טיפ מס' 303: רפואה מבוססת מדע - האומנם?

 

או: עד כמה ניהול משבר הקורונה מבוסס על מדע אמין ומוצק?

פורסם לראשונה ב-30.5.2020

 

 

מדינות שלמות הושבתו וחיי האזרחים שובשו על בסיס הטענה שהופיע וירוס חדש ולא מוכר אשר מדביק במהירות ויכול לגרום למותם של מיליוני בני-אדם.

 

מאחר ולאירוע כה דרמטי ויוצא דופן זה עלולות להיות השלכות מאד בעייתיות על עתידנו, מנסה טיפ זה לבחון עד כמה מדוייקות ואמינות הבדיקות בהן השתמשו ועדיין משתמשים לבדיקת הימצאותו של הוירוס, בדיקות שמהוות את הבסיס לקבלת ההחלטות של רשויות הבריאות והממשלות.

 

אני לא רופא מדיציני ולא איש מדע בהכשרתי, אך בתוך כל ההפחדות והמידע שהציפו אותנו בהם בחודשים האחרונים היו ועדיין ישנם כל-כך הרבה עיוותים הזועקים לשמים, שלא יכולתי לקבלם כפשוטם והרגשתי דחף חזק ללמוד את הנושא יותר לעומק.

 

אין לי תשובות לכל השאלות, אך להערכתי המידע שמובא כאן נותן בהירות רבה יותר ומציג תמונה שונה לחלוטין מזו שניסו ועדיין מנסים להציג לנו בכלי התקשורת ובמסרים ממשרדי הממשלה והרשויות השונות.

 

כל מה שמובא כאן מבוסס על דברים שאמרו או כתבו רופאים ואנשי מדע ומחקר.

אשמח לקבל כל מידע מדעי נוסף שיכול לעזור להבין את הדברים טוב יותר, גם אם הוא שונה או אף סותר את ההבנות המוצגות כאן.

 

 

מה זה וירוס (נגיף)?

 

יש הסכמה כוללת שוירוס אינו יצור חי. זהו צבר של מולקולות ביולוגיות הכוללות חומר תורשתי (DNA או RNA, חד-גדילי או דו-גדילי) וחלבונים. בחלק מהוירוסים יש גם שומנים.

 

מבחינה אבולוציונית המדע לא יודע מתי וכיצד התפתחו וירוסים או מדוע הם נוצרים עוד ועוד ומדוע חלקם עוברים מוטציות במהלך השנים.

יש מספר תיאוריות בנושא זה אך לא נמצאה עדיין דרך להוכיחן.

 

בהקשר למחלות, התפיסה המקובלת לגבי וירוסים אומרת פחות או יותר כך:

 

  • בתוך גוף האדם ומחוצה לו יש כל הזמן טריליוני וירוסים מסוגים שונים. חלק מוירוסים אלה גורמים למחלות.
  • הוירוסים מחוללי המחלות עוברים מאדם לאדם או מחיה לאדם או דרך מגע במשהו שאדם "נגוע" נגע בו לפני כן.
  • לוירוסים אלה יש מנגנונים המאפשרים להם לחדור לתוך סוגים מסויימים של תאי הגוף שם הם משתכפלים ובשלב מסויים פורצים מהתאים בהם השתכפלו תוך כדי מוות של אותם תאים. חלק מהוירוסים שהשתכפלו בתאים ופרצו החוצה חודרים לתאים אחרים בגוף, משתכפלים שם וגורמים למותם של אותם תאים בהם הם התרבו וכן הלאה. כאשר כמות התאים שמתו בגלל הוירוסים עוברת סף מסויים, מתחילים להופיע הסימפטומים של המחלה לה גרמו אותם וירוסים.
  • חלק מהוירוסים שהתרבו בגופו של אדם שנדבק יוצאים החוצה דרך נשיפה, התעטשות, נזלת וכו' ואם הם מגיעים לאדם אחר, מתפתח אצל אותו אדם התהליך שתואר למעלה.

 

למרות שתפיסה זו מקובלת בכל העולם כבר עשרות שנים והיא נחשבת כמשהו ברור לחלוטין, מסתבר שיש קושי ממשי להוכיחה בצורה מדעית טהורה ומאז שנות ה-90 של המאה שעברה (ואולי אף קצת קודם), ישנם חוקרים המערערים על תפיסה זו ומתייחסים אליה כאל תיאוריה מוטעית ומטעה.

 

 

כיצד אמור להיעשות אבחון ראשוני של וירוס בצורה מדעית טהורה?

 

לפי הגישה המקובלת, הדבר המאפיין כל וירוס הוא הרצפים הגנטיים הספציפיים שהוא מכיל.

 

בכל דוגמת נוזל שלוקחים מהגוף לבדיקה, למשל נוזלי הריאה או האף או הגרון, יכולים להיות רצפים גנטיים לא רק של וירוסים אלא גם ממקורות שונים כגון:

 

  • הפרשות מאותו אזור, למשל כיח
  • חלקי תאים
  • מרכיבים של מערכת החיסון
  • מיקרובים כגון חיידקים ופטריות
  • חומרים גנטיים חופשיים
  • אקסוזומים (יוסבר בהמשך מה זה)

 

כדי לוודא שהחומר הגנטי שנבדק מקורו בוירוס ולא מאחד או יותר מהמקורות הנ"ל, יש צורך לבודד את אותם מקורות שמכילים חומר גנטי ולעשות סינון בדרגות שונות עד כדי רמה ננומטרית (גודל וירוס הקורונה הוא כ-500 ננומטר). תהליך הסינון נעשה בעזרת חומרי סינון וצנטריפוגה. אך אם לא עשו תהליך בידוד מדוייק ומלא, לא ניתן יהיה לדעת אם מקור המקטעים הגנטיים שמצאו הוא רק מוירוס כלשהו או שזו תערובת של מקטעים גנטיים מאחד או יותר מהמקורות הנ"ל.

בראיון שנערך עם ד"ר אנדרו קאופמן בסוף אפריל 2020 הוא הסביר את התהליך המדעי הנדרש כדי לאבחן וירוס בצורה ודאית.

בראיון נוסף עם ד"ר קאופמן שפורסם ב-21.6.2020 הוא מפרט שוב שלפי בדיקותיו, אף אחת מהמעבדות בעולם שבודדו כביכול את הוירוס SARS-COV-2 לא עשו זאת לפי הקריטריונים המדעיים, לא בודדו את הוירוס בצורה אבסולוטית מכל מקור אחר של רצפים גנטיים ולא עשו את הבדיקה מול קבוצת ביקורת.

 

הסבר על התהליך הנדרש לבידוד וירוס לפי הקריטריונים המדעיים יש גם במאמר הזה של ד"ר סטפן לנקה: "פירוק תיאוריית הוירוסים".

 

 

כיצד אובחן לראשונה קוביד-19?

 

לגבי 198 החולים הראשונים שאושפזו בהואן בדצמבר 2019 עם דלקת ריאות שנראתה שונה מהמוכר להם, הרופאים חשדו קודם כל שזוהי דלקת ריאות חיידקית ונתנו להם אנטיביוטיקה.

 

באותם מקרים בהם לא חל שיפור לאחר 3 ימי טיפול באנטיביוטיקה, העריכו הרופאים שהגורם למחלה הם וירוסים. מתוך 198 החולים הנ"ל הם בחרו 7 חולים בלבד שמהם לקחו דגימות ממספר מקומות בגוף, כולל נוזלים מהריאות. בנוזלי הריאה הם מצאו את מה שלדעתם היה הוירוס שחולל את המחלה.

 

עוד לפני שהם ניסו לבודד את הוירוס, הם מצאו ובודדו את החומר הגנטי שהיה בדוגמאות שהם לקחו מנוזלי הריאה והסתבר שזה היה רק RNA, לא DNA. לאחר מכן מצאו את הרצף הגנטי בחומר זה.

 

בדגימות שלוקחים מהגוף, אפילו רק מנוזלי הריאה, יכולים, כפי שצויין למעלה, להיות מקורות שונים בהם ניתן למצוא חומר גנטי. לדגימות שלקחו החוקרים הם הוסיפו אנזימים אשר מעכלים את קרומי התאים ונשאר כמעט רק חומר גנטי. אך מאחר שהחוקרים בהואן לא בודדו בצורה חד משמעית בין מקטעים גנטיים שמקורם בוירוסים לבין מקטעים גנטיים ממקורות אחרים כגון חלקי תאים, חלקי מיקרובים שונים, אקסוזומים וכו', הם לא יכולים להוכיח בצורה מדעית טהורה שמה שהם מצאו היו מקטעים גנטיים של וירוס, ושוירוס זה הוא אכן מה שגרם למחלה של אותם חולים.

 

במקום לעשות את התהליך המדעי המלא שנדרש לגילוי וזיהוי הוירוס, הניחו החוקרים הסיניים שהרצפים הגנטיים שמצאו הם של וירוס, והישוו רצפים אלה לרצפים הגנטיים של וירוס אחר ממשפחת הקורונה שהיה כבר מוכר כ-SARS-COV-1. הם מצאו שהיתה התאמה של קרוב ל-80% בין שני סוגי הרצפים הגנטיים, ועל בסיס ממצא זה הם החליטו שמצאו וירוס דומה. לוירוס החדש נתנו את הכינוי SARS-COV-2 או בשימוש היומיומי COVID-19.

 

אך מסתבר שגם התהליך של זיהויו כביכול של ה-SARS-COV-1 נעשה מבלי שבודדו בצורה טהורה את מקורות המקטעים הגנטיים שנמצאו.

 

לפי מה שאומר ד"ר קאופמן, ומה שטוען כבר שנים רבות ד"ר לנקה ומה שנטען בספר "Virus Mania" – למעשה במשך כל שנות המחקר של וירוסים, לא נעשה מבחינה מדעית תהליך טהור של בידוד מקורות החומרים הגנטיים של אותם וירוסים שהתגלו כביכול ולכן לא ניתן להוכיח שמה שמצאו החוקרים הוא באמת וירוס. לכן גם לא ניתן להוכיח שהגורם לאותן מחלות שנבדקו הם באמת וירוסים.

 

התהליך לבידודו וזיהויו של וירוס חדש, כפי שנעשה גם עם וירוס ה-SARS-COV-2, כולל לקיחת דוגמאות של נוזלי ריאה מאדם חולה ומערבבים אותן עם תאים זרים, בד"כ תאי ורו (Vero cells) שנלקחו מכליות של קופים וכן עם אנטיביוטיקה.

ידוע שאנטיביוטיקה מעודדת התרבות של אקסוזומים, מאחר והיא רעילה לתאים.

נותנים לתאים לגדול במשך מספר ימים עד שבוע-שבועיים ואז כשבודקים במיקרוסקופ מגלים הרבה חלקיקים קטנים שהחוקרים חושבים שאלה הם וירוסים, אך למעשה כנראה שאלה הם אקסוזומים, שנוצרו בגלל התנאים שיצרו החוקרים לתאים, תנאים שהכריחו אותם לייצר אקסוזומים (הסבר על אקסוזומים יש בהמשך המאמר).

מסיבה שאינה ברורה לי, החוקרים לא מתייחסים לאפשרות שאותם חלקיקים הם אקסוזומים ולא וירוסים.

 

יש מספר בעיות בתהליך אבחון לא מלא כזה כפי שנעשה עם ה-SARS-COV-2:

 

  1. לא ניתן לדעת בוודאות אם החומר הגנטי שנמצא ונבדק הוא באמת של וירוס או שהוא ממקור אחר או שהוא תערובת ממקורות שונים.
  2. התאמה גנטית של כ-80% (כמו זו שנמצאה בין SARS-COV-2 לבין SARS-COV-1) נראית בעייתית אם משווים זאת לעובדה שההתאמה הגנטית בין אדם לשימפנזה היא כ-96% !
  3. מכיוון שגם את SARS-COV-1 אבחנו בתהליך לא מלא וכך גם את הוירוסים שלפניו, כל המבנה הזה עומד מלכתחילה על יסודות רעועים למדי, שלא תואמים באופן מלא את הקריטריונים של מדע הביולוגיה.

 

 

מהן הבדיקות בהן משתמשים לגילוי נדבקים בקוביד-19?

 

ישנם שני סוגים עיקריים של בדיקות:  PCR ובדיקה סרולוגית.

 

1. בדיקת PCR:

בדיקה זו נועדה לזהות אם יש בדוגמיות הנבדקות את מקטעי ה-DNA של הוירוס שמחפשים, והאם יש אותו בכמויות כאלה שיכולות להעיד על הדבקה בוירוס.

 

הדוגמיות הנבדקות נלקחות בעזרת מטושים מהלוע או מהאף או ע"י החדרת צינורית לתוך הסימפונות.

מתכנתים את מכשיר הבדיקה לחפש את הרצף הגנטי שמחפשים.

מכיוון שבדוגמיות יש כמות מאד קטנה (אם בכלל) של מקטעי ה-DNA הספציפיים, מכשיר הבדיקה משכפל את את המקטעים שהוא מוצא, כדי להגיע לכמות שניתן יהיה לזהותה בבירור.

 

מכשיר ה-PCR יודע לזהות ולשכפל רק DNA. וירוס הקורונה מכיל רק RNA. לכן בבדיקת ה-PCR במקרה כזה יש בהתחלה תהליך בו משחזרים את ה-DNA ממנו נוצר ה-RNA ואת מקטעי ה-DNA המשוחזר משכפל מכשיר הבדיקה. שיטה זו נקראת RT-PCR.

 

בעיות הקשורות לבדיקת ה-PCR:

 

  1. בדיקה זו יכולה לבדוק את הסוג של מקטעי ה-DNA שאותו תכנתו את המכשיר לחפש.
    את הבדיקה הספציפית לקוביד-19 פיתחו עוד לפני שבודדו את הוירוס בצורה מדעית טהורה (דבר שכנראה לא נעשה עד היום). זה אומר שלמעשה לא הוכח שסוג מקטעי ה-DNA שמצאו הוא באמת של הוירוס שמחפשים, וזה גם לא אומר שמקטעים אלה הם של וירוס כלשהו.

    בדיקת ה-PCR פותחה ע"י הכימאי ד"ר קארי מוליס מארה"ב שאף זכה בפרס נובל עבור פיתוחה של שיטת בדיקה זו.
    ד"ר מוליס עצמו הכריז שבדיקת ה-PCR אינה יכולה להוכיח את קיומו של וירוס כלשהו!
    המאמר "Viral Load and the PCR" שפורסם ב-2001 עוסק באבחון וירוס HIV ומפרט מדוע בדיקת PCR אינה יכולה לאבחן את קיומו של הוירוס. המאמר מציין שגם ד"ר מוליס עצמו לא האמין שבדיקת ה-PCR יכולה לגלות את הוירוס.
    כל מה שכתוב במאמר המפורט הנ"ל, רלוונטי מאד כיום גם לגבי וירוס הקורונה.
     
  2. דיווחים שונים מצביעים על כך שאחוז הטעויות של הבדיקה בגילוי הידבקות בוירוס יכול לנוע בין 30% ל-80% טעות. הטעות יכולה להיות "חיובי שגוי" (False positive) או "שלילי שגוי" (False negative). כלומר שאם בודקים 100 אנשים בריאים לחלוטין, הבדיקה עלולה להראות כאילו 80-30 מהם נדבקו.
    יכולה להיות גם טעות הפוכה, לפיה הבדיקה מראה שהאדם לא נדבק, אך למעשה הוא כן נדבק.
    וכאמור, מכיוון שמלכתחילה לא זוהה בוודאת הרצף הגנטי של הוירוס, לא ניתן לדעת בוודאות מה בעצם בודקים..

    בנושא זה עשה נשיא טנזניה ניסוי מעניין. הוא הורה לאנשיו לקחת דוגמיות לבדיקת קורונה בצורה הרגילה מאנשים, אך בנוסף גם לקחת דוגמיות לבדיקה מבעלי חיים ומפירות. הדגימות מבעלי החיים והפירות נרשמו כאילו הן נלקחו מבני אדם ונמסרו למעבדה לבדיקה יחד עם הדגימות האחרות של בני אדם, מבלי שאנשי המעבדה ידעו שחלק מהדוגמיות הם מבעלי-חיים ומפירות.
    התוצאות הראו שהעזים שנבדקו ופרי הפפאיה היו נגועים בקורונה...
    יש המון דיווחים באינטרנט על ניסוי זה של נשיא טנזניה, כולל של סוכנות רויטרס, אל-ג'זירה ואתרים ידועים אחרים ולא מצאתי הכחשה כלשהי לסיפור הזה.
     
  3. תוך כדי שכפול המקטעים הגנטיים אותם רוצים לשכפל, עלולה המערכת לשכפל גם דברים אחרים שיש בנוזל הבדיקה. כל טעות קטנה במדידה הראשונית עלולה להפוך עם השכפולים לטעות ענקית.
    מספר השכפולים המכסימלי שמעליו רמת הדיוק יורדת משמעותית הוא 45. ברמה כזאת של שכפול מתאים הביטוי "לקחת מחט ולהפכה לערימה של שחת" (או לערימה של מחטים) במקום הביטוי הידוע.
     
  4. אחת הבעיות במשבר הקורונה הנוכחי היא, שאין עדיין סטנדרט עולמי אחיד למספר השכפולים הנדרש וכל מדינה קובעת כמה פעמים לשכפל את מקטעי ה-DNA שמצאו כדי לקבוע אם האדם נדבק בוירוס או לא.
    אחד המאמרים שהופיעו באינטרנט דיווח שמספר השכפולים שנקבע באיטליה גבוה פי 10 ממספר השכפולים שנקבע בדרום-קוריאה.
     
  5. בגלל הפחד העצום שיצרו רשויות הבריאות בעולם מפני מגיפת הקורונה, בדקו אצל האנשים רק אם נמצא שם וירוס הקורונה ולא בדקו אפשרויות אחרות כגון וירוס שפעת או וירוסים אחרים.

 

להלן קישורים למספר מאמרים (מתוך רבים) המתייחסים לחוסר האמינות של בדיקות ה-PCR:

 

The Corona Simulation Machine: Why the Inventor of The “Corona Test” Would Have Warned Us Not To Use It To Detect A Virus

 

מתוך כתבה של עמית הילדשיים:
פרופ' דייויד רזניק -

פרופ' דייויד רזניק, ביוכימאי, מומחה לאנזימים, בעל רקורד עשיר בתחום הדיאגנוסטיקה והרפואה: מממקימי המחלקה הכימית בחטיבת הדיאגנוסטיקה של אבוט, מייסד מספר חברות ביוטק גם בתחום אבחון רפואי, וחבר בוועדה המייעצת הנשיאותית על איידס בדרום אפריקה.

לינק לאתר של פרופ' רזניק - https://www.davidrasnick.com

 

פרופ' רזניק על בדיקות PCR לגילוי COVID19“אל תעשו אותה, זה מה שאני אומר כששואלים אותי. אדם בריא לא צריך להיבדק. אין לתוצאות הבדיקה שום משמעות אבל היא יכולה להרוס את חייך, להפוך אותך אומלל לגמרי”.

“אתה לא מתחיל בדגימות דם; אתה מתחיל בהקשבה לריאות. אני סקפטי אם בדיקת PCR אי פעם נכונה. היא כלי נהדר למחקר. היא כלי נוראי לאבחון קליני. 30% מהתאים שנדבקו מתים לפני שמראים סימפטומים. כשמראים סימפטומים... התאים המתים הם אלה שיוצרים את הסימפטומים”.כלומר, מספיקה כמות מזערית מהוירוס כדי לתת תוצאה חיובית בבדיקת PCR. אולם נדרשת כמות אדירה מהוירוס כדי שבאמת ניהיה חולים. לכן לדברי פרופ' רזניק הבדיקה נטולת ערך אבחוני.

בנוסף פרופ' רזניק מתריע: ”בכל פעם שמישהו לוקח דגימת די.אנ.איי עם מטוש, זה נכנס למאגר מידע ממשלתי. זה נועד לעקוב אחרינו. הם לא רק מחפשים אחרי הוירוס".

 

פרופ' איתמר גרוטו על מהימנות בדיקות PCR לקורונה (ראיון בערוץ הספורט למוטי בראון 25.5.2020):
“מה שקרה, שבגלל המצב של השכיחות הנמוכה של המחלה בישראל, כמעט אין לנו חולים, אז אם אנחנו בודקים, ובבדיקה תמיד יכולה להיות איזה שהיא טעות, אז על כל משהו כמו חמישה או עשרה שאנחנו מוצאים חיובי, רק אחד הוא באמת חולה, והשאר פשוט טעות מעבדה”.

מתוך 5 בדיקות קורונה רק אחת אולי יוצאת נכונה 

  

עובד במערכת הבריאות בארצות הברית טוען: בדיקות הקורונה לא מהימנות ולא ניתן לסמוך עליהן 

 

Stability Issues of RT-PCR Testing of SARS-CoV-2 for Hospitalized Patients Clinically Diagnosed With COVID-19 

 

בדיקות מטוש עשויות לפספס חולי קורונה ומציבות דילמה בפני הרופאים 

 

 

2. בדיקה סרולוגית

זוהי בדיקת דם שמטרתה היא לראות אם התרבו בגוף נוגדנים שנועדו להגן על הגוף.

הגישה המקובלת ברפואה אומרת שלפי כמות הנוגדנים וסוג הנוגדנים אפשר לדעת אם האדם נדבק בקורונה ופיתח לה נוגדנים או לא.

מצד שני יש חוקרים ואנשי רפואה הטוענים שלא ניתן בשום אופן לדעת בוודאות לפי הנוגדנים אם האדם נדבק בוירוס כלשהו או אם הוא חסין לוירוס...מידע על כך ניתן למצוא במאמר הזה (באנגלית):

COVID-19 Testing: What are We Doing? What Does it Mean?

 

הקישור שכאן הוא לדברים בוטים שכתב הביוכימאי האמריקאי שיין אליסון על הבדיקות לגילוי נדבקים בקורונה בניוזלטר היומי שלו מ-19.5.2020:

What's The Best Test For Coronavirus? 

 

מאמר שהופיע באתר של ה-CNN ב-27.5.2020 אומר שלפי ה-CDC, כחצי מהבדיקות הסרולוגיות שנועדו להראות אם הנבדק נדבק בנגיף או לא, מראות תוצאות שגויות:

Antibody tests for Covid-19 wrong up to half the time, CDC says

 

 

 

אקסוזומים

 

אֶקסוזומים הם בועיות זעירות בגודל של וירוסים המופיעות בנוזל של תאים.

הם התגלו בשנות ה-80 של המאה ה-20 ועדיין לא ברורים לגמרי תפקידיהם. בתחילה גילו שהם משמשים להוצאת פסולת מהתאים. בשנת 2007 התגלה שהם משמשים גם ליצירת תקשורת עם תאים מרוחקים, לאחר שהם יוצאים מהתאים בהם נוצרו וזורמים במחזור הדם. החל משנת 2010 היתה התקדמות נוספת כאשר החלו להשתמש בחקר האקסוזומים גם במיקרוסקופ כוח אטומי.

 

האקסוזומים יכולים להיווצר בכל אחד מתאי הגוף, והם נוצרים כל הזמן.

מה שגורם ליצירת אקסוזומים בתאים הם דברים כגון:

 

  • רעלים
  • סטרס (בעיקר פחד)
  • סרטן
  • קרינות מייננות
  • זיהומים
  • פציעה
  • תגובה חיסונית
  • אסתמה
  • מצבי מחלה שונים
  • אנטיביוטיקה
  • כנראה גם קרינות אלקטרומגנטיות כגון 5G

 

גודל האקסוזומים דומה לגודל של וירוס הקורונה קוביד-19 - כ-500 ננומטר (= כ-0.5 מיקרון) וגם צורתם מאד דומה.

האקסוזום מכיל חומר גנטי שעטוף בקרום ויש לו בדרך כלל קולטן עם מנגנון המאפשר לו לחדור לתא המטרה איתו הוא אמור לתקשר.

 

ישנן עדויות המראות שלפעמים יכולים אקסוזומים שיצאו מהתאים לעכל גם רעלים שונים שנמצאים בסביבת התא ובכך להגן על התא מבחוץ.

 

התמונות שכאן הן לא בדיוק באותה איכות אך שתיהן נעשו ע"י מיקרוסקופ אלקטרוני והן מראות את הדמיון הרב שבין אקסוזומים לבין מה שחושבים שהוא וירוס הקורונה קוביד-19:

 

 

 

 

מידע מרתק המצביע על האפשרות שמה שנחשב כוירוסים הם למעשה אקסוזומים ניתן לראות בקישורים שלהלן:

 

מצגת באנגלית של ד"ר אנדרו קאופמן עם הסברים בהירים ומרתקים:

Anatomy of COVID-19 by Dr. Andrew Kaufman

 

ראיון מאוחר יותר עם ד"ר קאופמן מסוף אפריל 2020 ניתן לראות כאן:

(London Real: Brian Rose / Dr. Andrew Kaufman Full Interview (April 29 2020 

 

בקישור הזה יש את הקטע העיקרי מתוך הראיון הנ"ל עם ד"ר קאופמן, שהוסיפו לו גם כתוביות בעברית:

פרופ' אנדרו קאופמן: קורונה זה לא וירוס, זה אקסוזום! 

 

גם בקישור הזה יש הסבר בהיר (באנגלית) לגבי ההבדלים בין תאוריית הוירוסים לתאוריית האקסוזומים בהקשר למגיפת הקורונה:  VIRUS vs EXOSOME THEORY - COVID19 TESTING

 

 

אם אכן צודקים ד"ר קאופמן והחוקרים האחרים האומרים שמדובר כאן באקסוזומים ולא בוירוסים, יש לכך השלכות מהפכניות ומרחיקות לכת.

 

המשמעויות העיקריות של הבנות אלה הן כלהלן:

 

  1. לא בטוח שבכלל קיים וירוס קורונה SARS-COV-2.
     
  2. המחלה לא נגרמת בגלל הוירוס אלא כתוצאה מרעלים והשפעות שונות, חיצוניות ו/או פנימיות.
     
  3. הבדיקות לא אמינות, אך אם בכל זאת מה שהן מגלות הוא רלוונטי, הרי שהן מגלות הימצאות של אקסוזומים המכילים רצפים גנטיים ספציפיים ולא הימצאות של הוירוס.
     
  4. ריבוי אקסוזומים ברקמות הנבדקות עשוי להצביע על הימצאותה של מחלה. ריבוי האקסוזומים הוא תוצאה של המחלה ולא הגורם לה.
     
  5. אם באמת יש הדבקה מאדם לאדם, הדבקה זו לא נגרמת בגלל מעבר של וירוסים מאדם "נגוע" לאדם לא נגוע אלא בגלל גורמים אחרים שלא ידועים עדיין לרפואה. 

 

 

הבנות שלי לפי הרפואה החדשה

 

רוב מוחלט של המחלות נגרם כתוצאה מקונפליקטים ביולוגיים ואחוז קטן של המחלות נגרם כתוצאה מרעלים או קרינות.

 

קונפליקטים ביולוגיים, זיהום אויר, קרינות שונות (כולל ממערכות 5G) ודברים נוספים, גרמו וגורמים להיווצרותם של אקסוזומים בתאי הגוף.

 

הרפואה המקובלת מתבססת עדיין על תיאוריית הוירוסים שלא הוכחה אף פעם בצורה מדעית טהורה והיא כנראה שגויה מיסודה.

למרות הידע בנושא האקסוזומים, מתעלמות עדיין רשויות הבריאות מהאפשרות שבדיקות ה-PCR מגלות את הימצאותם של אקסוזומים שנוצרו בתאים ויצאו החוצה כחלק מתהליכים ביולוגיים טבעיים ועדיין מאמינות שהבדיקות מגלות וירוסים שחדרו לגוף מבחוץ, חדרו לתאי הגוף, התרבו בהם וגרמו למחלה. וכל זאת בלי להתייחס עדיין לעובדה שהבדיקות מאד לא מדוייקות, כפי שהוסבר למעלה.

 

על בסיס תפיסה שגויה זו הוכנס כל העולם לבהלה מיותרת ולפגיעה כלכלית קשה.

 

הסימפטומים העיקריים אצל אלה שאובחנו כחולי קורונה היו (לפחות בתחילת "המגיפה") בדרכי הנשימה.

 

הקונפליקט העיקרי שפוגע בסימפונות הוא פחד בהקשר טריטוריאלי וקונפליקט נוסף שיכול לפגוע בסימפונות הוא פחד עם בהלה.

 

עדיין לא ברור לגמרי מה היה הגורם הראשוני להתפרצותה כביכול של המגיפה.
יש על כך דיון ארוך ומפורט בטיפ מס' 299 שממשיך עדיין להתעדכן.

 

ההכרזה על הקורונה כמגיפה עולמית, ההפחדה הבלתי פוסקת מצד רשויות הבריאות ואמצעי התקשורת והצעדים הדרסטיים שננקטו ע"י הממשלות גרמו להיווצרותם של קונפליקטים נוספים, רבים ושונים, אשר חורגים הרבה מעבר להיקפה של המחלה המקורית.

 

לכן, בהחלט יתכן שהסרת המגבלות הקשורות למגיפה והחזרה ההדרגתית לחיי השגרה תאפשר לאנשים רבים לפתור את הקונפליקטים השונים שהם חוו בתקופת הסגר. מכיוון שמרבית הסימפטומים של מחלות מופיעים בשלב הריפוי, לא מן הנמנע שנהיה עדים בתקופה הקרובה למספר גבוה מהרגיל של חולים במחלות שונות.

 

להלן רשימה של חלק מהאפשרויות:

 

  • פחד שלא יהיה מספיק כסף לקנות מזון – מחלות ברקמה התפקודית של הכבד
  • כעסים טריטוריאליים – מחלות בקיבה, בפילורוס או בצינורות המרה
  • משהו שהיה קשה לעיכול או בלתי ניתן לעיכול – מחלות מעיים
  • פחד בהקשר טריטוריאלי או פחד עם בהלה – מחלות בסימפונות או מחלות גרון
  • אי יכולת לסמן או להגדיר את גבולות הטריטוריה – מחלות בדרכי השתן
  • סכנה קיומית, קונפליקטים של אשפוז, בדידות קשה, תחושה של נידוי – מחלות בצינוריות האיסוף בכליות.
  • אובדן טריטוריאלי – מחלות בעורקים הכליליים

 

עליה במספר החולים במחלות שונות עלולה להיות מיוחסת ע"י הרשויות להתפרצותו של "הגל השני" של מגיפת הקורונה...

 

 

תקנות ממשלתיות שנכפו על האזרחים כדי "להשטיח את העקומה"

 

1. מסכות פנים:

 

הרבה רופאים וחוקרים טוענים שהמסכות מזיקות יותר ממועילות.

 

להלן מספר התייחסויות:

 

בקטע יוטיוב זה מ-30.4.2020 מסביר תומר סברון, פסיכולוג קליני וד"ר לנוירוביולוגיה, מדוע המסכה לא מועילה ואף עלולה להזיק: 

האם חבישת מסכה הינה מיותרת ומזיקה?!  

 

בסידרה שלו "האמת של קורונה" מקדיש דני וידיסלבסקי פרק שלם על נושא מסכות הפנים. להלן הפרק:

שקר המסיכות הגדול

 

כתבה ב-YNET מה-2.3.2020:

הרופא הראשי בארה"ב: מסיכות פנים נגד קורונה - לא יעילות ואף מזיקות

 

כתבה ב"ישראל היום" מה-5.3.2020:

משרד הבריאות: "המסכות לא יעילות בפני הקורונה" 

 

במאמר שכאן מ-11.5.2020 מזהיר Dr. Russell Blaylock מפני הסכנות של חבישת מסיכות לאנשים בריאים:

Blaylock: Face Masks Pose Serious Risks To The Healthy

 

בניוזלטר היומי שלו מ-20.5.2020 מצטט הביוכימאי שיין אליסון מתוך מאמר שהופיע ב-"The Journal of the American Medical Association" בו נאמר שאין שום עדויות לכך שמסכות פנים אותן שמים אנשים בריאים יעילות במניעת אנשים מלחלות.

 

הקישור שכאן הוא למפגש אינטרנטי בינלאומי של רופאים שהתקיים ב-21.5.2020 בראשות ד"ר ראשיד בוטאר ועסק בנושאים הקשורים לוירוס הקורונה, כולל נושא מסכות הפנים:

DR. RASHID BUTTAR HOSTS A DOCTOR'S COVID-19 ROUNDTABLE 

 

במאמר שהופיע ב-26.5.2020 מפרט רוברט קנדי ג'וניור את היתרונות והחסרונות של השימוש במסיכות הפנים ומעלה את החשד שמאחורי ההנחיות לחבוש מסיכות יש אינטרסים שאינם בהכרח לטובת הציבור:

The Risks vs. Benefits of Face Masks- Is There an Agenda?

 

המאמר שכאן פורסם ב-28.5.2020 והוא כולל גם חלק מהרפרנסים הנ"ל:

Resisting the New World Order: Face Mask Shaming – Hypocrisy in the Corporate Media and a Doctor Speaks Out AGAINST Face Masks 

 

 

2. ריחוק חברתי וסגר:

לפי הסטטיסטיקות של העוסקים באפידמולוגיה לא ניתן להפחית בצורה משמעותית את מספר הנדבקים בוירוס (בהנחה שאכן זה וירוס שנדבקים ממנו). המטרה הבלעדית של הסגר ושל שמירת המרחק של 2 מ' מאדם לאדם לא נועדה להגן על ההאזרחים אלא להאט את קצב ההדבקה כדי שלא תהיה כמות גדולה מדי של נדבקים בפרק זמן קצר, מה שיכול היה לגרום לקריסת המערכת הרפואית שלא היתה עומדת בעומס.הסברים מעניינים על כך יש בראיון שפורסם ב-14.5.2020עם ד"ר יפעת עבדי קורק.

 

הסברים יש גם במאמרו של פרופ' יורם לנצט ממכון ויצמן שפורסם ב-YNET ב-17.5.2020: 

הפחדות, מידע שהוסתר ומחמאות עצמיות: כך "ניצחנו" את הקורונה 

 

ב-22.5.2020 פורסם בפורבס מכתב ששלחו 600 רופאים בארה"ב לנשיא טראמפ ובו הגדירו את הסגר כ"אירוע רב נפגעים" אשר יגרום ליותר מקרי מוות ובעיות בריאות אחרות מאשר מצב ללא סגר:

600 Physicians Say Lockdowns Are A ‘Mass Casualty Incident’

 

בראיון מרתק שפורסם ב-15.5.2020 מסבירה האימונולוגית פרופ' דולורס קייהיל מאירלנד לדל ביגטרי מדוע גם מסיכות הפנים וגם הסגר גורמים ליותר נזקים מתועלת:

Prof. Dolores J. Cahill on Del Bigtree 

 

זהו מאמר שפורסם ב-4.6.2020 ומראה כמה שגם להחלטות על הסגר וגם להחלטה על שימוש במסכות הפנים אין ביסוס

מדעי אמיתי:  LOCKDOWN LUNACY: The Thinking Person’s Guide 

 

אחת השאלות המעניינות לגבי התנהלות "המגיפה" או התנהלות הרשויות בהקשר למגיפה היא זו:

איך מסבירים את העובדה שבעת קבלת ההחלטה על הסגר בארץ היו רק מספר עשרות חולים מאומתים בקורונה והמספרים לאחר מכן עלו באופן רצוף ואילו כאשר החליטו על תחילת ההקלות בסגר היו בארץ מספר אלפי "חולים" (נדבקים) מאומתים ולמרות זאת מספר הנדבקים הולך ויורד מאז?

 

ב-25.5.2020 הופיע המאמר הזה ב"דה-מרקר" שנוגע במידה מסויימת בשאלה הנ"ל, אך גם לו אין הסבר:

בהלה וטעויות מדעיות: למה אף אחד לא יודע להסביר את דעיכת המגפה בישראל

 

 

עיוותים, פוליטיקה, אינטרסים

 

את הסעיף הזה הוספתי כאן באמצע יוני 2020 לאחר שמימדי ההונאה והשקרים סביב מגיפת הקורונה נעשו עוד יותר ברורים.

אפשר בקלות לכתוב ספר שלם שיהיה רב מכר על הונאת הקורונה.

בינתים אסתפק כאן במאמר הזה של ד"ר גיל יוסף שחר שהתפרסם ב-15.6.2020:

כמה אנשים באמת מתו מקורונה? למי יש אינטרס לנפח את המספרים ולמה הוא עושה את זה? 

 

 

כאן יש מאמר מה-2.7.2020 שמבוסס בעיקר על ראיון עם פתולוג בולגרי בכיר, וכן מקורות נוספים.

No One Has Died from the Coronavirus

הראיון עם הפתולוג הבולגרי נערך ב-13.5.2020 והוא מסכם שם את הנקודות העיקריות שעלו בוובינר של פתולוגים בבולגריה שנערך ב-8.5.2020.

להלן חלק מהנקודות העיקריות המוצגות במאמר: 

  • לא נמצאו בכל אירופה הוכחות לכך שמישהו ביבשת נפטר כתוצאה ישירה מוירוס הקורונה.
  • לא התגלו נוגדנים חד-שבטיים ספציפיים כלשהם ל-SARS-COV-2.
  • אם אין נוגדנים ספציפיים לוירוס, אין שום משמעות לבדיקות הסרולוגיות וכן זה אומר שהסיכוי לפתח חיסון יעיל למחלה הוא אפסי.
  • קיומו של וירוס הקורונה מבוסס על אמונה, לא על עובדות. קיומו של הוירוס לא הוכח עד כה לפי הקריטריונים המדעיים שנקבעו בזמנו ע"י קוך.
  • אין הוכחה מדעית לכך שרצף ה-RNA המיוחס לוירוס הוא באמת הגורם למחלת הקוביד-19.
  • ארגון הבריאות העולמי אסר על נתיחת גופות של אנשים שסיבת המוות שנרשמה להם היתה וירוס הקורונה.
    בלי נוגדנים חד-שבטיים ספציפיים, הפתולוגים לא יכולים לדעת אם המחלה או המוות נגרמו ע"י הוירוס הזה.
    אך בכל זאת נעשו באירופה ניתוחים שלאחר המוות ולפי התוצאות טוענים הפתולוגים שלא נמצאו בכל אירופה הוכחות לכך שמישהו ביבשת נפטר כתוצאה ישירה מוירוס הקורונה.

 

 

המאמר שכאן של המכון השוויצרי לחקר מדיניות פורסם ב-10.7.2020 והוא מביא עובדות רבות על קוביד-19. באופן כללי מראות העובדות שרבות מההפחדות אינן מבוססות על עובדות מוצקות וכך גם רבים מצעדי המנע הדרסטיים שננקטים ע"י הממשלות השונות:

Swiss Policy Research - Facts about Covid-19

 

 

 

לסיכום

 

בהלת הקורונה חשפה נקודת תורפה בעייתית מאד, בה הממשלות יכולות, בטענה של טובת הציבור כביכול, להכניס את האזרחים למשטר חרום טוטליטרי, תוך שימוש בהפחדה, מסירת מידע מגמתי והפעלת תקנות חרום שהעובר עליהן צפוי לעונשים.

תקנות אלה גרמו כנראה להרבה יותר נזקים מתועלת וכנראה גם שלא הפחיתו את מספר המתים. הסברים מעניינים על כך יש בראיון הנ"ל עם ד"ר יפעת עבדי קורק.

 

החשש הזה מוירוס שעלול לגרום למגיפה נוראית נוצר כתוצאה מקונספציה המבוססת על תיאוריה שלא הוכחה עדיין בצורה מדעית טהורה, למרות שהיא קיימת כבר עשרות רבות של שנים.

 

הדרך בה התנהלו הדברים, ההפחדה הבלתי פוסקת באמצעי התקשורת, הכוחנות והניסיונות להשתיק כל מי שניסה להביע דיעה שונה או להביא עדויות מדעיות שסותרות את התפיסה המקובלת, כל אלה מצביעים על כך שישנם גורמים בעלי כוח ואינטרסים אשר לא רוצים שהאמת המדעית והרפואית תהיה גלויה לציבור הרחב.

 

ישנן עדויות שונות ורבות המצביעות על ביל גייטס כעל האדם העיקרי שמושך בחוטים מאחורי הקלעים של כל ההתרחשויות העולמיות הקשורות למגיפת הקורונה. אין לי כוונה בשלב זה לגבש עמדה בנושא זה, אך איני יכול להתעלם מהעדויות הרבות. כאן מוצג סרטון אחד מתוך רבים לגבי תהליכי ההשתלטות של ביל גייטס על גורמי הרפואה בעולם העוסקים בוירוסים בכלל ובחיסונים בפרט:

מונופול הבריאות העולמי של ביל גייטס

 

יש בי הערכה עצומה לאותם רופאים וחוקרים בודדים אשר העזו להגיד בגלוי את האמת שלהם, שלא הסכימו ליישר קו עם השלטונות, למרות שידעו שזה עלול לעלות להם במשרתם, בפרנסתם, בעתידם האקדמי ואולי אף בבטחונם האישי ולמרות שידעו שהם יצטרכו לעמוד מול התקפות לא פשוטות.

 

מי יתן ומשבר הקורונה ידרבן יותר רופאים וחוקרים לבדוק יותר ביסודיות לפחות חלק מההנחות והתיאוריות עליהן מתבססת הרפואה המקובלת, למרות הקושי להשיג מימון למחקרים כאלה ולמרות הידיעה שיש הרבה גורמים רבי כוח אשר ישתדלו למנוע את חשיפת האמת. 

   

    

.........................................................................................................................

   

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.