טיפ מס' 268: כאבים נוירופתיים

פורסם לראשונה ב-7.12.2018

 

 

נוירופתיה היא שם כולל למחלות של מערכת העצבים ההיקפית.

כאבים נוירופתיים הם כאבים שנגרמים בגלל פגיעה כלשהי בעצבים עצמם, גם בלי שיש נזק לרקמות בהן נמצאים אותם עצבים.

 

הכאבים הנוירופתיים הם בד"כ עם תחושה של שריפה, והם מלווים במקרים רבים בסימפטומים נוספים כגון:

  • תחושות של נמלולים
  • עקצוצים
  • תחושת רדימות
  • קור
  • חום
  • זרמים

 

 

הגורמים לכאבים נוירופתיים לפי הרפואה המקובלת

לפי הרפואה המקובלת, הגורמים העיקריים לכאבים נוירופתיים הם:

  • פציעה, חיתוך או מעיכה של העצב
  • פגיעה כימית בעצבים, כגון בעקבות טיפול כימותרפי
  • יתר חום או קור
  • פגיעה חשמלית
  • סוכרת
  • מחלות אוטואימוניות שונות כגון טרשת נפוצה
  • פגיעה בחוט השדרה, למשל בפריצת דיסק
  • ניתוחים
  • שלבקת חוגרת
  • סרטן
  • אירוע מוחי

 

 

הגורמים לכאבים נוירופתיים לפי הרפואה החדשה

לפי הרפואה החדשה, מרבית הכאבים שנחשבים ככאבים נוירופתיים הם כאבים שקשורים לרקמת הפריאוסטאום.

רקמת הפריאוסטאום היא הרקמה שעוטפת את כל העצמות בגוף, מלבד במפרקים. היא מעוצבבת מאד ורגישה להשפעות משני סוגים עיקריים:

 

  1. כל מתיחה של הפריאוסטאום גורמת לכאבים, לפעמים חזקים מאד.
    מתיחה של הפריאוסטאום נגרמת בעיקר במצבים בהם יש תהליכי ריפוי ועיבוי של העצמות לאחר פתרון של קונפליקטים של יע"ע (ירידת ערך עצמי).
    כאבים אלה מאובחנים בד"כ ככאבי עצמות או ככאבים ריאומטיים.
     
  2. קונפליקטים של פרידה ברוטאלית.
    אלה הם קונפליקטים שפוגעים ישירות בפריאוסטאום.
    קונפליקטים אלה אופייניים בעיקר למצבים פתאומיים של פרידה קשה, בהם האדם לא היה מוכן לפרידה.
    בחלק מהמקרים זהו מצב שקרה פתאום, בו האדם חש מצד אחד שהנה הוא הולך להיפרד מהחיים (ומהאנשים הקרובים לו) ומצד שני הוא מרגיש שהוא עדיין לא מוכן לכך, שיש לו עוד הרבה מה לעשות בחיים ושהוא צריך להשלים דברים.

 

רקמת הפריאוסטאום שייכת לשכבת הנבט אקטודרם ומבחינת "תבניות הרגישות" היא מגיבה לפי "תבנית רירית הושט", כלומר – בשלב האקטיבי של הקונפליקט יש רגישות יתר וכאבים, בשלב הריפוי יש תת-רגישות ובמשבר הריפוי יש רגישות יתר מוגברת עם כאבים חזקים.

 

הכאבים שקשורים ישירות לפריאוסטאום (קונפליקטים של פרידה ברוטאלית) הם כנראה הכאבים הקשים ביותר לאדם. אנשים שחוו כאבים כאלה מדרגים את עוצמתם כ-15 או יותר בסולם של 10.

 

אחד הדברים המעניינים הוא, שמרגע שהקונפליקט נפתר, הכאבים יכולים לרדת תוך מספר דקות מרמה בלתי נסבלת של 15 בסולם של 10, לרמה נסבלת בקלות של כ-3 מ-10, ואח"כ להיעלם לגמרי תוך זמן קצר, מלבד אולי התקף חולף במשבר הריפוי.

 

 

סוכרת וכאבים נוירופתיים

לפי הרפואה המקובלת, סוכרת יכולה לגרום לכאבים נוירופתיים בצורה עקיפה, בעיקר כתוצאה מפגיעה בכלי הדם ובתהליכי חילוף חומרים.

 

לפי הרפואה החדשה הכאבים הנוירופתיים נובעים רק מהקונפליקטים שפוגעים ישירות בפריאוסטאום (קונפליקטים של פרידה ברוטאלית).


יכולות להיות שתי אפשרות עיקריות להופעת כאבים נוירופתיים אצל חולי סוכרת:

  1. האדם חווה שני אירועים שונים, שאחד מהם גרם לו לקונפליקט שהפעיל את התוכנית הביולוגית שגורמת לסוכרת, והאירוע השני גרם לו לקונפליקט של פרידה ברוטאלית וגרם לפגיעה ישירה בפריאוסטאום.
     
  2. האדם חווה אירוע אחד שגרם לו במקביל גם קונפליקט של פרידה ברוטאלית וגם קונפליקט של התנגדות חזקה או קונפליקט של דחיה חזקה עם פחד, שגרם לסוכרת.

 

 

סיבוכים

כאבים נוירופתיים הופכים להיות כרוניים בשני מצבים:

  1. כל עוד הקונפליקט לא נפתר (מצב של "קונפליקט תלוי").
  2. במצבים של "ריפוי תלוי".

 

כל עוד הקונפליקט לא נפתר, האדם נמצא למעשה בסטרס, תחת השפעה דומיננטית מתמשכת של מערכת העצבים הסימפתטית.אחד הדברים שיכולים לקרות במצב זה הוא היצרות של הנימים העורקיים באזורים בהם משפיע הקונפליקט, מה שגורם לכך שאספקת הדם לאותם אזורים פוחתת. במצבים קיצוניים אספקת הדם בקצות הגפיים נעצרת לחלוטין, מה שיכול לגרום למוות של תאים, עד כדי התפתחות גנגרנה וצורך לקטוע את אותו אזור.

 

הערה:

אחת השיטות הטובות ביותר לגלות מקומות בגוף בהם יש בעיות בזרימת הדם היא תרמוגרפיה – צילומי הדמיה ללא קרינה ע"י מצלמה א"א הרגישה לקרינת חום הגוף.

 

מלבד שני המצבים הנ"ל של קונפליקט תלוי או ריפוי תלוי, סיבוכים קורים כאשר האדם חווה קונפליקטים נוספים באותו זמן.

 

לדוגמא:

אם במקביל לקונפליקט של "פרידה ברוטאלית" משפיע באותו אזור גם קונפליקט "רגיל" של פרידה "רגיל", יהיה תהליך של אובדן של תאים באפידרמיס באותו אזור בגוף, כל עוד הקונפליקט לא פתור. מצב זה של אובדן תאים באפידרמיס והפחתה באספקת הדם בפריאוסטאום עלול לגרום לכיבים בעור שיכולים אף להעמיק עוד יותר לרקמות נוספות.

 

מבחינת תבניות הרגישות, האפידרמיס מגיב לפי "תבנית העור החיצוני". זה אומר שבשלב האקטיבי של הקונפליקט יש תת-רגישות ובשלב הריפוי יש רגישות יתר.

 

כאשר האדם חווה במקביל גם קונפליקט שפגע בפריאוסטאום וגם קונפליקט שפגע באפידרמיס ושני הקונפליקטים נפתרים בערך באותו זמן, הוא יסבול מכאבים לאורך כל התהליך עד השלמת שלב הריפוי:

בשלב האקטיבי של הקונפליקט הוא יסבול מכאבים חזקים מהפריאוסטאום.

בשלב הריפוי הוא יסבול מכאבים או גרד ורגישות יתר באפידרמיס.

במשבר הריפוי הוא יחווה שוב התקף חזק של כאבים מהפריוסטאום.

 

המצב יכול להסתבך עוד יותר, אם במקביל אותו אדם נמצא גם בתהליך ריפוי של העצמות מקונפליקט חזק של ירידת ערך עצמי. תהליך שיקום העצמות מלווה בעיבוי העצמות שנפגעו. זה גורם למתיחת הפריוסטאום סביב אותן עצמות ולהופעתם של כאבים חזקים נוספים.

 

כדי להבין טוב יותר נושא זה, מומלץ לקרוא את טיפ מס' 255 על הפריאוסטאום.

 

 

  

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.