טיפ מס' 271: מחלת צליאק - ניתוח מקרה

פורסם לראשונה ב-18.1.2019

 

 

זהו תרגום של ניתוח מקרה נוסף שנכתב ע"י ד"ר אלווין דה לאון, כירופרקט מקנדה, אשר משתמש בעבודתו בידע וההבנות של הרפואה החדשה.באתר של ד"ר קרוליין מרקולין פורסמו עד כה (ינואר 2019) 95 ניתוחי מקרים של ד"ר דה לאון, והם מופיעים בקישור הזה: Dr. Alvin's Case Studies

 

.................................................................................................................

 

CASE STUDY #93 

 

 תאריך: אוקטובר 2018

 

מטופלת: ילדה בת 11, ימנית

 

 

תלונות סובייקטיביות: המטופלת הופנתה לקליניקה כדי לעזור לה להבין את הפרספקטיבה של הרפואה החדשה לגבי הסימפטומים הכרוניים שיש לה במערכת העיכול והאבחון של מחלת צליאק. היא מדווחת שכאבי הבטן, ההתכווצויות והבחילות התחילו לפני 5 שנים, אחרי שהחלימה משפעת הבטן. המטופלת אומרת שהסימפטומים היו מתונים בהתחלה, אך לפני שנתיים הם החלו להחריף. היא טוענת שב-3 חודשים האחרונים, כאבי הבטן שלה, הבחילות ותחושת ההקאה החמירו והם קיימים עכשיו בקביעות כל יום. היא מציינת שהסימפטומים נראים קשים יותר בבוקר כשהיא מתעוררת אך הם מופיעים באופן אקראי במשך היום כשהיא נמצאת בביה"ס. היא מדווחת שהיא עשתה הרבה בדיקות אבחון בשנתיים האחרונות ושהיא אובחנה עם מחלת צליאק. היא מודה שאחרי שעברה לתזונה נטולת גלוטן היא הרגישה הקלה למשך כ-6 חודשים. אך בשנה האחרונה, היתה לה הקלה מועטה ביותר ובחודשים האחרונים, תקופת ההקלה הארוכה ביותר היא מספר שעות בלבד.

 

התבוננות: המטופלת נראתה בריאה ובמשך פגישתנו לא עלו ממנה תלונות כלשהן לגבי מערכת העיכול. בדיקה כירופרקטית הראתה מגבלות של מפרקי עמוד השדרה לכל אורכו ונקודות טריגר מיופציאליות.

 

האיברים שנפגעו: המעי הדק.

שכבת נבט: אנדודרם

המרכז השולט במוח: גזע המוח

 

הסבר של ה-GNM: כאב בטן, התכווצויות ובחילות: קונפליקט של אי יכולת לספוג ולעכל "משהו", אשר נחווה ככעס על אדם, מצב או חדשות שהם "קשים לקבל או לעכל". תוכנית ביולוגית זו כוללת שגשוג של תאים בשלב האקטיבי של הקונפליקט ופירוק התאים שכבר לא דרושים בשלב הריפוי בעזרת פטריות או חיידקי מיקובקטריה. המטרה הביולוגית של שגשוג התאים היא לשפר את היכולת לספוג או לעכל את "המשהו". בשלב הריפוי האדם עשוי לחוות התכווצויות בבטן, בחילות, שלשול והזעות לילה. המטופלת נמצאת כעת בריפוי תלוי עם הרבה טריגרים. יש הכרח לזהות את הקונפליקט המקורי שלה (DSH) ולהביא אותו למודעות שלה כדי לאפשר את השלמת התוכנית הביולוגית.

 

הבנה של ה-GNM: המטופלת הבינה את ההסבר של הרפואה החדשה והבינה שיתכן שהקונפליקט שלה קשור לעובדה שלפני 5 שנים היא נכחה בבית חולים כשאחיה הצעיר יותר הקיא והיו לו פרכוסים. לאחר מכן היא גילתה שהוא אובחן עם שיתוק מוחין (זה היה ה-DHS שלה). היא מודה שזה הרגיז אותה ושהיה לה קשה לקבל את החדשות שיש לה אח קטן "חולה". היא מבינה עכשיו שהיא קישרה את ההקאות עם הפירוש שמישהו באמת חולה כמו אחיה, וזה מעורר אצלה את הקונפליקט של "משהו בלתי ניתן לעיכול". לכן, בכל פעם שהיא רואה או שומעת חולה או מקיא, זה מהווה טריגר שמוביל לסימפטומים שיש לה במערכת העיכול. היא נזכרת שהסימפטומים שלה התפרצו לפני שנתיים כאשר היתה במטוס והיה צורך להוריד מאותו מטוס נער שהתחיל להקיא. המטופלת גם הבינה מדוע המקרה שהיה לפני 5 חודשים, בו נערה שהשתתפה יחד איתה בחוג ריקודים היתה חולה והקיאה, יכול להיות הסיבה לכך שמאז הוחרפו הסימפטומים שלה. המטופלת גם ציינה שההתפרצות האחרונה היתה לפני שבוע, לאחר שנודע לה שהיא יושבת בכסא של נערה אשר הלכה מוקדם הביתה כי היא היתה חולה והקיאה. היא התבקשה לעשות הקשר מודע לכך שמקור הסימפטומים העיכוליים שלה קשורים ל"משהו שהיה בלתי ניתן לעיכול" אשר חוותה כאשר ראתה את אחיה הקטן חולה בבית-חולים. זה היה חשוב בשבילה להבין, שמאז היא יצרה הרבה טריגרים פוטנציאליים שגרמו לכך שהיא נשארה במצב של ריפוי תלוי, כולל כל מזון עם גלוטן. היא התבקשה לעבוד על שינוי הפרספקטיבה שלה לגביה ראיה או שמיעה של מישהו מקיא או נעשה חולה; שאין לכך שום קשר לאחיה. הוזכר לה לראות הקאה כסימפטום של ריפוי וכסימן לכך שהגוף מתפקד היטב, ע"י הוצאת רעלים שהוא לא צריך, במקום לפרש זאת כמשהו לא בסדר. הומלץ לה גם שתזכיר לעצמה שהקונפליקט המקורי היה בעבר ושהיא עכשיו מבוגרת יותר ועם יותר ידע. היה חשוב בשבילה להגיד לעצמה שעכשיו זה בטוח במבחינתה לאכול כל מה שהיא רוצה מאחר ולא בהכרח המזון הוא זה שהיה הטריגר לסימפטומים שלה. ניתנו לה מספר טכניקות לאיזון כללי וטיפולים כירופרקטיים. היא התבקשה לבוא לטיפול נוסף בעוד כשבועיים.

 

תוצאות: המטופלת הגיעה לטיפול נוסף לאחר 3 שבועות. היא חזרה עם משפחתה מחופשה שבמקור לא התכוונה להשתתף בה, בגלל חששותיה מענייני העיכול ולהיות בארץ זרה. אך, לאחר הביקור הקודם אצלנו, היא דיווחה על שיפור משמעותי בסימפטומים, שאיפשר לה להנות בטיול. היא מודה שהיא אפילו אכלה מאכלים שהיא לא אכלה כבר הרבה זמן, כגון צ'יפס תפ"א. היא דיווחה שלפני מספר ימים התחילה לחוש בכאב בטן קטן, ואז נזכרה שזה היה מייד אחרי שהיא שאלה את המורה שלה לגבי הבת של המורה, כי נאמר לה שהבת של המורה לא הגיעה לבית הספר בגלל שפעת הבטן שהיתה לה (זה היה הטריגר למטופלת). היא קיבלה תשבוחות על על כך שעשתה עבודה כל-כך טובה בזיהוי הטריגרים שלה ובפתרון הקונפליקט המקורי. היא התבקשה להמשיך לשים לב לכל התפרצות של הסימפטומים ולהמשיך למזער את הפחדים שיש לה סביב אכילת מזונות מסויימים. היא טופלה לגבי בעיות אחרות בשרירי השלד  והתבקשה לבוא לטיפול נוסף מספר שבועות לאחר מכן. היא לא הגיעה לטיפול נוסף, אז יצרתי איתה קשר לאחר כחודש, כדי לשמוע מה שלומה.היא דיווחה לי שלגבי בעיות הבטן יש שיפור של 95%. היא כתבה שהיא מאושרת להיות מסוגלת "להנות מהזמן עם החברים שלי ואני לא צריכה לדאוג לגבי בעיות הבטן שלי". היא מודה שהיא עדיין מושפעת מטריגרים בזמנים מוזרים, אך היא יודעת עכשיו לעתים קרובות מה גורם לכך.

 

תורגם מתוך האתר: http://www.learninggnm.com

 

   

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.