טיפ מס' 291: מערכת החיסון

פורסם לראשונה ב-25.10.2019

 

 

כל הנושא של בריאות, מחלות וחיסוניות הגוף הוא נושא רחב ומורכב, ובחלק גדול ממרכיביו התפיסה של הרפואה החדשה שונה לחלוטין מזו של הרפואה המקובלת.

 

טיפ זה אינו מתיימר לכסות נושא זה במלואו, ומטרתו היא להראות את ההבדלים העיקריים בין התפיסה של הרפואה המקובלת לבין זו של הרפואה החדשה, כפי שאני מבין הבדלים אלה.

 

 

מערכת החיסון לפי הרפואה המקובלת

ההסבר שכאן הוא חלק מההסבר המופיע בויקיפדיה:

"מערכת החיסון היא מכלול מורכב של איברים, תאים ומולקולות שתפקידה להגן על הגוף מפני פלישה של מיקרואורגניזמים פתוגניים, כגון חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים שונים, וכן מפני רעלנים והתפתחות סרטן. בין מרכיביה השונים של מערכת החיסון קיימים יחסי גומלין ענפים, המאפשרים להם לפעול באופן מסונכרן ומתואם נגד פולשים זרים שמהם נשקפת סכנה לגוף. למעשה, מערכת החיסון פועלת כל הזמן, אך אנו נותנים דעתינו עליה בדרך כלל רק בעת "כישלון" שלה".

 

 

לפי הרפואה המקובלת, הגורמים העיקריים להתפתחות מחלות הם גורמים חיצוניים, כמו מיקרובים שונים ורעלים שונים, וכנגד גורמים אלה צריך הגוף צבא הגנה שיודע לחסל את המיקרובים "הרעים" ולנטרל או להפחית ככל האפשר את השפעתם המזיקה של הרעלים השונים.

 

תפיסה זו היא למעשה תיאוריה שלא הוכחה אף פעם בצורה מדעית מלאה, אך בהיעדר הסברים טובים יותר, התקבלה תפיסה זו ע"י הממסד הרפואי והציבור הרחב כעובדה.

 

 לפי תפיסה זו, חלק גדול מהמחלות פורצות בגלל היחלשות של מערכת החיסון. גם חלק מהגישות של הרפואה המשלימה מסכימות עם תפיסה זו. ישנה גם הסכמה רבה בין הרפואה המקובלת ומרבית הרפואות המשלימות, שמה שיכול להחליש את מערכת החיסון הם דברים כמו תזונה לקויה, חוסר שינה, חוסר פעילות גופנית וסטרס.

 

לפי הרפואה המקובלת, מחלות אוטואימוניות נגרמות כאשר מסיבות לא ברורות מערכת החיסון מתבלבלת או טועה, ותוקפת את הגוף עצמו במקום לתקוף את הפולשים "הרעים" שמנסים לפגוע בגוף.

 

על בסיס התיאוריות הנ"ל לגבי מערכת החיסון וגורמי המחלות, התפתחו תיאוריות טיפוליות ומניעתיות שונות, שאחת הבולטות בהן היא זו שעליה מבוסס מדע החיסונים.

 

 

התייחסויות לפי הרפואה הגרמנית החדשה

 

א. מה באמת גורם למחלות

לפי התגליות של הרפואה החדשה, רב מוחלט של המחלות נגרמות כתוצאה מ"קונפליקטים ביולוגיים", שאצל בני-אדם הם מתבטאים בעיקר כקונפליקטים רגשיים, אך לא רק.

 

קונפליקט ביולוגי הוא כזה שגורם להפעלת תוכנית ביולוגית, אשר מטרתה היא לעזור לאדם להתמודד עם הקונפליקט. לגוף יש 3 דרכים עיקריות להגיב לקונפליקטים, ודרך התגובה נקבעת בהתאם לסוג הקונפליקט.

הפעלת התוכנית הביולוגית נעשית ע"י השפעה בפסייכי שגורמת לפגיעה באחד המרכזים במוח שרלוונטי לאותו קונפליקט.

 

התוכניות הביולוגיות האלה כוללות במרבית המקרים פגיעה זמנית כלשהי ברקמות בגוף ובתפקוד של אחת או יותר ממערכות הגוף וזה גורם לסימפטומים שמאובחנים ברפואה המקובלת  כמחלה.

 

מומלץ לקרוא את המאמר "המודל המדעי של הרפואה החדשה".

 

 

ב. תוכניות ביולוגיות

כל אדם (ולמעשה כל סוג של חיים אורגניים) נולד עם מספר רב של "תוכניות מגירה" ביולוגיות אשר מופעלות ע"י מה שהאדם חווה כ"קונפליקט ביולוגי". קונפליקט ביולוגי הוא מצב שמבחינת הפסייכי של האדם מהווה בעיה או איום שיש צורך להתמודד איתו. זה יכול להיות מצבים כגון:

  • סכנה קיומית לאדם עצמו או לאנשים אחרים החשובים לו או לחיות מחמד.
  • אובדן של אדם קרוב או פחד מאובדן כזה
  • אובדן טריטוריאלי או פחד מאובדן כזה
  • נטישה או פחד מנטישה
  • פרידה קשה או פחד מפרידה או רצון להיפרד
  • דברים קשים לעיכול (פיזיים או פיגורטיביים)
  • דחיה, גירוש, נידוי וכד'
  • כעסים מסוגים שונים
  • אי יכולת לסמן את הטריטוריה או להגדיר את גבולותיה
  • אי יכולת להשיג דברים מסויימים או להיפטר מדברים מסויימים
  • תסכול מיני, אי-יכולת לקיים יחסי מין
  • פגיעה בתחושת הגבריות או הנשיות
  • חוסר אונים
  • פגיעה בערך העצמי
  • התקפה על אזור מסויים בגוף
  • מצבי תקיעות
  • ועוד ועוד

 

כל אחת מהתוכניות הביולוגיות עובדת לפי אחת מ-3 דרכי התגובה של הגוף לקונפליקטים:

  1.  גידול תאים בשלב האקטיבי של הקונפליקט ופירוק הגידול בשלב הריפוי (לאחר שהקונפליקט נפתר) ע"י חיידקים ופטריות.תהליכים אלה קורים בכל הקונפליקטים שמשפיעים על רקמות הקשורות לשכבת הנבט אנדודרם (שנשלטות מגזע המוח) או המזודרם של המוח הישן (שנשלטות מהצרבלום).
  2. אובדן של תאים בשלב האקטיבי של הקונפליקט ושיקום הרקמות שנפגעו בשלב הריפוי.זה קורה ברקמות השייכות לשכבת הנבט מזודרם של המוח החדש (שנשלטות מהמדולה של הקורטקס במוח, האזור של החומר הלבן במוח) או של רקמות השייכות לשכבת הנבט אקטודרם (נשלטות מהקורטקס).
  3. התערבות בתפקוד. זה מופיע במחלות כגון שיתוק או ניוון שרירים, במידה מסויימת בסוכרת, במידה מסויימת באסטמה ועוד.

 

מרבית התוכניות הביולוגיות מתאימות במקורן לבעלי-חיים במצבי הישרדות שונים בטבע ומטרת התוכנית הביולוגית היא לעזור לבעל החיים להתמודד עם הקונפליקט.הבעיה אצל בני-האדם בתקופתנו היא, שרבים מהקונפליקטים נחווים בצורה רגשית, שמפעילה את התוכנית הביולוגית גם במצבים שברמה הפיזיולוגית הם חסרי משמעות.

 

לדוגמא:

התוכנית הביולוגית שמתבטאת בגידולים במעיים מופעלת ע"י קונפליקט של "משהו שהיה קשה או בלתי ניתן לעיכול". מטרת הגידולים במעיים היא לעזור לעכל את המשהו הזה שקשה לעיכול, כשבמקור הכוונה היתה למשהו פיזי.

אדם יכול לחוות קונפליקט כזה גם כתוצאה ממשהו פיגורטיבי לגמרי כגון נפילה של הבורסה שגורמת לו להפסד כספי רב, או פיטורים מהעבודה וכו'.

 

התוכניות הביולוגיות שנועדו בעיקר למצבי חירום, עובדות בצורה כזו שבד"כ גורמת נזק זמני לגוף, בהנחה שהמצב מחייב זאת, ושלאחר חלוף הקונפליקט יהיה לגוף זמן ותנאים לשיקום והחלמה.

 

לפי הערכה גסה, כ-80% מהסימפטומים שגורמים לבני-אדם ללכת לטיפול אצל רופאים או מטפלים, אלה הם סימפטומים של שלב הריפוי. זה כולל סימפטומים כגון: 

  • עייפות, לפעמים עייפות רבה (במיוחד בקונפליקטים שקשורים לעצמות)
  • יתכן חום (לפעמים חום גבוה)
  • בצקות: גם באיבר שנפגע וגם באזור ה-HH במוח
  • דלקות
  • זיהומים
  • מוגלה, הפרשות שונות
  • חלק גדול מסוגי הכאבים 
  • כאבי ראש
  • חלק גדול מהמקרים של בחילות והקאות
  • חלק גדול ממקרי הסחרחורות
  • חלק מהמקרים של הפרעות בראיה
  • כל הגידולים במוח של תאי גליה

 

 

מרבית סוגי ההתקפים המוכרים לנו הם למעשה סימפטום של משבר הריפוי שקורה באמצע שלב הריפוי. זה כולל התקפים כגון:

  • התקף לב
  • שבץ מוחי
  • התקף אסטמה
  • תסחיף ריאתי
  • המשבר של דלקת ריאות
  • התקף של מיגרנה
  • עילפון / אבדן הכרה זמני / absence
  • תרדמת כבדית (Liver coma)
  • התקף אפילפטי

 

 

ישנם סימפטומים נוספים שחלקם יכולים להופיע בשלב האקטיבי של הקונפליקט, אך בצורה חזקה יותר הם יכולים להופיע לזמן קצר גם במשבר הריפוי, כגון: 

  • קור, צמרמורות/רעידות, זיעה קרה, בחילה, הקאות
  • עליה בלחץ הדם, עליה בדם ברמת התירוקסין והורמוני הסטרס
  • חוסר שקט עצבי
  • אפשרות להשתנה מרובה

 

 

ג. תפקידי המיקרובים

לפי הערכות שונות של מדענים, יש בגופו של אדם בריא יותר חיידקים מאשר מספר תאי הגוף. לפי הערכה של חוקרים ממכון ויצמן, יש בגוף האדם כ-30 טריליון תאים וכ-40 טריליון חיידקים. לחיידקים אלה יש חשיבות רבה בתפקוד השוטף של גוף האדם.

 

לפי הרפואה החדשה, המיקרובים השונים (חיידקים, וירוסים ופטריות) לא רק שהם לא גורמים למחלות אלא שיש להם תפקידים חשובים בתהליכי הריפוי הטבעיים של הגוף.

 

לדוגמא:

בכל המקרים בהם יש גידולים סרטניים ברקמות הקשורות לשכבת הנבט אנדודרם או מזודרם של המוח הישן, בשלב הריפוי נכנסים לפעולה חיידקים ממשפחת השחפת ופטריות, שתפקידם הוא לפרק את הגידולים שהיו נחוצים בשלב האקטיבי של הקונפליקט ואינם נחוצים יותר לאחר שהקונפליקט נפתר.

 

במחלות הקשורות לשכבות הנבט האחרות, מצטרפים חיידקים מסוגים אחרים לעזור בשיקום הרקמות שנפגעו.

 

לגבי וירוסים, ההתייחסות של הרפואה החדשה מתבססת על החוק הביולוגי הרביעי, לפיו אם מופיעים וירוסים במחלה כלשהי, זה רק כדי לעזור לגוף בשלב הריפוי.

לאחר שד"ר האמר התוודע לתגליותיו של ד"ר לנקה לגבי הוירוסים, הוא התחיל להוסיף בכל התייחסות שלו לוירוסים בהקשר למחלות את ההסתייגות: "אם הם אכן קיימים".

 

ד"ר לנקה, ביולוג ומומחה לוירוסים, טוען כבר שנים רבות שלמעשה לא הצליחו עד היום להוכיח בצורה מדעית טהורה, את קיומו בגוף האדם של אף אחד מאותם וירוסים שנחשבים כמחוללי מחלות (ושכנגד חלק מהם מחסנים תינוקות וילדים).

ד"ר לנקה אף זכה בניצחון משפטי בעל משמעות היסטורית, כאשר בינואר 2017 קבע בית המשפט העליון בגרמניה שאכן לא הצליחו עד כה להוכיח בצורה מדעית טהורה את קיומו של וירוס החצבת. בית המשפט קיבל את טענותיו של ד"ר לנקה, שכל המחקרים אשר טוענים לגילוי והוכחת קיומו של הוירוס, לא עמדו בקריטריונים המדעיים המקובלים בביולוגיה, כפי שנקבעו בזמנו ע"י ד"ר קוך.

במאמר "פירוק תאוריית הוירוסים" מפרט ד"ר לנקה היכן טעו החוקרים בניסיונות שלהם להוכיח את קיומו של וירוס החצבת כגורם מחלת החצבת, ובדומה גם לגבי וירוסים אחרים והקשרם כביכול למחלות אחרות.

 

אם הוירוסים והחיידקים אינם הגורמים למחלות, משמעות הדבר היא שכל החיסונים הם חסרי משמעות וחסרי תועלת. וישנם הרבה מחקרים בתחום זה של חוקרים שלא יודעים על הרפואה החדשה או על ד"ר לנקה, אשר מראים את חוסר היעילות של רבים מהחיסונים. מידע רב על כך יש במאמר הזה: "חיסונים - בעד ונגד".

 

הערה:

ישנם מצבים מורכבים, בהם פעילות יתר של חיידקים בשלב הריפוי עלולה לסכן את חייו של החולה. במצבים כאלה תומכת הרפואה החדשה בשימוש באנטיביוטיקה. אך במרבית המקרים הנפוצים השימוש באנטיביוטיקה רק מפריע לתהליך הריפוי הטבעי.

 

 

ד. סרטן

למרות הרבה מאד מחקרים והשערות, הרפואה המקובלת עדיין לא יודעת מה באמת גורם לכל אחד מסוגי הסרטן. הגישה המקובלת אומרת שהתפתחות גידולים סרטניים היא תקלה של טבע, תאים שיצאו משליטה ובקרה, יכולים לשלוח גרורות, לגדול בכל מקום בגוף ולהרוג אותנו.

 

נהוג להגיד ברפואה המקובלת ובחלק מהרפואות ההוליסטיות, שבגוף נוצרים כל הזמן תאים סרטניים, אך כל עוד מערכת החיסון מספיק חזקה, היא מחסלת תאים אלה ומונעת את התפתחות המחלה. ברגע שמערכת החיסון נחלשת, היא לא מצליחה להרוג מספיק תאים סרטניים וכך מתפתחת המחלה.

 

לפי הרפואה החדשה, כל הגידולים, בין אם הם נחשבים כממאירים או כשפירים, מתפתחים, נשלטים ומבוקרים ע"י המוח כחלק מתוכנית ביולוגית שהופעלה ע"י קונפליקט ביולוגי. מטרתן של תוכניות ביולוגיות אלה, כולל הגידולים שמתפתחים במסגרתן, היא לעזור לגוף להתמודד עם הקונפליקט.

(הסברים כיצד גידול אמור לעזור לגוף יש בחלק מהמאמרים והטיפים באתר זה. למשל במאמר על סרטן המעי הגס).

 

לגוף יש את היכולת לפרק את הגידולים כאשר אין בהם כבר צורך, מלבד מספר סוגים של גידולים ספציפיים אשר מלכתחילה אמורים להישאר ולכן אין לגוף יכולת לפרקם.

 

הקטע שלהלן הוא תרגום של הקטע האחרון מתוך מאמר שכתב ד"ר נימיץ, פרופ' להיסטוריה ואתיקה של טכנולוגיה ומדעי הטבע באוניברסיטת לייפציג, גרמניה.

המאמר מופיע באנגלית באתר של קרוליין מרקולין תחת הכותרת:

 

(The New Medicine a New Natural Science” (2003“

 

"בהתאמה מלאה לדרישות ממדע טבע אמיתי, ד"ר האמר אינו מניח אפילו השערה אחת. טענותיו ניתנות לבדיקה ולאימות בכל מקרה ומקרה של סרטן או מחלה מקבילה לסרטן, בכל נקודת זמן נתונה. לעומת זאת, הרפואה הקונבנציונאלית מבוססת על הנחות שמעולם לא אומתו. לדוגמה, ההשערה של "מערכת חיסון", שהונחה על ידי הרפואה הקונבנציונאלית, היא טענה שלא אומתה, מכיוון שאיש עדיין לא הצליח לצפות בה ישירות. התיאוריה של מערכת חיסון, כלומר הנחת קיומה של מערכת חיסון, מהווה את השערת הבסיס שעליה נבנות תיאוריות ותחזיות אחרות, מה שמוביל ל"עובדות "ניתנות לצפייה, שנחשבות אז בטעות כ"הוכחה" - במקרה זה - קיומה של "מערכת חיסון".

 

הרפואה הקונבנציונאלית טוענת כי פעילות המיקרובים בגוף נובעת מהתמוטטות "מערכת החיסון". הרפואה הגרמנית החדשה טוענת כי פעילות המיקרובים מופעלת על ידי פקודות  מהמוח. הרפואה הקונבנציונאלית אינה יכולה לבסס או לחזות מדעית את פעילותם של חיידקים בכל מקרה נתון. לעומת זאת, הרפואה הגרמנית החדשה מסוגלת לבסס מדעית ולחזות את תחילת הפעילות החיידקית - בכל מקרה פרטני. לפי ה-GNM, הרגע המדויק של תחילת הפעילות החיידקית הוא בתחילת השלב השני של התוכנית הביולוגית המיוחדת. הרפואה הגרמנית  החדשה מבוססת על הבנה פסיכו-ביולוגית של האורגניזם. לפיכך הוא אינה זקוקה ואינה מסתמכת על סטטיסטיקה. בלשון מדוברת, הרפואה הקונבנציונאלית מציעה בליל של טענות פסאודו-לוגיות, שלא אומתו, ולכן אינן מדעיות. לעומת זאת, הרפואה הגרמנית החדשה מציעה מבנה מובנה של טענות הגיוניות וניתנות לשחזור, ולכן היא מדעית."

 

 

ה. מחלות אוטואימוניות

לפי הרפואה המקובלת, מחלה אוטואימונית היא מחלה בה מערכת החיסון תוקפת בטעות את הגוף במקום את הפולשים שגרמו למחלה.

לפי הרפואה החדשה, בחלק לא מבוטל מהתוכניות הביולוגיות הגוף אכן "תוקף" כביכול את עצמו, אך זו לא טעות ולא בלבול של מערכת החיסון אלא מהלך זמני מבוקר ונשלט, כחלק מהתוכנית הביולוגית.

 

לדוגמא:

דלקת מפרקים שגרונית נחשבת ברפואה המקובלת כמחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת ופוגעת בתאים במפרקים הספציפיים שנפגעו.

לפי הרפואה החדשה יש אובדן של תאים במפרקים כתוצאה מקונפליקט מקומי או כללי של ירידת ערך עצמי. ברגע שהקונפליקט נפתר מתחיל תהליך שיקום שכולל נפיחות במפרק ודלקת עם כאבים. המחלה הופכת לכרונית בגלל טריגרים.

 

 

ו. דלקות

דלקת היא למעשה מנגנון טבעי של הגוף שמטרתו היא להאיץ תהליכי ריפוי. יש דלקות בהן הגוף נעזר גם במיקרובים ויש דלקות בהן אין מעורבות של מיקרובים.

האצת תהליכי הריפוי מגבירה במקרים רבים סימפטומים לא נעימים. שימוש בתרופות נוגדות דלקת מפחית אמנם את הסימפטומים אך גם פוגע בתהליך הריפוי הטבעי.

 

מלבד מצבים מסכני חיים או כשיש סימפטומים בלתי נסבלים, עדיף לא לנסות להילחם בדלקת, אלא לוודא שלא נושפע מהשפעות חוזרות של הקונפליקט.

אם הדלקת הופכת לכרונית, זה מצביע על כך שהאדם נמצא במצב של "ריפוי תלוי", כלומר הוא מושפע מדי פעם מטריגרים שמעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט ולא נותנות לגוף להשלים את תהליך הריפוי הטבעי.

 

 

ז. חום

לפי מספר גישות של רפואה טבעית שלמדתי, ההנחה היתה שהמחלה נגרמת בגלל מיקרובים, ושהגוף מעלה בכוונה את הטמפרטורה כדי להשמיד את אותם מיקרובים.

 

ההבנות של הרפואה החדשה אומרות כך:

המיקרובים באים לעזור בשלב הריפוי.

לכל אחד מהמיקרובים ישנה טמפרטורה בה הוא הכי יעיל. לכן הגוף מעלה את הטמפרטורה שלו בהתאם לסוג הבעיה, כדי ליצור סביבה בה המיקרובים הרלוונטיים יוכלו לעזור לגוף בצורה היעילה ביותר.

 

 

ניסיון לסיכום

לפי הרפואה החדשה, המונח "מערכת החיסון" בשימושו המקובל אינו מדוייק.

מכיוון שמרבית המחלות לא נגרמות כתוצאה מפלישה פיזית של גורם חיצוני בעייתי כגון מיקרובים, אין באמת צורך ב"צבא ההגנה לגוף" שיעמוד הכן כל הזמן כנגד פלישה של אויבים מבחוץ אשר מאיימים לפגוע בו ולהשמידו.

 

מרבית תהליכי המחלות הם למעשה תוצאה של קונפליקטים ביולוגיים אשר מפעילים תוכניות ביולוגיות שמתבטאות (בעיקר בשלב ההחלמה, אך לא רק) עם סימפטומים של מה שנקרא מחלה.

 

מונח שאולי מתאים כאן יותר הוא "מערכת תמיכה", שנועדה לעזור בכל התהליכים של התוכניות הביולוגיות.

 

מערכת התמיכה (או מערכת החיסון) יודעת מתי לסגת אחורה ולאפשר למיקרובים להתרבות ולבצע את תפקידיהם, ולאחר שהמיקרובים סיימו את תפקידם, יודעת מערכת התמיכה לחסל את אותם מיקרובים שהגוף כבר לא צריך.

 

מערכת התמיכה יודעת לאפשר לרקמות הרלוונטיות לגדל תאים כשצריך ולפרק את התאים העודפים (גידולים) כשכבר אין בהם צורך.

 

כל התהליכים שנחשבים כמחלות הם לא תקלה או טעות, או תגובה לפלישה לא מתוכננת של מיקרובים, אלא אלה הם תהליכים הנשלטים ומבוקרים ע"י המוח, כחלק מתוכניות מגירה ביולוגיות אשר מופעלות בעת הצורך ע"י קונפליקטים ביולוגיים.

 

בהרבה מקרים, התפתחות המחלה (וההחלמה) מתאפשרת בזכות מערכת תמיכה (או חיסון) חזקה ולא בגלל מה שמקובל לחשוב, שהמיקרובים או תאים סרטניים מרימים את הראש כשמערכת החיסון נחלשת.

 

הדברים נעשים מורכבים, מסובכים ובעייתיים יותר במקרים כגון (רשימה חלקית):

  1. כשהאדם חווה מדי פעם טריגרים אשר מעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט המקורי ולא מאפשרות לגוף להשלים את תהליך הריפוי הטבעי.
  2. כשהאדם נמצא בזמן נתון תחת השפעה של יותר מקונפליקט אחד.יכולים להיות מצבים בהם אנחנו נמצאים תחת השפעה אקטיבית של קונפליקט אחד או יותר, ובאותו זמן אנחנו נמצאים גם בשלב הריפוי של קונפליקט אחד או יותר.
  3. כאשר יש את "הסינדרום".
  4. שימוש בתרופות, במיוחד כאלה שמפריעות לתהליכי הריפוי הטבעי ולאורך זמן פוגעות ברקמות שונות בגוף או במוח.

 

לפי הרפואה החדשה מחלות נגרמות כאמור, בעיקר בגלל קונפליקטים ביולוגיים, והדרך להתרפא היא לפתור את הקונפליקט ולהימנע ככל האפשר מטריגרים שיכולים לעורר השפעות חוזרות של הקונפליקט, או ללמוד כיצד להחליש או לנטרל את השפעותיהם של טריגרים אלה.

 

מתוך ידע והתנסות שלא קשורים לרפואה החדשה, ברור לי לגמרי, שלפחות ברמה האישית של כל אחד, הדרך להפחית אפשרות של קונפליקטים וכן לפתור קונפליקטים יותר מהר ולהיות פחות מושפע מטריגרים היא דרך של התפתחות אישית.

להערכתי, המרכיב המשמעותי ביותר ברפואה מונעת וחיזוק החיסוניות זו התפתחות אישית.

התפתחות אישית היא סוג של מסע שרצוי להמשיכו עד נשימתנו האחרונה, וכדאי לכל אחד למצוא את הדרך הטובה ביותר בשבילו להתפתחות אישית.

 

 

 

.........................................................................................................................

   

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.