טיפ 279: לך וירוס לך - Go Virus Go

פורסם לראשונה בעברית ב-10.5.2019

 

 

הקדמה

טיפ זה הוא תרגום למאמר של ד"ר לנקה, המפרט את התהליך המשפטי הארוך, שבסופו הפכה פסיקת בית המשפט בגרמניה בנושא וירוס החצבת לחלק מהחוקה, פסיקה האומרת שלא נמצאה עד כה הוכחה מדעית לקיומו של וירוס החצבת, ולכן לא ניתן לחייב את האזרחים להתחסן או לחסן את ילדיהם כנגד וירוס זה ולא ניתן לנקוט בשום סנקציות כנגד אלה שמסרבים להתחסן.

 

פרטים כלליים על המשפט יש בטיפ מס' 221: ד"ר לנקה - הישג משפטי בעל משמעות היסטורית

 

בטיפ מס' 267 יש הסברים מפורטים של ד"ר לנקה המראים מדוע המחקרים עליהם מסתמכת הרפואה בנושא וירוס החצבת (וגם וירוסים אחרים) אינם עומדים בקריטריונים המדעיים המקובלים בתחום הביולוגיה באופן כללי ובתחום הוירולוגיה באופן ספציפי:  פירוק תיאוריית הוירוסים.

 

אלה הם גם עיקר ההסברים והטיעונים אותם הציג ד"ר לנקה ומומחים אחרים במהלך המשפט.

 

הרעיון או המחשבה שבכלל לא קיים וירוס חצבת נשמע הזוי ובלתי מתקבל על הדעת לא רק בעיני כל תומכי החיסונים, אלא גם בעיני "מהססי החיסונים" או אלה שחושבים שהחיסונים עושים יותר נזק מתועלת.

מדוע?

כי אם באמת אין וירוס כזה, נשאלת מייד השאלה: אז מה באמת גורם למחלת החצבת אם לא הוירוס?

 

את עיקרי התשובות של הרפואה החדשה לשאלה זו אפשר למצוא ב"טיפ 264: חצבת", אך מסתבר שיש קושי רב לקבל את התשובות של הרפואה החדשה או להטמיע אותן, למי שלא מתעמק בתגליות השונות הקשורות לשאלות אלה.

בנוסף, חלקים מהתשובות נמצאים כנראה בתחומים שעדיין נחשבים אזוטריים (בלי שום קשר לרפואה החדשה), ולכן קשה עוד יותר למרבית האנשים לקבלן.

 

הטיעונים של ד"ר לנקה, לפיהם לא הצליחו עד היום להוכיח באופן מדעי את קיומו של וירוס החצבת, הם טיעונים המבוססים באופן מלא על מדע הביולוגיה והוירולוגיה, ואין להם כל קשר ישיר לתגליות של הרפואה החדשה או לידע אזוטרי כלשהו.

 

תרגום המאמר מגרמנית לעברית נעשה ע"י פטרה ורונן יחיאב, ועל כך תודתי להם מכל הלב.

 

המאמר המקורי בגרמנית פורסם בגיליון פברואר 2017 של המגזין WISSENSCHAFFTPLUS.

בניסיון לשמור את התרגום מדוייק ככל האפשר, יוצאת שפת התרגום קצת מסורבלת בחלק מהקטעים. יתכן גם שיש בתרגום מספר שגיאות או אי-דיוקים.

אם מישהו מכם, הקוראים, דובר גרמנית ומוכן לעזור לנו לתקן שגיאות בתרגום, ניתן לפנות אלי ואשלח לכם את המקור באימייל.

 

המידע במאמר זה הוא כה חשוב לדעתי, שהחלטתי לפרסמו כבר עכשיו, למרות האפשרות לאי-דיוקים בתרגום.

 

........................................................................................................................

 

 

Go Virus Go

המחבר ד"ר סטפן לנקה (Dr. Stefan Lanka)

 

 

בית-המשפט הפדרלי העליון בגרמניה שולח לאבדון את האמונה בוירוסים

"משפטי וירוס החצבת" נמשכו חמש שנים בבית המשפט הארצי בקרלסרוה, בגרמניה, עד אשר בתאריך 01.12.2016 אושרר סופית פסק-דין סנסציני של בית המשפט האזורי העליון משנת 16.02.2016. וזה לשונו -

 

בגרמניה, החל מתאריך 01.12.2016, ולפי סמכות השיפוט של בית המשפט העליון, כל טענה על הידבקות בחצבת, על חיסוני חצבת ועל וירוס החצבת הינה חסרת כל בסיס מדעי.

 

בית-המשפט העליון קבע, מחדש, כי צדק בית המשפט הארצי, הן בתיעוד העובדות, הן בשיקוליו, והן במתן פסק-הדין כאשר קבע כי לא זאת בלבד שכל טענה על הידבקות בחצבת היא טענה מופרכת - גם חיסון בחצבת וגם טענות לגבי וירוס החצבת, אינן נכונות.

 

כעת, העולם מחכה למשפט הראשון, לאור פסק-דין ארצי זה, לגבי טענות נגד חיסון חובה, נגד הדרת ילדים מבית ספר, התערבות בזכות ההורות, או מניעת זכות בחירה חופשית של עבודה, הכרה בנזק של חיסונים או נגד המלצת החיסון הארצית.

 

זה יכול ואמור – קודם כל בגרמניה ואז בכל העולם - להביא להכרה בכך שיש חשיבה מוטעית ברפואה, ולהתחלה של הוראת בריאות ציבורית, על בסיס מדעי בדוק.

 

 

ב-24.11.2011 הכרזתי על פרס של 100,000 €, לכל מאמר מדעי, אשר יוכיח, מעל לכל ספק, את קיומו של "וירוס החצבת" - כך לפי דעת הרפואה המוכרת.

 

כמובן שמהר מאד נתבעתי, לאחר שסרבתי לשלם את הפרס, כי לא הכרתי בביסוס המדעי של ההוכחות שהובאו בבית המשפט האזורי האחראי ובפני השופט האחראי מטיאס שנידר.

 

דרך סילוף של חוק וסדר והתעלמות מכל העובדות שהוגשו בכתב, השופט שנידר קבע, בתאריך 12.03.2015, בשמיעה ראשונה, "פסק-דין מנהלי", וזאת עוד לפני עדות המומחה, ולפני נקיטה בצעדים הנדרשים לפי החוק בהליכי אזרחיים.

פסק-דין מנהלי ניתן בהליך אזרחי עם עובדות פשוטות וברורות בלבד.

 

בכך נמנע בית המשפט האזורי רבנסבורג מלדון בענייני, ואילץ אותי לשלם יותר מ-150,000 € עבור תהליך הערעור בבית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט. אם לא היה ביכולתי להביא ולשלם את הסכום העצום הזה, של מעל 150,000 € בזמן קצר, תהליך הערעור לבית המשפט הארצי לא היה אפשרי. בלי כסף קשה לקבל צדק בגרמניה.

 

בית המשפט האזורי רבנסבורג פסח על שני הסעיפים, כשנקבע, בפסק-דין מנהלי, כי "הצדדים נמצאים במשא ומתן שנוי במחלוקת כלפי תוצאות הוכחה" כמו שנכתב בפרוטוקול הישיבה, באופן כוזב, בלי שסיימו שמיעת הוכחה מסודרת ובלי מעבר על התביעה מול התובע. התובע טען עלבון, ובלי שבית-המשפט עבר על טענת העלבון לכאורה, ומצא אותה כנכונה, נקבע כי אני [הנתבע] אמור לשלם לתובע עשרות אלפי אירו עם ריבית.

 

מראש אסר עלי השופט מטיאס שניידר, מיד בתחילת השימוע, לשאול את המומחה באופן ישיר. השופט ידע על כך שיש לי מומחיות מדעית שפורסמה בתחום של וירולוגיה וכי המומחה של בית המשפט אינו מומחה עם מאמרים מדעיים שפורסמו בתחום הוירולוגיה.

 

בפסק-הדין קבע השופט שעלי לשלם את הפרס על 100,000 € עם ריבית גבוהה, ובתוספת כל הוצאות המשפט, כולל התשלום למומחה. בנוסף קבע השופט כי התובע יכול לדרוש את הסכום המלא גם אם אבקש ערעור. התובע פעל בעוצמה מירבית. הוא אפילו ביקש צו מעצר וטען בפומבי ובחוסר תום-לב כי הצו הופעל. התובע בעצמו לא הביא את הבטוחות שנדרשו על-פי-חוק כדי לדרוש פסק דין שניתן לאכיפה מיידית.

 

פסק-דין שערורייתי זה, של בית המשפט האזורי ברבנסבורג, בוטל בתאריך 12.02.2016 על-סמך העירעור המוצלח בבית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט. התובע לא שיחרר עד היום, 28.02.2017, את הכספים על סך 121,000 € וגם לא שילם את שכר טרחת עורך-הדין, עלות בית המשפט והמומחים. זאת, על-אף שפסק הדין מבית המשפט האזורי העליון הופעל אחרי ההחלטה של בית המשפט הארצי ב 01.12.2016.

 

 

משימה קשה לבית המשפט האזורי העליון

לבית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט, שאישר את הערעור שלי באופן מלא, הייתה משימה קשה:

איך לאפשר לבית המשפט האזורי העליון ביחד עם הזיכוי שלי, לשמור על שמה הטוב של מערכת המשפט העמית ברבנסבורג, של המומחה המשפטי פרופסור ד"ר אנדראס פודביליסקי, ולפני הכל, של פרופסור אנטה מנקרטץ ממכון רוברט קוך?

פסק-הדין ניסה להגן על כולם, רק לא על התובע הרופא ד"ר לרפואה ברדנס.

 

בית המשפט ניסה לאזן את הדברים, וכתב כי היסטורית, נוצרה אמונה בדבר שנקרא "וירוס החצבת", אך, מבחינה משפטית, אין ממש באמונה זו, או בתופעה של "הידבקות בחצבת", או, במה שמכונה "חיסון חצבת".

אכן, את העובדות והטיעונים יש לקרוא בין השורות.

 

לבית המשפט האזורי העליון היו קשיים ניכרים לנסח את העובדות בפסק-הדין. כמה עובדות ניסו לנטרל, ואחרות השאירו ללא כל התייחסות משפטית. לדוגמה - כל הטענות הכתובות, כמו גם אלו שבעל-פה, של המומחה פרופסור ד"ר פודבילסקי, על אלה כל המשפט נשען, בעוד שטענות אלה בלתי-נכונות באופן ברור ומוכח.¹

 

בערעור (שלי) הפרכתי כל טענה וטענה של המומחה. בנוסף מצורפים לערעור חמישה דו"חות, אשר, כל אחד מהם בפני עצמו מפריך כל טענה של פרופסור פודבילסקי. בדו"ח הרביעי אושר שלפרופסור פודבילסקי כבקטריולוג חסר כל ניסיון מעשי וסמכות מדעית בתחום הוירולוגיה. הוא לא היה ראוי לשמש עד-מומחה במשפט זה.

 

עוד בעיה שעמדה בפני השופטים בבית המשפט האזורי העליון היתה: מידת התקפות המדעית של ההוכחה, לכאורה, לקיומו של וירוס החצבת, כפי שנטען בדו"ח החמישי.

בדו"ח החמישי מופרכות באופן ברור וחד-משמעי כל הטענות הקיימות לגבי קיומו של "וירוס החצבת". לשם כך אני מתייחס בגיליון מס' 2/2017 של כתב-העת Wissenschaft Plus לדוח החמישי במסמך, להוכחת הרפרודוקציה והסברים שלי.

 

בעיה גדולה אחרת ניסה בית משפט האזורי העליון בשטוטגרט לפתור, אך ללא הצלחה. בעייה זו תישאר לבית-המשפט גם לעתיד. וזו העובדה, שהמומחה הדוגל בקיומם של וירוסים, פרופסור פודבילסקי, שכזכור אינו וירולוג כלל ועיקר, הפריך בעצמו את עדותו שלו (שנתן בבית המשפט ברבנסבורג), תחת חקירה צולבת של שופטת הדוחו"ת ד"ר אנה-מריה ברוטשר. פרופסור פודבילסקי הודה, כי הטענות הכתובות המוקדמות, יחד עם העדות המרכזית ל"וירוס החצבת" - כלל אינן נכונות. העדות המרכזית הרשומה בדו"חות בית-המשפט, בתוכם המומחה פרופסור פודבילסקי עצמו, והעובדה כי עדות זו הפריכה את דבריו שלו עצמו, מודחקות בפסק דין של בית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט, כמו שנעשה בפסק-הדין של בית המשפט האזורי ברבנסבורג.

 

האמירה היחידה החשובה של פרופסור פודבילסקי ברישום השימוע מ-12.03.2015 לא נמחקה, ואסור היה לבית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט להתעלם מעובדה זו כדי להגן על המומחה ועל בית המשפט האזורי ברבנסבורג מתוצאות שליליות, וזאת, על-אף שהביטוי שה"הופרכה בידי המומחה בעצמו" חוזר מספר פעמים באורח מפורש וברור.

 

לעומת זאת, מהלך גאוני של בית המשפט היה בטיפול בהפרכה של העדות המדויקת ביותר לטענת קיומו של וירוס החצבת, באמצעות מכון רוברט קוך. מכון רוברט קוך הוא הסמכות הלאומית והמדעית הגבוהה ביותר בתחום הטיעונים להידבקות, והטענה הופרכה באמצעות הצגת מסמך יחיד שהובא על-ידי גברת פרופסור ד"ר אנטה מנקרטץ, מנהלת מכון החצבת בתוך מכון רוברט קוך.

 

בעדותו, סתר המומחה פרופסור פודבילסקי, גרסאות של המסמך של מכון רוברט קוך, לא רק לגבי הטענה לקיומו של "וירוס החצבת" אלא גם לגבי כל הוכחה מדעית לכאורה, לקיומם של "וירוסים פתוגניים" [= וירוסים שגורמים לכאורה למחלות]. בית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט החליט להזכיר את העובדות האלה כבדרך-אגב, אך לא להעריך ולא לנצל אותן. בית המשפט כנראה השליך יהבו על כך שאף אדם לא יקרא את פסק-הדין... בכך, נתן בית-משפט זה אישור להתלהמות תקשורתית נבערת מדעת.

 

 

תהליכים בפני בית-המשפט האזורי העליון בשטוטגרט 16.02.2016

בתאריך 16.02.2016 בבית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט, עלו דברים מעניינים, שהתקשורת לא דווחה עליהם. בתחילת המשפט, נשיא בית-המשפט, קרל-האינץ אולשבקביץ, הטיח ביקורת כלפי התובע על עצם הגשת כתב האישום. בית המשפט הוכיח כי התובע, הרופא ד"ר לרפואה דויד ברדנס מהומבורג, לא קרא את ששת המאמרים שהיו צריכים להכיל את הראיות לכאורה לקיומו של "וירוס החצבת", אותם הוא עצמו [התובע] הביא כראיות, מול בית המשפט האזורי ברבנסבורג, בטענה שהם מוכיחים את הראיות ל"וירוס החצבת". ברדנס הודה.

 

בהצדקת פסק-הדין של בית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט אשר פורסמה באתר האינטרנט שלו, הוסיף בית-המשפט עוד גילוי². אחרי פסקה 30 של פסק הדין תועדה העובדה כי התובע היה חבר בבית המשפט האזורי ברבנסבורג (זה שגינה אותי, ולא את ששת המאמרים שהוצגו), והוא בכלל לא הגיש את ששת המאמרים לבית המשפט. ולמרות זאת, על-סמך מאמרים אלה גזר בית המשפט האזורי ברבנסבורג את גזר הדין נגדי.

מה היתה המוטיבציה של ד"ר ברדנס?

לגרום לכך שבית המשפט החוקר יתלונן עלי, כך שכל אדם פשוט שמתעניין בנושא, לא יוכל לאמת את המובן מאליו, שהטיעונים הם לא מדעיים באופן קיצוני, ושששת מאמרי "ההוכחה" הם ריקים מתוכן.

 

בית המשפט של הערכאה הראשונה, הוא בית המשפט האזורי ברבנסבורג, באמת הוציא גזר-דין נגדי, מבלי שהיו בחזקתו מסמכים ראייתיים עליהם הסתמך המשפט. התעלמות ממסמכים אלה באופן מכוון, היא שאפשרה לבית המשפט האזורי ברבנסבורג לגזור נגדי את פסק-הדין. כך גם התאפשר לבית המשפט זה, למרות התנגדותי, על-סמך בדיקת העובדות שבכתב, לטעון, כי ששת המסמכים, שכל הדיוט היה מזהה כי מדובר בפרסומים שאין להם ולו דבר עם פרסומים מדעיים, הם בעצם "מדעיים", וזאת - בלי לגלות את האמת. תפקיד זה השאיר בית המשפט למומחה המוזמן, פרופסור פודבילסקי.

הצוות המשפטי והעד המומחה, ניהלו התכתבות בעזרת מיילים פנימיים, מה שהתגלה לי במקרה, כשקראו לעצמם, בצורה יוצאת-דופן, בשמות פרטיים.

 

בסוף משפט הערעור בבית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט, נתן יו"ר חבר השופטים לתובע ד"ר ברדנס עוד דבר אחד לדרך: בית המשפט הודיע כי פסק-הדין בערעור התקבל פה-אחד, 3:0 נגד ברדנס. דבר זה מהווה חידוש בהיסטוריה המשפטית הגרמנית. מעולם לא פרסם בית-המשפט באופן פומבי אם הצבעת השופטים היתה 3:0, 2:1 או 1:2. הבעת רגשות זו של השופט כלל לא תפתיע את מי שהעמיק בתכני הנושא והבין את מימדי הטעות ההיסטורית שנעשתה ברפואה. אולם, לא זו בלבד שכל מאמר מששת המאמרים בפני עצמו הוא חסר משמעות, אלא גם צירופם יחד של כל ששת המאמרים אינו מספק את ההוכחה הנדרשת.

 

 

התובע נשאר בלתי הגיוני

 למרות רמז ברור זה, להניח למקרה "הברור" הזה במנוחה, למרות האסטרטגיה הגלויה של בית המשפט האזורי העליון להגן על המעורבים, נטל על עצמו התובע להוציא, פעם נוספת, כמה אלפי € והגיש, דרך עו"ד מוכר, שאילתא לבדיקת פסק הדין: האם אפשר לשנות שיפוט פסק-דין מבית-המשפט האזורי העליון אל בית-המשפט הארצי.

 

הוא קיוה שה"חטאים" של השופט מבית המשפט האזורי ברבנסבורג, של המומחה פרופסור פודבילסקי ואפילו של השופטים בבית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט, יהיו נושא לדיון מול בית המשפט הארצי. בדיוק מדבר כזה רצה להימנע יו"ר חבר השופטים של בית-המשפט האזורי העליון. ד"ר ברדנס, הרופא הצעיר היחיד שרשום בויקיפדיה, ידע בכל מעשיו לגבי ההפרכה המדעית, ההפרכה באמצעות הדו"חות הנגדיים, ההפרכה של המומחה בעצמו, ההפרכה של טענת "וירוס החצבת" באמצעות מכון רוברט קוך, והפרכת כל הטענות לגבי "וירוס החצבת" באמצעות הדו"ח החמישי המכיל ראיות נגדיות גנטיות ברורות ומשכנעות לכל אחד, כי "הגנים של וירוס החצבת" הם למעשה גנים מתאים רגילים ובריאים (ראה כתבה בגיליון זה).

 

משרד עו"ד לקח את כספו בשמחה, גיבש באדישות, ברב מלל, בשקר וללא תוכן של ממש, תביעה, בניסיון לזכות בבית המשפט העליון הארצי מחדש בהימור בו הפסיד כנגד הטענה "שאין וירוס חצבת". התובע ד"ר ברדנס טען בתלונתו מול בית-המשפט העליון הארצי, שאני סכנה לבריאות העם, שבית המשפט האזורי העליון שטוטגרט, בפסק-הדין מתאריך 16.02.2016 פגע בזכויות יסוד שלו, ושיש למקרה הזה משמעות בהתפתחות החוק.

 

בית המשפט העליון הארצי דחה טענות לא-נכונות אלו בצורה ברורה, ונימק את הדחייה במילים האלה:

 

פסק-הדין האזרחי, של בית המשפט העליון הארצי, אשר הוחלט בתאריך 01 בדצמבר 2016, על-ידי השופטים פרופסור ד"ר שפרט, ד"ר קירכהוף, פרופסור ד"ר קוך ופדרזן: התלונה של התובע נגד 'פסילת התיקון' בפסק-דין של בית המשפט העליון האזורי בשטוטגרט – פסק דין אזרחי 12- מתאריך 16 בפברואר 2016 נדחתה, משום שבמקרה זה אין משמעות בסיסית (יסודית), אין בסיס לתלונות בדבר זכויות בסיסיות, ואין כל משמעות לגבי התפתחות הפסיקה או להבטחת דין (חוק) אחיד כך שאין צורך לדיון/ משפט נוסף.

על התובע הושת לשלם את עלות הליכי הערעור (§ 97 פסוק 1)." ³  

 

עם זאת, פסק-הדין של בית המשפט העליון האזורי מתאריך 16.02.2016, אושר כתקף מתאריך 01.12.2016 וכחלק בלתי-נפרד בתוך החוק הגרמני שאושר על-ידי שופטים עליונים.

 

 

התוכן המרכזי של פסק הדין בכתב של בית המשפט העליון האזורי בשטוטגרט בתאריך 16.02.2016

 

פסקה 122 בפסק-הדין מסכמת את דעת בית המשפט העליון האזורי כי, בערעור, התובע "לא הצליח להוכיח קיום של וירוס החצבת על ידי 'מאמר מדעי'". בית-המשפט התייחס למומחה המוזמן על ידי בית משפט האזורי ברבנסבורג, אשר העיד בשימוע, ובכתב, כי - 'אין בששת המאמרים אשר ד"ר ברדנס הגיש לבית המשפט ראיות לקיום 'וירוס החצבת'.

 

המומחה מרחיב על ראיות קיום 'וירוס החצבת' בעמוד 27 של הדו"ח מתאריך 17.11.2014: " בזאת לא מספיק אחד המאמרים האלה, ויש צורך לחבר חלקים שונים מתוך ששת המאמרים ביחד".

 

לטענה "שיש צורך לחבר חלקים שונים מתוך המאמרים " התנגד פה-אחד (3:0) והחליט בית-המשפט העליון האזורי מסיבות חוקיות, הגיוניות, ומדעיות.

הניסיון של פרופסור פודבילסקי, לבנות מששה מאמרים שאינם מדעיים, דו"ח מדעי, אשר בית-המשפט האזורי ברבנסבורג קיבל והכיר בהם, לניסיון זה התנגד בית-הדין לערעורים, והצדיק באופן יסודי התנגדות זו, בפסקאות 82, 85 ו-86 בפסק-הדין בכתב.

 

כך מצא בית המשפט, וקבע תקדים גרמני, כי אין ספק שאין ראיות לוירוס החצבת בכל אחד מששת המאמרים.

 

 

שני דברים מכריעים

מתאריך 01.12.2016, היום שבית המשפט העליון אישר את פסק הדין ממשפט וירוס החצבת של בית המשפט העליון האזורי בשטוטגרט, ביסס בית המשפט הפדרלי העליון תקדים גרמני. תקדים זה מקבל משנה-תוקף גם מהדו"ח הראשון במשפט וירוס החצבת, הדו"ח של ג'ון פרנקלין אנדרס, מחזיק פרס נובל ועמיתיו משנת 1954, שאין בו כל הוכחה לטענה על קיומו של "וירוס החצבת".

 

מה שעושה עובדה זו כה חשובה היא העובדה שהדו"ח הזה משנת 1954, הוא הבסיס היחידי והאקסקלוסיבי לכל כ- 30.000 הדו"חות "המדעיים" האחרונים בנושא "וירוס החצבת", "המאבק בחצבת" ו- "חיסונים" נגד חצבת. מאחר וכך הוא, הרי שכל הטענות לגבי "וירוס החצבת", המאבק בחצבת ולגבי חיסוני החצבת, המבוססים אך ורק על הדו"ח הזה, איבדו כל תוקף עכשיו, לאחר פסק-הדין התקדימי, כי בדו"ח הזה אין כל הוכחה לקיומו של וירוס החצבת.

 

בדו"ח מרכזי זה טוען אנדרס, כי במבחנה מתים תאים עם או בלי זיהום מוירוס החצבת המשוער, הן אם ברוק או בדם החולה. מסקנתו בעבודה זו הייתה, כי מות התאים היא הוכחה לקיומו של וירוס החצבת ולהתפשטות של וירוס החצבת המשוער, או לפעילות של מרכיבים לא ידועים, או לפעולה של וירוסים לא ידועים בתוך התאים. אנדרס גם אומר שלתוצאות של עבודתו בניסיונות עם תאים במבחנות אין בכלל קשר לחצבת בבני אדם.

 

בסוף 1954, אנדרס קיבל פרס נובל לרפואה על השערות כאלה. הוא והקולגות שכחו את ההפרכה שהם עצמם הפריכו, ושכחו גם את אבן הפינה של כל המחקר המדעי - הטלת ספק, והחלו לטעון, כי בתהליך זה, משנת 1954 הם הצליחו להרבות את וירוס החצבת. דו"ח זה, הוא גם בסיס לכל התפתחות של חומרי חיסון לחצבת, וכך זה עד היום. פרוטוקול מהדו"ח של 1954 משמש גם היום כדי להכפיל את וירוס החצבת, לכאורה, ולהשתמש בתאים הגוססים כבסיס להפקת חומר חיסוני.

 

בהשפעת השפע של פרס נובל שגו אנדרס ועמיתיו, וכתוצאה מכך גם כל הווירולוגים עד היום, בהבנה, שהם - אולי ללא כוונה - מרעיבים ומרעילים תאים, לפני שבכלל התחיל "ניסיון ההידבקות"!

מתערובת התאים הגוססים, הפרידו חלקי תאים, אך, בעצם, אף פעם לא היה זה "וירוס" כל שהוא. אין כל מודל מחשבתי איך וירוס אמור להראות בתוך תהליך האיתור. בקונצנזוס מחשבתי – ולא אמיתי – הקצו החוקרים את חלקי התאים למודל ה- "וירוס". במציאות, "גורמים ויראליים" אינם מופיעים באף מקום. מה שמתקבל הם שברי תאים רגילים, לדוגמא הרגליים הדביקות של התאים, שנקראות ווילי (Villi) אשר צולמו בחתכים ופורשו בטעות כ"וירוסים".

 

חומר החיסון לחצבת, שנאמר עליו כי הוא כולל "וירוסים חיים מוחלשים של חצבת", הוא מורכב למעשה אך ורק מחלקיקי תאים רגילים, מורעבים ומורעלים.

מאחר וחיסונים אמורים להפעיל תגובות נגד החלבונים אשר בתוך החיסון, קל להבין, מדוע מופיעים - בייחוד אחרי מתן חיסוני חצבת - יותר נזקי חיסון, בצורה של תגובות אלרגיות קלות עד קשות מאוד – ובהקשר רחב יותר – גם אוטיזם.

 

אנדרס לא ביצע כל בדיקת בקרה להשערה האם זה אמנם "וירוס החצבת" שגרם למות התאים במבחנות, או שהתאים מתו בגלל הרעבה והרעלה. למעשה, בדיקות כאלה לא נדרשו מהמדע עד היום. אנחנו עשינו בדיקות בקרה אלה במסגרת "משפט החצבת". תוצאות בדיקת הבקרה הוכיחו, כי בתנאים שהיו זמינים לאנדרס, בשנת 1954, הרעבת והרעלת התאים הם שגרמו למות התאים, וזאת - בלי שהתקיימה "הידבקות" כל שהיא. בגיליון הבא של "מדע פלוס" (WissenschaftPlus) נפרסם את בדיקות הבקרה ותוצאתם.

 

פרט משמעותי נוסף שהופיע הן בפסק-הדין של בית-המשפט האזורי העליון, והן בזה של בית-המשפט הארצי, בקשר לוירוס החצבת, הוא: אנדרס בעצמו, באמצע שנת 1954, טען כי ההשערה אודות קיומם של "גורמי המחלה הויראליים" אשר "מוכיחים את מחלת החצבת", "דורשת הסתכלות זהירה ביותר". למרות הסתייגות זו, שנאמרה באמצע שנת 1954, במעמד טקס קבלת פרס נובל, בתאריך 10.12.1954, שינה אנדרס את דעתו, וקבע כעובדה כי אכן קיימים "וירוסים גורמי מחלות" בכלל, וחצבת בפרט.

 

בית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט קבע, בתאריך 16.02.2016 לא רק עובדה היסטורית עולמית, אלא גם הפרכה של טענת ה- "הוכחה מדעית" לקיומם של "וירוסים מחוללי מחלות" וגם של תפיסת ה- "חיסון" כ- "הגנה".

 

מרגע ההודעה על הפעלת פסק הדין של בית-המשפט האזורי העליון מתאריך 16.02.2016, וכן מבית-המשפט הארצי בתאריך 01.12.2016, כל "חיסוני החצבת" ואמצעי האכיפה לגביהם – הם בלתי-חוקיים. חיסוני חצבת בעצמם, וכל הצעדים המגבילים הקשורים אליהם - אסורים, החל מתאריך 01.12.2016, ואין יותר צידוק להתערבות בחוקים הבסיסיים - לשלמות הפיזית ולאורח-החיים, להשכלה, לאחריות הורית, ולבחירה חופשית למקצוע.

כל אמירה בקשר לכל ה- "וירוסים מחוללי מחלות" האחרים, וכל התייחסות לחיסונים, צריכה להמתין עד קבלת פסק-דין נוסף.

 

 

הפרכה של וירוס החצבת וטענות התמימות של חיסוני חצבת באמצעות פרופסור ד"ר אנטה מנקרטץ ממכון רוברט קוך (RKI)

עצם ההכרזה על הפרס לגבי "הוכחת קיומו של וירוס החצבת", הביאה כבר בשנת 2012 לכמה תוצאות רצויות. תחרות-הפרס חשפה את העובדה החשובה מכל עליה עבדנו מאז 1995 והראינו בכל המחקרים והפרסומים שלנו:

שהממשלה הפדרלית ורשויות הבריאות הפדרליות והאזוריות הגבוהות ביותר, השתמשו במכון רוברט קוך (RKI), הסמכות המדעית העליונה בתחום תיאוריות הדבקות וחיסונים, בכל הפרסומים והטיעונים שלהם בהקשר לדלקות וחיסונים, טיעונים שהם למעשה נעדרים כל בסיס מדעי שפורסם.

 

השאלות שעלו כתוצאה מתחרות הפרס וכיוון התלונות, שגם הן הופיעו בתחרות, הביאו את התוצאה הרצויה, שנחזתה מראש, ושאף הוכחה כנכונה מספר פעמים בעבר: המנהלים הבכירים במשרד הבריאות פועלים בכוונה נגד ידע טוב יותר, בקשר לטענות המתייחסות להדבקות וחיסונים. גברת פרופסור ד"ר אנטה מנקרטץ, מנהלת המכון הלאומי לרפרנסים במכון רוברט קוך, הודתה במהלך החקירה, כי בקשר לוירוס החצבת, החל משנת 1995 מכון רוברט קוך ערך מחקרים פנימיים הקשורים ל "וירוס החצבת", אבל נמנע מפרסומם, וזאת - למרות ההתחייבות של המכון לפרסום כל המחקרים.

 

המחלקה המשפטית של מכון רוברט קוך, הממונה על המכון במשרד הבריאות הארצי, שר הבריאות, וכן וועדת הביקורת, אמנם קיבלו תלונות וקריאות להתנהל באחריות, לפעול לפי החוק ולדאוג כי מכון רוברט קוך יערוך בדיקות וייפרסם אותן, אך התעלמו מהן.

 

הסיבה להתנגדות לערוך בדיקות על וירוס החצבת ולפרסם אותן מתבררת עם ההודאה מתאריך 24.01.2012 של מכון רוברט קוך. המסמך שפורסם מפריך כל טענה בדבר קיומו של "וירוס החצבת" וכן כל טענה כי חיסוני חצבת הם בטוחים ופועלים. מכון רוברט קוך כותב במסמך:

 

'לוירוס החצבת כמו לוירוסים אחרים ממשפחת Paramyxoviren [משפחה של וירוסי Paramyxoviridae, אשר רק בעלי-חוליות ידועים כנשאים שלהם] אין גודל ספציפי, ואין לו קוטר מסוים: הם מראים קוטר בן 120- 400 ננומטר, ולעתים קרובות - יש בהם ריבוזומים.'

 

"ריבוזומים" הם מפעל תוך תאי, איתם בונים בני אדם, בעלי חיים וצמחים את החלבונים שלהם.

 

מכיוון שמעצם הגדרתו של "וירוס החצבת" מתחייב שאין בו "ריבוזומים", הרי שכל הטענות על קיומו של וירוס החצבת הופרכו עם ההודאה של מכון רוברט קוך! יתרה מזאת - מכון רוברט קוך הודה כי הם עובדים עם חלקי-תאים חיים.

אפילו מעבר לכך, מכון רוברט קוך סיפק הוכחה מדוע מופיעים, במיוחד אחרי חיסוני חצבת, לפני כל החיסונים הרגילים, נזקי חיסונים בצורת אלרגיות ותגובות אוטואימוניות במספר גבוה ביותר.

 

חומרי עזר הנמצאים בכל החיסונים, והנקראים אדג'ובנטים, אשר במציאות הם רעלי עצבים פעילים, הרי בעצם אמורים להפעיל תגובות חיסוניות נגד הוירוסים המשוערים. מה שבעצם קורה בגוף הוא אכן הפעלת תגובות חיסוניות, אבל במקום שזו תהיה תגובה מועילה כפי שמצהירים, נוצרות תגובות "אוטו"-אימוניות אלרגיות כנגד הגוף עצמו, שזו בעצם התגובה המתבקשת עם החדרת חלבונים של גוף האדם עצמו ולא של גוף "זר".

 

ה RKI לא פעל עד היום לאימות העובדות האלה, לא הודיע לציבור הרחב, וגם לא לקהילה הרפואית. בכך פגע ה- RKI בהתחייבות שלו, על-פי חוק, להגן על בריאות הציבור ולהרחיק נזק מבני אדם.

 

בהקשר זה, בית המשפט האזורי ברבנסבורג, וכן בית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט, התעלמו מעובדות אלו, למרות שהדגשתי, בכתב ובעל-פה, את חשיבותן. בנוסף, התעלמו שני בתי המשפט מבקשתי להזמנה של פרופסור מנקרטץ ממכון רוברט קוך, בלי התייחסות בכתב ובעל פה. במשפט התברר דרך מכון רוברט קוך, כי חיסוני חצבת מזיקים לבריאות העם וכתוצאה מזאת - ההמלצה לחיסוני חצבת היא סתירה מדעית, וחוקית, לחוק היסוד של זכות האדם לחיים ולשלמות הגוף פרק 2, משפט 2 של החוק הבסיסי.

 

בית המשפט האזורי העליון טוען ביחס לתופעת הריבוזומים בוירוס החצבת [דו"ח של מכון רוברט קוך] תחת סעיף 117 של פסק-הדין, כי "לכאורה (הדגשת המחבר) לא מוסבר, אם מכון רוברט קוך לא מצא ריבוזומים בתוך וירוס החצבת, ואין הסבר לסתירה בין ממצא זה לבין תכונה בסיסית ויסודית של וירוס".

 

ברור כשמש שבית המשפט קיווה כי הקורא יאמין שבית המשפט אכן בירר ויישב את "טיעון הריבוזומים". אך, העובדה היא, כי מכון רוברט קוך לא ערך כל בירור, ולא ביצע כל מעקב. והרי ההוכחה: גם אחרי 16.02.2016, ניתנים חיסוני חצבת, "נגד" עשרות תופעות עור שונות, שבעצם מאובחנות כ- "חצבת" רק אחרי שהחולה הגיב חיובית אל "בדיקת-וירוס-החצבת". כתלות בעריכת "בדיקות החצבת" השונות, הרי שמעט, הרבה או כל הבדיקות של האנשים מפיקות תוצאות "חיוביות" – ללא כל קשר אם הם חולים או שלא¹º.

 

השגנו מטרה קטנה: דרך התביעה של הרופא ד"ר ברדנס, מה שהתחיל את "משפט החצבת", העובדות מוכרות כיום יותר בציבור הרחב ובקרב מקבלי ההחלטות. המשפט זכה לכיסוי תקשורתי מסיבי, לאומי ובין-לאומי. אנחנו בטוחים שהשגנו עוד מטרה: אנו אסירי-תודה לד"ר ברדנס, על ההישג המשותף, להימנע מן החובה לחיסון חצבת, שפוליטיקאים ניסו לאכוף.

 

 

 

הפרכה של הוירולוגיה הכוללת ודו"ח המומחה פרופ' ד"ר אנדראס פודבילסקי בעצמו

בפסקה 117 בפסק-הדין מקדיש בית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט להפרכה של הוירולוגיה הכוללת, באמצעות עדות המומחה עצמו, המצוטט כאומר: " עצם הבנת המונח 'וירוס' היא בהחלט נזילה (פלואידית)".¹¹

אם הגדרה היא 'פלואידית', הרי היא אינה מוגדרת מדעית, ואסור להציגה בציבור כאילו היא 'עובדה'. דרשתי, בכתב ובשימוע, בתאריך 16.02.2016, במהלך עדותי בעל-פה, כי, אם דבר כלשהו משולל הגדרה מדעית, הוא לא מוגדר חוקית. על-בסיס טענה זו בלבד, ראוי לדחות מכל וכל את תביעתו של ד"ר ברדנס. בית המשפט האזורי העליון התעלם מטענה זו, כדי להגן על המשתתפים בתביעה.

 

מה שפרופסור פודבילסקי השמיט, זו העובדה הידועה היטב אפילו בקרב "וירולוגים", כי, בניסיון להפוך וירולוגיה ולהגדיר אותה מחדש כמדע מבוסס, הם הבינו כי מבנים, אשר הם עצמם הגדירו כ- "וירוסים", הוגדרו בצורה מוטעית, ובעצם, גופים אלה חיים בכוחות עצמם. לא רק זה, אלא גם גרעיני התאים שלנו בעצם מיוצרים מהם. לכן, הוירולוגים הראשונים המליצו, כי המבנים האלה ייבדלו מממלכות-החיים המוכרות וייחשבו כממלכת-חיים רביעית. כסטודנט צעיר, היה לי המזל, להיות הראשון לבודד מבנה תמים מהים, להגדירו במלואו, וכמובן – עם בדיקות חוזרות- לדווח לציבור המדעי.¹²

 

מה שבית המשפט האזורי העליון ניסה להסתיר עם פסקה 116 בפסק הדין מ 16.02.2016 מוסבר להלן:

ב-1997 התפרסמה לציבור הרחב ההונאה המדעית הגדולה ביותר בעולם: כל המידע סביב הטענות על "וירוס הפטיטיס B" וחיסונים לסרטן, שהיו מעורבים בו מאות מדענים מהבולטים ביותר בתחומי האיידס, גנים, חיסון, הדבקות ומדעני סרטן, לא רק שהיה מזוייף אלא גם היה פיקטיבי. עשרות נציגי מדינות, אנשי ממשלות ופוליטיקאים דרשו להעמיד לדין פלילי. אך מעשים ניתנים לענישה רק אם בזמן ביצועם הם מוגדרים כדבר פלילי.

 

ארגון המחקר הגרמני (DFG), בשם הממשלות של קרנות מחקר במיליארדים, ביקש מהפוליטיקה להימנע מלהכיר ב"רמייה מדעית" כדבר פלילי. ה- DFG טען שרק המדע יכול לבקר את עצמו. כדי לשכנע פוליטיקאים שהם לא צריכים לשלוט במדע, הקים ארגון ה- DFG, בשנת 1997, וועדה בין-לאומית. תפקיד הוועדה היה לכתוב חוקים בינלאומיים מעשיים לעבודה מדעית, שיהיו אחידים לכל הדיסיפלינות המדעיות, ולהפוך אותם לחובה בינלאומית בצורה של מערכת מחייבת של כללים ותקנות, כחוקה של המדע הבינלאומי. כך זה קרה בגרמניה.

מאז 1998, כל המדענים והמוסדות המקבלים מימון מחקרי ממלכתי נאלצו לדבוק במערכת הכללים הגאוניים, ההגיוניים והפשוטים האלה בעבודתם ובהכנת דוחות מומחים. במרכז כל הצגה של שיטה חדשה, שצריכה לספק הוכחות מדעיות, יהיו הדברים הבאים:

 

"בדיקות חוזרות, עם גילוי מלא של מהלכים, הן מרכיב מהותי של כל שיטה מדעית, כדי להוכיח שיטתיות, ולשלול הפרעות."

 

דו"חות, בלי תיעוד של בדיקות חוזרות, אסור לכנותם מדעיים¹⁴.

 

הבסיס הבלעדי והיחיד של הוירולוגיה, החל משנת 1953, הוא אותה השערה אשר פרסם פרופסור אנדרס, כי מותם של תאים במבחנה הוא כביכול הוכחה לקיומו של וירוס או של גורמים אחרים לא ידועים. רק במעמד הענקת פרס נובל, בסוף שנת 1954, הפכה הסברה / ההשערה של פרופסור אנדרס, שבתחילה הפריכה את עצמה, לעובדה מדעית: "אלה וירוסים - אם נוכחים תאים מתים¹⁵." מובן כי פרופסור אנדרס לא עשה בדיקות חוזרות (כדי לבצע ניסוי מלא). לא עלה בדעתו של אנדרס, וכל הבאים אחריו, כי הרעבה והרעלה של התאים במבחנות גורמים למותם.

 

המומחה אשר הוזמן דרך בית המשפט, פרופסור פודבילסקי, טען במסמך "חוות הדעת הנוספת" מיום 03.03.2015 אשר הציג במשפט, בעמוד 3, תחת סעיף 6 לגבי הדו"חות של משפט וירוס-החצבת: "כל הנתונים ובדיקות חוזרות השוללות חלקים תאיים במקום וירוס החצבת נמצאים בתוך הדו"חות – וכלולות בתוך הדו"ח שלי."¹⁶ חוות-דעת זו היא עדות-שוא.

 

בתאריך 12.03.2015, תחת חקירה צולבת של היועצת הרשמית של הערכאה המשפטית מול בית המשפט האזורי ברבנסבורג, הודה פרופסור פודבילבסקי: "איני יכול להגיד האם קיימים דו"חות, אשר מראים את אותם דברים המוסברים בדו"חות המקוריים, בלי להתייחס לחולשת שיטותיהם. למשל אם קוימו בדיקות נגטיביות שבהחלט חוזרות."¹⁷

עם זאת, הפרופסור הפריך בעצמו את תיעודו מתאריך 03.03.2015. כך הוא הפריך גם את כל התיעוד שלו, את כל ששת הדו"חות שהוגשו ואשר היה ניתן להתייחס אליהם במשפט וירוס-החצבת וכן כל טענה לכך שאכן יש הוכחה לקיומו של וירוס החצבת.

 

אומנם כשהצגתי והוכחתי את העובדות על בדיקות חוזרות (נגטיביות) החסרות והפרכת המומחה בעצמו, במהלך הערעור, הדחיק בית המשפט לערעורים את העובדות. בית-המשפט האזורי ברבנסבורג נתלה בפסק-הדין המנהלי נגדי, תוך שהוא מדחיק את העובדות המתועדות, בדבר העדרותן של בדיקות חוזרות, והשמטת הטענות מכתב פסק-הדין. השופט מטיאס שניידר מבית המשפט האזורי ברבנסבורג נטל לעצמו חירות לא-לו, להוציא פסק-דין מנהלתי – תוך דילוג על צעדים של הסדר החוקי של המשפט. זאת, למרות שהעד המומחה, פרופסור פודבילסקי הפריך את עדותו שלו עצמו כתוצאה מהשאלות הברורות של היועצת ד"ר אנה-מריה ברוטשר

 

בית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט כותב בפסק דינו תחת פסקה 116: "עד כה הנאשם מצהיר שפסק הדין מבחינה זו מבוסס על הנחות שווא, שהמומחה לא התייחס אליהן, כאילו בדו"חות אשר פורסמו נכללו גם ניסויי בקרה לשלילת נוכחותם של חלקי תאים (עמוד 23 של פסק-הדין, פסקה 2). לא ניתן להכיר בזה. המומחה מתייחס בתיעוד הנוסף מתאריך 03.03.2015, שם, בטור 3 (דף 134) בדיוק לטענה זו, ומסביר, כי יש את המידע הנדרש ואת ניסויי הבקרה לשלילת נוכחות חלקי תאים במקום וירוס החצבת, בדו"חות, והוא מצביע על הדו"ח שלו.¹⁸ 

 

גם בית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט הדחיק בפסק-דינו מתאריך 16.02.2016 את ההפרכה של פרופסור פודבילסקי בעצמו (העובדה המתועדת במשפטי מיום 12.03.2015). כך הוכח כי גם בית-המשפט האזורי העליון בשטוטגרט הדחיק בערעור את העדר בדיקות חוזרות, וכן את טענת השווא של המומחה המשפטי, אשר גם היא הופרכה, כמתועד בתאריך 12.03.2015 בידי פרופסור פודבילסקי בעצמו, וזאת כדי להגן עליו.

 

 

איך בית המשפט האזורי העליון מנסה - ללא הצלחה - להתחמק

בית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט כותב בשורה 121 של פסק דין "וירוס-החצבת", על הדו"חות שהצגתי בפניו, שהם ללא משקל בפסק הדין - "לא רלוונטים להחלטה."¹ꝰ

כך הדחיק בית המשפט את העובדה שהדו"ח הציג בתאריך 10.02.2016, כי השוואת מקטעים גנטיים הפריכה כל טענה בדבר קיומו של וירוס החצבת. (ראה הכתבה בתוך גיליון זה Wissenschaft Plus מס 2/2017).

 

מבחינה משפטית, החיסון הוא, כעובדה, תהליך "התערבות קיימת לסכנות לחיים ולשלמות הגוף", אם קיימת הסכמה בכתב מן האדם עצמו, או מהאחראי עליו. מכיוון שבית המשפט האזורי העליון הכיר בעובדות, שהופרכו באופן בסיסי, בדבר אפקטיביות חוקית של חיסונים, לא ניתן להצדיק את ניסיון ההדחקה של בית המשפט האזורי העליון כמו שמתואר כאן.

כל האזרחים, ובמיוחד עובדי מדינה, מחויבים לפעול באופן עצמאי ולהודיע למשרדי הממשלה ולבתי משפט, אם פוגעים בזכויות העיליות, בלי לגיטימציה חוקית וללא הצדקה. שופטים הם לא יוצאי דופן. השופט יו"ר בית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט ידע את כל הפרטים החשובים והבין את ממשמעותם למדע. את המידתיות, הוא הוכיח בגדול בשימוע ציבורי בתאריך 16.02.2016.

 

 

חיקוי מפורסמים ומפסיד רע

השחקן המפורסם רוברט דה נירו ורוברט פ. קנדי, אחיינו של נשיא אמריקאי לשעבר, הציעו פרס כספי בסך 100,000 $ להוכחה מדעית ביחס לחיסונים. הם התחייבו להעניק את הפרס למי שיביא להם דו"ח מדעי, שמוכיח כי כספית בתוך תערובת חיסונית אינה מזיקה. שניהם חושבים שחיסונים הם מזיקים, במיוחד כי ישנם חומרים רעילים במיוחד בתוכם. בנו של רוברט דה נירו הפך להיות אוטיסטי ברגע שקיבל חיסון. זאת, כאשר יש הוכחה מהסתכלות ביולוגית, כי חיסונים יכולים לגרום לאוטיזם.²º

 

התובע, הרופא ד"ר לרפואה ברדנס מהומבורג, העובד בשבדיה, התגלה כמפסיד רע. הוא טען כאילו הוא הפסיד את המשפט ואת הערעור הסופי בבית המשפט הארצי בקרלסרוה, על-סמך טעות מנהלתית. הד"ר תלה את האשמה להפסד בכך שהוא הגיש שישה דו"חות, במקום אחד.

 

אין כל איזכור לכך, לא במהלך המשפט בבית המשפט האזורי העליון בשטוטגרט ולא בנימוקי פסק הדין. ההפך הוא הנכון: ד"ר ברדנס הפסיד במשפט, כאשר המומחה קבע כי אף לא באחד מששת הדו"חות יש הוכחה לקיום הוירוס. זו היתה גם האמירה היחידה האמיתית של פרופסור פודבילסקי. הטענה של המומחה פרופסור פודבילסקי היתה: "כדי להוכיח קיומו של וירוס החצבת, צריך לשלב טענות שונות מששת הדו"חות". בית המשפט האזורי העליון, כפי שכבר תועד למעלה, דחה במפורש טענה זו.

 

רצוי גם לקרוא את המידע הנוסף של הe-mail-newsletter שמודפס בגיליון מתאריך 17.01.2017 של המגזין .

 

..............................................................................................................................

 

התייחסויות נוספות של עידן:

  1. הויכוחים הקשים בנושא החיסונים, שהתפתחו לאחרונה לכדי מלחמות אחים במלוא מובן המילה, מתמקדים בעיקר סביב הנושאים של בטיחות החיסונים, יעילותם והנזקים שהם גורמים או לא גורמים.
    אם הטיעונים של ד"ר לנקה נכונים, הרי שכל התיאוריות הקשורות לוירוסים כמחוללי מחלות ולחיסונים כנגד וירוסים אלה, הן תיאוריות ישנות, שהוכחו כשגויות. זה משמיט את כל הבסיס המדעי שעליו מסתמכות רשויות הבריאות ולאורו הן מנסות לחייב בכוח את כל ההורים לחסן את ילדיהם.
    בהיעדר בסיס מדעי אמין ומוכח, יהפכו כל הדיונים והויכוחים הקשורים לחיסונים לחסרי משמעות.

     
  2. כל אחד מאתנו יכול לעזור לבחון את אמיתות הדברים בצורה פשוטה יחסית, וזוהי הצעה לכל מי מכם שרוצה לעזור בחיפוש האמת על וירוס החצבת. ההצעה היא:
    לכתוב מכתב לרשויות הבריאות ולמומחי רפואה וביולוגיה (משרד הבריאות, קופ"ח, מנהלי בתי-חולים, רופאים מומחים למחלות ילדים, רופאים מומחים למחלות מדבקות, מוסדות מחקר לביולוגיה, וירולוגים ידועים וכו') ולבקש מהם בקשה אחת, בנוסח כגון זה:
    "על רקע טענות לפיהן לא הוכח קיומו של וירוס החצבת בהתאם לקריטריונים המדעיים המקובלים, אודה לכם אם תוכלו לשלוח לי את פרטי המאמר המדעי שלדעתכם מוכיח בצורה הטובה ביותר והמוסמכת ביותר את קיומו בגוף האדם של וירוס החצבת".
    כל מאמר כזה שיופנה אלי, אשמח להעבירו לד"ר לנקה בתקוה לקבל את תגובותיו.

     
  3. כפי שנאמר בהקדמה למעלה, אודה מאד לכל מי שיוכל וירצה לעזור לנו לדייק את התרגום לעברית של מאמר זה מהמקור בגרמנית.

 

 

...........................................................................................................................

 

 

רפרנסים

 

1. See: The appeal of 7.7.2015 was in the Issues No. 5 and 6/2015 of the magazine WissenschafftPlus released. My statement to the Higher Regional Court Stuttgart of 10.12.2015, which is part of the appeal has been published in five episodes in issues no. 1/2016 to no.5/2016 of the magazine WissenschafftPlus. The Expert opinion of a professor from 10.12.2015 from the field of virology, was published in Issue No. 6/2016 and No. 1/2017 of the magazine WissenschafftPlus. 

To order in the shop of www.food-or.de or under the Link:

http://www.food-or.de/shop/c/de/abonnement

 

2. Judgment of the Higher Regional Court Stuttgart of 16.2.2016, file number: 12 U 63/15, see:

http://lrbw.juris.de/cgi-bin/laender_rechtsprechung/document.py?Gericht=bw&GerichtAuswahl=Oberlandesgerichte&Art=en&sid=46bf3db2df690aba6e4874acafaf45b6&nr=20705&pos=0&anz=1 

 

3. This decision of the BGH, reference number: I ZR 62/16, is on our homepage www.wissenschafftplus.de under "News" and "Measles virus process" to find.

 

4. The report of Prof. Podbielski from 17.11.2014 is on our website www.wissenschafftPlus.de under "News" and "Measles virus process" in the entry from 26.3.2015 or under the link:
http://www.wissenschafftplus.de/blog/de

 

5. See 2.

 

6. See: Enders JF, Peebles TC. Propagation in tissue cultures of cytopathogenic agents from patients with measles. Proc Soc Exp Biol Med. 1954 Jun; 86 (2): 277-286. Like all six publications of the "Measles Virus Process", this article is also available on the Internet:

https://archive.org/details/EndersPeebles1954

 

7. See the comments on autism and vaccine damage to be ordered in the magazine WissenschafftPlus No. 3/2016 in the Shop www.food-or.de or under the link:

http://www.food-or.de/shop/c/de/abonnement

 

8. See: "Bet that it is the claimed measles virus not exist!" in the magazine WissenschafftPlus No. 3 + 4/2014.

This article is also available on our homepage www.wissenschafftPlus.de under "News" and "Measles virus process" in the entry of 14.9.2014 or under the link 

https://wissenschafftplus.de/uploads/article%20/%20Measles_Process.pdf 

 

9. See: Letter from the RKI of 24.1.2012, that to my Defense in the measles virus process and by the district court Ravensburg by reading was introduced into the process. Both dishes, the Ravensburg district court and the Higher Regional Court ignore in the judgments the content of the letter, though it basic and self-consistent task of every civil servant is danger to life and limb

all citizens through ACTIVE-will ward off. The letter is on our website www.wissenschafftPlus.DE under "News" and "Measles virus process" in the Entry of 26.3.2015 or under the link:

https://wissenschafftplus.de/uploads/article/RKI_und_Ribosomen_vom_24-1-2012.pdf

 

10. We are currently preparing the trials that will practically prove that the "Measles Virus Test Procedures" currently used by the Robert Koch Institute (RKI) are set up so that not only sick people, but also healthy people "measles virus-positive" getting tested. Either all 20% positive (without measles epidemic) or 80% positive (at one by the RKI claimed measles epidemic).

 

11. See 2.

 

12. See article "Giant viruses and the origin of life" in the magazine WissenschafftPlus No. 1/2014. To order in the shop www.food-or.de or under the link 

http://www.food-or.de/shop/c/de/abonnement

 

13. See: https://en.wikipedia.org/wiki/Friedhelm_Herrmann

 

14. See: Page 3-6 of my Opinion of 2.2.2015 Judicial report by Prof. Podbielski. To be found under "News" and "Measles virus process" in the entry from 26.3.2015 or under the link

https://wissenschafftplus.de/uploads/article/Stellungnahme_zum_Gutachten_von_Prof_Podbielski_2-2-2015.pdf

 

15. See instructions for ordering in the WissenschafftPlus magazine no. 2/2016

 

16. See "Supplementary Statement by Prof. Podbielski from 3.3.2015. To be found under "News" and "Measles virus process" in the entry of 14.10.2015 or under the Link

http://www.wissenschafftplus.de/uploads/article/Schreiben_von_Prof_Podbielski_3-3-2015.pdf 

 

17. See page 7, above, of the minutes of the trial on Regional court Ravensburg. To be found under "News" and "Measles virus process" in the entry of 16.9.2015 or under the link

http://www.wissenschafftplus.de/uploads/article/Protokoll_13_4_20150001.pdf 

  

18. See 2.

19. See 2.

20. See 7.

 

 

 

 

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.