טיפ מס' 38: תבניות רגישות

פורסם לראשונה בעברית ב-6.5.2011

 

 

"תבניות הרגישות" הן תגלית מעניינת וחשובה של הרפואה החדשה, המאפשרת למטפלים ולחולים להבין טוב יותר את הסימפטומים הקשורים לאותן רקמות בגוף שמתנהגות לפי תבניות אלה.

 

מדובר ברקמות של תאים אפיתליים קשקשיים הקשורות לשכבת הנבט אקטודרם, שנשלטת ע"י מרכזים שונים בקליפת המוח (הקורטקס), ומסתבר שחלק מרקמות אלה מגיב בצורה שונה מהחלק השני של רקמות אלה.

 

בחלק מהרקמות יש ירידה תחושתית בשלב האקטיבי של הקונפליקט (שלב ה-CA) וסימפטומים של כאבים ורגישות יתר בשלב הריפוי ואילו החלק השני של הרקמות מגיב הפוך: כאבים ורגישות יתר בשלב ה-CA וחוסר רגישות מקומית בשלב הריפוי.

 

תבנית רגישות אחת נקראת "תבנית העור החיצוני" (Outer Skin Pattern) והיא מתבטאת בשכבה החיצונית של העור (האפידרמיס) וברקמות הריריות שהתפתחו מהאפידרמיס או שנקשרו אליו עצבית כתוצאה משינויים אבולוציוניים כגון ריריות הלוע, הסימפונות, צינורות החלב בשד, שלפוחית השתן, צינורות השתן, רירית הואגינה, רירית צוואר הרחם, 2/3 תחתונים של הרקטום ועוד.

בשלב ה-CA יש אובדן של תאים (בצורה של כיבים מיקרוסקופיים), חוסר תחושה, ירידה בתחושה או תחושה קהה. בשלב הריפוי יש תהליך של שיקום הכיבים המלווה בסימפטומים כמו נפיחות, חום מקומי, אדמומיות, גרד, כאבים ורגישות יתר.

במשבר הריפוי ישנן שתי אפשרויות עיקריות:

  1. כאשר הפגיעה היא רק סנסורית: תת-רגישות ואפשרות ל-absence.
  2. כאשר יש גם פגיעה מוטורית: תת-רגישות, absence והתקף אפילפטי של אותם שרירים שנפגעו.

 

תבנית הרגישות השניה נקראת "תבנית רירית הושט" (Gullet mucosa pattern) והיא מתבטאת בעיקר ברקמות ריריות בפה, בלוע, ב-2/3 העליונים של הושט, העיקום הקטן של הקיבה, שסתום הפילורוס, החלק של התריסריון הקרוב לקיבה, צינורות המרה, צינורות הלבלב, צינורות הלוע, כלי הדם הכליליים, צינורות בלוטת התריס וריריות מערות הפנים.

בשלב ה-CA: אובדן תאים (התכייבות), רגישות יתר, כאבים.

בשלב הריפוי: שיקום הכיבים – נפיחות, חום מקומי, דימום, ירידה ברגישות.

במשבר הריפוי: רגישות יתר + כאב חריף + absence. כאשר הפגיעה היא גם מוטורית יש גם התקף אפילפטי.

 

יש שני סוגי קונפליקטים (עם מספר חלוקות משנה בתוכם) הגורמים להתפתחותן של מחלות ברקמות הנ"ל:

  1. קונפליקטים טריטוריאליים.
  2. קונפליקטים של פרידה.

לדוגמא: כל מחלות העור שמתפתחות בשכבת האפידרמיס נגרמות כתוצאה מקונפליקטים של פרידה ומתנהגות לפי "תבנית העור החיצוני".

הדברים נעשים יותר מורכבים כאשר החולה נמצא תחת השפעה של יותר מקונפליקט אחד, כגון במחלת הפסוריאזיס.

 

  ........................................................................................................

  

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.