טיפ מס' 8: כימותרפיה - האם זה באמת מועיל?

 פורסם לראשונה ב-8.10.2010

 

 

מזה עשרות שנים מהווה הטיפול הכימי מרכיב משמעותי בטיפול המקובל בחולי סרטן.

ההיגיון שעומד מאחורי סוג טיפול זה מתבסס על התפישה המקובלת שתאים סרטניים מתפתחים בצורה לא נשלטת, הם יכולים להתפשט ללא גבול, הם מסוכנים, וצריך להרוג אותם מהר ככל האפשר.

לפי תפישה זו, כל דבר אשר מקטין את הגידול הסרטני במידה כלשהי (אפילו אם זה פוגע גם ברקמות בריאות), עדיף על אי-טיפול.

 

התגליות של הרפואה החדשה שוללות את הטיפול הכימי מכל וכל.

לפי הרפואה החדשה התהליך הסרטני מתהווה כחלק מתוכנית ביולוגית אשר מופעלת כדי לעזור לגוף להתמודד עם קונפליקט או טראומה שהאדם חווה ותהליך זה מבוקר ונשלט באופן מלא ע"י המוח.

התאים הסרטניים נועדו מלכתחילה להיות זמניים ומתכלים ואם החולה פותר (במודע או שלא במודע) את הקונפליקט שגרם למחלה ולא מפריע לתהליך הטבעי, ידאג הגוף בעצמו לפרק את התאים הסרטניים.

 

הטיפול הכימי פוגע בתהליך הריפוי הטבעי וגם גורם לנזקים ממשיים, לפעמים בלתי הפיכים, לרקמות בריאות בגוף.

 

הרופאים נמצאים במילכוד מסויים בנושא הכימותרפיה, מאחר וטיפול זה הוא חלק מהפרוטוקול הטיפולי הרפואי המקובל והמחייב. רופא המטפל בחולי סרטן מחוייב לעבוד לפי הפרוטוקול, גם אם אינו מאמין בטיפול זה, כי אחרת הוא עלול לאבד את רשיונו הרפואי או את מקום עבודתו.

 

החוקרים גם הם נמצאים במילכוד: כל עוד שלטת התפישה המקובלת ביחס לסרטן, לא ניתן לעשות מחקר על חולי סרטן ללא שימוש בתרופות, כי זה נחשב כנוגד את האתיקה הרפואית. הרפואה המקובלת גורסת שבכל מקרה של סרטן עדיף להשתמש בכימותרפיה מאשר לא לתת תרופות כלל. לכן המחקרים בעשרות השנים האחרונות הם בעיקר השוואות סטטיסטיות בין יעילותה של תרופה כימית חדשה שרוצים להכניס לבין יעילותה של תרופה כימית קיימת ומוכרת, או בין יעילותה של תרופה ביולוגית חדשה ליעילותה של תרופה כימית קיימת וכן הלאה.

 

למרבה הצער גם חלק מהחולים עלולים למצוא את עצמם במילכוד: חולה סרטן אשר מצבו לא מאפשר לו לעבוד, לא יוכל בד"כ לקבל קצבה מהביטוח הלאומי אם הוא לא מסכים לקבל את הטיפול הרפואי שמציעים לו הרופאים.

 

ד"ר האמר טוען שאחוז המתרפאים אצלו מקרב חולי סרטן בסימפונות אשר לא עברו טיפול קונבנציונלי עומד על כ-98%, כאשר הטיפול הוא בעיקרו פתרון הקונפליקט בעזרת הבנה ומודעות, ומניעת פחדים מיותרים והשפעות חוזרות של הקונפליקט שגרם לבעיה.

 

לפאניקה ולפחדים יש השפעה משמעותית ביותר על החולים. פאניקה ופחד ממריצים את פעולתה של מערכת העצבים הסימפתטית ולכן הם פוגעים בתהליכי הריפוי ולפעמים אף לא מאפשרים לתהליך הריפוי להתבצע.

 

כאשר החולה מבין את תהליך המחלה כפי שהוא מוסבר ע"י הרפואה החדשה, הוא מגלה ברב המקרים שאין מה לפחד, ושהפחדים שהכניסו בו הרופאים או בני משפחתו וחבריו הם פחדים שנובעים כולם מחוסר ידע וחוסר הבנה של המחלה.

 

לפי התגליות של הרפואה החדשה, בכחצי מסוגי הסרטן הגידול מופיע רק בשלב הריפוי. דבר נוסף שחשוב לדעת הוא שהכימותרפיה מעוררת וממריצה את מערכת העצבים הסימפתטית (היא מכניסה את הגוף לסטרס ממשי).

שלב הריפוי קורה רק תחת השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפארה-סימפתטית ולכן, אם בשלב זה נותנים כימותרפיה, קורים בין היתר הדברים הבאים:

1. תהליך הריפוי נעצר.

2. הכימותרפיה הורגת את המיקרובים שעוזרים בתהליך הריפוי וכך מפחיתה את יכולת הגוף להתרפא בהמשך.

3. במקרים רבים הגידול יתכווץ, לפחות באופן זמני. מבחינת הרפואה המקובלת זהו הישג מספיק משמעותי כדי להצדיק את הנזקים שגורמת הכימותרפיה. מבחינת הרפואה החדשה זוהי בד"כ פגיעה ממשית בתהליך הריפוי.

 

כמטפל אני מרגיש כל פעם צביטה בלב כאשר מטופל מחליט לקבל את הטיפול הכימותרפי.

היתה לי מטופלת אשר הרגישה טוב, ומצבה הלך והשתפר, עד שיום אחד היא אמרה לי את המילים הבאות: "עידן, אני מרגישה הרבה יותר טוב, ההסברים שלך נראים לי מאד, אני מאמינה בטיפולים שלך, אבל לצערי אני מרגישה שיהיה לי יותר קל להתמודד עם ההשפעות של הכימותרפיה מאשר עם הלחצים של בעלי ושל הרופאים..." .

 

על רקע זה החלטתי לחקור את נושא הכימותרפיה בצורה יותר יסודית. את פרטי המחקר הלא מדעי שלי ואת מסקנותיו תוכלו לקרוא במאמר "כימותרפיה - האם זה באמת מועיל?".

 

 

תוספת מאוחרת - סרטון קצר באנגלית עם כתוביות בעברית:

The truth about chemotherapy

 

 

 

........................................................................................................

 

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.