טיפ מס' 147: טיפולים אלטרנטיביים בסרטן - חלק 1

טיפ מס' 140: סרטן בערמונית - עדות

פורסם לראשונה ב-24.1.2014

 

  

מובאת כאן עדות אישית של גבר מבלגיה על סרטן שהתגלה אצלו בערמונית עם סימפטומים קשים והתרפא ללא טיפול רפואי מלבד שימוש בקטטר. עדות זו פורסמה באנגלית באתר של ד"ר קרוליין מרקולין מקנדה, תלמידתו של ד"ר האמר. הכותרת של העדות היא גם קישור למקור באנגלית

 

...................................................................................................................

 

ג'וזף הנקס, בלגיה

1 ביוני 2004

 

"תופעות לוואי אפשריות של הניתוח"

 

זה קרה ביום רביעי, ה-21 למרץ, 2001. נהגתי לעבודה, בדיוק כפי שאני עושה בכל יום עבודה. אחה"צ המוקדמים היתה לי בעיה להשתין. ברגע שזרם השתן התחיל, בלוטת הערמונית שלי כיווצה את השופכה, ומאותו רגע הייתי צריך להשתין בערך כל חצי שעה.

 

כשהגעתי הביתה באותו ערב, אמרתי לאשתי: "יש לי בעיה להשתין ואני חושב שזה קשור לבעיות בערמונית". היא לא האמינה למשמע אוזניה וענתה, "בגיל כל-כך צעיר?" באותו זמן הייתי בן 51.

 

שני לילות רצופים – ה-21 וה-22 למרץ 2001 – היה לי חום של 39.5 מעלות צלזיוס. היה לי ברור שהמיקרובים והחיידקים עושים את עבודתם. התמהמהתי עם הליכה לרופא כי חשבתי שבעיה זו תיפתר מעצמה. אך זה המשיך ונעשה יותר גרוע, וביום שני ה-26 למרץ חזרתי הביתה מהעבודה והלכתי ישר לרופא. באותו זמן רק טיפות של שתן היו יוצאות החוצה. השופכה היתה מכווצת לחלוטין, ונראה שזה קורה רק לכ-5% מהגברים.

 

הרופא בדק אותי וגילה שהגורם לבעיה שלי היתה ערמונית מוגדלת באופן חמור. הוא עשה בדיקת דם כדי לבדוק את רמת ה-PSA. נמצא שהרמה היתה 92.6 ng/ml – כשהנורמה היא בטווח שבין 0 ל-4.

 

מהסמינרים של ד"ר האמר למדתי שיש רק דבר אחד אותו ניתן לעשות במקרה כזה, והוא להכניס קטטר. אך אשתי היתה בפאניקה כזאת, שהיא קבעה לי מייד תור אצל אורולוג ביום שלמחרת, יום שלישי, ה-27 למרץ.

 

האורולוג היה מזועזע למצוא כל-כך הרבה שתן בשלפוחית השתן שלי. הוא הכניס קטטר, שהקל עלי מאד. לאחר מכן הוא ניסה מאד בזהירות להכין אותי לצורך בניתוח. הוא הוזהר מראש ע"י רופא המשפחה שלי שלא רציתי שינתחו אותי. הוא ניסה אפילו להפחיד אותי בכך שאמר שהיה לו פעם מטופל שסרב לניתוח ומת לאחר 6 חודשים – כשמוחו מלא בגרורות.

 

התפוצצתי מצחוק, כי ידעתי מד"ר האמר את הכל לגבי סיפורי המעשיות על הגרורות! האורולוג שחרר אותי על הסף, עם קטטר והכל, ורשם לי חופשת מחלה לשבועיים. זו היתה חופשת המחלה הראשונה שלי בכל הקריירה המקצועית שלי.

 

ביום ששי, ה-30 במרץ, נעשתה ביופסיה בסביבות 10 בערב. ב-11:30 בערב היה לי תור לצילום CT של המוח.

באותו סוף שבוע שכחתי לפתוח את הקטטר בזמן ההשתנה ושמתי לב שהשתן זרם לצידי הקטטר. הבנתי שהגידול חייב היה לקטון; אחרת לא היתה אפשרות שהשתן יעקוף את הקטטר.

 

ביום שני, ה-9 לאפריל, עשה לי רופא המשפחה בדיקת דם נוספת. רמת ה-PSA הפעם היתה 16.4 ng/ml. אמרתי לו בגאווה, "אתה רואה, אין צורך בניתוח – רמות ה-PSA כבר צוללות. לכך הוא ענה שמה שלא יהיה, אין לי שום סיכוי לעבור את זה ללא ניתוח.

 

ביום שני, ה-16 לאפריל, נעשתה בדיקת דם נוספת, וכן נלקחה דגימת שתן; הפעם רמת ה-PSA עלתה ל-18.5. זה נתן לידי הרופא סט יותר טוב של קלפים והוא אמר, "אמרתי לך – רמות ה-PSA עולות שוב."

 

כאשר התקשרתי לד"ר האמר בעניין זה, הוא הבטיח לי שזוהי תופעה נורמלית לחלוטין, ושאני לא צריך להתרגש מזה. ה-PSA ימשיך להשתנות כל עוד הם ימשיכו לבדוק אותך באזור זה.

 

ביום חמישי בבוקר, ה-19 לאפריל, הוציא רופא המשפחה את הקטטר. אחה"צ היתה לי פגישה עם האורולוג. הוא שאל אותי אם הייתי מסוגל להשתין ועניתי לו, "פעמיים!" הוא עשה אז עוד בדיקת אולטרסאונד וראה ששלפוחית השתן רוקנה עצמה לחלוטין.

 

כולו זועם, הוא הצהיר בדו"ח שהוא הכתיב למכשיר ההקלטה, שתוצאות הביופסיה אבדו ושהרמה הגבוהה ביותר של ה-PSA היתה 16.4. כשהוא סיים להכתיב, הערתי לו על כך וביקשתי שיתקן מספר זה למספר האמיתי שהיה 92.6! הוא התנצל והתחיל את ההכתבה מחדש, והפעם הקליט את הערכים הנכונים של רמת ה-PSA שהיתה לי.

 

לאחר מכן התקשרתי שוב לד"ר האמר, והוא ייעץ לי לעזוב הכל כפי שהיה עד ספטמבר/אוקטובר.

 

בדיקת דם נוספת נעשתה אז ב-9 לספטמבר 2001, והידד, נמצאה רמת PSA של 2.8 ng/ml.

ב-19 לפברואר 2002 הראתה בדיקת דם נוספת רמת PSA של 2.17 ng/ml.

שתי בדיקות דם נוספות מתאריכים 10.5.2002 ו-5.3.2003, הראו ערכי PSA של 1.89 ו-2.01 בהתאמה.

 

עם תוצאות נפלאות אלה, כל המצב סגור מבחינתי. עד היום אני מרגיש פשוט טוב. אפילו מבחינה מינית, הכל חזר לתקנו, ואין לי בעיה להשתין או לעצור את השתן.

 

תרופות:

רופא המשפחה שלי מצא "חיידק מזיק" בשלפוחית השתן שלי בזמן בדיקת השתן ב-17.4.01 ונתן לי מרשם לאנטיביוטיקה – אך אף פעם לא לקחתי אותה. מלבד זאת, האורולוג שלי רשם לי תרופה בשם "OMIC", אותה הייתי אמור לקחת עד סוף חיי. גם את זה מעולם לא לקחתי.

 

תוצאות לוואי אפשריות של ניתוח:

תופעות הלוואי הבאות יכולות להיות התוצאה של גרוד או הסרה מלאה של הערמונית:

  1. אי שליטה על הסוגרים; רק אחוז קטן של הגברים שלקו במחלה הם מספיק ברי מזל להיות מסוגלים להחזיק שתן אחרי גרוד – נכות חמורה בהמשך החיים.
  2. אימפוטנציה. כמו במס' 1.
  3. תלות מתמשכת בתוספי הורמונים.
  4. אי-נעימויות אפשריות אחרות שלא ניתן להגדירן מראש.

 

הקונפליקט הביולוגי: קונפליקט חצי מיני (קשור לרבייה או למגדר ולא רק לסקס).

 

המטרה הביולוגית: הערמונית נעשית פעילה במטרה לייצר יותר הפרשות כדי שניתן יהיה לשאת יותר נוזל זרע אל 'המקום הנכון'.

 

מתי מתרחשת פעילות של הערמונית?

במקרים המייצגים הבאים:

  1. הגבר חושב שלעולם לא יהיו לו נכדים (המקרה שלי)
  2. לגבר יש חברה, ומישהו לקח אותה ממנו, או שהיא עזבה אותו.
  3. אבא שבנו סטה מהדרך (סמים), או שהוא הומוסקסואל.
  4. אבא שלבתו יש הרגלים הרסניים או שהיא נעשתה לסבית.

 

איך הגעתי לבעיות בערמונית?

באוקטובר 1999, בני היה צריך לעבור ניתוח מוח. לאחר מכן הוא נעשה משותק בצידו השמאלי. באותו זמן הוא חי עם חברה – אישה ברזילאית חמודה. בינואר 2001 פנתה כלתי לעתיד לאשתי ולי ואמרה, "האם אתם יושבים? יש לי הפתעה גדולה בשבילכם. אני חושבת שאני בהריון, אך אוכל להיות בטוחה בכך רק לאחר שאעשה בדיקות נוספות".

 

בדיוק אותה מחשבה עברה מיידית אצל אשתי ואצלי, "למען השם, לא עכשיו, מכל הזמנים!" בכל מקרה הם לא היו נשואים עדיין. (לאשתי ולי היה חינוך מאד קתולי).

 

בדיקת האולטרסאונד שעשתה החברה ביום שלישי ה-20 למרץ, אישרה שהיא אכן בהריון. ישבנו מול המסך והסתכלנו בצילומי האולטרסאונד ויכולנו מייד לראות שיש שם משהו. בשבילי, זו היתה הוכחה של 100% שהיא בהריון.

 

ביום שלמחרת, יום רביעי, נסעתי לעבודה ואז התחילו הקשיים שלי להשתין, בסביבות 2 אחה"צ. הערמונית שלי היתה כבר נפוחה מאד.

 

אם הייתי מטפל בכל העניין הזה של הריון מוקדם מדי מתוך סלידה, אני בטוח שהערמונית שלי היתה נשארת פעילה. הפתרון של הקונפליקט שלי היה ע"י קבלה מלאה של המצב. כפי שאמר לי ד"ר האמר, כשהתקשרתי אליו בערב בו הוכנס הקטטר ושוחחנו על נושא הערמונית שלי, "תתחיל להנות מהציפיה לנכד הקטן שלך". כאשר התנגדתי באומרי שהשניים אפילו לא היו נשואים עדיין, הוא ענה: "זה לא משנה – הם יכולים תמיד לעשות זאת מאוחר יותר". וכך הם אכן עשו בספטמבר 2002.

 

לסיום, הייתי רוצה להודות לד"ר האמר על שגילה את הרפואה החדשה ועל כך שעזר לי ולמשפחתי להתמודד בעזרת עצותיו המצויינות.

 

אנחנו יכולים לרפא סרטן – אך איננו יכולים להילחם בו!

 

עם ברכות חמות,

ג'וזף הנקס

 

...........................................................................................................................

 

 

הערות של עידן:

  1. אחד הדברים הבולטים שמראה סיפור זה, הוא, עד כמה החינוך שלנו, מערכת המוסכמות בה אנחנו חיים, הפסיכולוגיה שלנו, הערכים והאמונות שלנו וגורמים נפשיים ורגשיים נוספים, משפיעים על תגובותינו והתייחסויותינו לאירועים בחיים ובכך גם משפיעים למעשה על תהליכי מחלה והחלמה. הדבר שנרשם במקרה זה אצל ג'וזף כקונפליקט מספיק חזק לעורר התפתחות סרטנית היתה העובדה שחברתו של בנו נכנסה להריון לפני הנישואים... מרבית הגברים בחברה המודרנית המתירנית לא מייחסים שום בעייתיות למצב כזה. אך מסתבר שעבור גבר בעל חינוך קתולי חזק זו יכולה להיות טראומה אמיתית.
    במקרה זה של ג'וזף, הקונפליקט התחיל כנראה עוד כשנה וחצי קודם לכן, לאחר ניתוח המוח שעבר הבן והשיתוק החלקי בו לקה לאחר הניתוח. מצב זה גרם לג'וזף את התחושה שלא יהיו לו נכדים לעולם.
    העובדה שבת זוגו של הבן נכנסה להריון עוד לפני שהיו נשואים, החריפה כנראה את הקונפליקט לזמן קצר בגלל החינוך הקתולי השמרני שקיבל ג'וזף, אך הוא היה מספיק נבון להתגבר על הדפוס הישן הזה וברגע שהחליט לקבל את ההריון באהבה - נפתר הקונפליקט!
     
  2. מצב בו גידול של הערמונית גורם לחסימה מלאה של השופכה קורה לפי ד"ר האמר רק אצל כ-5% מהגברים שלוקים בסרטן הערמונית ולא ל-5% מהגברים בכלל, כפי שניתן אולי להבין מהטקסט למעלה (ג'וזף כתב למעלה שזה קורה ל-5% מהגברים, והתרגום כאן נשאר נאמן למקור).
     
  3. החום הגבוה שהיה לג'וזף במשך שני לילות שייך כנראה לקונפליקט אחר, מאחר וחום כזה גבוה מופיע בד"כ במחלות הקשורות לשכבת האקטודרם. סרטן בערמונית קשור לשכבת האנדודרם.
    החום הגבוה מופיע בשלב הריפוי, בעוד שמבחינת הערמונית ג'וזף היה עדיין בשלב האקטיבי של הקונפליקט.
     
  4. מאמר מפורט על סרטן הערמונית ניתן לקרוא בקישור הזה:
    סרטן הערמונית – לפי התגליות של הרפואה החדשה

 

.........................................................................................................................

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.