טיפ מס' 179: פריחה בגב עליון וזרוע ימין - ניתוח מקרה

פורסם לראשונה ב-26.7.2015

 

 

זהו תרגום של ניתוח מקרה נוסף שנכתב ע"י ד"ר אלווין דה לאון, כירופרקט מקנדה, אשר משתמש בעבודתו בידע וההבנות של הרפואה החדשה.

באתר של ד"ר קרוליין מרקולין פורסמו עד כה (יולי 2015) 40 ניתוחי מקרים של ד"ר דה לאון, והם מופיעים בקישור הבא:

Dr. Alvin's Case Studies

.........................................................................................................................

 

CASE STUDY #40 

 

תאריך: מרץ 2013

מטופל: גבר בן 60, ימני

 

תלונות סובייקטיביות: פריחה בגב עליון ועל הצד החיצוני של זרוע ימין. המטופל מדווח שהפריחה החלה לפני כ-5-4 שבועות אך היתה הרבה יותר גרועה בשבועיים האחרונים. הוא מודה שנראה שהגרד מחמיר כשהוא נמצא בתוך הבית ופחות מציק כשהוא מחוץ לבית במשך היום. המטופל מצהיר שהוא לא לוקח שום תרופות ולא משתמש בקרמים, אך במקום זאת הוא התחיל לקחת בשבוע האחרון תרופות הומיאופטיות. הוא מציין שהוא למד על ה-GNM לפני מספר שנים והיה סקרן לגבי ההסבר של ה-GNM על הפריחה שלו.

 

התבוננות: אדמומיות ופריחה נראים רק על זרועו הימנית ובאזור החלק העליון של הגב. בשאר חלקי הגוף אין כל פריחה (ראה תמונות מס' 1 ו-2 למטה).

 

האיברים שנפגעו:

האפידרמיס (השכבה החיצונית של העור)

שכבת נבט: אקטודרם

מרכז שולט במוח: הקורטקס הסנסורי

 

הסבר של ה-GNM: האפידרמיס קשור ל"קונפליקט של פרידה" או "קונפליקט של רצון להיפרד". בתוכנית ביולוגית מיוחדת זו יש התכייבות של העור שנפגע במשך השלב האקטיבי של הקונפליקט ומילוי מחדש ושיקום הרקמה במשך שלב הריפוי, שבו יש גרד, רגישות יתר ופריחה. החלק החיצוני של הזרוע הימנית מצביע על "רוצה להיפרד" מהשותפה, שאותה הוא גם מקשר לחלק העליון של גבו. המטופל נמצא כעת בריפוי תלוי כשמשהו בביתו מהווה טריגר שמעורר את הסימפטומים. יש הכרח לזהות את הקונפליקט המקורי וכל טריגר אחר ולהביאם למודעות שלו כדי לאפשר לתוכנית ה-SBS (התוכנית הביולוגית המיוחדת) להשלים את עצמה.

 

הבנה של ה-GNM: המטופל הבין שהקונפליקט שלו קשור לחברתו הנוכחית, שאיתה הוא גר בדירה שלה. הוא מודה שהיחסים היו מאד לא יציבים לאחרונה, במיוחד כשהיא החלה להוציא עליו הרבה מהתסכולים שלה. הוא מציין שהוא היה מוטרד במיוחד מההתייחסות שלה לילדיו והיה על סף הרצון לצאת מהבית. עם זאת, ההלם העיקרי שלו בא  כשהוא ביקר אצל מדיום לפני כחודשיים. הוא מדווח שהמדיום מסר לו מידע מאד משכנע ומדוייק על חייו. אולם, הוא היה הכי מופתע כשהמדיום אמר לו שלא רק שאביו המנוח רצה שהוא יצא מדירתה של חברתו, אלא שגם החברה רצתה שהוא יעזוב אך לא רצתה להגיד לו (כאן היה ה-DHS שלו). הוא לא יכול היה להאמין שגם חברתו, עמוק בתוכה (לפי המדיום), רצתה שהוא יעזוב. הוא נזכר שאחרי הפגישה הזאת הרגיש מאד שונה לגבי היחסים עם חברתו. הוא מודה שמאז, בכל פעם שהיה לו מגע פיזי עם חברתו, הוא הרגיש מנותק. הוא מצהיר שגמלה בו ההחלטה לעזוב אותה לבסוף. הוא נזכר עכשיו שלעתים קרובות חברתו היתה משפשפת את גבו העליון כשהם היו יושבים ביחד, וזו הסיבה לכך שהתפתחה פריחה גם בחלק זה של הגוף. הוא הבין עכשיו מדוע הסימפטומים שלו היו תמיד מחמירים בבית בנוכחותה, מאחר ולעתים תכופות היו להם חילוקי דעות וויכוחים.

 

תוצאות: המטופל הבין את התוכנית הביולוגית המיוחדת שלו והחליט לעזוב בהקדם, אחרי שתושלם הצעת עבודה שהוא חיכה לה. בינתים, הוא ציין שהוא יעבוד על שינוי הפרספקטיבה שלו לגבי היחסים ובאמת ימזער כל אפשרות של קונפליקטים או ויכוחים. הוא מודה שהוא עושה לאחרונה הרבה מדיטציות והתבוננות עצמית, ולכן הוא מרגיש בטוח ביכולתו לשנות את הפרספקטיבה שלו.

בביקור חוזר שבועיים לאחר מכן, הוא דיווח שלאחר הביקור הראשון הוא הרגיש פחות גירודים ושיפור מה בפריחה. הוא ציין שהוא דיבר בפתיחות עם חברתו על איך שהרגיש, אבל גם שהבין את המציאות של המצב, שהוא לא יוכל לעזוב עד שהג'וב שלו יובטח. הוא הצהיר שמבחינה רגשית הוא מרגיש עכשיו מנותק מבת-זוגו והבין שהיא היתה טריגר בשבילו. כדוגמא הוא סיפר שהיה במסעדה עם ילדיו וגרושתו, וכאשר הם שאלו אותו לגבי חברתו, הזרוע החלה ממש לגרד. הוא הודה שפריחת העור שלו נראתה גרועה יותר בביקור השני, בגלל טריגר בבית בימים הקודמים (ראה תמונות 3 ו-4). 6 שבועות לאחר מכן, המטופל כתב באימייל שיש לו סופית מקום עבודה מובטח וגם דירה משלו, אליה הוא עומד לעבור תוך מספר ימים. הוא ציין שעורו השתפר עכשיו ב-95%!. הוא מאמין שהעור השתפר מייד אחרי שחתם על חוזה השכירות לדירתו החדשה. כ-3 שבועות לאחר האימייל, המטופל הגיע לביקור נוסף במרפאה. עורו הראה שיפור משמעותי (ראה תמונות 5 ו-6). המטופל דיווח שהוא היה מאד מרוצה מיכולתו להבין ולנהל את התוכנית הביולוגית. הוא גר עכשיו בדירה משלו ועובד שוב. מערכת היחסים הסתיימה ועורו חזר להיות נורמלי, אך הוא מודה שהוא ממשיך להשגיח על טריגרים בכל פעם שהוא מרגיש קצת גרד.

 

תורגם מתוך האתר: www.learninggnm.com

 

.........................................................................................................................

 

 

הערות של עידן:

 

  1. אצל אדם ימני, כאשר הסימפטומים מופיעים בצד ימין של הגוף ברקמות הקשורות לאקטודרם או למזודרם, זה תמיד מצביע על כך שהקונפליקט קשור ל"פרטנר". פרטנר יכול להיות כל אדם שיש אתו קשר קרוב (אבא, אח, בן או בת זוג, שותף לעבודה, חבר קרוב וכו'), אך אינו האמא או הילדים של החולה.
     
  2. יש בעייתיות מסויימת בהסברים של ד"ר דה לאון במקרה זה, ומשהו בסיפור לא לגמרי ברור לי. אנסה לפרט כאן את מה שלא ברור לי בסיפור זה וכיצד אני חושב על כך:
    הסימפטומים של פריחה על העור, רגישות יתר וגרד מופיעים רק בשלב הריפוי.
    החמרה בסימפטומים הנ"ל היא בד"כ סימן להגברת תהליך הריפוי.
    כאשר אדם נמצא מחוץ לבית בפעילות שקשורה ללחצי היומיום, זה גורם לפעילות חזקה יותר של מערכת העצבים הסימפתטית, מה שמחליש זמנית את תהליך הריפוי ולכן גם מחליש את עוצמת הסימפטומים.
    בבית, היכן שיש בד"כ פחות לחצים, ישנה הזדמנות להפחתת מתחים, ואז יש יותר אפשרות להתחזקות ההשפעה של מערכת העצבים הפאראסימפתטית, מה שמגביר את תהליכי הריפוי, ומעצים בהתאמה גם את הסימפטומים.
    ויכוחים, מתחים ולחצים בבית מעוררים בד"כ את המערכת הסימפתטית ומפריעים לתהליכי ריפוי. לכן השאלה כאן היא: מדוע בבית הרגיש המטופל את הסימפטומים בעוצמה חזקה יותר, למרות המתחים והויכוחים עם בת זוגו?
    מכיוון שאין לי מידע נוסף על המקרה מעבר לכתוב כאן, אני יכול רק לשער.
    להערכתי ישנן לפחות שתי סיבות לכך שהסימפטומים הורגשו חזק יותר בבית:
    א. ברגע שגמלה בליבו של המטופל ההחלטה לעזוב את הבית, הוא נעשה הרבה פחות מושפע מהתסכולים או הטענות של בת זוגו. בכל פעם שהיו לה טענות זה חיזק יותר את החלטתו הפנימית ואיפשר לתהליכי הריפוי להמשיך.
    המטופל מתאר בצורה ישירה שבכל פעם שהיה לו מגע פיזי עם בת זוגו הוא הרגיש מנותק. זה מראה שמבחינתו הקונפליקט בעיקרון כבר פתור (בהרגשתו הפנימית הוא כבר נפרד והנושא סגור), ועכשיו נשאר רק לממש זאת ברמה הפיזית.
    ב. בבית היה לו יותר זמן ואפשרות לחוש את הסימפטומים.
    אספקט דומה עולה בתיאור של המטופל על כך שכאשר ישב במסעדה עם ילדיו וגרושתו והסימפטומים בזרוע הורגשו חזק יותר כאשר הם שאלו אותו על בת-זוגו.
    סביר להניח שעצם השאלה גרמה לו להפנות באותו רגע יותר תשומת לב לסימפטומים. בנוסף לכך, יתכן שגם כאן, ההתייחסות מצד הילדים חיזקה אצלו את הבהירות לגבי החלטתו לעזוב את בת-זוגו.
     
  3. בכל המקומות בהם מופיעה כאן המילה זרוע, הכוונה היא למעשה לאמה (החלק שבין המרפק לבין שורש כף היד). במקור באנגלית מופיעה המילה forearm שמתייחסת בד"כ לאמה, אך יכולה להיות מתורגמת גם למילה זרוע.

 

........................................................................................................

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.