טיפ מס' 253: תעלומת מלנומה של העין ב-2 ערים בארה"ב

פורסם לראשונה ב-11.5.2018

 

 

ב-3.5.2018 התפרסמה באתר וואלה כתבה תחת הכותרת:

תעלומה: סוג נדיר של סרטן תוקף נשים בשתי ערים קטנות בארה"ב

 

מטרתו של טיפ זה היא להבין את המחלה בעזרת הידע של הרפואה החדשה.

 

תמצית הסיפור

בדרך "מקרית" למדי, הסתבר שלפחות 31 אנשים אשר למדו או פעלו באוניברסיטת אובורן באלבמה, ארה"ב, בין 1980 לתחילת שנות התשעים, חלו במלנומה של העין. מספר זה גבוה בהרבה מהנתונים הסטטיסטיים לפיהם גידולים מסוג זה מתגלים אצל 8-5 אנשים מתוך מיליון. הגיל הממוצע להופעת סרטן זה הוא 55, ואילו בין בוגרי אוניברסיטת אובורן רבות מהחולות היו נשים צעירות.

 

לאחר פרסום ריבוי המקרים בין בוגרי אוניברסיטת אובורן הגיעו תגובות שונות והסתבר שישנם עוד מקומות בארה"ב בהם נמצא ריכוז גבוה בהרבה מהממוצע של אנשים אשר התגלתה אצלם מלנומה של העין.

 

מהי מלנומה של העין (Ocular Melanoma) לפי הרפואה המקובלת?

אלה הם גידולים שמתפתחים מתאים הנקראים מלנוציטים. תאים אלה מייצרים את הפיגמנט מלנין, שאחראי על צבע העור, העיניים והשיער.תפקידו של המלנין בעין הוא להגן על הרקמות מפני עודף קרינת שמש ולמנוע החזרות אור פנימיות שעלולות לפגוע באיכות הראיה.

 

מלנומה יכולה להופיע במקומות שונים בגוף. המלנומה השכיחה ביותר בגוף האדם היא בעור, ובמקום השני נמצאת מלנומה של העין.

 

מלנומה בעין מופיעה בעיקר בחלק שנקרא ענביה (Uvea) ואז היא נקראת Uveal Melanoma.הענביה מורכבת מ-3 מרכיבי משנה:

  • דמית העין (Choroid). כאן מופיעים כ-85% ממקרי המלנומה של הענביה.
  • קשתית (Iris). כ-5% ממקרי המלנומה של הענביה.
  • הגוף הריסי, או – גוף העטרה (Ciliary Body). כ-10% מהמקרים.

 

ברבים מהמקרים בהם מאובחנת מלנומה של העין אין סימפטומים.הסימפטומים האופייניים באותם מקרים בהם יש סימפטומים, הם אלה:

  • טשטוש ראיה
  • חוסר בשדה הראיה
  • ראיית גופים או נקודות בשדה הראיה או הבזקי אור

 

לפי הסטטיסטיקה הרפואית, במקרים של מלנומה בקשתית (iris melanoma) גורמת המחלה לתמותה ב-4%-1% מהמקרים.

במלנומות בדמית העין (choroid melanoma) ובגוף העטרה (ciliary body melanoma) אחוז התמותה ב-5 שנים הראשונות הוא כ-20% וקרוב ל-50% לאחר 15 שנה מהאבחון.

 

הרפואה המקובלת לא יודעת עדיין מהם הגורמים למלנומות בענביה.

 

 

מה גורם למלנומה של הענביה לפי הרפואה החדשה?

כאשר הבעיה היא בעין ימין, הקונפליקט שגורם למחלה הוא:

"לא מצליח לתפוס משהו חזותי".

לדוגמא:

"אני רוצה "לטרוף" בעיני את הדבר הזה שאני משתוקק אליו ולא מצליח לראותו".

זה יכול להיות קשור לאדם אהוב שאיבדנו או בית שאיבדנו.

זה יכול להיות קשור למשהו שאנחנו מצפים לראות כגון אדם מסויים, צעצוע, כסף מזומן, תוכנית טלביזיה, אתר נופש וכד' ומסיבה לא צפויה נמנע מאתנו לראות זאת.

פחד מעיוורון כתוצאה ממחלה כלשהי יכול גם כן ליצור את הקונפליקט.

 

כאשר הבעיה היא בעין שמאל, הקונפליקט שגורם למחלה הוא:

"לא מצליח להיפטר ממשהו שראיתי ואני לא רוצה יותר לזכור אותו או לראותו".

זה יכול להיות כל דבר שראינו והזיכרון שלו גורם לנו תחושה חזקה של אי-נוחות כמו כאב, צער, פחד, אשמה, בושה, זעם וכו', ולמרות שאנחנו לא רוצים להיזכר יותר במראות אלה אנחנו לא מצליחים להשתחרר מהם.

זה יכול להיות גם מקרים בהם היינו עדים לאכזריות, התעללות, בגידה, ניצול, אלימות, השפלה, תאונה קשה, אסון טבע, פיגוע טרור, עוני, מחלות קשות וכו', ואנחנו לא מצליחים להיפטר מאותם מראות.

 

 

תהליך התפתחות המחלה לפי הרפואה החדשה

שלושת מרכיבי הענביה (הדמית, האיריס וגוף העטרה) שייכים לשכבת הנבט אנדודרם, כלומר נשלטים מגשר המוח שבגזע המוח.

בשלב האקטיבי של הקונפליקט, כל עוד הוא לא נפתר, יש שגשוג של תאים בדמית העין או בקשתית או בגוף העטרה. קצב ריבוי התאים תלוי בעוצמת הקונפליקט.

 

המטרה הביולוגית של ריבוי התאים היא לשפר את יכולת העין לקלוט את הדבר החזותי שאנחנו לא מצליחים לראות (עין ימין) או לשפר את יכולת העין להיפטר מהדבר החזותי הזה שאנחנו לא מצליחים להיפטר ממנו (עין שמאל).

 

אם הקונפליקט נמשך ללא פתרון מספיק זמן, מתפתחים מתאי הפיגמנט שבענביה גידולים שטוחים של תאים סופגים או גידולים קומפקטיים של תאים מפרישים.

 

ברגע שהקונפליקט נפתר, בין אם במודע או שלא במודע, מתחיל שלב הריפוי בו חיידקים ו/או פטריות מפרקים את תאי הגידול, שכבר אין צורך בהם.

 

בדמית (choroid) אפשר לראות את הנגעים כנקודות לבנות שנמצאות מאחורי הרשתית. הנקודות נעלמות לאחר שהגידולים מפורקים ותהליך הריפוי הטבעי מסתיים.

 

נזקים ממשיים לרקמות בהם הופיע הסרטן יכולים לקרות בעיקר במצבים האלה:

  1. כאשר הקונפליקט חזק ונמשך זמן רב ללא פתרון, זה יכול לגרום לגידולים להגיע לגודל כזה שהם לוחצים על רקמות סמוכות.
  2. אם הקונפליקט היה חזק והשלב האקטיבי שלו היה ממושך, גם שלב הריפוי יהיה חזק וממושך יותר, עם סיכוי גבוה יותר לפגיעה ברקמה בה מפורק הגידול.בכל מקרה, בתהליך פירוק הגידולים, "אוכלים" החיידקים גם קצת מתאי הרקמה הבריאה, כמו מנתח טוב שדואג לנקות את הרקמות שבשולי הגידול.
  3. הגורם העיקרי לנזקים הוא כנראה מצב של "ריפוי תלוי", כלומר מצבים חוזרים ונשנים של השפעת הקונפליקט וריפוי.

 

אם תהליך פירוק התאים נמשך מעבר לדרוש (למשל במצבים של ריפוי תלוי), נוצרות שם מגרעות מיקרוסקופיות שמתמלאות במשקעים סידניים.

ככל שיש יותר אובדן של פיגמנטציה בעין, יש יותר רגישות לאור.

 

בקשתית (איריס), אם נגרם בשלב הריפוי פירוק יתר של תאים באזור הפנימי, זה יגרום להגדלת האישון באותו אזור, ולהופעה של אישון מעוות.

 

 

מדוע היתה עליה חריגה במספר החולים בוגרי אוניברסיטת אובורן והאחרים?

 אין לי תשובה, וגם אין וודאות שיש קשר בין המקרים.

 

בהנחה שיש גורם משותף כלשהו למרבית המקרים של החולים בוגרי אוניברסיטת אובורן, (או גורם משותף למקרים של חולים מאזור מסויים אחר), כדי לגלות מהו אותו גורם משותף, צריך מידע שלא פורסם וכנראה גם לא נבדק.

מכיוון שהרופאים לא מקשרים את המחלה לגורמים רגשיים ואין להם את הידע שפורט כאן, הם לא שואלים או לא מפרסמים את כל השאלות שעשויות לעזור לנו להבין מה גרם לכך שבמקומות מסויימים אחוז האנשים שחלו במלנומה של העין בתקופה מסויימת, גבוה הרבה יותר מהממוצע הארצי או העולמי.

 

סוג המידע שיכול לעזור לגלות מה היה בכל אחד מהמקומות האלה הוא זה:

  • כמה מתוך החולים נפגעו בעין ימין וכמה בעין שמאל?אם אצל מרבית החולים הבעיה הופיעה בעין ימין, זה מצביע על כך שהקונפליקט קשור למשהו שהם מאד רצו לראות ולא יכלו לממש זאת.אם אצל מרבית החולים הבעיה הופיעה בעין שמאל, זה מצביע על כך שהקונפליקט קשור למשהו מטריד שהם ראו ולא מצליחים להיפטר מהזכרונות החזותיים של אותו משהו.
     
  • אם אצל מרבית החולים הבעיה הופיעה בעין ימין, כיוון החיפוש צריך להיות:האם היה באותה אוניברסיטה משהו שאותם סטודנטים ציפו מאד לראות ומסיבה כלשהי לא יכלו לראות או מנעו מהם לראות?אם אצל מרבית החולים הבעיה הופיעה בעין שמאל, כיוון החיפוש צריך להיות:האם היה באותה אוניברסיטה משהו או מישהו שאותם סטודנטים ראו והמראה של אותו "משהו" או אותו "מישהו" היה כה בעייתי מבחינתם שהוא עורר את הקונפליקט?
     
  • מה היו הסימפטומים ומה היו הממצאים הרפואיים?מידע זה מאפשר לדעת לגבי כל חולה בנפרד אם הוא נמצא עדיין תחת השפעה אקטיבית של הקונפליקט או בשלב הריפוי.
     
  • מתי הופיעו הסימפטומים לראשונה או מתי אובחנה המחלה לראשונה?
    לגבי האוניברסיטה: ככל שהסימפטומים הופיעו במרחק יותר גדול של זמן אחרי שאותו חולה סיים כבר את לימודיו באוניברסיטה, זה מפחית את הסבירות לכך שהבעיה קשורה למשהו שהיה באוניברסיטה.
    הסייג היחידי לקביעה הנ"ל הוא האפשרות למצב שהיו טריגרים.
    לדוגמא:
    נניח מצב בו אכן היה משהו באוניברסיטה, שגרם אצל חלק מהסטודנטים לקונפליקט שמפעיל את התוכנית הביולוגית אשר מתבטאת כמלנומה בעין, ואותם סטודנטים הצליחו, לפחות באופן זמני, להדחיק את הקונפליקט כך שהוא לא בא לידי ביטוי פיזי, או שהקונפליקט נפתר אצלם מהר ולא הספיק להגיע למצב שהופיעו סימני מחלה.
    מפגש מחזור של אותם סטודנטים אחרי מספר שנים, עלול אצל חלק מהם להוות טריגר שיעורר מחדש את השפעת הקונפליקט המקורי ויפעיל את התוכנית הביולוגית (=המחלה). זה רלוונטי במיוחד אם הקונפליקט המקורי נגרם בגלל אחד הסטודנטים, או בגלל אחד המורים שגם הוזמנו לכנס המחזור.

 

 

כתבתי פוסט קצר בנושא זה בדף הפייסבוק של קבוצת בוגרי האוניברסיטה שחלו במחלה, אך עד כה לא היתה כל התייחסות לפוסט שלי...

להלן קישורים למאמרים או דפים באינטרנט בנושא זה:

וואלה

מחלקת בריאות הציבור באלבמה

CBS

CNN

 

 

 

 

 

 

   

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.