טיפ מס' 147: טיפולים אלטרנטיביים בסרטן - חלק 1

טיפ מס' 105: האם יש קשר בין התפתחות אישית ובריאות?

פורסם לראשונה ב-21.9.2012

 

 

הרפואה החדשה מראה ומוכיחה בצורה חד-משמעית שמרבית המחלות נגרמות כתוצאה מ"קונפליקטים ביולוגיים". ברב המקרים קונפליקטים אלה הם למעשה טראומות שהאדם חווה לפני הופעת הסימפטומים של המחלה.

 

המציאות מראה לנו שאין אפשרות למנוע לחלוטין קונפליקטים או מצבים שעלולים להיות טראומטיים. כמעט כל יום אנחנו חווים מצבים כאלה בצורה זו או אחרת: מאבקי כוח בעבודה, נפילות בבורסה, ריב במשפחה, חבר או מכר שנפגע בתאונה, אדום קרוב שחלה במחלה קשה, כישלון במבחן ועוד ועוד.

 

דבר נוסף שברור לנו כיום הוא, שכל אדם עשוי להגיב בדרך שונה מהאחרים לאירוע טראומטי כלשהו. יכול להיות מצב בו 100 אנשים יחוו את אותה חוויה, באותו מקום ובאותו הזמן, ואצל כל אחד מהם זה יתבטא בצורה שונה.

לדוגמא:

הקברניט של מטוס נוסעים שנמצא בדרכו מאירופה לישראל מודיע ברמקולים שהתגלתה שריפה באחד המנועים ושהוא מתכנן לבצע נחיתת חירום בקפריסין, אך יתכן שהוא ייאלץ לבצע נחיתת חירום בים.

חלק מהנוסעים יחושו מייד תחושה חזקה של פחד מוות (אפשרות להתפתחות סרטן בנאדיות הריאה).

חלק יחושו בהלה חזקה (אפשרות למחלות בגרון או בלוע).

הצעירים וההרפתקנים שבין הנוסעים יהיו נרגשים מהחווייה המיוחדת.

יהיו כאלה שיחושו דאגה עמוקה לילדיהם שנשארו בבית ותלויים בהם (אפשרות לסרטן בכבד או סרטן בבלוטות החלב בשד).

יהיו כאלה כאלה שמייד ינסו להרגיע את אלה שנכנסו לפאניקה.

וכן הלאה. חלק מהנוסעים עלולים לחוות בו זמנית מספר קונפליקטים.

 

השוני בתגובות של כל אחד תלוי במבנה אישיותו, דפוסים מילדות, ניסיון חייו, גילו, מצבו המשפחתי, מצבו הכלכלי, תחומי עניין ועוד אינספור גורמים.

 

אין לנו שליטה על מרבית ההתרחשויות שקורות סביבנו. אך כן יש לנו אפשרות להשפיע על האופן בו נגיב לאירועים. וכאן ניתן לראות את חשיבותה של התפתחות אישית.

אדם שלא עושה כלל עבודה של התפתחות אישית, יגיב לאירועים השונים בהתאם לדפוסים השונים שלפיהם תוכנתו חייו, שהעיקריים בהם קשורים לגנטיקה שלו, השפעות מתקופת היותו עובר והשפעות מילדות.

המשמעות של התפתחות אישית היא, שאנחנו יוצרים דפוסים חדשים בחיינו, לפי בחירתנו, לפי הבנתנו ולפי מה שנראה לנו נכון. ככל שאדם מצליח לעשות יותר התפתחות אישית, כך הוא נעשה פחות נתון להשפעות של הרגלים לא רצויים, דפוסי חשיבה לא רצויים, דעת קהל, חרדות, דאגות, תפיסות תרבותיות וכו'.

 

תהליך של התפתחות אישית לא נגמר אף פעם, כי תמיד יש עוד מה לשפר בתוך עצמנו. אך ניתן מדי פעם להתבונן לאחור ולגלות שבאמת התקדמנו, החל מדברים פשוטים ובסיסיים וכלה בדברים מעודנים ורוחניים.

לדוגמא: אישה שהיתה נעלבת מכל הערה ביקורתית על התלבושת שלה, התסרוקת שלה או המשקל שלה, מגלה לאחר זמן מה של עבודה פנימית על עצמה, שההערות האלה כבר לא "מזיזות" לה.

משמעות הדבר היא, שההערכה העצמית שלה בעבר היתה תלויה באחרים, כי לא היו לה כלים מספיק טובים להערכה עצמית. ההתפתחות האישית שהיא עשתה הביאה אותה למקום בו היא יודעת להעריך את עצמה בדיוק כפי שהיא באמת, בלי קשר למה שחושבים אחרים.

 

הרפואה החדשה מראה לנו שקונפליקטים קלים של ירידת ערך עצמי יכולים לפגוע ברקמות חיבור, בכלי הדם, בשרירים, ברצועות ועוד.

קונפליקטים של ירידת ערך עצמי בעוצמה בינונית יכולים לגרום למחלות במערכת הלימפה, כולל סרטן הלימפה.

קונפליקטים חזקים של ירידת ערך עצמי, יכולים לגרום למחלות שלד ומפרקים כולל אוסטיאופורוזיס, סרטן עצמות, סרטן הדם (פגיעה במח העצמות) ודלקות מפרקים.

 

אדם שעושה עבודה מתמשכת של התפתחות אישית לחיזוק ההערכה העצמית שלו, יכול למנוע את התפתחותן של המחלות הנ"ל אצלו, או לפחות להפחית בצורה משמעותית את עוצמתן. הוא עלול להמשיך לחוות בחייו מצבים בהם ינסו לפגוע בו, למתוח עליו ביקורת, להשמיץ אותו, לערער את אמינותו, או מצבים של כשלונות אישיים, ביקורת עצמית וכו'. אך ככל שהוא יתקדם ויצליח יותר בהתפתחות האישית הפנימית שלו, כך הוא פחות ייפגע ממצבים אלה. 

 

עיקרון זה נכון לגבי מרבית סוגי המחלות. עבודה מתמשכת של התפתחות אישית עשויה להפחית את השפעתם של קונפליקטים רבים ושונים (והמחלות שהם עלולים לגרום) כמו חרדות ופחדים, בהלה, רגשי אשמה, פגיעה באגו, כעסים, עלבונות, פרידות, נטישות, תקיפה, פגיעה בתחושת הערך העצמי, פגיעה ביושרה, אובדן ועוד ועוד.

 

כיצד עושים התפתחות אישית?

זוהי שאלה החורגת ממסגרת ניוזלטר זה, אך אתייחס במספר מילים:

ישנן דרכים שונות להתפתחות אישית וטכניקות רבות שעשויות לעזור. מספר דוגמאות של טכניקות כאלה ניתנו בטיפ מס' 32 ("הפסיכולוגיה של שינוי").

הטכניקות הן כלי עזר, אך הן החלק הפחות חשוב. מה שחשוב בעיקר היא הסיבה או הסיבות שמניעות את האדם לעשות התפתחות אישית.

לדוגמא:

אם המניע הוא להצליח בקריירה, אותו אדם עשוי לפתח מאד איכויות חשובות כמו קור רוח, תזמון, יכולת עמידה בלחצים, כושר התבוננות ואבחנה, סבלנות ועוד. אך מניע זה הוא מוגבל ועלול להזניח הרבה איכויות חשובות אחרות כגון סליחה, חום אנושי, אכפתיות, סובלנות, עזרה לזולת, אהבה ועוד ועוד.

ככל שהמניע לעשות התפתחות אישית נמצא ב"מגדלור" יותר גבוה, "מגדלור" שתואם יותר את הסיבות והמטרות האמיתיות של חיי האדם, כך עולה הסיכוי שאותו אדם יוכל לחזק ולפתח בתוך עצמו מגוון גדול יותר של איכויות, לפתח את אותן איכויות לרמת עידון גבוהה יותר, ותוך כדי כך גם להחליש בצורה משמעותית יותר דפוסים ישנים לא רצויים.

 

המילה "מגדלור" מתייחסת כאן לאותם דברים שלפיהם מכוון את האדם את חייו. זה יכול להיות אמונה דתית, אידיאולוגיה כלשהי, דרך רוחנית, שאיפה לפרסום, שאיפה להיות עשיר, שאיפה פוליטית, שאיפה להצליח בקריירה ספציפית וכו'.

 

לסיכום:

מרבית המחלות נגרמות כתוצאה מקונפליקטים.

מרבית הקונפליקטים שגורמים למחלות מתבטאים אצל בני האדם בצורה רגשית.

במקרים רבים אין לנו אפשרות למנוע את המצבים האובייקטיביים שגורמים לקונפליקטים או טראומות, אך יש לנו אפשרות להשפיע על ההתייחסות הסובייקטיבית שלנו לדברים, על האופן בו נגיב ועל האופן בו יתפרשו הדברים בתת-המודע שלנו.

שינוי מתאים בהתייחסות הסובייקטיבית שלנו למצבים אובייקטיביים, יכול לגרום לכך שמצב מסויים אשר בעבר היה טראומטי בשבילנו והיה גורם אצלנו להתפתחות מחלה, יהפוך להיות בעל השפעה מוחלשת עלינו, כזאת שכבר אינה מעוררת מחלה.

הדרך העיקרית לעשות שינויים כאלה בהתייחסותנו לדברים היא עבודה של התפתחות אישית.

על בסיס הבנה זו ניתן להגיד, שהתפתחות אישית היא מרכיב חיוני ועיקרי ברפואה מונעת.

 

כפי שתחזוקת הגוף מחייבת תשומת לב מתמדת, גם התחזוקה הרגשית, הנפשית והאנרגטית מחייבת תשומת לב מתמדת. וכשמדובר על התפתחות אישית, זה מחייב יותר מאשר רק תחזוקה, זהו תהליך של התפתחות שכולל בתוכו התחדשות מתמדת. אסור לנוח על זרי הדפנה של מה שהשגנו, כי תמיד ישנן מלכודות אליהן ניתן ליפול. זוהי עבודה מתמשכת המחייבת תשומת לב ועירנות בלתי פוסקת, אך היא שווה כל רגע וכל מאמץ, כי שכרה לא יסולא בפז.

 

................................................................................................................................

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.