טיפ מס' 238: קונדילומות

פורסם לראשונה ב-13.10.2017

 

 

מטרתו של טיפ זה היא לפתוח את הידע וההבנות של הרפואה החדשה לגבי קונדילומות.

 

.................................................................................................................

 

מהי קונדילומה

 

קונדילומה היא סוג של יבלת שמופיעה בעיקר באברי המין או באזור פי הטבעת, גם אצל נשים וגם אצל גברים. גודל היבלת הוא בד"כ בין 1 מ"מ למספר מ"מ.

זוהי תופעה נפוצה ומוכרת, ובמרבית המקרים לא מוצאים אצל האדם רק קונדילומה אחת אלא מקבץ של מספר קונדילומות.

זו לא נחשבת מחלה קשה או מסוכנת וההתייחסות אליה היא בחלק מהמקרים יותר כאל בעיה קוסמטית.

 

התייחסות של הרפואה המקובלת

 

לפי הרפואה המקובלת, הגורם לקונדילומות הוא וירוס הפפילומה האנושי (HPV), אותו וירוס,  שאחדים מזניו גורמים (לפי הרפואה המקובלת) למרבית המקרים של סרטן צוואר הרחם, סרטן פי הטבעת וסרטן הפה והלוע.

ההדבקה נגרמת במגע בין עור שנגוע בוירוס לעור שאינו נגוע והיא נעשית במהירות רבה, רק או כמעט רק בזמן קיום יחסי מין, ובעיקר בקיום יחסי מין מלאים.

מבחינה סטטיסטית נמצא שרק אצל כ-10% מהאנשים שנדבקו בוירוס מתפתחות קונדילומות.

 

ישנם כ-200 זנים שונים של וירוס הפפילומה, אך נמצא שבכ-90% מהמקרים של קונדילומות מעורבים רק שניים מזני הוירוס (מס' 6 ומס' 11).

 

כ-80% מהנדבקים בוירוס מתנקים ממנו באופן טבעי תוך כשנה וחצי, אך גם אדם שהתגבר על המחלה באופן טבעי תוך שנה-שנתיים מרגע הופעתה, אינו מחוסן מהופעה חוזרת שלה, ואדם שנדבק בזן אחד של הוירוס, אינו מחוסן מפני זנים אחרים.

 

לפי מחקרים שנעשו בארה"ב, בכל רגע נתון כ-27% מהאנשים בגילאים 59-14 הם נשאים של הוירוס ובגילאים 19-14 כ-45% הם נשאים. המחקר מראה שעד גיל 50, כ-80% מתושבי ארה"ב יידבקו בשלב כלשהו של חייהם לפחות בזן אחד של הוירוס. אך חשוב להזכיר שאצל כ-90% מהנדבקים לא יהיו שום סממני מחלה.

 

לאור הממצאים הנ"ל, הגישה של הרפואה המקובלת כיום היא לחסן כנגד וירוס הפפילומה גם בנים וגם בנות בגילאים שלפני התחלת הפעילות המינית.

(לגבי הבעיות שקשורות לחיסון זה מומלץ לקרוא ב"טיפ 227", בסעיפים 107-98).

 

שימוש בקונדום מפחית כנראה במידה מסויימת את מידת ההידבקות, אך אינו מונע אותה לחלוטין.

 

כאשר כבר יש קונדילומות, הטיפול המקובל הוא להסירן פיזית. ישנן מספר שיטות להסרה וכנראה שהמוצלחת ביותר היא בעזרת לייזר.

הסרת הקונדילומה אינה מפחיתה את סכנת ההדבקה של הבאים במגע עם אותו אדם.

 

 

מה אומרת הרפואה החדשה

לפי הרפואה החדשה, הגורם להתפתחותן של קונדילומות בנרתיק, בפין ובאזור פי הטבעת, הם מצבים חוזרים ונשנים של קונפליקטים של פרידה הקשורים לסקס.

באופן כללי קונפליקט של פרידה הקשור לסקס יכול להיות אובדן לא צפוי של מגע שאהבנו, פחד מאובדן כזה (למשל, פחד שבן הזוג יעזוב) או סלידה מהמגע הזה ואי רצון לחוש אותו שוב.

 

אישה יכולה לחוות קונפליקט זה כתוצאה ממצבים כגון:

 

  • אובדן בלתי צפוי של בן-זוג לסקס
  • דחיה מינית
  • בן הזוג הוא אימפוטנט
  • היא מוצאת את בן הזוג שוכב עם מישהי אחרת
  • חשד או חשש שבן הזוג בוגד בה עם מישהי אחרת
  • אי רצון רצון לעשות סקס בגלל חוסר אינטימיות רגשית, או כאבים בזמן קיום יחסים, משחק מקדים לא מספק, חשש להיכנס להריון, פחד ממחלות מין ועוד.

 

כאשר הקונדילומות הן בצוואר הרחם, הקונפליקט הוא קונפליקט מיני, או קונפליקט של הזדווגות, בלי שבהכרח יהיה גם המרכיב של פרידה.

גם כאן הקונדילומות מתפתחות כאשר ישנם מצבים חוזרים ונשנים של הקונפליקט.

מצבים שיכולים לעורר את הקונפליקט שמשפיע על צוואר הרחם הם למעשה אותם מצבים שיכולים לגרום לסרטן בצוואר הרחם וברובם הם זהים למצבים שיכולים לגרום לקונדילומות בנרתיק:

 

  • אישה שאינה יכולה לקיים יחסי מין מסיבות ביולוגיות או מסיבות אחרות
  • אישה שנדחתה מינית ע"י גבר או גברים
  • תסכול מיני של האישה (מהסיבות הנ"ל או מסיבות אחרות)
  • אישה שחוותה סקס ראשון עם כאבים חזקים
  • הטרדה מינית
  • התעללות מינית
  • פעילות מינית לא רצויה
  • חוסר בסקס בגלל פרידה לא צפויה או אובדן לא צפוי של בן הזוג
  • פורנוגרפיה בוטה או פוגענית
  • אישה מגלה שבן הזוג בוגד בה
  • הפרעה באמצע קיום יחסי מין

 

קונדילומות על איבר המין אצל גברים נוצרות גם כן כתוצאה מקונפליקטים של פרידה הקשורים לסקס.

 

קונדילומות באזור פי-הטבעת נפוצות בעיקר אצל הומוסקסואלים.

 

מה קורה מבחינה פיזיולוגית:

התהליך הפיזיולוגי בכל המקרים של קונדילומות, גם אצל נשים וגם אצל גברים הוא כלהלן:

בשלב האקטיבי של הקונפליקט (כל עוד הקונפליקט לא פתור) – יש אובדן של תאים ברקמה בה חווה הגוף את הקונפליקט.

 

מרגע שנפתר הקונפליקט מתחיל שלב הריפוי בו הגוף משקם את הרקמות שנפגעו. בחצי הראשון של שלב הריפוי יש באופן זמני ייצור עודף של תאים, יותר מהכמות שתידרש בסופו של התהליך.

לקראת השלמת שלב הריפוי, הגוף מפרק את התאים העודפים והמצב חוזר לקדמותו, אולי עם צלקת קלה.

אך אם לפני שפורקו התאים העודפים יש טריגר שמעורר מחדש את השפעת הקונפליקט, יש שוב אובדן של תאים, ומייד כשחולפת השפעת הטריגר (כלומר, לאחר שהקונפליקט שוב נפתר), יש שוב באופן זמני ייצור עודף של תאים כחלק מתהליך הריפוי.

מצבים חוזרים ונשנים כאלה הם מה שגורם להתפתחות הקונדילומות.

 

הוירוסים, במידה והם קיימים אצל אותו אדם, מצטרפים לתהליך רק בשלב הריפוי כדי לעזור בתהליך הריפוי.

לפי הרפואה החדשה, הבעיה לא נגרמת כתוצאה מהדבקה בוירוס.

 

במידה והקונפליקט נפתר באופן מלא ואין יותר השפעות חוזרות, הקונדילומות אמורות להעלם באופן טבעי.

כלומר, שהדרך הטבעית להתרפא מקונדילומות היא ע"י מציאת דרכים שיאפשרו לאותו אדם להימנע מהשפעות חוזרות של הקונפליקט, או ללמוד כיצד לנטרל השפעות אלה או לפחות למזער אותן.

זוהי למעשה עבודה ממשית של התפתחות אישית, שהיא לא תמיד פשוטה וקלה, אך בנוסף לההתנקות מהקונדילומות היא יכולה גם להביא את האדם ליותר בגרות, לרמה גבוהה יותר של התפתחות אישית וליכולת לחוות את החיים בצורה עשירה או עמוקה יותר.

 

 

   

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.