טיפ מס' 296: שפעת

פורסם לראשונה ב-3.1.2020

 

 

  

טיפ זה נכתב על רקע הבהלה וההפחדה העונתית ממחלת השפעת, ומטרתו היא לנסות  להבין טוב יותר מחלה זו, ממספר כיווני הסתכלות.

אין כאן יומרה לתת את כל התשובות וההמלצות בהקשר לשפעת. ישנם עוד דברים לגבי מחלה זו שאני לא יודע או לא מבין ולכן חלק מהדברים מוצגים כאן כהשערות בלבד.

כל פידבק מכם עם ידע נוסף, תובנות נוספות, ניסיון טיפולי או תיקון דברים שכתובים כאן ונראים לכם שגויים – יתקבל בברכה.

 

 

שפעת לפי הרפואה המקובלת

 

ציטוט מ ויקיפדיה : 

שפעת או גריפה היא מחלה זיהומית הפוגעת ביונקים ובעופות, הנגרמת על ידי נגיף אינפלואנזה ממשפחת ה-Orthomyxoviridae מקבוצת נגיפי ה-RNA  התוקפת את דרכי הנשימה. בבני אדם המחלה מתבטאת לרוב בחום (מעל 38 מעלות צלזיוס), כאב גרון, כאב ראש, נזלת, שיעול, כאב שרירים, וכן חולשה ועייפות, איבוד תיאבון, ליחה, סחרחורת ובחילה. סיבוך אופייני של השפעת היא מחלת דלקת ריאות, אשר עלולה להיות קטלנית, בעיקר בילדים קטנים, קשישים ובחולים עם דיכוי של מערכת החיסון.

 

יש להבדיל בין שפעת ובין הצטננות, שנגרמת על ידי נגיפים אחרים, שתסמיניה דומים מאוד לאלו של השפעת, אולם מתבטאים לרוב בצורה קלה יותר, ללא חום גבוה או תשישות. אולם, הבחנה מדויקת בין השתיים אפשרית רק באמצעות בדיקות רפואיות שונות.

 

ההרגשה הכללית בזמן המחלה היא חולשה, כאבים בכל הגוף וחוסר שקט ומנוחה.

 

 

מהו וירוס?

 

כל מה שקשור לוירוסים הוא נושא אניגמטי למדי, במיוחד לאור מחקריו של הביולוג/וירולוג הגרמני ד"ר סטפן לנקה. ומכיוון ששפעת מוגדרת כמחלה ויראלית, ניסיתי לצלול כאן קצת יותר לעומק בניסיון להבין טוב יותר נושא זה.

 

 

וירוס לפי הרפואה המקובלת:

 

להלן ההגדרה בויקיפדיה , שמייצגת את התפיסה המקובלת:

 

נְגִיף (וִירוּס; מלטינית: Virus, נגזרת של מילה שמשמעותה "רעל") הוא טפיל מוחלט (טפיל אובליגטורי) בגודל מיקרוסקופי שתלוי בתא חי מארח כדי להתרבות. כל נגיף בנוי מצבר מולקולות ביולוגיות הכוללות חומר תורשתי (DNA אוRNA , חד-גדילי או דו-גדילי) וחלבונים. כשלעצמו, הנגיף חסר כל פעילות חיה מחוץ לגוף המאכסן; לאחר חדירתו לתא, מערכות התא מאפשרות את התרבותו.

בשל עובדה זו, הנגיף אינו נחשב לחומר חי, עד כניסתו לתא חי. אולם הוויכוח על הגדרתם של נגיפים בזמן פעולתם בתוך התא עדיין נמשך במדע ובפילוסופיה. רוב המדענים אינם מגדירים את הנגיף כיצור חי הואיל והוא אינו תא, ויכולת ההתרבות שלו תלויה לחלוטין בתא המארח.

 

לפי הוירולוג הגרמני ד"ר סטפן לנקה:

 

מובא כאן קטע מממאמרו של ד"ר לנקה שכותרתו "פירוק תיאוריית הוירוסים" שפורסם בטיפ מס' 267.למתעניינים, מומלץ לקרוא את המאמר כולו.

 

......................

 

המושג הנוכחי של וירוס מבוסס על רעיונות עתיקים לפיהם כל המחלות נגרמו ע"י רעלים ("טוקסינים") ושאנשים יוכלו לזכות שוב בריאות ע"י ייצור "אנטי-טוקסינים" כ"נוגדנים". ואכן, כמה מחלות נגרמות ע"י רעלים. הרעיון לאחר מכן, לפיו הגוף יכול לשקם את בריאותו ע"י שהוא מייצר או מקבל "נוגדנים", נולד כאשר נצפה שאנשים שרדו כמויות גדולות יותר של רעל (כגון אלכוהול) כאשר גופם אומן ע"י הגדלה הדרגתית של צריכת אותו רעל. אולם, במציאות אין נוגדנים, במקום זאת הגוף מייצר אנזימים, אשר מנטרלים ומחסלים את הרעלים (אלכוהול).

 

ב-1858, רודולף וירכו, המייסד של הרפואה המודרנית, לקח ממצאים של מדענים אחרים כאילו הם שלו, עיוות את מהות תגליותיהם וכך נולדה השקפה מסולפת לגבי הגורמים למחלות והושמה כדוגמה (dogma), שלמעשה היא עדיין תקפה עד היום. לפי דוגמה זו, כל המחלות נוצרות לכאורה בתוך התאים. הפתולוגיה התאית של וירכו הציגה מחדש לרפואה את הדוקטרינה ההומוראלית העתיקה והמופרכת וטענה שמחלות מתפתחות מרעלים פתוגניים (בלטינית: וירוס).

 

החיפוש אחר רעלים פתוגניים אלה נשאר עד היום ללא תוצאות, אך כאשר התגלו החיידקים, הניחו שהם אלה שמייצרים את הרעלים הפתוגנים. הנחה זו, שנקראה "תיאוריית החיידקים", התקבלה מיידית ונשארה מצליחה מאד עד היום. תיאוריה זו כל-כך הצליחה שמרבית האנשים עדיין לא ערים לעובדה שמה שנקרא רעלים בקטריאליים הם למעשה אנזימים נורמליים, אשר או שלא יכולים להופיע בגוף האדם, או, אם הם מופיעים, הם אף פעם לא מופיעים בכמויות כאלה שהופכות אותם למסוכנים.

 

התגלה, שכשהם מתחילים לאט למות, החיידקים יוצרים צורות הישרדותיות שלמראית עין הן חסרות חיים, של מה שנקרא נבגים. אז חשדו שנבגים אלה הם רעליים ושהם בעצם מה שנקרא הרעלים הפתוגניים. אך זה הופרך, מאחר שהנבגים מתפתחים במהירות לחיידקים כאשר המשאבים החיוניים שלהם משוקמים. כאשר המדענים במעבדה הבחינו שהחיידקים החלשים, שמתרבים בכמויות, נספו מהר מאוד תוך כדי הפיכתם למבנים קטנים בהרבה מאשר הנבגים, האמינו תחילה כי החיידקים נהרגים על ידי הרעלים הפתוגניים, הנקראים וירוסים, וכי ע"י כך הוירוסים משתכפלים.

 

לאור האמונה שצורות אלה – שבזמן גילויין היו עדיין בלתי נראות – היו הורגות את החיידקים, קראו להן פאג'ים/בקטריופאג'ים, "אוכלי החיידקים". רק מאוחר יותר נקבע כי רק חיידקים שמתרבים במהירות רבה מאוד ולכן הם כמעט ללא יכולת שרידה, יכולים להפוך לפאג'ים, או לחיידקים אשר נהרסים כל כך מהר, שאין להם זמן ליצור נבגים.

 

הופעת המיקרוסקופ האלקטרוני הובילה לגילוי הצורות שנוצרות כתוצאה מהטרנספורמציה של החיידקים כשהם פתאום מתים או כשהמטבוליזם של החיידקים שהתרבו במהירות הושפע בצורה מהממת ע"י תהליכים שהתעוררו כתוצאה מהוספת "פאג'ים". גילוי הפאג'ים, מה שנקרא "וירוסים" בקטריאליים, חיזק את ההנחה השגויה ואת האמונה שיש וירוסים של בני-אדם ושל בע"ח שנראים אותו דבר ושיש להם את אותו מבנה. זה לא המקרה ולא יכול להיות המקרה, ממספר סיבות שונות.

 

לאחר שפותחו טכניקות של בדיקות כימיות בביולוגיה, התגלה שישנם אלפי סוגים של פאג'ים ושלכל הפאג'ים מסוג מסויים יש את אותו מבנה. הם מורכבים ממולקולה מסוימת, העשויה מחומצת גרעין, המכוסה בקליפת חלבונים במספר וקומפוזיציה נתונים. רק מאוחר יותר התגלה שרק חיידקים אשר התרבו במבחנה במספר רב של דורות יכלו להפוך בעצמם לפאג'ים, ע"י מגע עם פאג'ים, אך זה אף פעם לא היה ישים לחיידקים טבעיים או לחיידקים שזה עתה בודדו מסביבתם הטבעית. בתהליך זה, התגלה שאותם "וירוסים בקטריאליים" משרתים למעשה כדי לספק לחיידקים אחרים מולקולות חשובות וחלבונים, ושהחיידקים עצמם נוצרים מתוך מבנים כאלה.

 

לפני שהתמסדה ההבנה שה"וירוסים הבקטריאליים" לא יכולים להרוג חיידקים טבעיים, אלא להיפך שהם עוזרים לחיידקים לחיות ושהחיידקים עצמם נוצרים מתוך מבנים כאלה, אותם "פאג'ים" כבר שמשו כמודלים לוירוסים של בני אדם וחיות, כביכול. הניחו שהוירוסים של בני אדם וחיות נראים כמו ה"פאג'ים", הם כביכול הורגים תאים ולכן גורמים למחלות, כאשר באותו זמן הם מייצרים רעלי מחלה חדשים ובדרך זו מעבירים את המחלות. כיום, הרבה מחלות חדשות או שנראות כחדשות מיוחסות לוירוסים אם מקורן אינו ידוע. רפלקס זה נמצא כאישור סביר לתגלית של ה"וירוסים הבקטריאליים".

 

חשוב לציין שהתיאוריות של לחימה וזיהום התקבלו וקיבלו שבחים רבים ע"י מרבית המומחים רק אם וכאשר המדינות או האזורים בהם הם חיו סבלו גם כן ממלחמה או מצוקה. בזמני שלום, תפיסות אחרות שלטו בעולם המדע. חשוב מאד לציין שהתיאוריה של זיהומים – אשר החלה בגרמניה – הפכה לגלובלית רק דרך הרייך השלישי, כאשר החוקרים היהודים, שרובם התנגדו לניצול הפוליטי של תיאוריות הזיהום והפריכו אותן, סולקו מתפקידיהם.

 

... מנקודת מבט לוגית ומדעית, ניתן להגיד שבכל הפרסומים על מה שנקרא "וירוסים פתוגניים", החוקרים הדגימו למעשה רק חלקיקים ומאפיינים של תאים.

 

......................

 

לפי מחקריו של ד"ר לנקה אין דבר כזה "וירוסים פתוגניים" ולטענתו לא הצליחו עד היום להוכיח בצורה העומדת בקריטריונים של מדע הביולוגיה, את  קיומו של אף אחד מאותם וירוסים שנחשבים מחוללי מחלות.

 

ד"ר לנקה עצמו עשה את עבודת הדוקטורט שלו על גילויו והוכחת קיומו (לפי הקריטריונים המדעיים המקובלים) של וירוס החי בתוך אצת כלורלה, והוא תאר אותו כ"וירוס לא מזיק". כיום, במבט לאחור, הוא אומר שגם ה"וירוס" שהוא גילה, כמו כל שאר ה"וירוסים" שהתגלו, הם למעשה חלקיקים בסיסיים שמהם נוצרות חומצות הגרעין.

לפיכך, הטענה של ד"ר לנקה היא, שהזנים השונים של "וירוס" השפעת הם למעשה רק הרכבים או מקטעים שונים של חומצות גרעין, ושלרעיון או התיאוריה של גנום ויראלי אין כל ביסוס.

 

 

ניסיון להבנה אזוטרית של המושג "וירוס"

 

בעשרות השנים האחרונות ישנם לא מעט מחקרים המראים על הקשר שיש בין שינויים בסביבה האלקטרו-מגנטית לבין התנהגויות אנושיות ומצבי בריאות.

 

המאמר "החוש (השישי) המגנטי" שפורסם ב-9.12.2019, מדבר על מחקרים שמראים כיצד שינויים בשדה המגנטי של כדור הארץ משפיעים על פעולות טרור ועל מלחמות.

 

לגבי השפעות הסביבה האלקטרומגנטית על בריאות האדם ניתן למצוא מידע רב באינטרנט. מובאים כאן רק שני קישורים לדוגמא:

השפעת קרינה אלקטרומגנטית
השפעות ביולוגיות של קרינה אלקטרומגנטית

 

ישנו מיגוון רחב של סוגי קרינות אלקטרומגנטיות שלמדע אין עדיין את הכלים למדוד אותן. וגם אם המדע יכול כבר לזהות קרינות עדינות מסויימות שבעבר לא היו לו כלים למדוד אותן, עדיין אין למדע דרך לפענח את הקודים או המסרים המוצפנים באותן קרינות אם וכאשר ישנם שם קודים כאלה.

 

ההבנה כאן אומרת, שוירוס הוא ביסודו סוג של מטען חשמלי מקודד, עם אינטליגנציה כלשהי, עם תדר ספציפי, אשר חודר לגרעיני התאים ומשפיע על מערכות ביולוגיות.

 

חלק מסוגי הוירוסים הם כאלה אשר יכולים לעבור באויר ללא מעטה חומרי כלשהו, והחלק השני כן עטוף במעטה חומרי כלשהו.

 

ברגע שהמטען החשמלי הזה חודר לגוף, הוא מגיע לתוך גרעיני התאים, והגוף חייב להגיב בהתאם. בחלק מהמקרים או אולי אף בכולם, חלק מהתגובה כולל יצירת מעטפת חומרית בתוך הגוף לאותו מטען חשמלי.

 

אחת ההשערות היא שמנגנון זה נוצר כדי לאפשר עדכונים, בהתאם לצורך, של חלק מהתוכנות במערכות השונות של גוף האדם (וגם אצל שאר סוגי החיים האורגניים).

 

כאשר האדם נמצא במצב אנרגטי טעון מספיק ומאוזן מספיק, לא תתפתח מחלה כתוצאה מחדירתם של אותם מטענים חשמליים.

 

 

שפעת לפי הרפואה הגרמנית החדשה (GNM)

 

כמו במרבית המחלות, גם במקרה של שפעת הגורמים למחלה הם קונפליקטים.

המילה שפעת (או Influenza בלטינית) מתייחסת להשפעה כלשהי (קונפליקט?) שגרמה למחלה.

 

האבחון האולטימטיבי לפי הרפואה החדשה הוא בצילום CT של המוח בו ניתן לראות באיזה מרכז במוח פגע ה-HH.

 

מכיוון שיש בעולם מעט מאד מטפלים או רופאים שהתמחו בפיענוח צילומים אלה לפי שיטת ה-GNM, אנחנו צריכים להסתפק באבחון שמבוסס בעיקר על הסימפטומים, על תשאול ועל הממצאים של הרפואה המקובלת.

 

לפי הרפואה החדשה, כל הסימפטומים המאפיינים את השפעת הם סימפטומים של שלב הריפוי, ואם באמת מוצאים אצל החולה וירוסים של שפעת, הרי שוירוסים אלה הצטרפו בשלב הריפוי כדי לעזור בתהליך הריפוי מהנזקים שנגרמו לגוף כתוצאה מהקונפליקט/ים.

 

להלן רשימת הסימפטומים העיקריים בשפעת והקונפליקטים שגורמים להם:

  • בעיות בסימפונות – פחד בהקשר טריטוריאלי או פחד עם בהלה
  • בעיות ברירית הגרון – פחד עם בהלה או פחד בהקשר טריטוריאלי
  • נזלת – קונפליקט של סירחון או קונפליקט של תחושת סכנה
  • כאבי שרירים – בד"כ קונפליקט קל עד בינוני של ירידת ערך עצמי
  • חולשה ועייפות – אלה סימפטומים אופייניים באופן כללי לשלב הריפוי
  • כאבי ראש, סחרחורות ובחילה – קשור בד"כ לבצקת במוח שנוצרת בחצי הראשון של שלב הריפוי, וכן במשבר הריפוי.
  • חום גבוה – סימפטום אופייני לשלב הריפוי ברקמות שקשורות לאקטודרם

 

 

דלקת ריאות:

 

דלקת ריאות היא למעשה דלקת סימפונות חריפה שמופיעה בשלב הריפוי, כאשר יש גם את "הסינדרום", כלומר, כאשר נוצר מצב בו יש עודף נוזלים בגוף, אשר חלקו מגיע למקומות שנמצאים בתהליך ריפוי, וזה גורם להחרפה משמעותית של הסימפטומים.

 

ככל שהקונפליקט שגרם לדלקת הריאות היה יותר חזק ויותר ממושך, תהליך הריפוי יהיה יותר חריף והבצקת שתיווצר במוח בחצי הראשון של שלב הריפוי תהיה יותר גדולה.

אם מצטרף לתמונה גם "הסינדרום", עודף הנוזלים שמצטבר בגוף גורם גם להגדלת הבצקת במוח, ובמקרים של קונפליקט חזק, שהיה אקטיבי, לא פתור, במשך כ-5 חודשים או יותר, משבר הריפוי (שתפקידו להוציא את הבצקת אל מחוץ למוח) יהיה קטלני, במידה ולא תהיה שום התערבות חירום רפואית.

זוהי הסכנה העיקרית בדלקת ריאות, בלי קשר אם היא התפתחה על רקע של שפעת או לא.

 

שפעת חזקה יכולה לגרום אצל חלק מהחולים לקונפליקט של סכנה קיומית או לקונפליקט של אשפוז. קונפליקטים אלה גורמים לפגיעה בצינוריות האיסוף בכליות ולאצירת נוזלים בגוף. כשזה קורה בזמן שהאדם נמצא בתהליך ריפוי, כגון משפעת, נוצר "הסינדרום".

אם הסימפונות נמצאים בתהליך ריפוי – יוחרפו שם הסימפטומים.

אם הסינוסים נמצאים בתהליך ריפוי יוחרפו הסימפטומים בסינוסים, וכן הלאה.

 

הערה: ישנה גם דלקת ריאות שמפוגעת בנאדיות הריאה בשלב הריפוי מקונפליקט של פחד מוות. דלקת מסוג זה לא אופיינית במקרים של מחלת השפעת.

 

הצטננות:

 

לפי הרפואה המקובלת, הסימפטומים של "הצטננות" דומים לאלה של שפעת, רק יותר קלים.

לפי הרפואה החדשה זה אומר שהקונפליקטים שהאדם שהצטנן חווה, לא היו מספיק חזקים כדי לגרום לשפעת.

 

לפי הרפואה החדשה, אם מוצאים וירוסים אצל אדם שאובחן כחולה שפעת או אצל אדם שאובחן רק עם הצטננות, בשני המקרים הוירוסים הגיעו לשם כדי לעזור בתהליך הריפוי.

 

 

מגיפת השפעת הספרדית לפי ההבנות של הרפואה הגרמנית החדשה

 

מגיפת השפעת הספרדית, שנמשכה כשנה, בשנים 1919-1918.לפי אומדנים שונים קטלה מגיפה זו בין כ-40 ל-100 מיליון בני אדם!

הגל העיקרי של המגיפה התפרץ בחצי השני של ספטמבר 1918, הגיע לשיאו באוקטובר-נובמבר 1918 ואח"כ דעך בצורה מהירה למדי כך שבדצמבר 1918  היא חזרה פחות או יותר לרמה שהיתה לפני כן. גל נוסף, יותר חלש, היה בסוף פברואר-תחילת מרץ 1919.

בקישור שכאן יש גרף המראה את העליה החדה בתמותה בחודשים אוקטובר-נובמבר 1918: 

Spanish flu death chart 

 

לפי הרפואה המקובלת, הגורם למגיפה זו היה זן אלים במיוחד של נגיף H1N1 שהוא תת מין של Influenza A.

 

מה היו הסימפטומים העיקריים של המחלה?

חום, שיעול ודלקת ריאות. סימפטומים אלה קשורים במקרה זה בעיקר לסימפונות.

 

מה קרה לפני שהתפרץ הגל העיקרי של המגיפה?

באופן כללי היתה באזורים רבים דעיכה הדרגתית של המלחמה.

 

בספטמבר 1918 היה ברור לפיקוד העליון הגרמני שהמלחמה אבודה מבחינתם.

ב-29.9.1918 – בולגריה חתמה על הסכם שביתת נשק.

ב-4.10.1918 – גרמניה החלה במגעים עם ארה"ב להפסקת אש.

ב-30.10.1918 – האימפריה העותומנית חתמה על הסכם שביתת נשק.

ב-4.11.1918 – הסכם שביתת נשק עם אוסטריה נכנס לתוקפו.

ב-11.11.1918 – נציגי גרמניה חתמו על הסכם שביתת נשק

 

במלחמת העולם הראשונה סבלו מיליונים רבים של אנשים מפחדים חזקים בכלל ופחדים בהקשר טריטוריאלי בפרט (=השלב האקטיבי של הקונפליקט) במשך חודשים רבים ואף שנים.

סיום הקרבות בהדרגה באזורים שונים, ולאחר מכן סיום המלחמה כולה, איפשר את פתרון הקונפליקטים והופעת הסימפטומים של שפעת. 

רבים מהחולים סבלו לאחר סיום הקרבות גם מקונפליקטים שגורמים לאצירת נוזלים בגוף. זה גרם אצל אותם אנשים ל"סינדרום", החריף מאד את הסימפטומים של תהליך הריפוי של הסימפונות וגרם לכך שמשבר הריפוי אצל רבים היה קטלני.

 

לשם תזכורת: הקונפליקטים שיכולים לגרום לאצירת נוזלים בגוף הם:

 

  • תחושה עמוקה ומשמעותית של נטישה
  • תחושה חזקה של סכנה קיומית (אדם שחש שאיבד הכל או שהוא עלול לאבד הכל)
  • טראומה של אשפוז (פחד מאשפוז בבי"ח או בבית)
  • תחושה של פליט (צורך לעזוב את המדינה, בית, עבודה וכו')
  • תחושה של בדידות מוחלטת
  • תחושה של להיות מנושל או מוקצה
  • תחושה שלאף אחד לא אכפת ממני (או שיותר מדי אכפת להם ממני)
  • תחושה של להיות לבד במדבר (פיזית או פיגורטיבית).

 

הערה: התייחסות למגיפות לפי הרפואה החדשה יש בטיפ מס' 176 ובטיפ מס' 177.

בטיפ מס' 177 ישנה גם התייחסות מפורטת למדי למחלת השפעת באופן כללי.

 

 

שפעת החזירים (H1N1)

 

לפי הפרסומים הרשמיים, השפעת השנה (2019/20) היא מהזן שנקרא שפעת החזירים.להלן מספר התייחסויות לגבי בהלת שפעת החזירים שהיתה בשנת 2009:

  • דו"ח: שפעת החזירים – המגיפה שלא היתה     
      
  • לפי מחקר אוסטרלי שפורסם בשנת 2011 נמצא, שחיסונים נגד שפעת עונתית הגדילו את הסיכון לחלות בשפעת החזירים.
     
  • מאמר משנת 2013 מראה שבין כ-30 מיליון האנשים שהתחסנו בעולם כנגד שפעת החזירים בשנת 2009/10, ידועים לפחות 795 מקרים של ילדים שלקו בעקבות החיסון בנרקולפסיה (מחלה המתאפיינת באפיזודות קצרות, חוזרות ונשנות, של הרדמויות לא נשלטות במשך שעות היום).
     
  • לפי ד"ר (Ph.D) גארי גולדמן, לשעבר מדען חוקר ב-CDC, נשים בהיריון בארה"ב קיבלו חיסון נגד שפעת רק אם היו במצב שהוגדר כסיכון. מספר העוברים שנפטרו אצל נשים אלה היה נמוך ובין השנים 2006-1990 מתו כל שנה בין 0 ל-2 עוברים של נשים אשר חוסנו כנגד שפעת בזמן ההיריון. בשנים 2008-2007 עלה מספר העוברים שנפטרו ל-6 בכל אחת משנים אלה.
    בעונת השפעת של 2010-2009 היתה גם בהלת שפעת החזירים, ונשים בהיריון שהיו בסיכון קיבלו חיסונים גם נגד שפעת החזירים וגם נגד השפעת העונתית. מספר העוברים שנפטרו באותה שנה קפץ בבת-אחת ל-158.
    הפרסומים של ה-CDC הצליחו להסתיר נתון זה בצורה מתוחכמת.
    בעלונים המצורפים לזריקות החיסון נגד וירוס H1N1 כתוב בין היתר (בתרגום חופשי מאנגלית): "...כמו-כן, לא ידוע אם חיסון זה עלול לגרום נזק לעובר, או אם הוא יכול לפגוע בפוריות של האישה, כאשר מחסנים אישה בהריון...".

 

 

הבנה אזוטרית של שפעת

 

השפעת נגרמת מהשפעה או השפעות אנרגטיות כלשהן.
האנשים שחולים בשפעת הם אלה שלא היו מספיק חזקים או מספיק מאוזנים אנרגטית כדי להתמודד או להתנהל ללא נזקים עם אותה השפעה או השפעות שהגיעו.

 

מהן בדיוק אותן השפעות?

אין לי עדיין תשובות חד-משמעיות ונראה ששאלה זו מחכה עדיין לחוקרים רציניים שירימו את הכפפה.

אם למישהו מכם, הקוראים, יש תשובה לשאלה זו, אנא כתבו לי.

 

 

מדוע השפעת מופיעה בעיקר בחורף?

 

אחת ההשערות אומרת כך:

 

החורף הצפוני הוא העונה בה בד"כ נכנסת לחצי הצפוני של כדור הארץ אנרגיה מהחלל בכמות ובעוצמה גדולות מהרגיל. 

כאן יש 3 אפשרויות:

  1. אנרגיה זו מביאה איתה השפעות, כולל אותן השפעות שגורמות למחלת השפעת.
  2. בגלל עוצמות האנרגיות שמגיעות, הן מגבירות מבחינה אנרגטית את עוצמת הקונפליקטים שאנשים חווים באותו זמן.
  3. שילוב של שתי האפשרויות הנ"ל.

 

 

אחד הסימנים היפים לכניסה רבה מהרגיל של אנרגיה וחלקיקים מהשמש לשדה המגנטי של כדור הארץ היא תופעת הזוהר הצפוני והדרומי.

 

על ההשפעות המעוררות טרור ומלחמות שיש לשינויים בשדה המגנטי של כדה"א כתוצאה מחלקיקים ואנרגיות המגיעים מהשמש וממקומות אחרים מסופר במאמר שהוזכר למעלה - "החוש (השישי) המגנטי". 

 

ברמה הפלנטרית הפשוטה יותר, מנקודת המבט של הרפואה החדשה, יתכן שחלק מההסבר קשור לקונפליקטים שמשפיעים על מרבית ילדי העולם, לפי הפירוט שכאן:

 

במרבית מדינות החצי הצפוני של העולם, ילדים הולכים בפעם ראשונה לפעוטון, לגן או לבית-הספר בתחילת ספטמבר, והרבה מהם חווים קונפליקטים שונים כתוצאה משינויים אלה בחייהם. אצל רובם הקונפליקטים נפתרים בהדרגה תוך מספר שבועות עד מספר חודשים, ואז מתחילים להופיע הסימפטומים השונים של שלב הריפוי בחודשים אוקטובר ואילך (ניתן לראות למעלה את רשימת הקונפליקטים אשר בשלב הריפוי מתבטאים בסימפטומים אופייניים לסימפטומים של שפעת).

 

לאחר מכן, כל שנה מחדש, ההליכה לגן, או לכיתה גבוהה יותר בביה"ס, או מזג האויר הסתוי/חורפי, עלולים להוות טריגרים שמעוררים השפעות חוזרות של חלק מהקונפליקטים. ואצל חלק מילדים אלה עלולים טריגרים דומים לעורר השפעות חוזרות של הקונפליקטים עוד שנים רבות לאחר מכן, גם בהיותם כבר בוגרים.

 

הערה: מעניין לציין, שבארצות הטרופיות יש הרבה פחות מידע והתייחסויות לשפעת העונתית, ומופיעים שם מקרים של שפעת המפוזרים לאורך השנה.

 

והערה נוספת: גם בישראל ובארצות אחרות שאינן טרופיות, יש מקרי שפעת גם בקיץ.לפי הרפואה החדשה, גם במקרים אלה הגורמים למחלה הם קונפליקטים, והסימפטומים שמאובחנים כשפעת הם סימפטומים של שלב הריפוי.

 

 

"הדבקה" אנרגטית

 

ישנה תופעה שאני מניח שכל אחד מכם מכיר:

למשל, כשאנחנו עומדים בתור בבנק, בקופ"ח או בכל מקום אחר, ואחנו מרגישים רגועים ומאוזנים, אם האדם שעומד לידינו הוא עצבני וחסר סבלנות, נרגיש תוך מספר דקות שגם אנחנו נעשים עצבניים.

 

כל התהליכים הרגשיים שמתרחשים אצל האדם, באים לידי ביטוי גם בהילה שלו, בשדה האלקטרומגנטי העוטף אותו. ואם זה מספיק חזק, לפחות חלק ממה שמתחולל אצל האדם שלידינו, עלול לעבור להילה שלנו, בלי שנדע שהתחושות שאנחנו מרגישים בכלל לא שייכות לנו.

 

אחת ההשערות היא, שאותה מכניקה עובדת גם במקרים של מחלות.

 

שפעת, כמו מרבית המחלות האחרות, נגרמת כתוצאה מקונפליקטים.

אם ההילה שלנו באה במגע עם הילה של אדם שנמצא באותו זמן תחת השפעה אקטיבית חזקה של, לדוגמא, קונפליקט של פחד בהקשר טריטוריאלי או פחד עם בהלה, ואם המערכות האנרגטיות שלנו באותו זמן לא מספיק חזקות, ההשפעות של אותו קונפליקט עלולות לעבור אלינו ולעורר אצלנו תהליכים פיזיולוגיים, אשר בשלב הריפוי יופיעו כסימפטומים של מחלה בסימפונות או בגרון.

 

 

חיסונים כנגד שפעת

 

לפי המידע שאני מכיר, היעילות של החיסונים נגד שפעת נמוכה מאד, רמת הבטיחות נמוכה, ובאופן כללי גורמים חיסונים אלה ליותר נזקים מתועלת.

מידע רב בעברית ואנגלית, הכולל מחקרים ונתונים סטטיסטיים שאינם בהכרח תואמים את הפרסומים של רשויות הבריאות, ניתן למצוא גם במקורות האלה:

 

 

סיכום ביניים

 

הסימפטומים האופייניים של מחלת השפעת הם למעשה סימפטומים של שלב הריפוי.כמו הרבה מחלות אחרות, גם שפעת עלולה להפוך למסוכנת אם האדם חווה עוד קונפליקטים תוך כדי מחלתו, אם מצטרפים לתמונה לחצים כלכליים, ו/או משפחתיים ו/או חברתיים ו/או אחרים, ובעיקר אם האדם חווה קונפליקטים שפוגעים בצינוריות האיסוף בכליות וגורמים להתפתחות "הסינדרום", מה שמחריף מאד את הסימפטומים של השפעת.

 

ישנן דרכים טבעיות שונות ורבות שיכולות לעזור להימנע מהשפעת או לעבור אותה בצורה קלה יחסית. זה יכול להיות בעזרת תזונה ותוספי תזונה, הומיאופטיה, פעילות גופנית, עבודה רגשית, עיסוקים בדברים שאוהבים, טעינה אנרגטית של הגוף בדרכים שונות כגון הילינג, מדיטציות, מגנטים טיפוליים, רפואת תדרים, שירה, ריקוד ועוד ועוד.

 

אך כמו במרבית סוגי המחלות האחרות, גם במקרה של שפעת, נוהגות רשויות הבריאות בדרכים המתאימות לאינטרסים של יצרניות החיסונים במקום להתמקד באמת בבריאות של האזרחים וברווחתם. במקום לחזק את גופם ורוחם של האזרחים מחלישים את רוחם בהפחדות ואת גופם בחומרים רעילים.

 

כפי שהוזכר בטיפ הקודם (295) ובמספר טיפים נוספים בעבר, אנחנו חיים בתקופה בה יש האצה של תהליכים כמעט בכל התחומים, כולל התגברות מתמדת בעוצמות האנרגיות שמגיעות לכדור הארץ מהחלל ומשפיעות גם על בני האדם.
לכן, כל עוד אנחנו, בני האדם, לא נעשה שינויים בחיינו בהתאם, סביר להניח שעוצמות הסימפטומים והיקפי השפעת יתגברו בעתיד.

 

מצד שני, הבנה טובה יותר של מחלת השפעת בתוך התמונה הגדולה יותר, כפי שניסיתי להראות במידה מסויימת בטיפ זה, עשויה לשמש כ"קריאת השכמה" נוספת, שתעורר עוד אנשים להסתכל עד הדברים מנקודות מבט נוספות, פחות מקובלות, כולל כאלה שקשורות לחיפוש אחר מהות החיים ומטרתם.

 

 

 

 

.........................................................................................................................

   

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.