טיפ מס' 310: הבדלים בין הרפואה החדשה לרפואה המקובלת – חלק ב'

פורסם לראשונה ב-1.12.2020 

 

 

זהו טיפ שני בסדרה, שמטרתו להראות חלק מההבדלים שבין הרפואה הגרמנית החדשה לבין הרפואה המערבית המודרנית, כפי שאני מבין אותם.

טיפ זה (כמו כל שאר הטיפים) אינו מייצג ארגון או גוף כלשהו.

 

לרפואה הגרמנית החדשה נקרא כאן בקיצור "הרפואה החדשה" ולרפואה המערבית המודרנית נקרא כאן, למרבה הצער, "הרפואה המקובלת".

 

 

8. כולסטרול ומחלות כלי הדם והלב

לפי הרפואה המקובלת:

לפי הסטטיסטיקה הרפואית נמצא שיש קשר בין התקפי לב לבין רמה גבוהה של כולסטרולLDL . זהו כולסטרול שמיוצר בכבד ונשלח מהכבד אל מחזור הדם. במקרים רבים של התקפי לב (אך לא בכולם) מוצאים היצרות או חסימה מלאה של חלק מהעורקים הכליליים המספקים דם לשריר הלב. החסימות האלה נגרמות מריכוזים של כולסטרול LDL ותאים דלקתיים שמצטברים בדפנות העורקים הכליליים.לאור זאת התפתחה התיאוריה לפיה התקפי הלב נגרמים בגלל חסימת העורקים הכליליים, מה שגורם לכך שלא תגיע אספקת דם לאזורים מסויימים בשריר הלב. מכאן גם התפתח הכינוי "הכולסטרול הרע" לכולסטרול LDL.

 

 

לפי הרפואה החדשה:

גם התקפי לב נגרמים כתוצאה מקונפליקטים.

יש 3 סוגים עיקריים של התקפי לב:

  1. התקף שנגרם כתוצאה מקונפליקט שפוגע בעורקים הכליליים.
    הקונפליקט הוא בד"כ אובדן טריטוריאלי, אך לפעמים זהו קונפליקט מיני.
     
  2. התקף שנגרם כתוצאה מקונפליקט שפוגע בורידים הכליליים.
    הגורם הוא בד"כ קונפליקט מיני, אך לעתים זהו קונפליקט של אובדן טריטוריאלי.

    בשני המקרים הנ"ל יש בשלב האקטיבי של הקונפליקט אובדן של תאים בדפנות הפנימיים של העורקים או הורידים הכליליים. בשלב הריפוי יש תהליך שיקום של הרקמות שנפגעו, החומר העיקרי מבין החומרים שעוזרים לשיקום כלי הדם שנפגעו הוא כולסטרול LDL, ולכן בזמן הזה יש עליה ברמת כולסטרול זה בדם.
    התקף הלב הוא למעשה משבר הריפוי שמופעל מהמוח בין 2 ל-6 שבועות לאחר פתרון הקונפליקט.
    כלומר – הכולסטרול לא גורם להתקפי לב אלא הוא בא לעזור לשיקום רקמות העורקים הכליליים או הורידים הכליליים שנפגעו בשלב האקטיבי של הקונפליקט.

    מחקרים רפואיים מראים שהגוף יודע לייצר בעצמו מעקפים לעורקים שנחסמים ולכן בכל מקרה מגיעה תמיד אספקת דם לשריר הלב, גם אם היא לפעמים מופחתת.
    לכן, התיאוריה לפיה חסימת העורקים הכליליים היא הגורם להתקפי הלב היא תיאוריה שאינה מבוססת.
    מידע על כך שהגוף יודע לייצר בעצמו מעקפים ושניתוחי הכנסת מעקפים מלאכותיים אינם מאריכים חיים ניתן למצוא בין היתר במאמר הזה:
    Is Heart Surgery Worth It?

    במקרה של התקף לב שקשור לורידים הכליליים אין כלל בעיה של אספקת דם לשריר הלב. 
     
  3. התקף שפוגע ישירות בשריר הלב.
    הגורם להתקף מסוג זה הוא קונפליקט של סטרס שלילי חזק מאד שהאדם לא יכול להכיל.בסוג זה של התקפי לב (שמהווים כנראה כ-50% מסה"כ התקפי הלב) לא מוצאים כלל רמות חריגות של כולסטרול...

 

על כולסטרול לפי התגליות של הרפואה החדשה מומלץ לקרוא גם במאמרים האלה:

"טיפ מס' 5: מיתוס הכולסטרול"
 

"טיפ מס' 132: ושוב על כולסטרול"

 

 

 

9. אוסטיאופורוזיס

לפי הרפואה המקובלת:

אין לרפואה המקובלת הסבר ברור לגורמים לדלדול העצמות שמביא למצב של אוסטיאופורוזיס.

הטענה היא שמסת העצם מגיעה לשיאה בסביבות גיל 30 ואח"כ התהליך הוא של דלדול עצם הדרגתי. כדי שדלדול העצם יהיה מינימלי, צריך לדאוג שנגיע בגיל 30 למסת עצם מכסימלית ואח"כ להמשיך לעשות פעולות שמפחיתות את תהליך דלדול העצמות. זה נעשה בעיקר ע"י פעילות גופנית מתאימה ותזונה בריאה.

 

להלן רשימת גורמי סיכון לאוסטיאופורוזיס לפי הרפואה המקובלת כפי שפורסם בויקיפדיה:

  • זיהומים ממושכים או חמורים.
  • עישון טבק וצריכת יתר של אלכוהול או קפאין.
  • קרוב משפחה מדרגה ראשונה הלוקה בדלדול עצם.
  • סיפור של שבר כמבוגר- באופן כללי, כל שבר אצל אדם המבוגר מגיל 50 צריך להיחשד כשבר אוסטאופורוטי.
  • מין מסוג נקבה.
  • מוצא אירופי או אסיאתי.
  • גיל מבוגר.
  • חוסר בפעילות גופנית.
  • מדד מסת גוף נמוך מאוד (רזון).
  • תזונה לא מאוזנת ובעיקר צריכה דלה של סידן, ויטמין D וויטמין K
  • צריכת כמות מופרזת של ויטמין A בצורתו המובנית (רטינול)
  • ליקויים בהפרשת הורמוני מין כגון וסת ראשונה מאוחרת, הפסקת וסת ממושכת (אופיינית לספורטאיות מקצועיות וללוקות בהפרעת אכילה) חדלון וסת מוקדם (מתחת לגיל 45) ועקרות הייחודיים כגורמי סיכון לדלדול עצם מסוג I.מחלות כרוניות רבות: בין היתר, מחלות אנדוקריניות שונות כגון תסמונת קושינג, סוכרת סוג 1, היפר-פראתיירואידיזם, תסמונת טרנר, תסמונת קליינפלטר, הפרעות אנדוקריניות שונות, יתר פרולקטין בדם, אקרומגליה ואי ספיקת אדרנל, מחלות הקשורות בהפרעה בספיגה או בתזונה (הפרעות ספיגה, ניתוח להסרת קיבה, תת-תזונה), מחלות ראומטולוגיות שונות (דלקת מפרקים שגרונית,   Ankylosing spondylitis), הפרעות במערכת הדם או ממאירויות שונות- כגון מיאלומה, לימפומה' לויקמיה, המופיליה, תלסמיה, מחלות הקשורות בעליה בסיכון לנפילות- פרקינסון, טרשת נפוצה ועוד, וכן מצבים כגון דמנציה. כמו כן קיימות מחלות רבות שונות נוספות המועברות בתורשה והמקושרות בסיכון לאוסטאופורוזיס.
  • שימוש בתרופות מקושר אף הוא לסיכון לאוסטאופורוזיס. הדוגמה הנפוצה ביותר היא שימוש בסטרואידים. דוגמאות נוספות כוללות שימוש בתרופות המורידות את רמות האסטרוגן (כגון Aromatase inhibitors המשמשים לטיפול בסרטן השד), תרופות המדכאות את פעילות מערכת החיסון והניתנות למשל לאחר השתלה או במחלות דלקתיות מסוימות כגון ציקלוספורין, תרופות נוגדות פרכוסים, הפרין, ליתיום ועוד.

 

 

לפי הרפואה החדשה:

דלדול עצמות נגרם ברב מוחלט של המקרים כתוצאה מקונפליקטים חזקים של ירידת ערך עצמי.

כל עוד הקונפליקט לא פתור יש אובדן אובדן של תאי עצם = תהליך דלדול עצמות.

ברגע שהקונפליקט נפתר, מתחיל תהליך שיקום של העצמות שנפגעו ואם אין הפרעות לתהליך הריפוי הטבעי, העצם תהיה בסופו של דבר יותר מעובה ויותר חזקה ממה שהיתה לפני הופעת הקונפליקט.

למעשה עצם יכולה להשתקם ולהתחזק בכל גיל, גם אצל גברים וגם אצל נשים, כשהדגש הטיפולי צריך להיות על חיזוק הערך עצמי.

מאמרים שכדאי לקרוא בהקשר לזה:

אוסטיאופורוזיס – הבנות מפתיעות לפי הרפואה החדשה 

 

טיפ מס' 44: מחלות הנגרמות כתוצאה מקונפליקטים של ירידת ערך עצמי

 

טיפ מס' 203: תרופות "בונות עצם" מחלישות את העצמות? 

 

סרטן העצמות – הבנות מהפכניות לפי הרפואה החדשה 

 

 

 

10. סוכרת

לפי הרפואה המקובלת:

הרפואה המקובלת לא יודעת מה גורם לסוכרת סוג 1. ההערכה היא שיש גורמים גנטיים ויש גורמים סביבתיים, אך אין בהירות לגבי זה.

סוכרת סוג 2 קשורה באופן ישיר לגורמים תורשתיים ולסגנון חיים.מבחינת סגנון חיים הגורמים העיקריים שמשפיעים הם תזונה (מזון תעשייתי, כמות גבוהה של סוכרים, ממתקים, שומן טראנס ועוד), השמנת יתר, עישון, זיהומים שונים, העדר פעילות גופנית, חוסר שינה ולחץ נפשי.

 

 

לפי הרפואה החדשה:

סוכרת סוג 1 (פגיעה בתאי ביטא בלבלב) נגרמת כתוצאה מ:

קונפליקט של התנגדות עם מאבק (עלול להיות גם מלווה בפחד):

  • התנגדות חזקה כנגד אדם אחר (הורה, קרוב משפחה, בן/בת זוג, מורה, עמית, מפקח, רופא וכו').
  • התנגדות כנגד מצב (בבית, בעבודה, בבי"ס, במערכת יחסים וכו')
  • כנגד מוסד או רשות (בי"ס, רבנות, צבא, ממשלה, בי"ח, רשויות המס, משטרה, בית משפט וכו').
  • כנגד החלטות שנעשו בניגוד לדעתו
  • ילדים יכולים לחוות קונפליקט זה בגיל צעיר כשהם מתנגדים לפעוטון, לגן, לבי"ס, כשאומרים להם לעשות משהו שמעורר בהם התנגדות חזקה, וכו'.

 

התחושה שהולכת עם קונפליקט זה היא:

"אני לא רוצה לעשות את מה שהם מצפים שאעשה ואני אתנגד להם בכל כוחי"

 

הסוכרת נמשכת כל עוד הקונפליקט לא נפתר.

 

סוכרת סוג 2 נגרמת כתוצאה מאחד או יותר מהקונפליקטים האלה:

א. התנסות במשהו שהיה בו גועל/סלידה/שאט-נפש/מיאוס מלווה בפחד

זה נפוץ יותר אצל נשים.

 

הקונפליקט הראשוני קשור במקרים רבים במשהו מיני.

פחד ממישהו שיכור במשפחה יכול לגרום לקונפליקט זה, וריח  האלכוהול עלול במקרה כזה להפוך להיות טריגר.

סלידה מהצורך להיות מעורב בפוליטיקה לא נקיה שיש בעבודה,   במשפחה, בקהילה וכו'.

ב. קונפליקט שיש בו שינוי פתאומי בהתייחסות של האדם השני אלינו או בהתייחסות שלנו אליו, בגלל פחד.זה יכול להיות מעורב עם משהו שהשתבש, הבטחה שהופרה וכד'.

התחושה שהולכת עם הקונפליקט הזה היא:

"אני לא יכולה להביא את עצמי לעשות את הדבר הזה"כי:

 

זה מגעיל

זה דוחה

זה מעורר בי סלידה

בסוגים אלה של קונפליקטים הפגיעה היא בתאי אלפא של הלבלב ובהתחלה יש בעיקר היפוגליקמיה. רמה קצת גבוהה של סוכר מופיעה באופן זמני רק בשלב הריפוי. הסוכרת במקרה זה הופכת לכרונית רק במצבים של ריפוי תלוי.

תזונה עשירה במאכלים בעלי גבוה מחריפה את הסוכרת.

 

הערה חשובה: הידע שמובא כאן לגבי סוכרת הוא חלקי בלבד. כדי לטפל בחולי סוכרת חשוב להכיר יותר לעומק את התגליות של הרפואה החדשה בכלל ואת התגליות בהקשר לסוכרת בפרט.

 

11. יתר לחץ דם

לפי הרפואה המקובלת:

להלן רשימה של גורמי סיכון ללחץ דם כפי שמופיע ב:

 

הרגלי חיים: דהיינו עישון, שימוש כרוני באלכוהול, שימוש בסמים, הרגלי אכילה, תזונה עתירה במלח או בשומן, השמנת יתר או השמנה בטנית, היעדר פעילות גופנית. כל הגורמים הללו נמצאו כגורמי סיכון להיווצרות יתר לחץ דם.

מין: גברים סובלים יותר מנשים מיתר לחץ דם.

גיל: אצל גברים, גיל מעל 55 הוא גורם סיכון לפיתוח יתר לחץ דם, ואצל נשים- מעל גיל 65 (אם כי קיימות מחלוקות בספרות הרפואית, ויש המציגים גילאים צעירים יותר).

מחלות שונות כגון: היפרליפידמיה, סוכרת, היפר-אוריצמיה, תסמונת מטבולית.

רקע משפחתי, מצבי סטרס, מצב סוציו אקונומי

תרופות: שימוש ממושך בגלולות למניעת היריון, סטרואידים, תרופות ממשפחת ה-NSAIDS  (בעיקר תרופות נוגדות האנזים COX-2 כגוןcelcoxib ) תרופות אדרנרגיות, אמפטמינים, קוקאין, תרופות אנטי-כולינרגיות, תרופות נגד דיכאון, ציקלוספורין, EPO. גם תוספי תזונה שונים עלולים להעלות לחץ דם אם ניטלים במינונים גבוהים ועל כן יש לבחון האם נטל המטופל תוספי תזונה המקושרים לכך.

 

לפי הרפואה החדשה:

באופן כללי לחץ הדם עולה בכל מקרה בו יש השפעה דומיננטית חריגה של מערכת העצבים הסימפתטית. זה קורה בעיקר במקרים האלה:

 

בשלב אקטיבי של קונפליקט כלשהו.

במשבר ריפוי כלשהו.

ישנם גם מקרים ספציפיים בהם עולה לחץ הדם יותר מהרגיל:

1. קונפליקט שפוגע בפקעיות הכליה:כאשר פוגע קונפליקט בפקעיות הכליה זה גורם ללחץ דם גבוה אך יציב, כל עוד הקונפליקט לא נפתר.אם האדם נמצא במצב של ריפוי תלוי, יהיה לחץ דם גבוה אך לא יציב.במשבר הריפוי תהיה קפיצה זמנית חדה בלחץ הדם.

הקונפליקט במקרה זה קשור לסכנות של עודף מים או נוזלים אחרים.בחברה המערבית המודרנית, הקונפליקט יכול להיות קשור במקרים רבים לבעיות של נזילות כספית.

2. קונפליקט שפוגע בשריר הלב הימני:הקונפליקט הוא: יותר מדי סטרס שלילי שהאדם לא יכול להכיל.(קונפליקט שפוגע בשריר הלב השמאלי יגרום באופן זמני לירידה בלחץ הדם).מה שיקבע אם הקונפליקט יפגע בשריר הלב הימני או השמאלי הוא הצדיות של אותו אדם ומי גרם לקונפליקט.כל עוד הקונפליקט לא פתור – יהיה לחץ דם גבוה ואף יכול לעלות בהדרגה.במשבר הריפוי תהיה קפיצה חדה זמנית בלחץ הדם.

3. קונפליקט שפוגע בבלוטת התריס וגורם לפעילות יתר של הבלוטה:הקונפליקט הוא:א. לא הייתי מספיק מהיר או זריז לתפוס או להשיג משהו שרציתי מאד.ב. לא הייתי מספיק מהיר או זריז להיפטר ממשהו שרציתי להיפטר ממנו.כל עוד הקונפליקט לא פתור, יש בד"כ עליה בלחץ הדם הסיסטולי בלבד.

על קונפליקטים המשפיעים על בלוטת התריס אפשר לקרוא כאן:

4. קונפליקט שפוגע במדולה של בלוטות האדרנל:הקונפליקט הוא: סטרס קיצוני ובלתי נסבל.כל עוד הקונפליקט לא פתור יש עליה משמעותית בלחץ הדם.

 

מידע נוסף על הגורמים ליתר לחץ דם ניתן למצוא במאמר הזה:""

 

12. גרורות סרטניות

לפי הרפואה המקובלת:

תאים סרטניים מגידול ראשוני יכולים להתנתק מהגידול, להיסחף בזרם הדם או הלימפה, "להתנחל" במקום אחר בגוף ולהתחיל להתרבות שם וליצור גידול חדש שהוא גידול שניוני.

תהליך זה הוא מה שמכונה תהליך גרורתי והגידול השניוני נקרא גרורה.

 

לפי הרפואה החדשה:

כל גידול חדש שמופיע באיבר שונה מהאיבר של הגידול המקורי, או ברקמה שונה מזו בה התפתח הגידול המקורי, הוא תוצאה של קונפליקט חדש והוא לא קשור לתאים שהתנתקו מהגידול המקורי.

מידע נוסף בנושא זה יש במאמר הזה:

 

13. מחלות גנטיות אצל ילודים

לפי הרפואה המקובלת:

ההסבר שלהלן לקוח מתוך :

מחלה גנטית קלאסית (Classic genetic)  היא מחלה שנובעת משינוי מולד בחומר הגנטי [השינוי מכונה "מוטציה גרמינטיבית"(Germinal mutation) ] שגורם להופעתה. המוטציה האחראית למחלה יכולה להיות נרכשת מההורים (מוטציה גרמינטיבית מורשת), או שנוצרה בביצית או הזרע שיצרו את העובר (מוטציה גרמינטיבית טרייה).

 

לפי הרפואה החדשה:

מרבית המחלות שנחשבות גנטיות אצל ילודים הן למעשה תוצאה של קונפליקטים שנחווה העובר בתקופת ההריון או בלידה או מייד לאחר הלידה.אפילו תסמונת דאון, שנחשבת כדוגמא הבולטת ביותר של מחלות תורשתיות, נגרמת לפי הרפואה החדשה כתוצאה מקונפליקטים שנגרמו לעובר בזמן ההריון.

בחלק מהמקרים העובר יכול לחוות קונפליקטים שלמעשה האמא חווה אותם, וההשפעה עוברת גם אליו. בחלק האחר של המקרים העובר או הילוד חווה את הקונפליקטים בעצמו ללא קשר אם גם האמא חוותה את הקונפליקט.

ההערכה היא שרק כ-5% מהמחלות שנחשבות תורשתיות (מחלה גנטית קלאסית) הן באמת כאלה וכל השאר הן תוצאה של קונפליקטים שפגעו בעובר.

לגבי תסמונת דאון מומלץ לקרוא את הכתבה שלהלן המביאה סיפור מרתק:

 

לסיום טיפ זה - הערה לתשומת לב:

המידע שניתן כאן לגבי הקונפליקטים שגורמים לאותן מחלות אשר צויינו כאן, נועד לתת הכוונה מסויימת או לעזור למצוא את הטריטוריה אליה שייך הקונפליקט.אבל, כדי לטפל בעזרת מידע זה, חיוני להכיר את שלבי המחלה לפי התגליות של הרפואה החדשה, את הסימפטומים האפשריים בכל שלב של המחלה ואת הסכנות שעלולות להיות במשבר הריפוי.

ההערה הנ"ל חשובה במיוחד לגבי המקרים בהם משבר הריפוי הוא התקף לב שעלול להיות קטלני,  או משבר ריפוי בסוכרת סוג 1 שעלול לגרום לנפילת סוכר מסוכנת ולאובדן הכרה.

 

 

 

 

 

    

.........................................................................................................................

   

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.