טיפ מס' 287: האם בדיקות אולטרסאונד בהריון
מסוכנות לעוברים?

פורסם לראשונה ב-30.8.2019

 

 

זהו תרגום של מאמר שהופיע ב-20.8.2019 באתר של רוברט קנדי ג'וניור – Children's Health Defense – אתר שמטרתו להגן על בריאות הילדים.

בנוסף מובאת בסוף גם התייחסות קצרה של הרפואה החדשה לגבי השפעות אפשריות של בדיקת אולטרסאונד בהריון על העוברים.

 

 

Prenatal Ultrasound—Not So Sound After All 

 נכתב ע"י צוות האתר Children's Health Defense

 

 

אולטרסאונד טרום לידה נחשב כמרכיב מובן מאליו בטיפול המודרני בהריון, עד כדי כך שמרבית הגניקולוגים העוסקים בלידה מוצאים את האולטרסאונד כמשהו שבלעדיו לא ניתן ליישם את מקצועם.

 

נשים אמריקאיות עוברות בזמן ההריון 5-4 בדיקות אולרסאונד באופן שגרתי. למרות היעדר יתרונות מוכחים, קיימת גם מגמה של "יישומים חדשים של אולטרסאונד...בשלבים מוקדמים יותר של ההריון" (ע' 47), כולל שימוש בדופלר לניטור קצב הלב של העובר, מה שמגביר את חשיפת העובר פי כמה.

 

רופא סקוטי פיתח לראשונה מכשיר אולטרסאונד 2 מימדים בשנות ה-50 המאוחרות. המכשיר נועד לסריקה לפני לידה כמו גם לאבחון גידולים גינקולוגיים, ופותח על בסיס הניסיון הקודם של הרופא בטכנולוגיית מכ"ם צבאי. כיום, סקטור הגידול החדשני ביותר  בטכנולוגיית האולטראסאונד הוא הדמיה תלת ממדית (המראה את פני התינוק) או אולטרסאונד 4D שיוצר "אפקט וידיאו חי, כמו סרט" – אשר מפתה את ההורים לשמור מלאי של צילומי "מזכרת" של התינוק שלהם עם הבעות פנים בתוך הרחם.

 

בעוד שמינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אומר להורים פוטנציאליים כי בדיקות אולטראסאונד מספקות "הזדמנות בעלת ערך לראות ולשמוע את פעימות הלב של העובר, לקשר עם התינוק שטרם נולד ולצלם תמונות לחלוק עם המשפחה והחברים" - והמרכז לבקרת ומניעת מחלות (CDC) מכחיש כל קשר בין אולטרסאונד לתופעות לוואי שליליות לאמהות, לעוברים או לילודים - לא כולם חולקים את השאננות של הסוכנויות האלה.

 

למעשה, שני ספרים שיצאו לאחרונה טוענים את ההיפך. מחבר אחד - המגובה במעל 1500 ציטוטים מדעיים - טוען כי אולטרסאונד טרום לידתי כל כך מזיק לילדים עד ש"יש לאסור מיידית את השימוש בו בתחום המיילדות".האחר טוען כי ההשפעות הביולוגיות "העדינות והלא כל כך עדינות" של אולטרסאונד "הציבו את המין האנושי בדרך טראגית" שההתאוששות ממנה עלולה להימשך דורות.

 

 

סיכונים ידועים אך נסתרים

מעט הורים פוטנציאליים מבינים שטכנולוגיית האולטראסאונד אינה רק גלי קול אלא מבוססת על קרינה לא מייננת. דוגמאות נוספות לקרינה בלתי מייננת מעשה ידי אדם כוללות טלפונים סלולריים, מגדלים סלולריים, טלפונים אלחוטיים, Wi-Fi ועוד. למרות שלקרינה מייננת (יש לחשוב על קרני רנטגן) יש מוניטין של להיות חזקה יותר, קרינה לא מייננת היא בעלת יכולת לייצר השפעות ביולוגיות - כולל שינויים ופגיעה בתאים.

 

באמצע שנות השמונים, רופא/סופר של רבי מכר קישר את האולטרסאונד לטכנולוגיות "לא מוכחות" אחרות "שנמכרות לציבור כבטוחות לחלוטין", וגער במקצוע הרפואה על כך שנכשל בנקיטת "הצעדים הנחוצים להגנה על אנשים כנגד טכנולוגיה ממאירה".בערך באותה עת הצהיר ארגון הבריאות העולמי (לשווא) כי החששות לגבי היעילות הקלינית והבטיחות של האולטראסאונד "אינם מאפשרים להמליץ על סריקות שגרתיות".

 

לדברי מחבר הספר The Dark Side of Prenatal Ultrasound and the Dangers of Non-Ionizing Radiation – Part 1, שהוא אחת מהביקורות האחרונות כנגד האולטרסאונד, טכנולוגיה זו גורמת נזק מרחיק לכת. כשהוא מתאר סדרת מחקרים שפורסמו בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, מציין המחבר כי "חשיפה יחידה לאולטרסאונד גרמה נזק תאי ול- DNA שדומה ל-250 הקרנות בקרני x לחזה" - ו "הנזק היה קבוע ויעבור בתורשה במשך עשרה דורות או יותר". סוגי הנזקים כללו "גזירת DNA, שבירת גדילים בודדים וכפולים, סידור מחדש של כרומוזום ופיתולי DNA, עיוותים ומוטציות בצאצאים, וכן הפסקה מוחלטת של הפעלת החומר גנטי בתוך התאים שהושפעו מהאולטרסאונד.

 

הספר השני שיצא לאחרונה מסכם 50 מחקרים שנעשו בסין על אולטרסאונד טרום לידתי. הוא מתאר "שינויים ופגיעות באיברים, ברקמות ובמבני העל התאיים", "פגיעה בסיגנלים הציטוקינים במולקולות, כדוריות דם אדומות, נוירונים ומיטוכונדריה". המחבר מציין כי הפיזיקה של האולטרסאונד היא "דרמטית"; לדוגמה, התעשייה משתמשת באולטרסאונד "כדי לפורר ולמזג חומרים ולריתוך פלדה".

בהעלאת הרעיון של "סינרגיה רעילה", הספר גם מציע כי "אולטרסאונד הוא סינרגיסט יעיל... המסוגל באופן תיאורטי לגרום לכך שהעובר יהיה יותר פגיע לאחר מכן לחשיפה רעילה"; לפיכך, "הסיכון לחשיפה לאחר מכן לחיסונים, תרופות לידה, אנטיביוטיקה וגורמי לחץ סביבתיים אחרים יעלה על ידי אולטרסאונד טרום לידתי, לא בנוסף, אלא כמכפיל" [ההדגשה הוספה].

 

 

אולטרסאונד ואוטיזם

חוקרים רבים ציינו כי בטיחותם של מכשירי האולטרסאונד תלויה, בין היתר, בכמות "אנרגיית התפוקה ... אליה נחשף העובר". בסוף שנות השמונים פנתה תעשיית האולטראסאונד ל- FDA בבקשה להגדיל את רמות התפוקה הקיימת "כדי לשפר את יכולת האבחון", ובשנת 1991, הסוכנות נעתרה לבקשה להעלות פי שמונה את רמות התפוקה המותרות לחשיפה. כאשר, 20 שנה לאחר מכן, החוקרים של ה- FDA הישוו בין מגמות אולטרסאונד לפני ואחרי השינוי הרגולטורי ב -1991 - והתמקדו במיוחד בפוטנציאל "חימום רקמות" - הם דיווחו על "עלייה משמעותית בכוח האולטרה-סוני לאורך זמן" והגיעו בזהירות למסקנה שעליית הטמפרטורה להערכתם "יכולה להיחשב כבעלת פוטנציאל לגרימת נזק".

 

מחברים אחרים הצהירו בצורה יותר ישירה:

פעולה זו של ה- FDA הבטיחה שתינוקות אשר נולדו אחרי 1991 ייחשפו לקרינה רבה עוד יותר בהשוואה לאלה שנולדו בשנות השבעים והשמונים, ומכאן שילדים אלה נמצאים בסיכון גדול יותר לנזק גנטי ו/או מוחי הנגרם על ידי קרינה שיכול להוביל לאוטיזם ולהפרעות התפתחותיות-עצביות אחרות.

 

החוקרים ציינו כי מגיפת האוטיזם המריאה בערך באותו זמן בו השימוש באולטרסאונד ועוצמתו גברו. כדי להסביר קשר זה הם מציינים נוכחות שינויים במערכת העצבים המרכזית בבעלי חיים שנחשפו לאולטרסאונד ברחם. לדוגמה, מחקר שנערך בעכברים מצא כי חשיפה עוברית לאולטרסאונד אבחנתי שינתה "התנהגויות חברתיות טיפוסיות ... שעשויות להיות רלוונטיות לאוטיזם".

 

במאמר מ-2016 הישוו חוקרים שבדים את שיעורי האוטיזם בקרב ילדים שנולדו בין השנים 1999 ל-2003. ההשוואה היתה בין הילדים שנחשפו לאולטרסאונד בשבוע ה-12 של ההריון לבין אלה שנחשפו לאולטרסאונד בשבוע ה-18 להריון. החוקרים מצאו שיעורים דומים של אוטיזם בשתי הקבוצות אך קראו להמשך המחקר, וציינו כי תוצאותיהם אינן משקפות את נוהלי האולטרסאונד העכשוויים. "כיום", טענו המחברים, "סריקות אולטרסאונד בעוצמה גבוהה יותר מבוצעות בתדירות גבוהה יותר, בשלבים מוקדמים יותר במהלך ההריון ולמטרות לא רפואיות, מה שמרמז על זמן חשיפה ארוך יותר לעובר".

 

מנואל קזנובה (חוקר מאוניברסיטת דרום קרוליינה-גרינוויל) היה והינו שותף בכתיבת מחקרים רבים המתארים את המוח האוטיסטי והוא מתעמק בהשפעות האולטראסאונד על המוח. קזנובה תומך בהשערה של "מכה משולשת" לגבי אוטיזם הכוללת: (1) גורמי סטרס חיצוניים (2) במהלך תקופה קריטית להתפתחות המוח בעוברים עם (3) נקודות תורפה או פגיעויות בסיסיות, והוא מעלה את האפשרות שאולטרסאונד לפני הלידה עשוי להיות גורם סטרס עיקרי.

 

על פי קזנובה, אולטרסאונד משפיע באופן מועדף על תאים עם "נטייה לעיוות", מפעיל מנגנונים הקשורים לגידול תאים וחלוקת תאים וגורם לתאים מסוימים "להתחלק בזמן שהם לא צריכים להתחלק". "הפעלה בתזמון לא נכון או הפעלת יתר" של מסלולים מסויימים בגלל האולטרסאונד עלולה גם להוביל לשגשוגם של תאים לא רצויים או לחלוקה לא נכונה של נוירונים. חוקרים אחרים אישרו את הקשר אולטרסאונד-אוטיזם בהקשר של "המכה המשולשת".

 

קזנובה אומר בכנות כי "בדיקות האולטרסאונד נעשות ללא התחשבות בבטיחותם של הנבדקים". הוא מצביע על כך ששליש מכל העוסקים באולטרסאונד אינם מצייתים לתקנות הבטיחות ומציין שלפחות 40% מציוד האולטראסאונד פגום. בנוסף, הוא שם לב שרבים ממבצעי הבדיקות "לא רואים שום דבר לא בסדר" בשימוש באולטרסאונד במהלך השליש הראשון, אף על פי שתקנות הבטיחות מתנגדות לשימוש בשליש הראשון בהריונות שאין בהם אירועים מיוחדים.

 

 

צריך להחזיר את הגלגל לאחור

אין זה סביר שהקהילה הרפואית תאסור בקלות את הנוהג המשתלם של אולטרסאונד טרום לידתי, אך הצרכנים יכולים לעזור להחזיר לאחור את שימוש היתר בטכנולוגיה על ידי ביטול הסכמתם. יש מעט הוכחות לכך שאולטרסאונד אבחנתי מציל חיים או משפר את התוצאות, ולעומת זאת ישנן ראיות לא מבוטלות לכך, שלהיפך, זה לא בטוח. הסיכונים בנוסף לאוטיזם כוללים פיגור בגדילת העובר, דברים לא נורמליים אחרים במוח וגם עקרות בקרב גברים ונשים וכן פגיעות נרחבת יותר למחלות.

בהתחשב בכך שפגיעות מאולטרסאונד עלולות שלא להיראות עד שנים בהמשך הדרך, צריכים ההורים שבדרך ללמוד את העובדות ולהחליט אם הדמיה או סרט למזכרת שווים את הסיכון לבריאותם לטווח הארוך של ילדם.

 

 

.......................................................................

 

הרחבות ומידע נוסף בנושא זה ניתן למצוא במאמר אולטרסאונד בהריון והסיכון לילוד שפרסם גדעון כינר באתר שלו.

 

.......................................................................

 

 

 

תוספת שאינה חלק מהמאמר הנ"ל: 

התייחסויות של הרפואה החדשה להשפעות אפשריות של האולטרסאונד

מבחינת העובר, בדיקת אולטרסאונד יוצרת רעש חזק בתדרים גבוהים. בחלק מהמקרים זה עלול לגרום לעובר לקונפליקט אחד או יותר, במיוחד אם האמא הנבדקת נמצאת במתח, לחץ או פחד כלשהו בזמן הבדיקה. הקונפליקטים העיקריים שעובר עלול לחוות כתוצאה מבדיקת אולטרסאונד הם אלה:

  1. תסמונת דאון נגרמת בגלל קונפליקטים של רעש.ההנחה המקובלת היא שככל שהאישה נכנסת להריון בגיל מבוגר יותר, יש סיכוי גבוה יותר לכך שיוולד תינוק עם תסמונת דאון או בעיות אחרות, ולכן נהוג לעשות יותר בדיקות אולטרסאונד לנשים הריוניות בגילאים שמעל 35.יתכן שזו אחת הסיבות לכך שאצל נשים שילדו בגילאים מבוגרים יחסית, אחוז התינוקות עם תסמונת דאון גדול יותר.
     
  2. קונפליקטים מוטוריים:
    העובר עלול לחוות את הרעש של האולטרסאונד כמשהו מאיים. זה יכול לגרום לו לתחושה של "לא יכול לברוח", "מרגיש תקוע".
    קונפליקט כזה עלול לגרום לדלדול שרירים ובמקרים קיצוניים אף לשיתוק זמני, חלקי או מלא, בעיקר של שרירי הגפיים.
     
  3. קונפליקטים של פרידה:
    הרעש של האולטרסאונד עלול לגרום לכך שהעובר לא ישמע בזמן הבדיקה את פעימות הלב של אמו וזה עלול לגרום לקונפליקט של פרידה. קונפליקט כזה יכול להתבטא במחלות עור באפידרמיס או בבעיות ברקמת הפריוסטאום.

 

הערה:

ההתייחסות כאן היא ספציפית לרעשים של האולטרסאונד, אך הקונפליקטים הנ"ל יכולים להיגרם גם ע"י רעשים חזקים אחרים שמגיעים לאוזני העובר.

 

 

.........................................................................................................................

   

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.