טיפ מס' 17: משבר הריפוי

 פורסם לראשונה ב-10.12.2010

 

 

"משבר הריפוי" (healing crisis) הוא מונח ידוע ברפואה המקובלת וברפואה המשלימה.

התגליות של הרפואה החדשה מאפשרות להבין תופעה זו בצורה מעמיקה ומדוייקת ביותר, ולהבנות אלה ישנה לעתים חשיבות קריטית בתהליך הטיפולי ובמניעת מצבים מסכני חיים.

 

כל קונפליקט הגורם להתפתחותה של מחלה פוגע בו זמנית ב-3 רמות:

  • הפסייכי (בעיקר המערכת הרגשית)
  • המוח (באזור ספציפי לפי סוג הקונפליקט
  • בגוף הפיזי (באיבר או רקמה ספציפית לפי סוג הקונפליקט).

 

כאשר אדם נמצא תחת השפעה אקטיבית של קונפליקט המעורר מחלה, יש דומיננטיות מתמשכת של מערכת העצבים הסימפתטית גם ביום וגם בלילה (אי-שקט, סטרס, קושי להירדם וכו'). מצב זה נקרא סימפטיקוטוניה.

מרגע שנפתר הקונפליקט, חל היפוך ומערכת העצבים הפאראסימפתטית הופכת לדומיננטית, גם ביום וגם בלילה (תחושת הקלה, עייפות רבה, כלי הדם מתרחבים וכו'). זהו שלב הריפוי ומבחינת מערכת העצבים זהו מצב הנקרא ווגוטוניה. מצב זה נמשך עד חזרה לנורמוטוניה, שהוא המצב הרגיל של תפקוד תקין.

 

תהליך הריפוי כולל גם את שלושת הרמות הנ"ל.

שלב הריפוי מחולק לשני חלקים. בחלק הראשון מחייב תהליך הריפוי במוח סביבה נוזלית ונוצרת לכן בצקת באותו אזור במוח.

באמצע שלב הריפוי, בנקודה העמוקה ביותר של הווגוטוניה, מתרחשת תופעה יוצאת דופן הנקראת המשבר האפילפטי או המשבר האפילפטואידי (דמוי אפילפטי) – Epileptic or Epileptoid Crisis או בקיצור - EC (מוכר ברפואה כ"משבר הריפוי" או Healing Crisis).

בנקודה זו מייצר המוח סיגנל סימפתטי חזק הגורם לחולה לחוות מחדש, בזמן קצר ובצורה מרוכזת, את כל הסימפטומים של השלב האקטיבי של הקונפליקט, כולל סטרס, קור בכפות הידיים והרגליים, צמרמורות ועוד.

המטרה של סיגנל זה היא להוציא את הבצקת אל מחוץ למוח ולעבור לחלק הסופי של שלב הריפוי.

אחת ההשפעות של מערכת העצבים הסימפתטית היא כיווץ כלי הדם. כאשר המוח מזהה שהוא השלים את החלק הראשון של שלב הריפוי, הוא מייצר את הסיגנל הסימפתטי החזק הזה שמכווץ את כלי הדם, וע"י כך דוחק המוח החוצה את הבצקת שנוצרה בו בחלק הראשון של שלב הריפוי.

 

במקרים בהם הקונפליקט היה חזק או ממושך, עלול משבר הריפוי להיות מסוכן ואף קטלני. תופעות כמו התקף לב, שבץ מוחי, התקף אסטמה, איבוד הכרה ועוד הינם סימנים בולטים של ה-EC.

כאשר מעורבים במחלה גם שרירים, צפויות להיות במשבר הריפוי תופעות של פרכוסים ועוויתות של השרירים המעורבים בתהליך הריפוי. במקרה כזה נקרא משבר הריפוי "המשבר האפילפטי". כל תופעות האפילפסיה הינן למעשה ביטוי של המשבר האפילפטי.

כאשר לא מעורבים שרירים בתהליך, נקרא משבר הריפוי "המשבר האפילפטואידי" (דמוי אפילפטי).

 

סימפטומים אפשריים בזמן ה-EC:

•         צמרמורות/רעידות

•         זיעה קרה

•         בחילות

•         הקאות

•         התקף לב

•         שבץ מוחי

•         התקף אסטמה

•         תסחיף ריאתי

•         המשבר של דלקת ריאות

•         התקף של מיגרנה

•         התקף אפילפטי

•         כיב קיבה מדמם

•         דימום מהטחורים

•         דימום מגידולים

•         עילפון / איבוד הכרה / absence

•         תרדמת כבדית (Liver coma)

 

קונפליקט שמשפיע על כלי הדם הכליליים או על שריר הלב יגרום בד"כ להופעה של התקף לב במשבר הריפוי.

אם הקונפליקט נמשך יותר מ-9 חודשים לפני שהתחיל שלב הריפוי, יש סיכוי גבוה מאד שהתקף הלב יהיה קטלני.

מטפל או רופא המודע לנושא יכול להקטין את עוצמתו של ההתקף ע"י האטה והחלשה של תהליך הריפוי מספיק מוקדם לפני שמגיע ההתקף.

מכיון שתהליך הריפוי אפשרי רק תחת השפעה של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית, הדרך להאט את הריפוי היא ע"י עירור מערכת העצבים הסימפתטית. האמצעים הביתיים לכך הם לדוגמא שתיית קפה (לקפאין יש השפעה סימפטיקוטונית חזקה) או לקחת כמות גדולה של ויטמין C.

רופאים יכולים להזריק סטרואידים שהם בעלי השפעה סימפטיקוטונית חזקה מאד.

השימוש באמצעים הנ"ל צריך להיות מושכל וזהיר. זריקה אחת של סטרואידים בזמן משבר הריפוי עלולה להיות קטלנית.

 

הערה: במקרים רבים אנחנו עוברים תהליכי מחלה קלים, כולל משבר הריפוי, בלי שנשים לב אליהם או בלי שנדע שמה שהרגשנו היה בעצם משבר הריפוי. זה קורה כאשר הקונפליקטים שגרמו לבעיה היו קלים או לא ממושכים.

 

למידע נוסף (באנגלית) על משבר הריפוי מומלץ לקרוא בקישורים האלה: 

THE EPILEPTOID CRISIS

EPILEPTIC SEIZURES

 

   

........................................................................................................

  

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.