מחקר מערער את הערך של בדיקות ממוגרפיה שגרתיות" אך במאמר הוסר מהאתר מאוחר יותר.

 

ABC NEWS פרסמו באותו תאריך את אותו מאמר שפורסם בוושינגטון פוסט.

 

באתר של רשת CNN התפרסם ב-12.2.2014 מאמר תחת הכותרת :

"מחקר ארוך טווח מטיל ספק ביתרונות הבדיקות הממוגרפיות"

 

רשת פוקס ניוז פרסמה ב-12.2.2014 מאמר תחת הכותרת:

"מחקר מגלה שבדיקות ממוגרפיה אינן מפחיתות את התמותה מסרטן השד"

 

...........................................................................................................

 

 

הערות של עידן:

  1. אצל אנשים רבים קיימת עדיין במודע או שלא במודע המשוואה "סרטן = מוות". לכן במקרים רבים, אישה המאובחנת עם סרטן השד, חווה תחושה חזקה של פחד מוות. אפילו אם לאחר מספר שניות, שעות או ימים היא מתאוששת מתחושה זו, הקונפליקט כבר קרה, ועלולה להיות מופעלת התוכנית הביולוגית (SBS) שקשורה לפחד מוות. לפי הממצאים של הרפואה החדשה, קונפליקט של פחד מוות גורם להתפתחות סרטן בנאדיות הריאה.
    לפי כמות אבחוני היתר שמצא המחקר הקנדי, משמעות הדבר היא, שעל כל מיליון נשים שעוברות בדיקת ממוגרפיה, יותר מ-2300 יאובחנו ביתר, כלומר, שהן עלולות לחוות טראומה מיותרת של פחד מוות או סטרס חזק אחר.
    מלבד הטראומה, רבות מהנשים שאובחנו ביתר גם עוברות טיפולים מיותרים שעלולים לגרום לסיבוכים נוספים.
     
  2. ידוע ברפואה שכ-80% ממקרי סרטן השד הם בצינורות החלב. לפי הרפואה החדשה, סרטן בצינורות החלב נגרם תמיד כתוצאה מקונפליקטים של פרידה, והגידולים מופיעים רק בשלב הריפוי.
    ככל שיותר נשים יכירו את הידע וההבנות של הרפואה החדשה, כך תהיינה פחות טראומות מהאבחונים (גם אלה שהם לא אבחוני יתר), ויהיה לאותן נשים יותר קל להשלים את תהליכי הריפוי הטבעיים.
    מצד שני, ככל שיותר רופאים ומטפלים העוסקים בתחום יכירו את הידע וההבנות של הרפואה החדשה, כך ניתן יהיה לעזור יותר לאותן נשים ולחסוך מהן הרבה טיפולים מיותרים.
     
  3. בישראל, בדומה לאירופה, אוסטרליה וקנדה, מומלץ לנשים מגיל 50 ומעלה לעשות בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים. הסיבה העיקרית לקביעת גיל זה היא העובדה שרמת הדיוק של ממוגרפיה יורדת מאד אצל נשים עם רקמת שד צפופה. רקמת השד היא צפופה אצל נשים בגיל הפריון. יותר נוח כנראה לרשויות להחליט על גיל מסויים מאשר לפרט שההמלצה היא לנשים שכבר אין להן מחזור.
    אחד הטיעונים כנגד המחקר הקנדי הנ"ל הוא שבדיקות הממוגרפיה באותו מחקר נעשו בשנות ה-80, ומכשירי הממוגרפיה אז היו פחות מדוייקים מאלה של היום. טיעון זה נראה קצת מוזר מהסיבות הבאות:
    א. ההמלצה לנשים ללכת להיבדק היתה גם אז, מאותם נימוקים בהם משתמשות הרשויות כיום.
    ב. מכשירים יותר מדוייקים יכולים לגלות כמות גדולה יותר של גידולים קטנים שלא ניתנים לגילוי במישוש, וזה יכול לגרום לאחוז עוד יותר גבוה של אבחוני יתר (מה שכנראה באמת קורה בפועל). 

 

.........................................................................................................................

 

תוספת מאוחרת:

בקישור שכאן מסביר ד"ר בן ג'ונסון מדוע בדיקות ממוגרפיה הן אופציה גרועה ולא מומלצת:
Mammograms Cause Breast Cancer - Dr. Ben Johnson

 

.........................................................................................................................

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.