טיפ מס' 154: נפיחות בלשון, שפתיים, פה וגרון ויובש בפה – ניתוח מקרה

פורסם לראשונה ב-8.8.2014

 

 

זהו תרגום של ניתוח מקרה נוסף שנכתב ע"י ד"ר אלווין דה לאון, כירופרקט מקנדה, אשר משתמש בעבודתו בידע וההבנות של הרפואה החדשה. באתר של ד"ר קרוליין מרקולין פורסמו עד כה (יוני 2014) 40 ניתוחי מקרים של ד"ר דה לאון, והם מופיעים בקישור הבא: DR. ALVIN'S CASE STUDIES

 

.........................................................................................................................

 

CASE STUDY #5

 

תאריך: ספטמבר 2010

מטופלת: אישה בת 49, ימנית

תלונות סובייקטיביות: נפיחות בלשון, בשפתיים, בפה ובגרון וכן יובש בפה, ללא רוק.

היא מציינת שהסימפטומים החלו כחוסר תחושה ונפיחות בלשון. היא דיווחה ש-6 ימים לאחר מכן, אחרי ארוחה, הופיעה נפיחות חריפה בפה ובגרון שהורגשה כמו 'תגובה אלרגית', אשר כמעט שלחה אותה לבית-חולים. 3 ימים לאחר מכן, אחרי אכילת דג במסיבת יום-הולדת, שוב הופיע נפיחות בשפתיים ובפה והיא לקחה בנדריל (תרופה נגד אלרגיות) להקלת הסימפטומים. למחרת, בבראנץ' של מסיבת רווקות, היתה שוב אפיזודה של נפיחות בפה ובשפתיים ושוב היא חשבה שהיא אכלה משהו שהיה בו דג. בכל הזמן שבין אירועי הנפיחויות, היא מדווחת על חוסר תחושה בלשון ועל תחושה "מצחיקה" בלשון וכן על יובש בפה, ללא רוק.

 

התבוננות: המטופלת נראתה עם נפיחות קלה בשפתיה והיא דיברה כאילו הלשון שלה נפוחה וחסרת תחושה. השקדים שלה לא היו מודלקים.

 

האיברים שנפגעו:

פה, לשון, 2/3 עליונים של הושט               

שכבת נבט: אקטודרם

מרכז שולט במוח: קליפת המוח (הקורטקס)

בלוטות הרוק.       

שכבת נבט: אנדודרם

מרכז שולט במוח: גזע המוח

אבוביות הכליה. ("הסינדרום" – גורם לאצירת נוזלים בגוף)            

שכבת נבט: אנדודרם

מרכז שולט במוח: גזע המוח

 

הסבר של ה-GNM: חוסר תחושה בפה ובלשון קשור ל"קונפליקט פרידה" אוראלי מסוג של "אני לא רוצה שיהיה לי את הדבר הזה בפה".

2/3 עליונים של הושט קשורים לקונפליקט של "אני לא רוצה לבלוע את זה".

בלוטות הרוק קשורות ל"לא מסוגל להשיג/לתפוס את הדבר הזה".

נפיחות חריפה קשורה לקונפליקט קיומי או קונפליקט נטישה, שמשפיע על אבוביות הכליה וגורם לאצירת נוזלים בגוף, במיוחד באזור בו יש תהליך ריפוי באותו זמן (במקרה זה – באזור הפה והגרון).

ברור שהקונפליקטים כאן קשורים למזון, כאשר המטופלת נמצאת כעת במצב של ריפוי תלוי עם טריגרים שגורמים לגופה להגיב ב'ריאקציות אלרגיות'.

המטרה היא לזהות את הקונפליקט ולהגדיר את הטריגרים כדי לאפשר את השלמת תהליך הריפוי.

 

הבנה של ה-GNM: לאחר שדנו בקונפליקטים המעורבים, ציינה המטופלת שהיא החליטה לא מזמן לרדת 5 ק"ג ובתהליך זה ויתרה על אכילת סוכר. היא מצביעה על כך שהיא ביקשה מבעלה לעזור לה לרדת במשקל ולהישמר מהרגלי האכילה שלה. היא מדווחת שהיא גילתה שקשה לה מאד לוותר על סוכרים וכן שהדיאטה שלה היתה מאד מוגבלת, במיוחד כי יש לה "שיניים מתוקות". היא מצהירה שהסימפטומים בלשון הופיעו אצלה לראשונה ביום ששי לאחר שהלכה לקניות במכולת וקנתה שקית של עוגיות. היא נזכרת שהיא אכלה כ-6-5 עוגיות בדרך הביתה מהחנות וכשנכנסה לכביש הגישה היא היתה בהלם מהכמות שהיא אכלה ובמיוחד ממה שיגיד בעלה כשהוא יגלה זאת. היא מצהירה שהיא "הרגישה כמו ילדה שמנסה להסתיר את העוגיות" כדי שבעלה לא ישים לב "כמה היא אכלה". היא מציינת שהסימפטומים בלשון החלו קצת אחרי שבעלה העיר הערה פוגעת ביחס לכמות העוגיות שאכלה (זה היה ה-DHS שלה).

 

6 ימים לאחר מכן, אחרי ארוחת ערב אצל הורי בעלה, היא מדווחת שהם התכוונו לאכול חתיכת עוגה עם הקפה, כאשר בעלה העיר "את לא מתכוונת לאכול את זה (פרוסת עוגה), נכון?" היא מודה שהיא הרגישה רע והחליטה במקום זאת לקחת חתיכה קטנה מפרוסת העוגה של בעלה. בדרכם הביתה באותו לילה החלה הנפיחות אצלה בפה ובגרון ואז היא הגיעה בפעם ראשונה למרפאתנו. היא הרגישה יותר טוב תוך כדי שיחתנו על כך שתוותר על הדיאטה המוגבלת ושתנסה להוריד משקל בעזרת תרגילים במקום דיאטה כל-כך מגבילה. היא הסכימה להפסיק עם הדיאטה ולהתמקד יותר בשליטה על הכמויות. היא דיווחה שהנפיחות בגרון התמתנה לקראת סוף המפגש. אולם, 3 ימים לאחר מכן היא היתה במסיבת יום-הולדת והיא מודה שהיתה מאד מתוחה ועצבנית לגבי מה היא הולכת לאכול, בגלל המחשבה על הערותיו של בעלה. היא נזכרת שבעלה העיר בפני כולם על כך שהיא לוקחת פרוסת לחם שניה ושזמן קצר לאחר מכן היא אכלה את הדג והיה לה האירוע של התנפחות השפתיים והפה, והיתה צריכה לקחת בנדריל.היא מדווחת שהיא יכולה לראות עכשיו איך העצבנות שלה סביב אוכל קשורה להערות של בעלה (הטריגרים שלה). המטופלת מדווחת שביום שלמחרת, היא עמדה לצאת לארוחת צהריים של מסיבת רווקות, אך בעוד היא יוצאת, בעלה העיר לה לשים לב למה שהיא אוכלת, כי זה יהיה מזנון. שוב, זמן קצר אחרי שהגיעה למסיבה, היתה לה שוב ריאקציה.

 

תוצאות:

עם ההסבר של ה-GNM, המטופלת יכלה לעשות את ההקשר שההערות של בעלה היו מה "שהיא לא רצתה לבלוע" ושהתגובות שלו לגבי מה שהיא אכלה היו באופן ברור טריגרים, שגרמו לגופה להפעיל את התוכנית של "קונפליקט של משהו". היא דיווחה שהיא היתה מסוגלת לדבר על כך עם בעלה ושהיתה לו נכונות לעזור לה לפתור את הנושא, ושהוא לא יעיר יותר הערות לגבי מה שאכלה. היא מצביעה על כך שהוא חשב שהוא עושה זאת רק כדי לעזור לה לרדת במשקל, מה שהיא אכן ביקשה ממנו מלכתחילה. המטופלת מציינת שברגע שהיא הוציאה מראשה את המחשבה שהיא אלרגית למזונות כלשהם והבינה שמה שגרם לגופה להגיב היה האופן בו היא תפסה את ההערות השליליות, היא יכולה היתה לאחר מכן לאכול דגים ומוצרי חלב ללא ריאקציות.

כ-4 שבועות לאחר שדנו בנושא בפעם הראשונה, היא דיווחה שאין לה יותר נפיחויות בפה, שפתיים או גרון, אך עדיין יש לה קצת חוסר תחושה ועקצוצים בלשון. כ-6 שבועות לאחר הופעת הסימפטומים הראשונים, נעלמו הסימפטומים לחלוטין והיא יכולה היתה לאכול דגים ושאר מזונות ללא כל ריאקציות.

 

 

..................................................................................................................

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.