טיפ מס' 207: טריגרים

פורסם לראשונה ב-21.8.2016

 

מרבית הדברים בטיפ זה הוזכרו כבר בעבר בטיפים שונים, אך לאור חשיבות הנושא, אני רואה צורך להעלותו שוב, הפעם בצורה ממוקדת יותר.

בסוף הטיפ ישנו סיפור מקסים ומלמד – עדות אישית של מטופלת.

 

המכניקה של כל המחלות הכרוניות

כפי שמראה הרפואה החדשה, רב מוחלט של המחלות נגרם כתוצאה מקונפליקטים כלשהם (טראומות) המפעילים תוכניות ביולוגיות (=מחלות), שמטרתן לעזור לנו להתמודד עם הקונפליקטים.

 

ברגע שאנחנו חווים טראומה כלשהי, התת-מודע שלנו קולט בכל החושים, חלק גדול מהרשמים שיש בסביבה.

במצב חדש אשר מזכיר לתת-המודע את הטראומה המקורית, כל אחד מהרשמים האלה עלול להוות טריגר, אשר יעורר ויפעיל מחדש את אותה תוכנית ביולוגית שהופעלה כתוצאה מהטראומה המקורית.

 

לפי ההבנה של הרפואה החדשה, מחלה כרונית היא למעשה מצב של "ריפוי תלוי" – מצב בו יש מדי פעם טריגר אשר מעורר מחדש את השפעת הקונפליקט המקורי, ולא מאפשר לגוף להשלים את תהליך הריפוי הטבעי.

 

אלרגיות

בדיוק אותה מכניקה שהופכת קונפליקטים למחלות כרוניות, קורית גם במצבים שמוגדרים כאלרגיות: טריגר שמעורר אצלנו השפעות חוזרות של קונפליקט אשר בשלב הריפוי שלו מתבטא בסימפטומים שנחשבים כסימפטומים של אלרגיה.

לפי הסימפטומים ניתן לדעת מה היה הקונפליקט.

 

לדוגמא:

  • נזלת, עיטוש, דלקות בריריות האף – קונפליקט של סירחון (סירחון פיזי או משהו שהתפרש אצלנו כמצב מסריח). זה יכול להיות גם קשור למצבי סכנה.
  • בעיות בסימפונות או בגרון – פחד בהקשר טריטוריאלי, או פחד/בהלה
  • פריחות על העור – קונפליקטים של פרידה

 

איזה דברים עלולים להוות טריגרים?

התשובה היא – כל דבר שנחרט בתת-המודע ברגע של טראומה/קונפליקט.

זה יכול להיות צבעים, קולות, ריחות, דמויות של אנשים, מגע, טעם של מזון כלשהו, מילה או משפט שאמר מישהו, בעל חיים שנמצא בסביבה, מוזיקה שהתנגנה באותו זמן, וכן הלאה.

 

טריגרים יכולים להיות "רדומים" אפילו עשרות שנים, ופתאום נוצר מצב שהזכיר לתת המודע את המצב של טראומה מהעבר וטריגר כלשהו עורר מחדש את כל התוכנית הביולוגית שקשורה לאותו קונפליקט.

 

לדוגמא:

ילדה שעברה התעללות מינית בגיל צעיר. הטראומה אצלה הודחקה בצורה כזאת שהיא לא זכרה כלום. יותר מ-30 שנה לאחר מכן, לאחר אירוע ספציפי עם גבר (טריגר), הופיעו אצלה סימפטומים של טרשת נפוצה. רק תוך כדי טיפול הוליסטי צפו ועלו מחדש הזיכרונות של ההתעללות המינית אותם היא שכחה (הדחיקה) לחלוטין במשך יותר מ-30 שנה.

 

מה ניתן לעשות כנגד השפעות של טריגרים?

ניסיוני כמטפל מראה שאצל מרבית החולים יש הכרח לטפל בהשפעות חוזרות של הקונפליקטים, הנגרמות כתוצאה מטריגרים.

מבחינה טיפולית, זוהי אולי העבודה הכי קשה, ורובה נופלת על כתפי המטופל.

 

המודעות מהווה בממוצע כחצי מהדרך לפתרון, אך במרבית המקרים העבודה העיקרית קשורה לתת-המודע.

הצעד הראשון הוא לנסות לגלות מה היה הקונפליקט המקורי. זה נעשה בעיקר בעזרת תשאול וכן הסימפטומים מהם סובל המטופל.

הדרך האולטימטיבית של הרפואה החדשה לאבחון הקונפליקטים היא בעזרת צילומי CT של המוח ללא חומרי ניגוד. דרך זו אינה זמינה למרבית המטפלים, אך חשוב לזכור שהיא איפשרה לד"ר האמר לגלות ולהוכיח את הקשר שבין כל מחלה לקונפליקט הספציפי שגרם לה.

 

דרכים נוספות שעוזרות לגלות מה היה הקונפליקט הן דרכים שונות של הרפואה ההוליסטית, חלקן יותר מדעיות וחלק יותר "אזוטריות", כגון:

  • אירידיולוגיה
  • ביואורגונומי
  • הומיאופטיה
  • מטוטלת
  • קינסיולוגיה
  • ראיית הילות
  • רפואה סינית
  • רפואת תדרים
  • רפלקסולוגיה
  • תטא הילינג
  • תקשור

ועוד.

 

הצעד השני הוא לנסות לגלות מהם הדברים שעלולים להוות טריגרים.

 

כאשר ברור מהו הטריגר העיקרי או הטריגרים העיקריים, ישנם שני כיווני פעולה עיקריים:

  1. להימנע מהטריגר.
    לדוגמא: אם הטריגר הוא הגרוש שלנו, הדרך להימנע מטריגר כזה היא ע"י ניתוק כל מגע איתו ועם דברים שקשורים אליו.
    או – אם הטריגר הוא מקום בו היתה לנו תאונת דרכים, הפתרון הוא לא לעבור באותו מקום.
    המציאות היא כזאת שבמרבית המקרים לא ניתן (או שיש קושי ממשי) לשנות את המציאות האובייקטיבית. במקרה כזה, מה שניתן לעשות מפורט בסעיף 2:
     
  2. לשנות את ההתייחסות הפנימית שלנו למציאות האובייקטיבית, ובעיקר לאותם טריגרים.
    זה נעשה בשילוב של עבודת מודעות עם תהליכים שונים של עבודה פנימית של המטופל ליצירת דפוסים בתת-המודע, תרגילי הרגעה, דמיון מודרך, תרגילי נשימה, שינוי הרגלים, תהליכי ניקוי ועוד.
    במקביל לעבודה העצמית שעושה המטופל, יכול המטפל לעזור לו בדרכים שונות.
    ישנן שיטות טיפול רבות ובסופו של דבר כל מטפל יכול לעזור למטופל באותן שיטות שהוא מכיר ושולט בהן, וכל מטופל בוחר את מה שהכי מתאים לו באותו זמן.

 

למעשה ישנו כיוון פעולה נוסף שכדאי לנסותו כאשר הדרכים האחרות לא עוזרות: השמעת מוזיקה ספציפית בזמן השינה.

אחת התגליות של ד"ר האמר מהשנים האחרונות מראה שישנם מקרים בהם חלומות בשינה מהווים טריגרים אשר מעוררים שוב ושוב את השפעות הקונפליקט, ומונעים מהגוף את האפשרות להשלים את תהליך הריפוי.

הפתרון שהתגלה בינתיים הוא להשמיע בזמן השינה מוזיקה בעלת מבנה כזה שמפחית או אף מנטרל את השפעתם של אותם חלומות.

למיטב ידיעתי זהו תחום המחקר העיקרי של ד"ר האמר בשנים האחרונות.

מידע יותר מורחב על כך ניתן למצוא בטיפ מס' 138 – "נערתי הסטודנטית".

 

התפתחות אישית כרפואה מונעת

מציאות החיים היא כזאת, שלא מאפשרת לנו להימנע לחלוטין מקונפליקטים. כל אדם חווה בשלב כלשהו של חייו מצבים קשים וכואבים כגון אובדן, פרידה, עלבון, כישלון, בגידה, השפלה, פחד, חרדה, דאגות ועוד.

 

ככל ש"המערכת החיסונית הרגשית" שלנו יותר חזקה ומאוזנת, כך נוכל להתגבר על כל אחד מהקונפליקטים יותר מהר, יותר בקלות ועם פחות נזק.

 

ניתן לראות זאת גם ברמה הפיזית: ככל שמצבנו הבריאותי ברמה הפיזית טוב יותר ומערכות הגוף חזקות ובריאות יותר, כך נוכל להתגבר יותר בקלות ובפחות נזק על מצבים של זיהומים, מזון מקולקל, פציעות וכו'.

הדרך לחזק את המערכת החיסונית ברמה הפיזית היא ע"י תזונה בריאה, פעילות גופנית, תהליכי ניקוי והימנעות מזיהומים ורעלים מכל הסוגים – במים, במזון, באוויר, קרינות ועוד.

 

חיזוק "המערכת החיסונית הרגשית" מבוסס על עקרונות דומים: הכנסת "מזונות" רגשיים בריאים, התנקות מרעלים רגשיים ומניעת כניסתם של "מזונות" רגשיים מזהמים.  הדרך להשיג זאת כוללת עבודה בלתי פוסקת של התפתחות אישית. זוהי עבודה שניתן (ואף מומלץ) לעשותה עד נשימתנו האחרונה.

מהי התפתחות אישית? על כך אשתדל להתייחס באחד הטיפים הבאים.

 

ולסיום – סיפור קצר מהחיים

את הסיפור שכאן קיבלתי ב-7.8.2016 במייל  ממטופלת, אשר הרשתה לי לפרסמו, ללא פרטים מזהים:

 

" לקחתי לתשומת לבי את נושא הטריגרים גם בתחום האלרגיה, ויש לי סיפור חמוד וטרי על זה. 

 

אחותי וגיסי מזמינים אותי לצהריים כל שישי שבת עכשיו (כתמיכה, לעזור לי).אז בשישי הייתי אצל אחותי ואחרי הארוחה אחותי ואני היינו בחדר השינה ופטפטנו, ואני רקמתי.

 

לפתע פתאום נעשיתי אלרגית!

פוף! ללא כל טריגר נראה לעין התחלתי להתעטש ולנזול ולדמוע, ופתאום חייבת טישו כל שנייה. מה קרה פתאום?  

 

בערב נזכרתי שיש לי אופציה לשאול את הגוף (בבדיקה קינסיולוגית פשוטה).

הגוף אמר לי: אלרגיה לאמא שלי (שבדיוק הגיעה לביקור השבועי הקבוע אצל אחותי, אבל זה לא קרה מייד בהגיעה אלא אחרי שהיא אמרה משהו, ואין לי מושג מה).

 

ברגע שהבנתי שהאלרגיה היא לאמא שלי ושהטריגר היה משהו שהיא עשתה או אמרה בביקור - הגוף שלי נרגע והתופעות האלרגיות נעלמו. 

 

ואז למחרת, בשבת, בדרך לאחותי לארוחת השבת - לפתע פתאום התקף אלרגיה שוב! באמצע הדרך לאחותי! (4 דקות ברגל ממני...). מה קרה פתאום?

 

הבנתי שהדרך לאחותי הפכה לטריגר כי הגוף שלי כבר ציפה לאמא שלי. וכבר נכנס למצב אלרגי בכוננות.

 

אז דיברתי איתו ואמרתי לו, תירגע, הכל בסדר. הבנתי את הטריגר שלך, אתה יכול להירגע. אין סיבה לפצוח בהתקף אלרגיה היום.

ומייד, על המקום - נרגעה האלרגיה. 

כל התופעות נעלמו תוך שנייה. ברגע שהבנתי למה הגוף שלי הגיב ודיברתי איתו.

בדיוק לפי התיאוריה!

 

מה אתה אומר על זה? יפה, לא?"

 

  ........................................................................................................

  

 

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.