טיפ מס' 235: הטראומה של עמידה בפני גירוש

פורסם לראשונה ב-1.9.2017

 

 

טיפ זה מתייחס למאמר שנכתב ע"י העיתונאית רייצ'ל אביב ופורסם ב-3.4.2017 ב-The New-Yorker.

תרגום של המאמר לעברית פורסם ב-10.8.2017 בעתון "הארץ" תחת הכותרת "הטראומה של עמידה בפני גירוש".

 

המאמר מתאר תופעה יוצאת דופן הקורית בשבדיה אצל ילדי מהגרים אשר משפחותיהם נמצאות תחת איום להיות מגורשות משבדיה.

 

טיפ זה הוא ניסיון להבין את התופעה המתוארת במאמר הנ"ל בעזרת כלים של הרפואה החדשה ומקורות נוספים.

 

.................................................................................................................

 

 

מהי התופעה?

התופעה עליה מדבר המאמר היא אובדן הכרה מתמשך אצל ילדים ממשפחות של פליטים שהיגרו לשבדיה. אובדן ההכרה קורה לאחר שהילדים מתבשרים שמשפחתם תגורש מהמדינה, מאחר והמשפחה לא עומדת בקריטריונים של רשויות ההגירה, קריטריונים שהוחמרו בשנים האחרונות.

 

מצב חוסר ההכרה אליו נכנסים הילדים נמשך לפעמים חודשים ארוכים, למרות שלא מוצאים אצלם שום ממצאים של בעיות גופניות או נוירולוגיות מובהקות.

 

ההתרשמות של החוקרים, בני המשפחה והחברים של אותם ילדים היא שהם איבדו את הרצון לחיות, כנראה בגלל הפחד מהעתיד הצפוי להם לאחר הגירוש משבדיה.

 

תופעה זו החלה בשבדיה בתחילת שנות האלפיים. עד 2005 התגלו יותר מ–400 ילדים, רובם בני 8–15, שלקו במחלה.הסימפטומים האופייניים הם: פסיביות מוחלטת, חוסר תנועה, חוסר טונוס, האדם מכונס בעצמו, שותק, לא מסוגל לאכול ולשתות, לא שולט בצרכיו ולא מגיב לגירויים פיזיים ולכאב.

 

התופעה מאובחנת כ"תסמונת הדכדוך" או "תסמונת ההיכנעות" והיא ידועה רק בשבדיה ורק אצל ילדי מהגרים, רובם ממדינות בריה"מ ויוגוסלביה לשעבר. במיוחד בולט מספרם של המהגרים האויגורים (מוסלמים שרובם מתגוררים במחוז שינג'יאנג בצפון מערב סין ומיעוטם במדינות שכנות למחוז זה) והמהגרים מרומה (עיר ומחוז בסרביה).

 

הרופאים מתייחסים למצבם של אותם ילדים שאיבדו את הכרתם כאל מצב של תרדמת (coma), אך הם מצאו שיש הבדלים. בתרדמת, החולה מגיב כאשר מחככים את עצם החזה שלו או לוחצים על ציפורניו. במקרה המתואר במאמר לא היתה שום תגובה של החולה לחיכוך עצם החזה שלו או הפעלת לחץ על ציפורניו.

 

לפי ההשערה שרווחה בקהילה הרפואית, התסמונת נגרמה כתוצאה משילוב של שתי טראומות:

א. ההצקות מהן סבל הילד במדינת המוצא שלו.

ב. הפחד לחזור לשם, אחרי שכבר התאקלם בחברה השבדית.

 

עד כה לא ידועים מקרים של תמותה מתסמונת זו, אך ידועים מקרים בהם חולים היו במצב זה של אפתיה 4 שנים!

 

התסמונת קורית גם לבנים וגם לבנות.

 

 

התעוררות:

באותם מקרים בהם הצליחה המשפחה לערער על החלטת הגירוש ולקבל תושבות קבע, התעוררו הילדים, שלא הגיבו לכלום עד אז.

 

ההתעוררות לא קורית באופן מיידי, וההחלמה לאחר ההתעוררות עשויה להימשך חודשים רבים, אך בסופו של תהליך ההחלמה הילדים חוזרים למצב בריאות תקין.

 

.................................................................................................................

 

 

התייחסויות של עידן:

 

1. לפי הרפואה החדשה, מצב של תרדמת (coma) נוצר כאשר יש לחץ גדול מדי של הבצקת במוח בשלב הריפוי או במשבר הריפוי. גורם אפשרי נוסף לתרדמת הוא נפילת סוכר חדה. נפילת סוכר כזאת קורית בד"כ מייד אחרי משבר ריפוי של קונפליקט אשר קשור לאחד המרכזים בקליפת המוח.שתי הסיבות הנ"ל לא מסבירות את המצבים המתוארים בכתבה הנ"ל, מאחר שבמקרים המתוארים בכתבה, הילדים יצאו מהמצב דמוי התרדמת רק לאחר שהוסר האיום לגרש את משפחתם, כלומר – רק לאחר שהקונפליקט נפתר.

 

2. לפי הרפואה המקובלת, הגורמים העיקריים לתרדמת הם:- הרעלה מסמים קשים (כ-40% מכלל המקרים בארה"ב)- חוסר חמצן. בעיקר כתוצאה מדום לב (כ-25% מכלל המקרים)-  שבץ מוחי (כ-20% מכלל המקרים)- הגורמים לשאר 15% מהמקרים הם: חבלה, דימום חמור, תת-תזונה קשה, היפותרמיה, הפרעות ברמת הסוכר בדם ועוד.כל הגורמים הנ"ל אינם רלוונטיים ל"תסמונת ההיכנעות" המתוארת במאמר.

 

3. כאשר אין סיבה רפואית פיזיולוגית לקומה (תרדמת), ההסבר היחידי הידוע לי על מצב מתמשך של קומה או דמוי קומה לקוח מתוך ידע יותר אזוטרי והוא אומר כך:

הנשמה (soul) לא יכולה לסבול את מה שמתחולל במערכותיו הפנימיות של אותו אדם והיא יוצאת אל מחוץ לגוף עד שהדברים יסתדרו (קורה גם שהדברים לא מסתדרים והאדם נפטר).

 

תוספת צדדית: הנשמה יוצאת מהגוף גם במקרים של קומה שנגרמת מסיבות פיזיות כפי שפורטו למעלה.

ישנם סיפורים רבים של אנשים שחוו מוות קליני ואח"כ סיפרו שהם חזרו כי בהיותם בעולם שמעבר נאמר להם שעדיין לא הגיע זמנם, או שהם הבינו שיש להם כאן עוד אחריות והם לא השלימו עדיין את משימותיהם.

 

4. לפי הכתבה ניתן לשער שהילדים שנפגעו חוו את המצב כקונפליקטים בעוצמה כה חזקה שה-soul שלהם לא יכלה לשאת זאת, ויצאה "עד יעבור זעם".

 

5. מאחר שלא מתוארים סימפטומים פיזיים ברורים של מחלה, סביר להניח שהקונפליקטים המעורבים במצב זה קשורים לאונות הרקתיות. הסיבה להנחה זו היא הידע שיש מהרפואה החדשה, אשר מראה שכאשר נוצרת קונסטלציה שקשורה לאונות הרקתיות, נעצרים התהליכים הפיזיולוגיים שקורים בד"כ כאשר אחד משני הקונפליקטים שגורמים לקונסטלציה מופיע בנפרד.

 

6. בעזרת צילומי CT של המוח עם פיענוח של הרפואה החדשה, ניתן היה למצוא מיידית מהם הקונפליקטים שחווה כל אחד מהילדים. מאחר וזה לא נעשה, ועל בסיס מה שפורט בכתבה זו, אוכל רק להביא את השערותי, בידיעה שהן עלולות להיות שגויות או לא מדוייקות. אני משער שהקונפליקטים העיקריים שגורמים לתופעה זו של "תסמונת ההיכנעות" הם אלה: 

א. פחד בהקשר טריטוריאלי + פחד עם בהלהשילוב של שני קונפליקטים אלה יוצר קונסטלציה בה האדם יוצר לעצמו מציאות מדומה, שהיא בריחה מהמציאות הבלתי נסבלת.

ב. כעסים טריטוריאליים + פחד עם בהלה שילוב של שני קונפליקטים אלה יוצר קונסטלציה שיכולה לגרום לאוטיזם או למצבים שונים שנחשבים כחלק מהספקטרום האוטיסטי.

קונפליקטים נוספים שיכולים להיות מעורבים בתופעה זו הם להערכתי:

ג. קונפליקט של חוסר אונים + קונפליקט של פחד חזיתישילוב של שני קונפליקטים אלה יוצר קונסטלציה שגורמת לפחד מתמיד ממה שעומד לקרות. זה יכול לגרום לכך שהאדם יהיה מאובן מפחד ולא יכול לחשוב בבהירות.

 

האם בכל המקרים מעורבת רק קונסטלציה אחת מהנ"ל או שתי קונסטלציות או כל השלוש – זאת ניתן יהיה לדעת בוודאות רק בעזרת צילומי CT של מוחות החולים ופיענוחם לפי הידע של הרפואה החדשה.

 

7. יתכן מאד שבכל אחד מהמקרים היו מעורבים גם קונפליקטים נוספים, וזאת ניתן לדעת (בהיעדר צילום CT של המוח) לפי סוג ההתנהגות או לפי סימפטומים פיזיים אם הופיעו.למשל: קונפליקט של להיות פליט/מגורש/דחוי – משפיע על אבוביות הכליה.

 

כאשר הקונפליקטים שיצרו את הקונסטלציה באונות הרקתיות נפתרים, צפויים להופיע הסימפטומים הפיזיים של שלב הריפוי, הרלוונטיים לכל סוג קונפליקט. מעניין אם יש מעקב על סימפטומים פיזיים לאחר שהם חוזרים להכרה ולתפקוד מלא.

 

8. הכתבה מתארת את המקרים הקיצוניים, בהם הילדים איבדו הכרה לתקופה ממושכת. סביר מאד להניח שהרבה ילדי מהגרים חוו את אותם קונפליקטים בעוצמה יותר נמוכה, שלא גרמה לאיבוד ההכרה. לא אתפלא אם יחקרו את אותם ילדים ויגלו שהם סבלו מסימפטומים פיזיים שונים הקשורים לאותם קונפליקטים.

 

9. למי שעדיין מחפש הוכחות לקשר הישיר שבין הגוף והנפש, "תסמונת ההיכנעות" היא דוגמא מאד בולטת.

 

 

   

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.