טיפ מס' 147: טיפולים אלטרנטיביים בסרטן - חלק 1

טיפ מס' 127: סרטן בקיבה - עדות

פורסם לראשונה ב-26.7.2013

 

 

 

מובאת כאן עדות של טרי מקנדה אשר סבו חלה בסרטן קיבה. עדות זו פורסמה באנגלית באתר של ד"ר קרוליין מרקולין מקנדה, תלמידתו של ד"ר האמר.

 

.................................................................................................................................

 

"אם היינו יודעים אז על ה-GNM..."

 

טרי, ונקובר, קנדה

8 במאי, 2013

 

אני רוצה לספר חוויית מפתח אחת שהדהימה אותי לחלוטין בזמן סמינר GNM עם בו השתתפתי. מדובר בספציפיות של ה-GNM ובמאמצים המופלאים שגופנו עושה (לא מחלות) כדי לעזור לנו להתאים את עצמנו לסביבה כפי שאנחנו תופסים אותה.

מזה זמן רב שאני רוצה לחלוק חווייה זו, אך איכשהו בדיוק נעשיתי עסוק ועזבתי זאת. עכשיו אני מרגיש חזק שצריך להשתמש בחווייה זו בלימוד ה-GNM כי היא מטלטלת את הספקנים כשאני מספר להם על כך. לפחות זה הופך את מותו של סבי להתנסות לימודית ומכבד את חייו הנהדרים.

 

סבי מת 'מסרטן קיבה' ב-1991. הלכתי לראותו כשהוא אובחן והיה ב'טיפול' ב- Medicine Hat, AB מוונקובר. הוא נראה שברירי בהשוואה לבריאותו הרגילה, של אדם שמח, אך אפילו לא קרוב לאיך שהוא נראה בזמן המוות, כפי שסופר לי. הוא טופל בכימותרפיה ובסופו של דבר לא היה 'שום דבר נוסף שהם יכלו לעשות'. סבא מת מוות איטי מלא כאב, אף על פי שחי חיי נתינה מאושרים.

 

בנקודה זו בחיי רק חשבתי... וואו, איך יכול היה סבי הבריא 'לקבל' סרטן? היו לו כאלה הרגלים בריאים ותמיד נראה כל-כך מאושר? האם יכול להיות שהגוף הוא לא כל-כך חכם כפי שחשבתי? הוא באמת היה איש משפחה נהדר, עושה פעילות גופנית, אף פעם לא נראה בסטרס. לא יכולתי להבין זאת. אמי והדודים חשבו שזה כנראה קשור לעבודתו במפעל לדשנים והם אמרו שלסבא היה מקרה בו הוא נפל לתוך מיכל דשן או ערמת דשן והיה שם מספר שניות (לא בטוח לגבי פרטים אלה?) כך שהיה חייב לשאוף לתוכו קצת אבק. זה לא נראה לי הגיוני כי זה היה מסלול שונה לגמרי דרך קנה הנשימה, ריאות וכו'. מדוע הקיבה? הייתי ספקני מאד לגבי האפשרות שמישהו יבלע דשן – ואם זה אכן קרה, צוותי הרפואה או הרופאים בוודאי היו מעוררים הקאה כעזרה ראשונה, או משתמשים באמצעים יותר פולשניים אם הדשן היה נראה כרעיל. אך לא היה כל אזכור לבליעה.

 

שנים רבות לאחר מכן, ב-2008, שמעתי על ה-GNM ונסעתי לסמינרים של קרוליין מרקולין בוונקובר.

ולמדנו גם על סרטן קיבה. אני הייתי שם כדי ללמוד – ככירופרקט – על האינטליגנציה של הגוף – ולאמיתו של דבר לא היה לי כל מושג על הנחות היסוד של ה-GNM.

הקונפליקט הספציפי שקשור לסרטן קיבה הוא "אי יכולת לעכל משהו". אחת מתוך 3 או 4 דוגמאות שנתנה קרוליין היתה 'אי קבלת הפנסיה שהייתי זכאי לקבלה'. לא חשבתי על כך הרבה באותו זמן, כי הייתי עסוק מדי בכתיבת הערות, אך בסוף השבוע שלאחר מכן טלפנתי לאמי ב- Medicine Hat והעליתי מחדש את נושא סרטן הקיבה של סבא. שאלתי את אמי אם היא זוכרת אם סבא היה אי-פעם לחוץ ממשהו, כי הוא תמיד נראה לי כה רגוע (מעולם לא ראיתי אותו רותח מזעם).

 

היא סיפרה לי אז, שהדבר היחידי שהיא זוכרת אשר היה יוצא דופן היה שהוא כעס באופן מיוחד על כך שהחברה בה עבד לא טיפלה כראוי בפנסיה שלו והוא לא קיבל את הפנסיה. הוא גילה זאת רק כשיצא לגימלאות. הטלפון כמעט ונפל לי! האם אפשר להיות יותר ספציפי מזה? כלומר, רק מספר דוגמאות ספציפיות נתנו בקורס של ה-GNM, ו- בינגו...

 

... אם היינו יודעים אז על ה-GNM, משפחותינו היו יכולות בקלות להתגייס ולתת לסבא כל כמות כסף שהוא עשוי היה להזדקק לה אי-פעם כך שהיה מקבל אהבה משפחתית במקום "משהו בלתי ניתן לעיכול". כולנו יכולים היינו להבין את האינטליגנציה של הגוף ואת חוכמתו להגיב באופן מושלם לסטרס בלתי צפוי, במקום להרשות לאיזה שוער בור להרעילו למוות איטי וכואב. היינו כולנו לומדים כל-כך הרבה!

 

הוא היה אדם נהדר, טוב לב לכולם, תמיד שם לבלות עם משפחתו.

 

ועדיין מקצוע הרפואה העוצמתי ממשיך לחבוט בד"ר האמר. אוקי, צריך לבדוק את כל התגליות. אז בדקו זאת, AMA (איגוד הרופאים האמריקאי)! אל תהיו שחצנים ובורים. איך הם יכולים לדחות עבודה זו מבלי לנסות ללמוד משהו? ועדיין אנחנו מאפשרים להם להמשיך לפמפם רעלים לתוך תינוקותינו וכימיקלים לתוך החברה שלנו, ללא כל מושג כיצד הגוף עובד והפלאים של החווייה האנושית האמיתית. כמה חבל. לכו למורי ומטפלי ה-GNM!!!

 

אני אמשיך לספר לאנשים על חווייתי זו שוב ושוב ושוב.

טרי

 

 

.........................................................................................................................

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.