תרמוגרפיה רפואית

 

 

הקדמה

ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה מאפשרת בשנים האחרונות שימוש הולך וגובר במצלמות א"א (אינפרה-אדום) דיגיטליות, לגילוי ואבחון של מגוון רחב של בעיות בריאותיות בבני-אדם. בנוסף לשימושים ברפואת האדם משמשת התרמוגרפיה גם בווטרינריה (בעיקר לסוסים, שם גילוי מוקדם של פגיעה בחלק התחתון של הרגל הוא קריטי למניעת נזק בלתי הפיך), בחקלאות וביערנות (לגילוי מחלות בצמחים ועצים), בבניה, בתעופה ובתעשייה (לאיתור סדקים, דליפות, נקודות עומס ולחץ וכו'), באסטרונומיה ועוד.

 

עיקר הביקוש לשימוש במצלמות תרמוגרפיות הוא לצורך גילוי ואבחון מוקדם של סרטן השד, וזאת משתי סיבות עיקריות: א. תרמוגרפיה מאפשרת גילוי של התפתחות סרטנית בשד זמן רב לפני שניתן לאתר אותה בשיטות אחרות. ב. תרמוגרפיה אינה משדרת קרינה לגוף. המצלמה קולטת את קרינת החום שהגוף עצמו פולט, כך שהבדיקה בטוחה לחלוטין.

 

ב-1982 אישר ה-FDA את השימוש בתרמוגרפיה כמרכיב משלים בתהליך הבדיקות לגילוי סרטן שד. הבדיקה אושרה גם ע"י ה- CE האירופאי . 

 

מהי תרמוגרפיה?

תרמוגרפיה היא שיטת מדידה ורישום של קרינת חום (קרינה אינפרה-אדומה) הנפלטת מגוף חי או מעצם דומם. השימוש בתרמוגרפיה כיום הוא בעיקר באמצעות מצלמות א"א דיגיטליות בעלות רמת דיוק גבוהה מאד, המאפשרות שמירה של הנתונים במחשב והעברתם תוך שניות לכל מקום בעולם לצורך פענוח, אבחון או אכסון.

 

שימושים ברפואה

ערכן הרפואי העיקרי של המצלמות התרמוגרפיות הוא ברגישותן הגבוהה לגילוי פתולוגיות (מצבי מחלה) במערכות כלי הדם, השרירים, העצבים והשלד. רופא שהתמחה באבחון בעזרת צילומים תרמוגרפיים במערכות הדמיה א"א דיגיטליות (Digital Infrared Thermal Imaging - DITI) יוכל לאתר ולאבחן באמצעות הצילומים מגוון רחב של פתולוגיות. 

 

התרמוגרפיה אינה מחליפה את שיטות האבחון האחרות, אלא מוסיפה להן אפשרויות חדשות ובכך מרחיבה ומשפרת את יכולות המערכת הרפואית בגילוי, הערכה ואבחון של בעיות רפואיות שונות. 

 

השימוש במערכות DITI מתאים במיוחד לרפואת נשים (בעיקר לגילוי מוקדם של סרטן השד), נוירולוגיה, מרפאות כאב, רפואת ספורט, אונקולוגיה, גריאטריה, אנטי אייג'ינג, מכוני שיקום ופיזיותרפיה וכן לרפואה ההוליסטית (כגון רפואה פונקציונלית, רפואה סינית, נטורופתיה, כירופרקטיקה ועוד).

 

אחד ההבדלים המשמעותיים בין תרמוגרפיה לבין צילומי רנטגן (כגון ממוגרפיה או CT) הוא בכך שמכשירי הרנטגן "רואים" אנטומיה (עצמות, גידולים וכו') ואילו התרמוגרפיה "רואה" תהליכים פיזיולוגיים בזמן אמיתי. תהליכים אלה מתבטאים בשינויים בקרינת החום הנפלטת מהגוף. שינויים אלה נקלטים במצלמת הא"א ברמת דיוק גבוהה מאד.

 

במכוני שיקום יכולות מערכות DITI לסייע מאד גם בניטור יעילות הטיפול, כיוון שהן מראות תהליכים פיזיולוגיים דינמיים. אם עושים מעקב אחר השינויים בגופו של המטופל באמצעות מערכת DITI, ניתן לראות באופן כמעט מיידי אם הטיפול מזרז ומשפר את תהליך הריפוי. כך ניתן להתאים לכל מטופל את שיטת הטיפול הטובה ביותר עבורו, ובמקרים רבים אף לקצר את משך השיקום בצורה משמעותית.

 

גילוי מוקדם של סרטן השד באמצעות תרמוגרפיה

מחלות מסויימות, כמו סרטן שד, מתפתחות לפעמים במשך שנים לפני שמתגלים הסימנים הראשונים להימצאותן בגוף. ככל שהמחלה מתגלה מוקדם יותר, קל יותר לטפל בחולה ובגורמי המחלה וקיים סיכוי גבוה יותר להחלמה מלאה ולמניעת מצבים שמחייבים טיפולים אגרסיביים כמו ניתוח, כימותרפיה והקרנות. 

 

ישנם חוקרים הטוענים שסרטן שד מתגלה ע"י ממוגרפיה רגילה רק כ- 8 שנים בממוצע לאחר התחלת התהליך הסרטני (קצב התפתחות המחלה יכול להשתנות מאד בהתאם לגיל החולה ולגורמים נוספים). התרמוגרפיה לעומת זאת, "רואה" את התהליך ולא את הגידול עצמו, וניתן לגלות באמצעותה את אותו סרטן כשנתיים בממוצע לאחר התחלת התהליך הסרטני, כ- 5-10 שנים לפני שניתן לגלות זאת בשיטות אחרות. המחקר מראה שגילוי מוקדם של סרטן שד בעזרת תרמוגרפיה מאריך את תוחלת החיים של הנבדקות ב-61% בממוצע.

 

 

 

רמת הרגישות והדיוק של הבדיקה התרמוגרפית לגילוי סרטן השד עומדת על כ- 90%. רמת הדיוק בשלילת המצאות סרטן השד עומדת כיום על כ-97%, כלומר False Negative כ-3% בלבד. בדיקה תרמוגרפית שנעשית לפני ממוגרפיה יכולה למקד את הבדיקה הממוגרפית במקומות שנמצאו בתרמוגרפיה כחשודים. כאשר משלבים בדיקה תרמוגרפית עם בדיקה קלינית של רופא ועם ממוגרפיה, עומדת רמת הגילוי המוקדם של סרטן השד על כ-95%. 

 

הבדיקה מתאימה לנשים (וגברים) בכל הגילים, והיא שימושית עוד יותר לנשים מתחת לגיל 50, אשר הממוגרפיה פחות יעילה עבורן. אצל נשים בגילאים אלה, ואצל נשים מבוגרות יותר אשר לוקחות הורמונים, רקמת השד צפופה יותר, מה שמקשה על הממוגרפיה הרגילה לגלות מקומות חשודים. 

 

תרמוגרפיה במחקר

מאז סוף שנות ה- 50 של המאה ה-20 נערכו מחקרים אינטנסיביים לגבי שימוש בתרמוגרפיה לצורך גילוי ואבחון של מחלות שד. יותר מ-30 שנות מחקר הניבו יותר מ-800 מחקרים בולטים על תרמוגרפיה ומחלות שד, המופיעים באינדקס הספרות הרפואית. מאגר נתונים זה כולל יותר מ-300,000 נשים שהשתתפו במחקרים. המחקרים הקיפו 10,000, 37,000, 60,000 ואף 85,000 נשים. חלק מהמחקרים המשיכו לעקוב אחר הנשים במשך יותר מ-12 שנה.

 

כיצד מתבצעת הבדיקה

מערכת הדמיה דיגיטלית אינפרה-אדומה (DITI) מורכבת ממצלמה א"א איכותית, חצובה ומחשב נייד. המערכת מופעלת בד"כ ע"י נשים, מאחר שחלק ניכר מהבדיקות מתמקד בגילוי מוקדם של סרטן השד. מפעילת המערכת אינה חייבת להיות רופאה. האבחון הרפואי נעשה ע"י רופא שהוסמך לכך ע"י ה-ACCT - The American College of Clinical Thermology. 

 

 

בדיקת התרמוגרפיה היא קצרה, לא מכאיבה, לא פולשנית ואינה כרוכה בקרינה כלשהי ממכשירים. בזמן הצילומים הנבדקת עומדת או יושבת, בהתאם לאזור בגוף אותו רוצים לצלם. לפני הצילומים מקבלת הנבדקת הסבר על תהליך הבדיקה. הצילום נעשה ממרחק של כ-1 מטר מהנבדקת, כך שאין מגע ואין תחושת אי-נוחות. התמונות מופיעות תוך מספר דקות על מסך צבעוני. הצבעים משתנים בהתאם לטמפרטורה הנפלטת מהגוף וכך ניתן לראות באופן מיידי מקומות של פעילות חריגה. מפעילת המערכת שומרת את הצילומים במחשב ומעבירה אותם באימייל לרופא המומחה לצורך פענוח. מערכת DITI מאפשרת לרופא המפענח לדעת את הטמפרטורה בכל נקודה ונקודה באזור המצולם עד רמת דיוק של 0.1 מעלת צלזיוס. הנבדקת תקבל את התוצאות תוך מספר ימים. 

 

קצת פיזיולוגיה

מצלמת הא"א קולטת בעיקר את קרינת החום הנפלטת מהשכבה השניה של העור (דרמיס), עד לעומק של כ-5 מ"מ. השינויים ברמת החום הנפלט מהעור תלויים אך ורק בשינויים בזרימת הדם בדרמיס. 

הבסיס העיקרי לתרמוגרפיה קלינית הוא בהתאמה שיש בין פליטת חום מאזורים שונים של העור, לבין מצבים ותהליכים פנימיים שונים של מחלה, פגיעה ברקמות וכו'. התאמה זו קשורה למבנה ולתפקוד מערכת העצבים האוטונומית. עצבים שונים השייכים למערכת העצבים הסימפתטית מעצבבים את כל איברי הגוף, כולל העור. כל אחד מ-31 זוגות העצבים היוצאים מעמוד השדרה מעצבב בו-זמנית גם מספר איברים פנימיים וגם אזורי חישה מוגדרים בעור (דרמטומות). כאשר ישנה הפרעה בתפקוד של איבר פנימי, הדבר משפיע מיידית על זרימת הדם באותו חלק של העור שנשלט ע"י אותה קבוצת עצבים שמעצבבת גם את האיבר הבעייתי. השינויים בזרימת הדם בעור מתבטאים בשינויי טמפרטורה אותם ניתן לראות באמצעות המצלמה התרמוגרפית. במשך השנים מופו אזורי הגוף ע"י החוקרים בצורה מפורטת, כך שרופא אשר התמחה באבחון תרמוגרפי יכול לדעת ברמת דיוק גבוהה באיזה איבר או איברים יש בעיה ומהו סוג הבעיה.

 

לסיכום

תרמוגרפיה היא כלי אבחוני יעיל, אמין, לא פולשני, ללא קרינה ולא יקר, אשר הוספתו למערך הבדיקות המקובל תשפר מאוד את יכולתם של מכוני האבחון הרפואיים להגיע לגילוי מוקדם יותר ולאבחון מדוייק יותר של בעיה. 

התרמוגרפיה מתאימה גם למכוני מחקר, לבתי-ספר לרפואה רגילה ולרפואה משלימה, למרפאות העוסקות ברפואה הוליסטית ולמכוני שיקום, מכיוון שהיא מראה תהליכים פיזיולוגיים ולא מצבים אנטומיים סטטיים בלבד.

 

להלן רשימת סוגי הבעיות העיקריות המתאימות לאבחון ולמעקב בעזרת תרמוגרפיה:

  • בעיות גב
  • דלקות פרקים
  • כאבים (כולל כאבים לא מוסברים)
  • כאבים דלקתיים
  • תסמונת כאב מופנה (Referred Pain Syndrome)
  • כאבי ראש
  • פגיעות בעצבים
  • פיברומיאלגיה
  • תסמונת מנהרת שורש כף היד (Carpal Tunnel Syndrome)
  • בעיות שיניים
  • הפרעה בתפקוד מפרקי הלסת והשרירים שסביבם (TMJ dysfunction)
  • דלקות בעורקים
  • מחלות כלי דם ולימפה
  • מחלות שד (ובמיוחד גילוי מוקדם של סרטן השד)
  • תסמונת ניוון רפלקס סימפתטי / תסמונת כאב אזורי מורכב (CRPS/RSD)
  • בעיות בדיסקים
  • סרטן עור
  • נקע- שבץ מוחי (Stroke)
  • חבלת "הצלפת שוט" (Whiplash)

 

 

מידע נוסף (בעברית) על תרמוגרפיה ניתן למצוא באתר הזה:

http://www.thermomed.biz

 

מידע נוסף (באנגלית) על תרמוגרפיה ניתן למצוא בקישורים הבאים:

Medical Devices and Systems

Meditherm

American College of Clinical Thermology

Meditherm Clinic 

 

 

 

מאת: עידן סער