טיפ מס' 71: הרפס בעור - עדות

פורסם לראשונה בעברית ב-23.12.2011

 

 

מובאת כאן עדות בעילום שם על מקרה קטן ופשוט של שלפוחית הרפס שהתפתחה בשפתיים.

עדות זו פורסמה באנגלית באתר של ד"ר קרוליין מרקולין מקנדה, תלמידתו של ד"ר האמר.

 

..............................................................................................................................

 

 

1.1.2000

"יש לי את ההוכחה עם רק שלפוחית אחת קטנה של הרפס"

 

לא מזמן, משהו קרה לי, שהוכיח לי את הדיוק של ה-GNM ע"י טענה או דוגמא טובה. מה שקרה היה שקשית השתיה שלי נפלה לרצפה ולא יכולתי להרימה מייד כי מישהו צלצל בפעמון הדלת.

 

כשחזרתי הקשית היתה מונחת שוב על השולחן – מישהו אחר כבר הרים אותה.

אז לקחתי את הקשית, שמתי אותה בכוס שלי והתחלתי לשתות. באותו רגע מישהו אמר לי: "אל תשתי עם הקשית הזאת כי החתול ליקק אותה!". התחלחלתי ואמרתי: "איכס!" והשלכתי מייד את הקשית הצידה [קונפליקט של פרידה מהסוג "רוצה להיפרד"; כאן: לא רוצה שהקשית תיגע בעור באזור הזה, - קרוליין מרקולין].

 

החזקתי את הקשית בפינה הימנית של פי ובאותו ערב השפה שלי כבר כאבה... ולמחרת היתה לי שלפוחית יפה של הרפס בשפתי הימנית התחתונה.

 

מה שחשוב לדעת זה שהחתול מעולם לא נגע בקשית – אך זאת גיליתי רק מאוחר יותר!

 

אני מוצאת שזה ממש נהדר ותודה לך ולד"ר האמר על כך שאפשרתם לי לדעת על ה-GNM – בעיקר דרך אתר האינטרנט שלך.

תודה שוב!

 

זה ממש מדהים עד כמה ה-GNM  אמיתית, עם כל ההקשרים ההדדיים בין האיברים, המוח והפסייכי. יש לי את ההוכחה עם רק שלפוחית אחת קטנה של הרפס.

 

אציין דוגמא זו להרבה אנשים אחרים ... ... והרבה אנשים אחרים ידעו על ה-GNM  דרך רבים אחרים מרבים אחרים...

 

האזרו בסבלנות! אין שום דבר יותר מסוכן מרעיון שהגיע זמנו.

 

מיטב הברכות

 

..............................................................................................................................

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא מדיציני, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.