טיפ מס' 87: אסתמה

פורסם לראשונה ב-13.4.2012

עודכן ב-5.4.2018

 

 

אסתמה (בעברית – קצרת או גנחת הסימפונות) היא ביטוי למצב של דלקת כרונית בסימפונות הכוללת גם היצרות של הסימפונות, שיוצרת קשיים בנשימה. מצב זה מתבטא בטווח רחב של תסמינים, החל משיעול יבש או ליחה צמיגה, מחרחורים וצפצופים קלים בזמן הנשימה, תחושה של חנק ועד התקפים מסכני חיים.

 

לפי הרפואה המקובלת אסתמה היא מחלה חשוכת מרפא אשר ניתן לשלוט בה על התסמינים בעזרת טיפולים תרופתיים.

הרפואה המקובלת לא יודעת מהם הגורמים למחלה והשערות הרופאים הן שמחלה זו נובעת משילוב של גורמים סביבתיים וגנטיים.

 

הרפואה החדשה ולפחות חלק מהגישות האחרות של הרפואה ההוליסטית מבינים את מחלת האסתמה בצורה שונה לחלוטין מגישת הרפואה המקובלת.

 

מטרתה של כתבה זו היא להציג את עיקרי ההסברים של הרפואה החדשה על אסתמה וגורמיה וגם להוסיף מישע ממקורות אחרים לגורמים העיקריים של אסטמה. אין כאן יומרה לכסות את כל מה שקשור לאסתמה ולגורמים לה.

 

 

פינת ההדרכה:

אלה מכם שקראו כבר חלק מהמאמרים על הרפואה החדשה או חלק מהטיפים הקודמים, יכולים להסיק מייד, ולו רק מעצם הגדרת המחלה, שתי מסקנות חשובות:

  1. הסימפטומים של אסתמה הם סימפטומים של שלב הריפוי.
    איך ניתן לדעת זאת?
    א. כל דלקת היא בהגדרה חלק אורגני מתהליכי ריפוי שהגוף מייצר.
    ב. ליחה מופיעה רק בשלב הריפוי.
     
  2. אסתמה היא למעשה מצב של "ריפוי תלוי", כלומר מצב בו ישנם טריגרים אשר מעוררים מדי פעם מחדש את השפעת הקונפליקט המקורי ולא מאפשרים לגוף להשלים את תהליך הריפוי.
    כיצד ניתן לדעת זאת?
    כל מחלה כרונית שהסימפטומים האופייניים לה הם סימפטומים של תהליכי ריפוי, היא ביטוי למצב של "ריפוי תלוי" (hanging healing).

 

 

הגורמים העיקריים לאסתמה לפי הרפואה החדשה:

המרכיב המשותף לכל סוגי האסתמה הוא קונפליקט של פחד בהקשר טריטוריאלי ו/או קונפליקט של פחד עם בהלה, בד"כ עם תחושה של "קפיאה" רגעית ו/או תחושה של תקיעות (מרגיש תקוע).

 

הקונפליקטים הנ"ל יכולים לפגוע בסימפונות או ברירית הגרון.

 

הקונפליקט של פחד בהקשר טריטוריאלי מתייחס לפחד לאבד משהו שנחשב בתת-המודע שלנו כחלק מהטריטוריה שלנו או פחד מכך שיפגעו בטריטוריה שלנו, בחלקה או בכולה. הטריטוריה בהקשר זה יכולה להיות בית, רכוש, מקום עבודה, תפקיד, משפחה, הגוף שלנו, שטח אדמה שברשותנו וכו'.

 

קונפליקט של פחד עם בהלה מתייחס לתגובה הפנימית שלנו לסכנה לא צפויה, פתאומית.

 

הקונפליקטים הנ"ל יכולים לפגוע באחד או יותר מהמקומות הבאים:

  • רירית הסימפונות והמרכז באונה הרקתית הימנית ששולט על רירית הסימפונות.
  • שרירי הסימפונות והמרכז באונה הרקתית הימנית ששולט על תנועתיות שרירי הסימפונות.
  • רירית הגרון והמרכז באונה הרקתית השמאלית ששולט על רירית הגרון. 

  • שרירי הגרון והמרכז באונה הרקתית השמאלית ששולט על תנועתיות שרירי הגרון.

     

 

התקפי אסתמה לפי הרפואה החדשה:

ישנם שלושה סוגים עיקריים של התקפי אסטמה:

  1. התקף אסתמה של הסימפונות (Bronchial Asthma)
    זה קורה במצב הבא:
    קונפליקט אחד של פחד טריטוריאלי שה-HH שקשור אליו פוגע במרכז ששולט על תנועתיות שרירי הסימפונות הנמצא באונה הימנית של הקורטקס, ובמקביל יש קונפליקט אחר אשר ה-HH שלו מופיע באונה הרקתית השמאלית. הקונפליקטים שיכולים לפגוע במקרה כזה באונה הרקתית השמאלית הם:
    - פחד עם בהלה
    - קונפליקט מיני
    - קונפליקט של זהות
    - אי יכולת לזמן את הטריטוריה או להגדיר את גבולותיה

    ההתקף עצמו מתרחש כאשר הקונפליקט של הפחד הטריטוריאלי נמצא במשבר הריפוי (EC) והקונפליקט השני נמצא בשלב האקטיבי (CA) או במשבר הריפוי.
    בסוג זה של התקף אסתמה יש צפצופים והנשיפה מתארכת.
    במקרים רבים הקונפליקט של פחד טריטוריאלי פוגע בו-זמנית גם בממסר המוטורי במוח ששולט על שרירי הסימפונות וגם בממסר ששולט על רירית הסימפונות. במקרים כאלה התקף האסטמה עלול להיות מלווה גם באובדן הכרה זמני. אובדן הכרה זה הוא חלק מהתהליך הביולוגי הטבעי ובד"כ אינו מסוכן.
     
  2. התקף אסתמה של הגרון (Laryngeal  Asthma)
    זה קורה במצב הבא:
    קונפליקט אחד של פחד עם בהלה אשר פוגע בשרירי הגרון וה-HH שקשור אליו מופיע באונה השמאלית של הקורטקס, ובמקביל יש קונפליקט אחר אשר ה-HH שלו מופיע באונה הרקתית הימנית. הקונפליקטים שיכולים לפגוע במקרה כזה באונה הרקתית הימנית הם:
    - פחד בהקשר טריטוריאלי
    - אובדן טריטוריאלי
    - כעסים טריטוריאליים
    - אי יכולת לזמן את הטריטוריה או להגדיר את גבולותיה
    בסוג זה של התקף אסתמה יש נשימה כבדה והשאיפה מתארכת.
    ההתקף עצמו מתרחש כאשר הקונפליקט של הפחד עם בהלה נמצא במשבר הריפוי (EC) והקונפליקט השני נמצא בשלב האקטיבי (CA) או במשבר הריפוי.

    במקרים רבים הקונפליקט של פחד עם בהלה פוגע בו-זמנית גם בממסר המוטורי במוח ששולט על שרירי הגרון וגם בממסר ששולט על רירית הגרון. במקרים כאלה התקף האסטמה עלול להיות מלווה גם באובדן הכרה זמני. אובדן הכרה זה הוא חלק מהתהליך הביולוגי הטבעי ובד"כ אינו מסוכן.
     
  3. Status asthmaticus – התקף אסתמטי חריף.
    זה קורה במצב הבא:
    קונפליקט אחד של פחד טריטוריאלי שה-HH שקשור אליו פוגע במרכז המוטורי ששולט על תנועתיות שרירי הסימפונות ונמצא באונה הימנית של הקורטקס.
    במקביל יש קונפליקט אחר של פחד עם בהלה שה-HH שקשור אליו פוגע במרכז המוטורי ששולט על תנועתיות שרירי הגרון ונמצא באונה השמאלית של הקורטקס.
    ההתקף עצמו מתרחש כאשר שני הקונפליקטים הנ"ל נמצאים בו-זמנית במשבר הריפוי.
    התקף זה מתבטא בקושי לנשום - נשימה כבדה, שאיפה מתארכת, נשיפה מתארכת וצפצופים.
    זהו התקף חריף ומסוכן אשר במקרים קיצוניים יכול לגרום למוות. התקף זה אינו מגיב לטיפולים הסטנדרטיים של הרפואה המקובלת בהתקפי האסטמה הרגילים של הסימפונות.

 

 

ראיית הגורמים לאסתמה מנקודת מבט נוספת:

מתוארים כאן מספר גורמים לאסטמה ממקור שאינו קשור לרפואה החדשה. זווית ההסתכלות שונה מזו של הרפואה החדשה והדגשים הם אחרים, אך ניתן לראות שאפשר להכניס גם את הגורמים שכאן תחת הכותרת "פחד טריטוריאלי" או "פחד עם בהלה":

 

  1. כאשר הורים, או מורה, או מישהו דומיננטי אחר, נותנים לילד ייעוץ בצורה שתלטנית מדי, כשהם מנסים בעצם לכפות את הדפוסים שלהם על הילד. זה גורם לילד לחשוב או לחוש שהדפוסים הקיימים אצלו אינם נכונים, שמשהו בזהות האישית שלו אינו בסדר. זה משפיע על העצבים של הילד, וגורם להתפתחות תסביך נחיתות, המלווה לעתים קרובות בהתפתחותה של אסתמה או של אלרגיות אחרות, מאחר ולא ניתנה לילד האפשרות להשלים את המעגלים הטבעיים שבו.
    אדם אסתמטי מפתח דאגות וספקות עצבניות, וזה הופך ללחץ על העצבים וגורם להפרעות בנשימה.
     
  2. חוסר בטחון המשפיע על העצבים, כמו למשל סינדרום של חרדה, עלול לגרום לאסתמה.

 

אצל נשים קורים מצבים בהם החיים הנשיים שלהן מאד מקוטעים, וזאת כדי להגן עליהן מפני פגיעה בשתי צורות עיקריות:

א. למנוע ציניות, שהיא דבר מאד מכאיב לנשים.

ב. למנוע מצבים של תחושת אובדן ערך בעיני אנשים אחרים.

במקרים אלה יש לאישה חשש שהרושם הראשוני שהיא עשתה על אנשים שחשובים לה ידעך בהמשך אצל אותם אנשים. חשש זה משפיע על העצבים. לאחר כל פעם בה מתעורר חשש כזה, עלולה האישה להרגיש תחושה קצרה של חוסר נשימה (תחושה של "פרפרים בבטן"). מבחינת האישה יש כאן לחץ על מערכת העצבים כתוצאה ממשהו שמתפרש בתת-המודע שלה ככפיה או הכרחה או תעוקה ולחץ זה הוא טריגר עיקרי לאסתמה.

סוג לחץ זה יכול לעורר אסתמה גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים.

 

   

........................................................................................................

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא מדיציני, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.