טיפ מס' 78: הפרדוקס הצרפתי

פורסם לראשונה ב-10.2.2012

  

 

 

"הפרדוקס הצרפתי" הוא כינוי שניתן לתופעה העומדת כסתירה לתפיסה של הרפואה המקובלת לגבי הגורמים למחלות לב ומחלות כלי הדם.

 

לפי התפיסה המקובלת (או לפחות זו שהיתה מקובלת בשנות ה-90 כשהתפרסם פרדוקס זה),  אכילת מאכלים עשירים בשומנים רוויים ובכולסטרול הם הגורמים העיקריים למחלות לב וכלי הדם.

 

מחקרים שונים שהביאו להתפתחותו של המושג "הפרדוקס הצרפתי" הראו את הנתונים הבאים:

  • צרפתי ממוצע צורך כ-50% יותר שומן רווי שמקורו בבשר לעומת האמריקאי הממוצע.
  • הצרפתי אוכל חמאה פי 4 מאשר האמריקאי.
  • הצרפתי אוכל גבינות ב-60% יותר מהאמריקאי
  • הצרפתי אוכל פי 3 בשר חזיר מהאמריקאי.
  • מידת העישון וחוסר פעילות גופנית אינה שונה בצרפת באופן בולט מהממוצע העולמי.

 

למרות הנתונים הנ"ל, מראה הסטטיסטיקה, שבשנת 1999 אחוז תמותת הגברים בצרפת בגילאים 74-35 היה 83 לכל 100,000, לעומת 230 נפטרים לכל 100,000איש בארה"ב!

 

לגבי מי שמאמין ששומנים רוויים וכולסטרול הם הגורמים למחלות לב קטלניות, זהו באמת פרדוקס. כדי למצוא הסבר לפרדוקס זה ישנן שתי אפשרויות:

  1. לבדוק אם הנחות היסוד שלנו לגבי הגורמים למחלות לב הן אכן נכונות.
  2. לבדוק האם יש משהו מיוחד אצל הצרפתים אשר שומר עליהם מפני כמויות השומנים הרוויים והכולסטרול שהם אוכלים.

 

הרפואה המקובלת בחרה באפשרות השניה וההסבר שמצאו חוקרים שונים אומר כך:

הצרפתים שותים כמות לא גדולה אך קבועה של יין אדום, באופן יומיומי.

ביין האדום ישנם חומרים שהם אנטיאוקסידנטים חזקים מאד ובעלי ההשפעות הבאות:

  • הפחתת לחץ הדם
  • עליה ברמת הכולסטרול הטוב
  • הקטנת צמיגות הפלזמה של הדם
  • דילול הדם ע"י הפחתת קרישיותו
  • ניטרול רדיקלים חופשיים והפחתת הנזקים שהם גורמים
  • מניעת חמצון הכולסטרול וע"י כך מניעת שקיעתו בדפנות כלי הדם
  • הפחתת מידת הסתיידות העורקים

 

עד כאן הבאנו את תמצית הגישה המקובלת.

גישה זו לא ניתנת להוכחה ויש בה מספר מרכיבים בעייתיים.

 

שילוב הידע של הרפואה החדשה, הרפואה הפונקציונלית וגישות אחרות של הרפואה ההוליסטית המודרנית מראה, שכל הנחות היסוד של הרפואה המקובלת בהקשר למחלות לב וכלי הדם הן שגויות במהותן, ולכן נוצר פרדוקס, כביכול. אך למעשה אין כאן שום פרדוקס:

  1. רק כ-20% מכמות הכולסטרול בדם מקורה מהתזונה. שאר כמות הכולסטרול שמוצאים בדם מיוצרת בגוף ע"י הכבד כדי לספק את הצורך של הגוף בכולסטרול.
  2. שומנים רוויים באופן כללי אינם דבר רע כלל וכלל. הרבה יותר נזקים נגרמים לגוף משומנים רב-בלתי רוויים, בגלל נטייתם להתחמצן במהירות.
  3. כפי שמראה הרפואה החדשה, הגורמים למחלות כלי הדם והלב שונים לחלוטין ממה שמקובל לחשוב ברפואה הרגילה והם אינם קשורים כלל לתזונה. לרפואה החדשה יש את האפשרות להוכיח מהם הקונפליקטים שגורמים לכל אחת מהמחלות. וזאת בעזרת צילומי CT  של המוח. חלק מהמידע בנושא זה ניתן למצוא בטיפ מס' 5 שהוקדש לנושא הכולסטרול.
  4. הסטטיסטיקה מראה שרק אצל כ-50% מהאנשים שעברו התקפי לב נמצא שהיתה היצרות טרשתית עם מצבורים של כולסטרול בכלי הדם הכליליים. כלומר, כ-50% מהתקפי הלב לא קשורים כלל לבעיות בכלי הדם הכליליים. ויתרה מכך – גם אצל אלה שכן נמצאה היצרות של כלי הדם הכליליים, לא ניתן להוכיח בצורה חד משמעית שהתקף הלב נגרם בגלל אותה היצרות או חסימה של כלי הדם.

 

לפי הרפואה החדשה, התקפי לב נגרמים משלושה סוגים עיקריים של קונפליקטים:

  1. קונפליקטים הפוגעים בעורקים הכליליים.
  2. קונפליקטים הפוגעים בורידים הכליליים.
  3. קונפליקטים הפוגעים ישירות בשריר הלב.

 

הקונפליקטים הפוגעים ישירות בשריר הלב הם הנפוצים ביותר ולכן בכ-50% מהמקרים של התקפי לב לא מוצאים היצרות פתולוגית בכלי הדם הכליליים, כי ההתקף לא נגרם בגלל בעיות של אספקת דם לשריר הלב.

 

כדי להבין טוב יותר את הנושא של מחלות לב יש צורך בהסברים הדורשים הרחבה החורגת מהמסגרת שמאפשרים טיפים אלה. מידע חלקי עלול לגרום להבנה מוטעית של הנושא ולכן לא נפרט כאן את הקונפליקטים הגורמים לפגיעה בלב.

אך חשוב לציין, שכל התקף לב (כפי שהוסבר ופורט חלקית בטיפ מס' 17 העוסק בנושא "משבר הריפוי"),  הוא סימפטום של משבר הריפוי. כלומר הוא קורה תמיד באמצע שלב הריפוי מאותו קונפליקט שגרם לפגיעה כלשהי בלב.

כמו בכל מקרה של מחלה כרונית, גם מחלת לב יכולה להפוך לכרונית אם ישנם טריגרים המעוררים מדי פעם מחדש את השפעת הקונפליקט המקורי שגרם לפגיעה בלב.

 

אין כאן כוונה להפחית מהחשיבות שיש לתזונה בריאה, פעילות גופנית, אורח חיים ושאר מרכיבי הבריאות. הכוונה כאן היא להדגיש, שלפי התגליות של הרפואה החדשה ניתן להוכיח בצורה ברורה שהגורם האמיתי למחלות לב הם סוגים ספציפיים של קונפליקטים הפוגעים בכלי הדם הכליליים או ישירות בשריר הלב.

 

סטרס חזק הוא אחד המרכיבים העיקריים בקונפליקטים אלה ולכן אורח חיים שיש בו פחות סטרס עשוי בהחלט לעזור בהפחתת מקרי התקפי הלב הקטלניים.

 

..............................................................................................................................

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא מדיציני, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.