טיפ מס' 244: מצבי מילכוד מונעים החלמה

פורסם לראשונה ב-5.1.2018

 

 

רבים מהקונפליקטים שאנחנו חווים, וכתוצאה מכך המחלות בהן אנחנו חולים, קשורים לאנשים הקרובים אלינו ביותר – במשפחה, בעבודה, בלימודים, חברים, שכנים וכו'.

 

כאשר מתפתחת מחלה כתוצאה מקונפליקט, ישנן שתי אפשרויות עיקריות מבחינת מודעות החולה לגורמי המחלה:

 

1. החולה לא מודע לקשר בין המחלה לקונפליקט

כל עוד החולה לא מודע לקשר בין המחלה לקונפליקט שגרם לה, יש סיכוי נמוך יותר שהוא יעשה שינויים בחייו בהתאם. אם הוא לא יעשה שינויים בחייו, סביר להניח שאותם דפוסים ומצבים שגרמו לקונפליקט מלכתחילה יעוררו מדי פעם, שוב ושוב, השפעות חוזרות של אותו קונפליקט.

חוסר המודעות יכול לגרום לכך שהקונפליקט לא ייפתר במשך תקופה ארוכה ("קונפליקט תלוי"), או למצבים חוזרים ונשנים של השפעת הקונפליקט >> פתרון לא מודע והתחלת תהליך הריפוי >> שוב השפעה של הקונפליקט >> שוב התחלה של ריפוי וחו"ח. זה המצב שנקרא "ריפוי תלוי" והוא מה שקורה למעשה במרבית סוגי המחלות הכרוניות.

 

2. החולה מודע לקשר בין המחלה לקונפליקט

כאשר החולה מודע לקונפליקט שגרם למחלתו, יש סיכוי רב יותר שהוא יוכל לפתור את הקונפליקט וגם ילמד כיצד להימנע מהשפעות חוזרות של הקונפליקט או כיצד להביא את עצמו למצב בו הוא הרבה פחות מושפע מהשפעות חוזרות של אותו קונפליקט.

 

טיפ זה עוסק באותם מקרים בהם החולים מוצאים את עצמם במצב של מילכוד, בו גם אם אינם מודעים וגם אם הם מודעים היטב לקונפליקט, אין להם את הכוחות הדרושים לשנות את המצב כדי לפתור את הקונפליקט או להימנע מהשפעות חוזרות שלו.

 

מצבי מילכוד

כמטפל פגשתי מספר מקרים קורעי-לב, בהם המטופלים, שהיו חולים בסרטן או במחלה קשה אחרת, הבינו היטב מה גרם למחלתם ומה מונע מהם להתרפא, ולא היה להם את כוחות הנפש או היכולת הכלכלית או היכולת הפיזית לעשות את הצעדים הנדרשים כדי לשנות את המצב כך שהם יוכלו להתרפא.

 

ישנם מקרים בהם האנשים הקרובים לאותם חולים, אותם אנשים שתומכים, מטפלים, משקיעים מזמנם, כספם וכוחותיהם כדי לעזור לחולה, לא מסכימים עם החלטותיו של החולה או עם הדרך שבחר והחולה מרגיש שלמרות מאמציהם החיצוניים לעזור לו, הם לא באמת איתו.

 

ישנם מקרים בהם האדם הקרוב שמטפל בחולה חצוי בתוכו: מצד אחד הוא מרגיש אחריות וחובה לטפל בחולה, אך מצד שני יש בינו לבין החולה דברים לא סגורים מהעבר, מה שיכול להתבטא כרגשות כמו כעסים, טינה, עלבון, קנאה וכו'.

החולה אולי לא יודע במודע מה מרגיש אותו אדם קרוב, אך הוא חש את הדברים וזה הרסני בשבילו.

גם למטפל עצמו זה הרסני כי זה גורם לו לסתירה פנימית קשה ולרגשי אשמה.

 

דוגמאות של מקרים אפשריים

הדוגמאות המובאות כאן אינן תיאור של מקרים ספציפיים, אך הן משקפות מרכיבים ומצבים שונים שפגשנו בטיפולים. במציאות הדברים הם במקרים רבים יותר קשים ומורכבים מהמתואר כאן:

 

1. מילכוד וסרטן שד

היא התחתנה בגיל צעיר, לפני שהספיקה לרכוש מקצוע, ותוך 3 שנים נולדו שני ילדים. בעלה הוא המפרנס היחידי והיא בבית כל הזמן, עסוקה בגידול הילדים, בישול, כביסה, ניקוי וכו'.

זמן לא רב אחרי הנישואים החלו ויכוחים ומריבות בין בני הזוג. לאחר הולדת הילד הראשון איבד בעלה את העניין בה. המריבות החריפו והוא בילה יותר שעות מחוץ לבית, בעבודה או בבילויים. המצב היה לו נוח כך והוא לא רצה להתגרש.

בניסיון לשפר את המצב בבית נכנסה האישה להריון שני, אך לאחר לידת הילד השני לא היה כל שיפור. העומס עליה רק גדל ובעלה לא עזר לה, אלא להיפך, יותר מריבות ויותר השפלות. באחת המריבות הוא פגע בה כל-כך, שהיא לא יכלה לשאת יותר את המצב והרגישה שהיא מוכרחה להיפרד ממנו (לפי ההבנות של הרפואה החדשה, זוהי הנקודה בה הופיע אצלה הקונפליט של פרידה, במקרה זה קונפליקט של רצון להיפרד, והתחיל השלב האקטיבי של הקונפליקט, בו יש אובדן של תאים בדפנות הפנימיים של צינורות החלב).

לאחר מספר חודשים היא הגיעה בתוכה למצב בו היא מרגישה שכבר אינה תלויה רגשית בבעלה, ושכבר לא אכפת לה ממנו (זה היה כנראה הרגע בו הקונפליקט נפתר, לפחות זמנית, והתחיל שלב הריפוי בו יש שיקום של הרקמות שנפגעו, תוך כדי ייצור זמני של עודף של תאים).

זמן לא רב לאחר מכן היא אובחנה עם סרטן בצינורות החלב בשד ימין (היא ימנית).

גם במצב זה בעלה לא תמך בה ולא עזר לה והיא חיפשה כל דרך להתגרש. אך כאן הופיע המילכוד: אין לה מקצוע ואין לה כל אפשרות לפרנס את עצמה ושני ילדים קטנים.

 

מאותו רגע היא במצב של ריפוי תלוי: עלבונות מצד בעלה והתיסכול של אי היכולת להיפרד הם טריגרים שמעוררים מדי פעם השפעות חוזרות של הקונפליקט המקורי, לעומת זאת הזמנים בהם היא משלימה עם המצב ואף מתפייסת זמנית עם בעלה הם פתרונות זמניים שמאפשרים תהליכי ריפוי בשד. בכל פעם שיש תהליך ריפוי כזה גדלים עוד תאים בצינורות החלב והגידולים אף מתרבים ונעשים גדולים יותר.

 

2. מילכוד וסרטן לבלב

כבר שנים שהקשר שלו עם אשתו לא טוב, והוא הרגיש יותר נוח להיות הרבה שעות בעבודה.

עכשיו הוא בפנסיה, נמצא מרבית הזמן בבית, ויש הרבה יותר מתחים וכעסים בין בני הזוג.

הדירה שלהם היא חלק מנכסים של משפחת אשתו, והסתבר לו שבני משפחתה של אשתו הצליחו לעשות מהלכים שאפשרו להם מבחינה חוקית להפוך לבעלי הדירה, כך שהוא ואשתו הפכו רק לדיירים, ולא בעלי הנכס.

זה היה בשבילו משהו שהוא לא יכול היה לעכל וזמן לא רב אח"כ התגלה אצלו סרטן בלבלב.

אותם בני משפחה גרים בשכנות וכל מפגש איתם הוא טריגר והכעסים בבית מגבירים עוד יותר את הבעיה.

האישה לא מוכנה לעבור לגור במקום אחר ולו כבר אין את הכוחות הנפשיים והפיזיים לעזוב את הבית, אפילו באופן זמני.

הוא במילכוד שמדרדר את מצבו עוד ועוד.

 

3. ALS – ומילכוד כפול

יאיר מתקרב לגיל 60 ונמאס לו לגמרי מהעבודה רבת השנים במשרד. הוא מחפש כל הזמן כיצד יוכל לעזוב את העבודה, להיות בבית ולהתחיל לעסוק בדברים שהוא באמת אוהב.

באחד מסופי השבוע, כשבני המשפחה היו בבית, התלקחה מחלוקת בין הבן הצעיר, רפי, שהיה לקראת גיוס לצבא לבין ריקי, אשתו של יאיר ואמו של רפי. המחלוקת התפתחה לריב קולני עם צעקות משני הצדדים, כשיאיר מוצא את עצמו תקוע וקרוע בין נאמנותו לאשתו, לבין רצונו לעזור לבנו. הריב הסתיים בהודעה דרמטית של רפי שהוא לא יכול לסבול יותר את המצב ושהוא עוזב את הבית! תחושת התקיעות של יאיר אף החריפה, ולמרות רצונו לרוץ ולחבק את רפי ולהרגיעו, הוא לא הצליח לזוז ממקומו.

 

מייד באותו רגע חש יאיר כבדות ברגליים וקצת קושי בהליכה.

 

רפי עזב את הבית, התגייס לצבא ולא ביקר את הוריו במשך כל תקופת השירות.

הסימפטומים של יאיר הלכו והחריפו. הוא החל לצלוע וגם תפקוד הידיים הלך ונפגע.

האבחון הרפואי – ALS. הפרוגנוזה גרועה מאד והמידע על ALS שמצא יאיר באינטרנט רק החריף אצלו את את חוסר התקוה ואת ההתדרדרות במצבו. המצב הגיע לכדי כך שיאיר כבר התקשה לכתוב ולהקליד והוא נאלץ לעזוב את העבודה ולהיות בבית. חלומו הישן התממש, אך בצורה כה שונה ממה שקיווה...

 

רפי, שזה עתה השתחרר מהצבא, הבין שאביו הפך למקרה סיעודי והוא נמצא בבית, ובהחלטה של בן המרגיש אחריות וחובה לאביו, הוא ביטל את כל תוכניותיו וחזר לבית כדי לעזור בטיפולים ביאיר.

 

על פניו, זה יכול היה להיות פיתרון אידיאלי של הקונפליקט: רפי סולח ומוחל לאביו, עוזר לו ומטפל בו, ויש אפילו סיכויים שיאיר יחלים, או לפחות שמצבו ישתפר קצת.

 

אך מסתבר שרפי לא הצליח לסלוח באמת, ובתוכו עוד בערו הכעסים על אביו שלא תמך בו ברגעים הקריטיים. יאיר מרגיש את כעסיו העצורים של רפי, ולמעשה כל רגע עם רפי הוא טריגר שמחזק את הקונפליקט במקום לעזור ולפתור אותו.

 

יאיר במילכוד: הוא יודע שלטובת בריאותו שלו, רפי חייב לעזוב את הבית. אך הוא מרגיש שאינו יכול בשום אופן להגיד זאת לרפי או אפילו לרמוז על כך בכל דרך שהיא.

 

רפי גם הוא במילכוד: הטיפול באביו קשה לו מכל הבחינות: המתח שקיים ביניהם כל הזמן, לראות את אבא במצב כה עלוב, והוויתור על כל תוכניות הטיולים והבילויים שהיו לו.אך הוא חושש שאם יעזוב שוב את הבית זה ישבור את הוריו מצד אחד, ומצד שני בני המשפחה והחברים ישמיצו אותו או יכעסו עליו על חוסר האכפתיות כביכול שלו.

 

מה ניתן ללמוד מכך

לכל אחד מאתנו יש את נקודות התורפה או נקודות החולשה בהן אנחנו יכולים להיפגע מאד מהאנשים הקרובים אלינו.

 

כפי שהאנשים הקרובים אלינו עלולים לפגוע בנו שלא בכוונה, כך אנחנו עלולים לפגוע בהם ללא כוונה רעה. כדי שמצבי פגיעה כאלה לא יתפתחו לקונפליקטים שלא נפתרים, חשוב בכל מקרה שתהיה תקשורת, לדבר, להבהיר את הדברים וליישר את ההדורים מוקדם ככל האפשר.

 

מעבר לכך – התפתחות אישית ועוד התפתחות אישית ועוד התפתחות אישית.

 

ללמוד לסלוח, לקבל, להכיל, לדעת לחתוך דברים היכן שצריך, אך בצורה בוגרת, מכובדת, שאינה פוגעת בזולת, לשחרר כעסים בדרכים שאינן פוגעות ולא לשמור כעסים וטינה בבטן במשך שנים, לכבד את הזולת גם אם אנחנו לא יכולים יותר לחיות במחיצתו ומחליטים להיפרד, ולא פחות מכך - לכבד את עצמנו.

 

חייה ותן לחיות היא נוסחה בסיסית והכרחית כדי לאפשר לכל אחד לחיות עד כמה שניתן בדרך שמתאימה לו, להיות יותר מחובר לעצמו, לטבעו האמיתי.

 

ככל שנהיה יותר מחוברים לעצמנו, וככל שנעשה יותר את הדברים שאנחנו באמת אוהבים, כך תהיה יותר שמחה, יותר בריאות, פחות תיסכול, פחות קונפליקטים ופחות מחלות.

 

   

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.