טיפ מס' 194: אמור לי מי החיידקים שלך ואומר לך מי אתה

פורסם לראשונה ב-21.2.2016

 

טיפ זה מתייחס לתגליות מעניינות עליהן נכתב בכתבה מרתקת בשם "אמור לי מי החיידקים שלך ואומר לך מי אתה", אשר הופיעה במגזין סוף שבוע של עיתון הארץ בתאריך 4.2.2016.

 

הכתבה מדברת על מחקר פורץ דרך של שני מדענים ממכון וייצמן החוקרים את החשיבות של החיידקים החיים באופן טבעי בגוף ואת ההשפעות ההדדיות שיש בין האדם והחיידקים.

 

להלן הנקודות העיקריות שפורטו בכתבה, חלקן הן דברים ישנים שהוכחו מדעית לאחרונה וחלקן הן תגליות חדשות:

  1. לפי ההערכות המקובלות, מספר החיידקים בגופנו זהה למספר תאי הגוף או אף גדול ממנו. החיידקים חיים בסימביוזה מלאה עם גופנו והם משפיעים על כמעט כל תפקוד פיזיולוגי בגוף.
     
  2. מספר הגנים שיש בחיידקים אלה הוא בערך פי 150 ממספר הגנים האנושיים.
    כלומר, שמיפוי והבנת הגנים האנושיים מכסה רק כ-1% מהגנים שמשפיעים עלינו בפועל.
     
  3. הביוכימיה של כל אדם היא ייחודית ולכן כל אחד מגיב באופן שונה למזונות. אין דבר כזה תזונה שהיא טובה לכולם. לכל אדם יש "קוקטייל" (מיקרוביום) ייחודי של חיידקים, מעין חתימה אופיינית, המשפיעה על תגובותיו למזון.
    לדוגמא:
    אצל 60% מהנבדקים עלתה רמת הסוכר בעקבות אכילת אורז יותר מאשר בעקבות אכילת גלידה. שימוש בממתיקים מלאכותיים כגון סוכרזית או אספרטם לא גרם לשום בעיה אצל חלק מהנבדקים ואילו אצל חלק אחר זה העלה את הנטיה להשמנה ולסוכרת.
     
  4. על סמך התגליות של החוקרים, ניתן להתאים את התזונה הנכונה לכל אדם באופן ספציפי לפי "קוקטייל"  חיידקי המעיים שנמצא אצלו.
    יישום הידע הזה יכול לעזור מאד גם לאנשים המנסים לרדת במשקל ולא מצליחים בשום דרך.
     
  5. לפי הרכב החיידקים אצל כל אדם ניתן לדעת אם תרופות מסויימות ישפיעו עליו לטובה או לא.
     
  6. חיידקי המעיים מושפעים מהשעון הביולוגי שלנו. שינויים באורח החיים (כגון עבודה במשמרות לילה, טיסות ארוכות עם ג'ט-לג וכו') משפיעים גם על החיידקים וזה יכול להתבטא בהשמנה, סוכרת ועוד.
     
  7. ידועים כיום מיליוני זנים שונים של חיידקי מעיים, אך המיקרוביום (הרכב החיידקים והאקולוגיה שלהם) הייחודי של כל אדם מורכב מכמה מאות סוגי חיידקים. לכן, אכילת יוגורט שיש בו סוג אחד של חיידק פרוביוטי, או לקיחת תוספים עם 6 או אפילו 20 סוגים של חיידקים פרוביוטיים, היא במקרים רבים חסרת משמעות, כי ללא בדיקות מעבדה מתקדמות אנחנו לא יודעים מהם החיידקים הדרושים באמת לאדם ספציפי.
     
  8. כשתינוק רק נולד הוא ללא חיידקים והמיקרוביום שלו מתעצב עד גיל 3 לערך. הגורמים העיקריים שמשפיעים על עיצוב המיקרוביום של הילד הם גנטיקה, תזונה והמיקרוביום של ההורים.
     
  9. החיידקים הן מעין מעבדה או בית המרקחת שמייצר לגוף הרבה מאד סוגי חומרים שהגוף צריך. תזונה לא טובה, חומרים סינטטיים שונים בתזונה ותרופות (בעיקר אנטיביוטיקה) יכולים לגרום נזקים משמעותיים למיקרוביום וכתוצאה מכך גם לבריאות שלנו באופן כללי.

 

הבנות נוספות של הכותב

  • למחקר זה עשויות להיות השלכות רבות ומשמעותיות על צדדים שונים בהתאמת התזונה בעתיד ובטיפולים בעתיד לפחות בחלק מהמחלות. חלק מהממצאים יהפכו להיות בעתיד מרכיב חשוב ברפואה ההוליסטית.
     
  • כמו כל מחקר מדעי, גם מחקר זה מוגבל ע"י הצורך להביא עובדות ברורות על בסיס דברים הניתנים למדידה. למדע אין עדיין כלי מדידה מספיק מדוייקים וברורים למדידת קונפליקטים, טראומות או מצבים רגשיים שונים.
    אם יצליחו בעתיד לשלב את הממצאים של מחקר זה עם תגלית ה-HH (העיגולים שמופיעים במוח כתוצאה מקונפליקטים) שמצא ד"ר האמר, זה יוכל לקדם בהרבה את המחקר ואת יישום התגליות בטיפולים.
     
  • בהסתכלות מנקודת המבט של הרפואה החדשה, סביר להניח שכותרת הכתבה היתה "אמור לי מי אתה ואומר לך מיהם חיידקיך" במקום הכותרת הנוכחית "אמור לי מי החיידקים שלך ואומר לך מי אתה".
    הרפואה החדשה מראה שהמיקרובים בגוף נמצאים שם כדי לעזור לנו.
    במצבי המחלה מתרבים מיקרובים ספציפיים (בהתאם לסוג הקונפליקט) כדי לעזור בתהליך הריפוי.
    ההבנה של הרפואה החדשה היא, שהתהליכים הרגשיים, מצבי לחץ והקונפליקטים שאנחנו עוברים משפיעים על החיידקים הרבה יותר מאשר להיפך.
    ההבנה הנוספת שמביא המחקר שמוצג כאן היא, שמתן חיידקים מתאימים לאדם ספציפי עשוי לשפר לא רק את מצבו הפיזי של אותו אדם, אלא גם את מצב רוחו והרגשתו הכללית  ולעזור לו להתגבר על מצבי סטרס או קונפליקטים.
     
  • לפי הרפואה החדשה, הקונפליקטים שפוגעים בצינורות המרה הם כעסים בהקשר טריטוריאלי. בשלב האקטיבי של הקונפליקט יש אובדן של תאים בדפנות הפנימיים של הצינורות, מה שגורם להרחבה זמנית של קוטר הצינורות ומאפשר הזרמה רבה יותר של נוזל המרה אל התריסריון, כדי לעזור בעיכול.
    כבר זמן רב מעסיקה אותי השאלה מדוע כשיש כעסים טריטוריאליים יש צורך ביותר נוזל מרה שיגיע למעיים?לא מן הנמנע שהמחקר הזה על המיקרוביום נותן את התשובה, לפחות באופן חלקי:
    יתכן שקונפליקט של כעסים טריטוריאליים משפיע על חיידקים ספציפיים במעיים, וכדי לפצות באופן זמני על הפגיעה באותם חיידקים, יש צורך ביותר מיצי מרה.
     
  • השערה דומה עלתה בי בהקשר לגידולים בלבלב:
    לפי הרפואה החדשה, גידולים ברקמה התפקודית של הלבלב (שהם מהווים כ-95% או יותר מסה"כ מקרי סרטן הלבלב) נגרמים כתוצאה מכעסים.
    בשלב האקטיבי של הקונפליקט יש גידול של תאים בלבלב, שמטרתו הביולוגית היא להגביר את ייצור אנזימי העיכול.
    גם במקרה זה, יתכן שהכעסים מהסוג שפוגע בלבלב משפיעים על חיידקי מעיים ספציפיים שעושים חלק מהעבודה של אנזימי העיכול, וכאשר חיידקים אלה נפגעים, נאלץ הגוף להגביר באופן זמני את ייצור אנזימי העיכול.
    בשלב זה אלה הן השערותי בלבד. אני מאמין שהתפתחות המחקרים המדעיים תעזור לנו לגלות אם השערות אלה נכונות או שהתשובה נמצאת במקום אחר.

 

 

........................................................................................................

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.