טיפ מס' 75: שמש

פורסם לראשונה ב-20.1.2012

  

 

כבר שנים לא מעטות מתנהל קמפיין עולמי המזהיר את האנשים מפני חשיפה לשמש. לאחרונה גם שונתה בארצות שונות, כולל ישראל, הנורמה לגבי רמת ויטמין D  המומלצת בדם ואחת התוצאות המעניינות של שינוי זה הם הממצאים לפיהם רבים מתושבי ישראל שטופת השמש סובלים ממחסור בויטמין D...

 

מטרתה של כתבה זו היא להציג מספר נקודות מבט בנושא השמש והבריאות מבלי להתיימר להקיף את הנושא במלואו או לתת תשובות נחרצות וחד משמעיות לגבי השאלות השנויות במחלוקת.

 

סרטן העור

המטרה המוצהרת של רשויות הבריאות בפרסומים המזהירים מפני חשיפה לשמש היא להפחית את מקרי סרטן העור, הנגרמים לפי טענתם בעיקר כתוצאה מחשיפת יתר לקרינת השמש.

 

ישנם מספר סוגים של סרטני עור. לפי הסטטיסטיקות המקובלות, הסוג הנפוץ ביותר הוא סרטן של תאי בסיס (Basal Cell Carcinoma) המהווה כ-95% ממקרי סרטן העור. סרטן זה מתפתח בשכבת האפידרמיס, שהיא השכבה החיצונית של העור. סרטן עור נוסף המתפתח בשכבת האפידרמיס הוא סרטן תאי הקשקש.

 

מלנומה היא סרטן שמתפתח לפי הרפואה המקובלת במלנוציטים, התאים שמייצרים את פיגמנט המלנין בעור ונמצאים בשכבה התחתונה של האפידרמיס.  למלנין יש יכולת לבלוע קרינתUV  ותפקידו להגן על העור (והגוף) מפני עודף קרינה כזאת. המלנומה מהווה פחות מ-5% ממקרי סרטן העור והיא יכולה להתפשט גם לשכבת הדרמיס (שכבת העור שמתחת לאפידרמיס) וגם לחלקים החיצוניים של העור.

 

לפי הרפואה החדשה, כל סרטני העור המתפתחים בשכבת האפידרמיס נגרמים כתוצאה מקונפליקטים של פרידה (פרידה טראומטית, פחד מפרידה או רצון עז להיפרד ממישהו או משהו).

 

אצל כל החולים שאובחנו עם מלנומה ונבדקו גם ע"י הרפואה החדשה בעזרת צילומי CT של המוח, נמצא שה-HH הופיע במרכז במוח השולט על שכבת הדרמיס של העור. שכבת הדרמיס קשורה למזודרם של "המוח הישן" הנשלטת ע"י המוחון (הצרבלום). לכן, לפי הרפואה החדשה, מלנומה מתפתחת בשכבת הדרמיס, כאשר במקרים רבים זה מתבטא גם בריבוי של מלנוציטים.

 

שכבת האפידרמיס בעור קשורה לשכבת הנבט אקטודרם ונשלטת ע"י הקורטקס של המוח. התפתחות מחלות העור הנפוצות שמקורן באפידרמיס אופיינית למחלות הקשורות לאקטודרם.

מלנומה לעומת זאת, מתפתחת בצורה האופיינית להתפתחותם של גידולים הקשורים למוח הישן: בשלב האקטיבי של הקונפליקט מתפתח גידול ובשלב הריפוי הוא מפורק ע"י חיידקי TB ו/או פטריות.

 

הגורמים למלנומה הם בעיקר (אך לא רק) קונפליקטים של התקפה - משהו שמתפרש אצלנו כהתקפה כנגדנו. זו יכולה להיות התקפה פיזית, התקפה מילולית, התקפה אנרגטית או התקפה מנטלית/רגשית (שגם היא סוג של התקפה אנרגטית).

עודף קרינה אולטרה-סגולית של השמש יכול להתפרש ע"י הגוף כהתקפה שצריך להתגונן מפניה ובמקרה כזה הגוף מפתח גידול מסוג מלנומה, שתפקידו להגן על האזור המותקף מפני התקפה חוזרת מאותו סוג.

 

מעניין לציין שישנן מלנומות עם פיגמנטים וישנן מלנומות ללא פיגמנטים.

מאחר שהפיגמנטים נועדו להגן על העור מפני נזקים של קרינת UV, ניתן להסיק שהמלנומות ללא הפיגמנטים אינן קשורות לקרינת UV. קרינת השמש היא רק אחד מהגורמים להתפתחות מלנומה, ולא בהכרח העיקרי שבהם.

 

סרטני העור הנפוצים באפידרמיס, כגון סרטן תאי הבסיס, אינם מלווים בפיגמנטציה, מה שמחזק את ההבנה שהם אינם קשורים לקרינת UV.

 

קרינה אולטרה-סגולית (UV)

בקרינת השמש יש שני תחומי תדר עיקריים של הקרינה האולטרה-סגולית המגיעים  לפני כדור הארץ ומשפיעים עלינו ביומיום: UVA ו-UVB (יש גם קרני UVC שהן קרני UV המזיקות ביותר לגוף, אך הן נחסמות ברובן המוחלט ע"י שכבת האוזון).

 

קרינת UVA מהווה כ-95% מקרינת ה-UV של השמש המגיעה לכדור-הארץ. קרינה זו קיימת במשך כל שעות האור בכל ימי השנה והיא חודרת גם דרך עננים וחלונות זכוכית. בתחום קרינת ה-UV, תדר קרני UVA הוא הנמוך ביותר ואורך הגל הארוך ביותר, והן חודרות בעור לשכבת הדרמיס, שהיא שכבת העור שמתחת לאפידרמיס.

 

קרני UVB הן בתדר גבוה מזה של קרני UVA ואורך הגל שלהן קצר יותר. הן לא חודרות מעבר לשכבת האפידרמיס (השכבה החיצונית של העור). חשיפת יתר לקרניים אלה היא זו שגורמת לשריפת העור והיא זו שגורמת לרבים מנזקי העור הנראים לעין. עיקר קרינת ה-UVB מגיעה אלינו כשהשמש גבוהה בשמים. קרניים אלה אינן חודרות עננים או חלונות זכוכית.

 

שני סוגי קרני UV  הנ"ל מעורבים בתהליכי השיזוף בדרכים שונות. קרני UVA  גורמות לשיזוף לטווח קצר וקרני UVB גורמות לשיזוף לטווח הארוך יותר. תוצאות השיזוף מקרינת UVB נראות רק לאחר כ-72 שעות מהחשיפה לשמש.

 

שני הסוגים של קרני UV אלה עלולים לגרום לנזקים לעור במקרה של חשיפת יתר. קרינת UVA חודרת כאמור עמוק יותר ולכן נזקיה פחות נראים לעין בטווח הקצר, אך הם עלולים להיות בעייתיים מאד בטווח הארוך, כולל הזדקנות העור, קמטים, כתמים ונימים מורחבים.

 

ויטמין D וחשיפה לשמש

מבחינה בריאותית, החשיבות העיקרית של השמש היא כנראה ביצירת ויטמין D  בגופנו. מחקרים שונים מצביעים על חשיבותו של ויטמין D בדברים הבאים:

  • עוצר ואפילו הופך השפעות של מחלות עצמות כגון רככת, אוסטיאומלציה ואוסטיאופורוזיס.
  • עוזר במניעת סוגים שונים של סרטן, כולל פרוסטטה, סרטן שד וסרטן שחלות.
  • מפחית את הסיכון של התפתחות מלנומה.
  • משפר את מצב הרוח ואת הביצועים המנטליים.
  • מקל על דיכאון ומפחית את הסימפטומים של סכיזופרניה
  • מפחית לחץ דם
  • מגביר ייצור כדוריות דם לבנות ומחזק את המערכת החיסונית
  • מפחית רמות גבוהות של סוכר בדם, מגביר את הרגישות לאינסולין ועוזר למנוע סוכרת.
  • מפחית את רמות הכולסטרול "הרע" בדם.
  • עוזר בהפחתת משקל.
  • משפר את איכות השינה.
  • מגביר אנרגיה וחיוניות

 

הויטמין D שנוצר בגוף בעזרת החשיפה לשמש הוא ויטמין D גפריתי. הוא מסיס למים ולכן יכול לעבור בקלות בזרם הדם ולהגיע מהר יחסית לכל מקום בו הוא נדרש בגוף.

הויטמין D שלוקחים כתוסף או מקבלים מהמזון אינו מסיס במים וכדי להעבירו בזרם הדם הוא צריך להיקשר למולקולות של כולסטרול LDL (הכולסטרול "הרע").

 

אין עדיין ידיעה ברורה אם הויטמין D שהגוף מקבל מהמזון או מתוספי מזון מספק לגוף את כל מה שמספק הויטמין D שנוצר בגוף בעזרת השמש.

 

לצורך יצירת ויטמין D בגוף יש צורך להיחשף לקרינת UVB, שהיא כאמור חזקה ביותר כשהשמש נמצאת ברום השמים. כדי להשיג ייצור מירבי של ויטמין D בזמן חשיפה מזערי לקרינה הכוללת של השמש, השעות הטובות ביותר להיחשף לשמש הן באמצע היום, בשעות 14:00-10:00לערך.

חשיפה של הפנים והידיים אינה מספיקה בד"כ ליצירת כמות ויטמין D הדרושה. מומלץ לחשוף לשמש כמה שיותר חלקי גוף. ברגע שהעור החשוף לשמש מתחיל לקבל את הגוון הקל ביותר של ורוד – זה הזמן הנכון להפסיק את החשיפה לשמש, כי מרגע זה ואילך לא תהיה תוספת ייצור של ויטמין D וכל חשיפה נוספת לקרני השמש עלולה לגרום לנזקים לעור.

 

לאדם ממוצע מספיקה בד"כ חשיפה לשמש של 20-10 דקות ביום. ככל שהעור בהיר יותר, משך החשיפה הדרוש הוא קצר יותר, וככל שצבע העור כהה יותר, דרושה חשיפה ארוכה יותר.

 

קרמים להגנה מפני קרינת השמש

הקרמים השונים להגנה מפני השמש חוסמים כ-95% מהקרינה האולטרה-סגולית מסוג UVB (הסוג הדרוש לייצור ויטמין D) מפחיתים אמנם בהרבה את כוויות העור, אך גם מפחיתים בהרבה את ייצור ויטמין D בגוף.

 

המספרים המופיעים על הקרמים השונים מבטאים את "מקדם ההגנה נגד השמש" (sun  protection factor  או בקיצור – SPF). ה-SPF מתייחס רק לקרינת UVB. ההבדל בין המספרים השונים אינו באיכות ההגנה אלא במשך ההגנה. ככל שה-SPF גבוה יותר – אותו קרם יעיל לזמן ממושך יותר.

לדוגמא: SPF 12 אמור לתת הגנה למשך זמן הארוך פי 12 מהזמן שהעור מוגן באופן טבעי ללא כל קרם הגנה. כלומר, אם זמן ההגנה הטבעי של העור הוא כ-10 דקות, נותן קרם בעל SPF 12 הגנה כנגד קרינת UVB  למשך כ-120 דקות.

אין עדיין מדד טוב ומוסכם לגבי מידת ההגנה של הקרמים כנגד קרינת UVA.

 

מחקר שהתפרסם באנגליה בספטמבר 2003 הראה שהקרמים להגנה מהשמש אמנם מונעים או מפחיתים בהרבה את הישרפות העור ע"י השמש, אך רב הקרמים (כולל אלה בעלי מקדם הגנה גבוה של 35) אינם חוסמים את הקרינה האולטרה-סגולית מסוג UVA.

מאחר ואנשים המשתמשים בקרמים אלה חושבים שהם מוגנים, הם מרשים לעצמם להיחשף הרבה שעות לשמש וכך, בעקיפין, הקרמים להגנה גורמים לעליה במספר מקרי מחלות העור.

 

ישנם תכשירים חדשים יותר האמורים להגן גם מפני UVA. תכשירים אלה מכילים חומרים כמו micro-fine zinc oxide ו- micronized titanium dioxide. למי שבכל זאת רוצה או צריך להיות הרבה זמן בשמש בשעות של שיא הקרינה, ומשתמש בתכשירי הגנה לעור, כדאי לוודא שהתכשירים מכילים את החומרים הנ"ל ו/או שרשום עליהם שהם בעלי טווח הגנה רחב ומגנים גם כנגד UVB וגם כנגד UVA. צריך לקחת בחשבון ששני החומרים הנ"ל עלולים לגרום לגירוי מסויים בעור אצל חלק מהאנשים.

 

ישנם ויכוחים רבים ביחס  לשאלה אם הכימיקלים הנמצאים בתכשירי ההגנה השונים רעילים או לא. דבר אחד בטוח – כל הכימיקלים האלה נספגים בעור, וקשה להאמין שאין להם כל השפעה על מערכות הגוף.  וככל ששמים שכבה עבה יותר (לפי המלצת היצרנים) – כך יותר כימיקלים נספגים בגוף.

 

התייחסויות נוספות

לחומצות השומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6 יש השפעה משמעותית על בריאות העור. האיזון הנכון ביניהן בתזונה צריך להיות בערך 1:1. בתזונה המודרנית אנשים רבים צורכים  יותר מדי אומגה 6 (הנמצאת ברב השמנים הצמחיים הנפוצים – שמן סויה, תירס, חמניות, חריע ) ופחות מדי אומגה 3 (נמצאת בעיקר בשמן דגים, בשמן זרעי מרווה ובשמן זרעי פשתן).

אנטיאוקסידנטים (נוגדי חימצון) עוזרים להגנה על העור, בעיקר ע"י ניטרול רדיקלים חופשיים העלולים להיווצר בעור כתוצאה מחשיפת יתר לקרינת השמש.

 

מחסור בשמש עלול לגרום לדיכאון. תופעה זו נפוצה בארצות הצפון בתקופת החורף בה הימים שם קצרים ביותר ואילו הלילות מתארכים על-פני רב שעות היממה.

 

זכוכית רגילה חוסמת את רב קרינת ה-UVB אך אינה חוסמת קרינת UVA. במכוניות רבות מותקנת בשמשה הקדמית שכבה של חומר פלסטי (שתפקידו העיקרי הוא לשמור שהשמשה לא תתנפץ לרסיסים בזמן תאונה) אשר גם חוסם במידה רבה את ה-UVA. השמשות הצדדיות במרבית המכוניות אינן חוסמות את קרינת ה-UVA.

 

המלצות

  • מילת המפתח היא איזון: לא להחשף לשמש יותר מדי, אך גם לא פחות מדי.
  • חשוב לא להגיע למצב בו העור מתחיל להישרף בגלל השמש. ברגע שמתחיל להופיע על העור גוון קל ביותר של ורוד – מומלץ להפסיק מייד את החשיפה לשמש באותו יום עד למחרת. בתחילת הקיץ – לדאוג לחשיפה הדרגתית, כך שלגוף יהיה מספיק זמן להסתגל לקרינת השמש.
  • לא להגזים בשימוש בקרמים להגנה מהשמש, ואם משתמשים – לדעת שרבים מהם לא מגנים מפני קרינת UVA.
  • אם צריך להימצא בחוץ בשעות של שיא הקרינה – רצוי ללבוש בגדים ארוכים ולחבוש כובע רחב שוליים. ככל שהבד עבה יותר, הוא חוסם יותר קרינה אולטרה-סגולית.
  • ככל שאנחנו נחשפים יותר לשמש, חשוב לצרוך יותר מהמגנים הטבעיים של העור:  אומגה 3, אנטיאוקסידנטים ושתיה מספקת של מים.
  • חשוב להיחשף במידה מסויימת לשמש בכל יום, במיוחד בחורף, ומומלץ לחשוף כמה שיותר מחלקי הגוף. השעות המומלצות הן כאשר השמש גבוהה בשמים.
  • לאנשים הנמצאים בתהליכי מחלה שונים, ובמיוחד בשלב הריפוי, מומלץ ללכת עם כובע או מטפחת, כדי למנוע קרינת שמש ישירה לראש. קרינה ישירה לראש עלולה להאט את תהליכי הריפוי.

 

כדי לחזק קצת את הדברים הנ"ל ע"י מומחים בתחום, מובא כאן קישור לסרטון וידאו קצר בנושא החשיפה לשמש:

"אמרו לנו להתרחק מהשמש..."

 

רשימה חלקית של מקורות:

Shining Light on Ultraviolet Radiation
Scientists Admit -- Sun Exposure Benefits Outweigh Risks
Lack of Sunshine Causes One Million Deaths a Year
When Should You Go Out in the Sun?
How to Get Your Vitamin D Within to Healthy Ranges
מחקר: האם קרם ההגנה מונע סרטן? לא בטוח
הויכוח לגבי שימוש בתוספי ויטמין D
 

..............................................................................................................................

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא מדיציני, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.