טיפ מס' 264: חצבת

פורסם לראשונה ב-12.10.2018

 

 

מטרתו של טיפ זה היא לרכז ככל האפשר את העובדות הידועות העיקריות על מחלת החצבת ולנסות לראות האם היא באמת כה מסוכנת כפי שמנסים להציגה בתקשורת בשנים האחרונות.

 

 

מחלת החצבת לפי הרפואה המקובלת

 

הציטוטים שכאן לקוחים ממספר מקורות שונים, עם הקישורים הרלוונטיים לאותם מקורות:

 

חצבת היא מחלה נפוצה הנגרמת על ידי נגיף מסוג מורביליוירוס (Morbillivirus) התוקף את המערכת החיסונית. חצבת היא המחלה הוויראלית המידבקת ביותר, ואחת המחלות הזיהומיות השכיחות בעולם, גם כיום, עם הימצאו של חיסון יעיל נגד המחלה. (ויקיפדיה).

 

חצבת (Measles או Rubeola) היא מחלה נגיפית חריפה ומידבקת מאוד שגורמת לחולים בה לפריחה אופיינית ולתחושה כללית רעה. את החצבת מחולל הנגיף פרמיקסווירוס (Paramyxovirus).המחלה מועברת מאדם לאדם באמצעות הפרשות מדרכי הנשימה ובמגע עם אדם חולה. אף שקיים חיסון נגד חצבת, המחלה שכיחה יחסית. (אתר קופ"ח כללית).

 

מחלת חצבת הינה בראש ובראשונה דלקת של דרכי הנשימה אשר נגרמת על ידי נגיף מידבק מאוד. התסמינים המלווים את מחלת החצבת כוללים בין השאר: שיעול, אף דולף, עיניים מודלקות, גרון כואב, חום ופריחה בצורת כתמים אדומים על פי העור.

מחלת חצבת יכולה להיות חמורה מאוד ואף לגרום למוות אצל ילדים קטנים מאוד. על פי ההערכות כ- 30 עד 40 מיליון מקרים של חצבת מדווחים מדי שנה בשנה ברחבי העולם, וכמיליון בני אדם מתים ממנה מדי שנה.

החיסון נגד מחלת חצבת הינו יעיל ביותר ומונע את הופעת המחלה. אולם תוכניות החיסון לוקות בחסר במקומות שונים ברחבי העולם. בארצות הברית, המרכז לבקרת ומניעת מחלות מדווח כי ישנה עלייה במספר הופעת מקרי חצבת. מחלת החצבת מתפשטת במהירות רבה בין בני אדם אשר אינם מחוסנים מפני המחלה. (אינפומד).

 

הקטע שלהלן הוא מתוך האתר של משרד הבריאות בישראל:

חצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. 

כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח.

סיבוך מאוד נדיר היכול להופיע כעשר שנים לאחר הופעת החצבת הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים.הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל חמש, אצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון.אחד מכל 1,000 ילדים חולים עלול למות ממחלת החצבת.

הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע תחלואה היא על ידי קבלת חיסון נגד המחלה.יעילות החיסון במניעת חצבת הינה גבוהה מאד (כ-97% לאחר קבלת 2 מנות חיסון).במעט האנשים שחוסנו ויחלו בכל זאת במחלה, המחלה צפויה להיות קלה ביחס למחלה באנשים שאינם מחוסנים.

החיסון מקנה הגנה החל מכשבועיים ממועד קבלת החיסון וממשיך להגן עשרות שנים לאחר קבלתו.

החיסון נגד מחלת החצבת מורכב מנגיף חי מוחלש הניתן בזריקה מתחת לעור כתרכיב משולב MMR / MMRV כנגד חצבת (Measles), חזרת (Mumps), אדמת (Rubella) ואבעבועות רוח(Varicella) .

לא ניתן להתחסן בישראל כנגד נגיף החצבת בלבד.

החיסון ניתן כשגרה בשני מועדים: 

בגיל 12 חודשים

בכתה א'

 

בקישור שכאן יש סרטון על חצבת בארה"ב לפני שהתחילו החיסונים: כשאנשים עדיין לא פחדו מחצבת

 

 

 

קצת סטטיסטיקה ממקורות שלא מקבלים את הגישה המקובלת

 

המידע שכאן הוא עלון מידע על מחלת החצבת מתוך שפורסם ע"י PIC – ארגון של רופאים הקוראים להסכמה (לחיסונים) על בסיס מידע – Physicians for Informed Consent. בעלון מופיעה גם רשימת המקורות עליהם מבוססים הנתונים. תרגום העלון לעברית נעשה בשיתוף עמותת חסון.

הנתונים כאן מתייחסים בעיקר לארה"ב:

 

חצבת היא מחלת ילדות הנגרמת כתוצאה מנגיף וחולפת ללא התערבות רפואית.

  • תסמיני החצבת מתאפיינים בשלב מקדים (פרודרומלי), הכולל שיעול, נזלת, גירוי בעיניים וחום, ובימים 10-4 של המחלה מופיעה פריחה  מפושטת.
  • מחלת החצבת מדבקת במהלך השלב המקדים, ובמשך 4-3 ימים נוספים לאחר הופעת הפריחה.
  • במרבית המקרים מדובר במחלה קלה, ואין מדווחים על החולים לרשויות הבריאות הציבוריות.
  • בתקופה שלפני תכנית החיסונים ההמונית נגד חצבת, כמעט כולם חלו במחלה עד גיל 15 וזכו  לחסינות לשארית חייהם.
  • במצבים נדירים, עלולה החצבת לגרום לפגיעה במוח ולמוות.

 

בעידן המודרני בארה"ב, נדיר לסבול מנכות צמיתה או ממוות כתוצאה מחצבת.

 

בשנים 1963-1900 (לפני התחלת החיסון נגד חצבת), צנח שיעור התמותה כתוצאה מחצבת מ-3.13 לכל 100,000 איש, ל-0.2 לכל 100,000 איש, הודות לשיפור בתנאי המחיה, בתזונה  ובטיפול הרפואי - ירידה של 98%.

 

גורם מרכזי בכ-90,000 מקרי המוות המתרחשים במדינות מתפתחות מדי שנה כתוצאה מחצבת, הוא תת תזונה, ובמיוחד מחסור בויטמין A. אצל 75-92% מחולי החצבת המגיעים לאשפוז בארה"ב ובמדינות מפותחות  אחרות, מתגלה רמה נמוכה של ויטמין A.

 

ממחקרים מדעיים ומרישומי החצבת הלאומיים עולים הפרטים הבאים:

 

  • מחלת החצבת קטלנית במקרה אחד לכל 10,000, כלומר 0.01%.
  • ב-3.5-3 מקרים לכל 10,000, כלומר 0.035-0.03%, גורמת החצבת לפרכוסים.
  • ב-1 לכל 20,000, כלומר 0.005%, גורמת החצבת לדלקת מוח.
  • ב-1 מכל 80,000 מקרים, כלומר 0.00125%, גורמת דלקת המוח לנכות צמיתה.
  • 7 מכל 1,000 מקרי חצבת, כלומר 0.7%, מצריכים אשפוז.

 

במרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מפרסמים סטטיסטיקות של שיעורי התמותה כתוצאה מחצבת, בהתבסס על המקרים שדווחו. אולם כמעט 90% ממקרי החצבת חולפים בקלות ואינם מדווחים ל-CDC. כאשר מחשבים את שיעורי התמותה על בסיס המקרים המדווחים (המהווים רק 10% מכלל המקרים) מתקבל שיעור תמותה גדול יותר פי 10 מהשכיחות האמתית באוכלוסיה. ניתוח הנתונים בעלון זה מבוסס על כלל מקרי החצבת (אלה שדווחו ואלה שלא דווחו).

 

ממספר מחקרים עולה האפשרות כי קיים קשר בין תחלואה טבעית בחצבת לבין ירידה בסיכון לחלות בלימפומה מסוג הוג'קינס ומסוג שאינו הוג'קינס, כמו גם ירידה בסיכון לסבול ממחלות אטופיות כגון קדחת השחת, אקזמה ואסתמה. בנוסף, נמצא קשר בין מחלת החצבת לבין ירידה בסיכון לתמותה ממחלת  לב בבגרות. יתרה מכך, תינוקות שנולדו לאמהות שחלו בחצבת באופן טבעי, מוגנים מפני חצבת באמצעות החסינות האמהית למשך זמן רב יותר מאשר תינוקות  שנולדו לאמהות מחוסנות."

 

בקישור שכאן ניתן לראות מידע קצר על חלק מחברי ארגון PIC הנ"ל:

http://www.hisunim.org.il/doctorsspeak/101-physiciansforinformedconsent

 

 

 

חיסונים נגד חצבת לפי גישת הרופאים החברים ב-PIC

 

הקישור שכאן הוא לעלון מידע (מתורגם לעברית), שהוציאו הרופאים חברי ארגון PIC, על הסיכונים של החיסון MMR (כנגד חצבת, חזרת ואדמת):

http://www.hisunim.org.il/images/stories/PIC/MeaslesVRSHeb.pdf

 

להלן ציטוטים של הנקודות העיקריות המופיעות בעלון מידע זה:

 

  • עם תופעות הלוואי הנפוצות של החיסון נמנים חום, פריחה קלה ונפיחות בבלוטות שבלחיים או בצוואר. פרכוסים הם תופעת לוואי קשה יותר, המתרחשת אצל אחד מכל 640 ילדים המקבלים את החיסון בקירוב -  פי 5 יותר מתדירותם של  פרכוסים הנובעים ממחלת החצבת.
     
  • על פי הצהרת המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), מתרחשת תגובה אלרגית קשה לחיסון באחת מכל מיליון מנות חיסון  בערך, מאידך, קיימות תופעות לוואי קשות אחרות, בהן חירשות, פרכוסים כרוניים, תרדמת, הכרה מעורפלת, נזק מוחי  בלתי הפיך ומוות. ה-CDC מצהיר אמנם כי תופעות הלוואי הללו נדירות, אולם שכיחותן המדויקת אינה ידועה. בנוסף, בעלון היצרן המגיע עם החיסון כתוב, כי "לא נבדקה יכולתו של חיסון M-M-R II לגרום לשינויים סרטניים או למוטציות, או לפגוע  בפוריות.
     
  • אמצעי הניטור של הרשויות אחר ארועים חריגים של חיסונים הוא המערכת לדיווח על ארועים חריגים של חיסונים (VAERS). מדי שנה מדווחים למערכת, בממוצע, על כ-40 מקרים של מוות ושל פגיעות בלתי הפיכות כתוצאה מחיסון ה-MMR. מאידך, VAERS הנה מערכת סבילה - הרשויות אינן מחפשות באופן פעיל מקרי פגיעה ואינן מזכירות באופן פעיל לרופאים ולציבור לדווח על מקרים כאלה. יתכן שמגבלות אלה מובילות  לדיווח נמוך יותר באופן משמעותי מהמצב בשטח. על פי הצהרת ה-CDC "במערכת VAERS מתקבלים דיווחים אודות אחוז מזערי מכלל הארועים החריגים". אכן, למערכות מעקב סבילות מדווחים על 1% בלבד מכלל תופעות הלוואי החמורות של מוצרים רפואיים, ואילו למערכת VAERS מדווחים על 1.6% בלבד מכלל הפרכוסים הקשורים לחיסון ה-MMR. יתרה מזאת, הדיווחים המגיעים למערכת VAERS אינם מוכיחים כי אכן התרחשו תופעות לוואי, מפני שהמערכת לא תוכננה לרדת לעומקם של כל המקרים. כתוצאה מכך, אין מערכת VAERS מספקת מדד מדויק של תופעות הלוואי הכרוכות בחיסון ה-MMR.
     
  • על פי הצהרת ה-CDC, "טרם קבלת הרישיון נערכים ניסויים בהיקף מצומצם יחסית - בדרך כלל מוגבלים לכמה אלפי משתתפים - ונמשכים לרוב מספר שנים ולא יותר. בדרך כלל אין ביכולתם של הניסויים הנערכים טרם קבלת הרישיון לזהות תופעות לוואי נדירות, או תופעות לוואי המופיעות לאחר פרק זמן ממושך." מאחר שמחלת החצבת הינה קטלנית במקרה אחד מתוך 10,000 בערך, וגורמת לפגיעה בלתי הפיכה במקרה אחד מתוך 80,000 בערך, אין די בכמה אלפי משתתפים באותם מחקרים קליניים להוכיח כי חיסון ה-MMR גורם לשיעור נמוך יותר של מוות ושל פגיעות בלתי הפיכות מאשר מחלת החצבת. בנוסף על כך, כתוצאה מהיעדרם של מחקרים קליניים הולמים על חיסון ה-MMR, מסתמך עלון היצרן הנלווה לחיסון על מעקב פסיבי של שעורי ארועים חריגים במערכת העצבים, נכות צמיתה ומוות כתוצאה מחיסון ה-MMR.
    אפילו מחקרים אפידמיולוגיים גדולים אינם מדויקים דיים על מנת להוכיח שחיסון ה-MMR  גורם למקרים של מוות ושל פגיעה בלתי הפיכה בשיעור נמוך יותר מאשר מחלת החצבת.
     
  • לא נמצאה הוכחה שחיסון ה-MMR בטוח יותר מאשר מחלת החצבת. המידע בעלון היצרן הנלווה לחיסון מעלה סימני שאלה אודות מבדקי בטיחות בתחומי הסרטן, המוטציות הגנטיות ובעיות בפוריות. במערכת VAERS מתועדים אמנם ארועים חריגים מסוימים, אך היא אינה מדויקת דיה על מנת להשוות נתונים עם הסיכון שבמחלת החצבת. במחקרים הקליניים לא ניתן לזהות תופעות לוואי נדירות יחסית, ואילו המחקרים האפידמיולוגיים מוגבלים בשל אקראיות ובשל אפשרות קיומם של משתנים מתערבים. כוחם הסטטיסטי של מחקרי הבטיחות שנערכו לחיסון ה-MMR דל במיוחד. בסקירה שנערכה עבור ארגון קוקריין, ובה יותר מ-60 מחקרים בנושא חיסון ה-MMR, כתוב כי "המחקרים שנערכו על חיסון ה-MMR, הן לפני יציאתו לשוק והן אחריה, לוקים בחסר נרחב מבחינת התכנון והדיווחים בתחום הבטיחות". מכיוון שמחלת החצבת גורמת לתופעות לוואי בלתי הפיכות לעתים נדירות מאוד, במיוחד בקרב חולים בעלי רמה תקינה של ויטמין A, אין די ברמת הדיוק של המחקרים המדעיים הקיימים כיום להוכיח שהחיסון גורם למידה פחותה יותר של מוות או של פגיעה בלתי הפיכה מאשר מחלת החצבת.

 

 

 

התפרצויות של המחלה בהן מרבית החולים היו מחוסנים

 

להלן ציטוטים מתוך האתר של עמותת חסון בדף על חצבת המראים עד כמה החיסונים לא באמת יעילים, ושגם התיאוריה על "חסינות העדר" לא עומדת במבחן המציאות (ההדגשות של אחוזי המחוסנים הן של כותב מאמר זה):

 

בין השנים 1985-1988, 42% ממקרי החצבת נרשמו בקרב פעוטות שחוסנו בגיל שנה ו-68% מהילדים בגילאי 5-9 היו מחוסנים כראוי. 95% מסך כל החולים בהתפרצויות אלו היו מחוסנים. אמנם שיעור המחוסנים בקרב החולים היה נמוך יותר משיעור הבלתי מחוסנים, ביחס לשיעורם באוכלוסיה הכללית, אך אנו רואים שהחיסון אינו מגן על כל המחוסנים וכנראה תרם בעצמו להתפרצות זו לאחר הוספת מנת החיסון השניה.

 

בטורונטו, קנדה, התפרצה מחלת החצבת בבית ספר שבו שיעור המחוסנים היה 94.2%, כאשר 10% קיבלו מנת חיסון שניה לפני ההתפרצות.(Canadian Medical Association Journal, Vol 155, Issue 10 1407-1413, 1996)

 

התפרצות נוספת אירעה במכללה בארה"ב שנתיים לאחר שהחיסון הפך תנאי לרישום למכללה: 98% היו מחוסנים.(American Journal of Public Health, 1991 March; 81(3): 360–364)

 

במקרה אחר בארה"ב נרשמה התפרצות ממושכת של חצבת "למרות אמצעי מניעה ובקרה נאותים". ההתפרצות נמשכה לאורך 12 דורות המגפה. 98.7% מהתלמידים היו מחוסנים.

(American Journal of Epidemiology, Vol. 126, No. 3: 438-449, 1987)

 

גם בטקסס נרשמה התפרצות בקרב אוכלוסיית בית ספר עם שיעור כיסוי חיסוני של 99%, כאשר החיסון היה תנאי רישום לבית הספר. החוקרים סיכמו: "אנו מסיקים שהתפרצויות חצבת יכולות לקרות בבית ספר למרות שלמעלה מ-99% מהתלמידים קיבלו חיסון ולמעלה מ-95% נמצאו מחוסנים"

(New England Journal of Medicine, Volume 316:771-774, March 1987)

 

בין השנים 2009 ועד 2012, נרשמו בסין 700 מקרי חצבת למרות כיסוי חיסוני של כ- 99%. במחקר שהתבצע בקרב ילדים מחוסנים נמצא כי בקרב 93.6% מהם היו רמות נוגדנים הנחשבות כמספקות הגנה מפני חצבת, אך למרות זאת כ-8.6% מהם נדבקו בחצבת ופיתחו מחלה פעילה. מגמת העליה במספרי מקרי החצבת זינקה בשנת 2013 ועמדה על 26,443 מקרים מדווחים של חצבת באוכלוסיה. המלצת החוקרים היתה לשקול הוספת חיסון שלישי כנגד חצבת בנוסף לשתי המנות הניתנות היום.

Wang Z, Yan R, He H, Li Q, Chen G, Yang S, Chen E, Difficulties in eliminating measles and controlling rubella and mumps: a cross-sectional study of a first measles and rubella vaccination and a second measles, mumps, and rubella vaccination. PLoS One. 2014 Feb 20;9(2):e89361

 

Ma C, Hao L, Zhang Y, Su Q, Rodewald L, An Z, Yu W, Ma J, Wen N, Wang H, Liang X, Wang H, Yang W, Li L, Luo H, Monitoring progress towards the elimination of measles in China: an analysis of measles surveillance data. Bull World Health Organ. 2014 May 1;92(5):340-7

 

 

להלן שני ציטוטים (מתוך רבים) מהדף על חצבת באתר SciBook:

   

Measles outbreak in a vaccinated school population  

1987, Nkowane, Am J Public Health

התפרצות החצבת (27 מקרים) בבית ספר במסצ'וסטס, ארה"ב. 98% מתלמידי בית הספר היו מחוסנים. מקור ההתפרצות - תלמידה בת 16, מחוסנת באופן מלא. מתוך 27 התלמידים שחלו - 3 לא היו מחוסנים, 5 היו מחוסנים באופן לא מספק (כלומר קיבלו חיסון לפני גיל 12 חודשים כשיעילות החיסון קטנה יותר), והשאר היו מחוסנים באופן מלא.
בסה"כ 11 תלמידים שהיו מחוסנים באופן מלא ו-10 תלמידים שחוסנו באופן לא מספק הדביקו תלמידים אחרים.

 

Outbreak of measles among persons with prior evidence of immunity

2014, Rosen, Clin Infect Dis

עד כה חשבו שלמרות שהמחוסנים יכולים לחלות בחצבת, הם לא יכולים להדביק אחרים (מחברי המאמר כנראה לא קראו את המאמר הקודם, כמו גם עשרות מאמרים אחרים על התפרצויות החצבת בבתי ספר עם תלמידים מחוסנים בלבד). והנה, הסתבר שזה לא המצב, לאחר שצעירה בת 22, מחוסנת בשתי מנות חיסון, הדביקה בחצבת 4 אנשים, מתוכם שלושה עובדי מוסד רפואי. גם כל ארבעת המודבקים היו מחוסנים בשתי מנות או שנמצאו אצלהם נוגדנים בטרם נדבקו.

 

נתונים מעניינים על "התפרצות" חצבת באוקראינה:

הכתבה בקישור הנ"ל (פורסמה בפייסבוק בעברית ב-22.10.2018) מביאה נתונים מעניינים ומומלץ לקרוא. בין היתר מובאים הנתונים האלה:
בשנים האחרונות היה מחסור בחיסונים נגד חצבת באוקראינה. שיעורי ההתחסנות ירדו ל-31% ב -2016 והיו הנמוכים ביותר באירופה, ובכל זאת, כמעט ולא היו מקרי חצבת. בשנת 2017, סופקו די חיסונים ל"קמפיין השלמה" ו-90% מהילדים באוקראינה קיבלו MMR. מאז, יש פיצוץ במקרי חצבת מדווחים. המספר כבר עלה מעל 12,000.

זוהי הכתבה המקורית באנגלית שפורסמה ב-22.10.2018: 

Is Recent MMR Vaccine Campaign Linked to Reported Measles Outbreak in Ukraine?

 

מקורות נוספים:

המאמר בקישור שכאן מתאר גילוי חצבת בצה"ל בשנת 2017. תשעת החיילים והחיילות שאובחנו עם חצבת היו מחוסנים לפחות פעמיים כנגד החצבת. החייל שאותר כמקור ההדבקה, לאחר שחזר מנסיעה לצרפת, גרמניה ואוקראינה, חוסן לפני כן 3 פעמים כנגד חצבת (מה שמראה עד כמה החיסון לא יעיל):

Measles Outbreak in a Highly Vaccinated Population — Israel, July–August 2017

 

 

 

 

האם החיסונים נגד חצבת באמת בטוחים כפי שמכריזות הרשויות?

 

המידע שכאן נלקח מתוך האתר של עמותת חסון בדף על החצבת:

 

לאחר 30 שנות שימוש בחיסון ה-MMR, ניתן היה לצפות לערימה של מחקרים המוכיחים את בטיחותו של חיסון זה. באופן מביך, בסקירה מקיפה של מחקרי בטיחות חיסון החצבת-חזרת-אדמת (MMR) אשר פורסמה בשנת 2012 מצאו החוקרים כי "התכנון והדיווח על תוצאות הבטיחות של חיסון ה-MMR במחקרים, הן לפני והן אחרי שיווקם לציבור, בלתי ראויים במידה ניכרת. לא ניתן להפריד את העדויות על תופעות לוואי לאחר קבלת חיסון ה-MMR מתפקידו במניעת מחלות אלה".

(Demicheli V1, Rivetti A, Debalini MG, Di Pietrantonj C., Vaccines for measles, mumps and rubella in children, Cochrane Database Syst Rev. 2012 Feb 15;2:CD004407. doi: (10.1002/14651858.CD004407.pub3.

 

 

מנגד, הצטברה ערימת מחקרים ודיווחים רבים על פגיעות מחיסון זה, דוגמאות:

 

החיסון גורם, "בצורה משכנעת מבחינת העדויות המדעיות", לדלקת במוח שבה נוכחות נגיפי החצבת הכלולים בחיסון. IOM (Institute of Medicine). 2011. Adverse Effects of Vaccines: Evidence and Causality. Washington, DC: The National Academies Press, Table D-1, p. 574)

 

שיעור תופעות הלוואי של חיסון MMR כוללים: חום (5%-15%), פריחה (5%), כאבי פרקים (25% מהנשים המבוגרות).

בין תופעות הלוואי הנדירות לחיסון: ירידה בספירת טסיות הדם, דלקת בקרום המוח, חירשות, חזרת.

(The CDC's Pink Book chapter on Measles)

 

בהיותו חיסון המכיל וירוס חי-מוחלש, החיסון המכיל את מרכיב החצבת עלול לגרום למחלה עצמה.

(Kaic B. et. al., Spotlight on measles 2010: excretion of vaccine strain measles virus in urine and pharyngeal secretions of a child with vaccine associated febrile rash illness, Croatia, March 2010, Euro Surveill. 2010 Sep 2;15(35). pii: 19652)

 

בעשרים השנים האחרונות דווחו 147 מקרי מוות כתוצאה מחיסון המכיל אנטיגנים נגד חצבת בארה"ב (לכל הפחות, כי דווחו 39 מקרים נוספים עם תאריך בלתי ידוע), ממוצע של לפחות 8 מקרי מוות בשנה; 752 אירועים מסכני חיים; 744 אירועים שהסתיימו בנכות צמיתה; 2,731 אשפוזים; 23,388 פניות לחדר מיון ועוד 51,923 אירועים לא חמורים . נציין כי מדובר במערכת דיווח פתוחה לציבור אשר מספר הדיווחים המגיעים אליה משקף בין 1% ל 10% ממספרם בפועל.

(JAMA, David Kessler (Former FDA Commissioner), June 2, 1993,vol.269, No.21, p.2785)

 

בעשר השנים האחרונות, זכו 109 נפגעי חיסון החצבת בארה"ב לפיצויים כספיים, עפ"י החלטת שופט בבית המשפט הפדראלי לפיצוי נפגעי חיסונים, חלקם מקרי מוות. U.S. Court of Federal Claims

, search: "measles", dates: 2005-01-01 until 2014-12-31

 

עלון היצרן של חיסון ה MMR מפרט תופעות לוואי כפי שדווחו לאחר שיווק החיסון: חצבת, חרשות, דלקת ביותרת האשך, דלקת באשכים, דלקת אזניים, חום, סינקופה, כאבי ראש, סחרחורת, כאב גרון, שיעול, נזלת, חוסר שקט, פרכוסים, התקפי התכווצויות, פולינוירוטיס (דלקת בכמה עצבים בו זמנית), שיתוק בעצבי העין, דלקת בכלי הדם, דלקת בלבלב, שלשול, הקאות, בחילות, חזרת, סכרת, דלקת ריאות, תרומבוציטופניה (ירידה בספירת טסיות הדם עד ליצירת קרישי דם), ארגמנת, דלקת במוח, דלקת קרוח המוח א-ספטית, subacute sclerosing panencephalitis (הפרעה מוחית כתוצאה מתגובה חיסונית לנגיף החצבת), תסמונת ג'יאן-ברה, תסמונת סטיבנס-ג'ונסון, acute disseminated encephalomyelitis (דלקת במוח ובחוט השדרה), אריתמה מולטיפורמה (נגעים בעור), סרפדת, גרד, פיגמנטוזה (דלקת ברשתית העין), עיוורון, דלקת הלחמית, מוות.

Merck MMR II Package Insert

 

 

המידע שלהלן לקוח מהדף על חצבת באתר SciBook:

 

לפי המחקר בקישור שכאן: Vaccines for measles, mumps and rubella in children

החיסון מעלה סיכון לדלקת קרום מוח אספטית פי 14 עד 22 (זנים Urabe ו- Leningrad-Zagreb), סיכון לפרכוסי חום פי 4 עד 5.7, סיכון לארגמנת תרומבוציטופנית פי 2.4 עד 6.3.

 

 

Adverse events associated with MMR vaccines in Japan

 1996, Kimura, Acta Paediatr Jpn 

מחקר על תופעות לוואי של 4 סוגי חיסוני MMR ביפן. השתתפו בו 38 אלף ילדים.

דלקת אספטית של קרום המוח נרשמה בשכיחות של 1 לכל 600 מחוסנים בחיסון הסטנדרטי (מדובר באבחון שנסמך על בדיקות מעבדה וגילוי של זן חזרת מהחיסון בנוזל שדרה). בסך הכל השכיחות לדלקת אספטית של קרום המוח אחרי החיסון היתה 1 ל-400.

שכיחות פרכוסים שלא קשורים לדלקת קרום המוח הייתה 1:350 מחוסנים, מתוכם ל-40% היו פרכוסים שאינם פרכוסי חום.

חיסון אחד מתוך הארבעה לא גרם לדלקת קרום המוח. הסתבר שליצרן שלו הייתה תקלה בהרכב החיסון, והדבר לא דווח.

במדינות אחרות מדווח על דלקות אספטיות של קרום המוח בשכיחות נמוכה יותר (מ-1:4000 עד 1:282000).

בעקבות המחקר הזה משרד הבריאות היפני אסר על שימוש בחיסוני MMR, והאיסור תקף עד עצם היום הזה (המחקר נערך מאוקטובר 1991 עד אפריל 1993 ופורסם ב-1996).

 

 

Risk of serious neurologic disease after immunization of young children in Britain and Ireland

 2007, Ward, Pediatrics 

הסיכון להתפרצות מחלות נוירולוגיות חמורות תוך 6 עד 11 ימים אחרי החיסון MMR עולה פי 5.7.

 

 

The risk of immune thrombocytopenic purpura after vaccination in children and adolescents

 2012, O'Leary, Pediatrics 

הסיכון לטרומבוציטופניה לאחר חיסון MMR עולה פי 5.5

עוד: [1][2][3][4][5][6][7][8]

הסיכון לטרומבוציטופניה עולה גם בעקבות חיסון אבעבועות רוח, TDaP וצהבת A בילדים מבוגרים יותר.

 

 

The Risk of Seizures after Receipt of Whole-Cell Pertussis or Measles, Mumps, and Rubella Vaccine 

2001, Barlow, N Engl J Med 

לתינוקות מתחת לגיל שנה שחוסנו ב-DTP הסיכון לפרכוסי חום היה גבוה פי 9.3 ביום החיסון.הסיכון לפירכוסי חום היה גבוה פי 2.8 בתקופה שבין היום ה-8 עד ה-14 אחרי חיסון MMR. הסיכון לפירכוסי חום עלה פי 6 אחרי חיסון MMR. מחקרים דומים נוספים: , , 

 

 

Risk factors of multiple sclerosis: a case-control study 

2003, Zorzon, Neurol Sci

חיסון נגד חצבת קשור בסיכון מוגבר פי 92 לטרשת נפוצה. על 9 מקרים של טרשת נפוצה שהחלה מיד אחרי החיסון.

 

 

על פי בסיס הנתונים VAERS החל משנת 2000 ועד מחצית 2018 נפטרו בארה"ב יותר מ-180 אנשים ויותר מ-850 הפכו לנכים אחרי חיסון MMR או MMRV. באותה התקופה נפטרו מחצבת 4 אנשים. בשנת 2015 היה מקרה מוות ראשון מזה 12 שנה (של אישה מדוכאת חיסון בעיקבות כימותרפיה). לפני כן נרשמו שני מקרי מוות בתחילת שנות ה-2000: ילד מדוכא חיסון וגבר בן 75.

(VAERS היא מערכת דיווח פתוחה לציבור אשר מספר הדיווחים המגיעים אליה משקף בין 1% ל 10% ממספרם בפועל).

בשוויץ נרשם ב-9 השנים האחרונות (2009-2017) מקרה אחד של מוות מחצבת. הנפטר היה מחוסן (וגם הוא מדוכא חיסון כתוצאה מכימותרפיה). הכיסוי החיסוני בשווייץ נמוך יחסית.

 

בקישור הזה - MMR ו-MMRV - יש נתונים מתוך עלוני המידע של יצרן החיסונים, כולל החומרים המרכיבים, תופעות לוואי אופייניות ועוד. הדף כולל גם מידע ממקורות נוספים, כולל מידע על סיכונים. 

 

 

מידע ממקורות נוספים:

 

ד"ר תומפסון, מדען בכיר במחלקת בטיחות החיסונים ב-CDC, היה הראשון בהיסטוריה שהודה והדליף החוצה (ב-2013), שב-CDC ידעו במשך 13 שנה על הקשר שבין הזריקה המשולשת (MMR – חצבת, חזרת ואדמת) לבין אוטיזם, וטייחו מידע זה.

ב-2002 הורו בכירים ב-CDC לד"ר תומפסון להשמיד את כל המסמכים המראים על הקשר שבין חיסון ה-MMR לאוטיזם. ד"ר תומפסון שמר בסתר את הנתונים במחשב שלו.
בעת כתיבת שורות אלה (2017) ידוע על יותר מ-100,000 מקרים של ילדים אפרו-אמריקאים שאובחנו עם אוטיזם מאז שנת 2001, בה כבר היה ברור ל-CDC שזריקת ה-MMR עלולה לגרום לאוטיזם.

ד"ר תומפסון הודה גם שב-CDC מצאו קשר בין החיסונים המכילים כספית (תימרוסל) לבין תופעות נוספות כגון: טיקים, פיגור בדיבור, פיגור בשפה, IQ, ועשו הכל להחביא ממצאים אלה או למזער אותם.

ב-2004, בעקבות לחץ מהקונגרס האמריקאי על ה-CDC, פורסם מאמר במגזין של רופאי הילדים בארה"ב ובו נטען שלא נמצא כל קשר בין חיסוני ה-MMR לבין אוטיזם. ב-2005 פורסמה הצהרה של ה-IOM (המכון לרפואה - Institute Of Medicine) האומרת גם כן שלא נמצא קשר בין החיסונים לאוטיזם. להצהרה זו הם הוסיפו את המשפט המוזר: "ואנחנו לא צריכים יותר לחקור זאת".

ב-27.8.2014 פרסם ד"ר תומפסון הצהרה בהקשר למאמר הנ"ל (שהוא היה בין מחבריו), ובין היתר הוא כתב את הדברים הבאים:
"שמי וויליאם תומפסון. אני חוקר בכיר ב-CDC שם אני עובד מאז 1998.אני מתחרט על כך שעמיתי ואני השמטנו מידע סטטיסטי משמעותי במאמר שלנו מ-2004 אשר פורסם בז'ורנל Pediatrics. המידע שהושמט רמז על כך שזכרים ממוצא אפרו-אמריקאי אשר קיבלו את החיסון MMR לפני גיל 36 חודש, היו בסיכון מוגבר לאוטיזם..."

ביום שלמחרת פרסום הצהרתו של ד"ר תומפסון, זה היה הנושא החם בכל הרשתות החברתיות. אך מי שעקב בעניין אחרי הנושא שם לב לעובדה מעניינת באתו יום: אף אחת מרשתות הטלביזיה הגדולות בארה"ב לא הזכירה אפילו במילה אחת את הנושא, למרות שזה היה אחד הסיפורים הבולטים והשערורייתיים ביותר בעשורים האחרונים בתחום הרפואה!

בדף שכאן יש קישור המאפשר להוריד את כל 10,000 המסמכים של ה-CDC אשר הועברו ע"י ד"ר תומפסון לבריאן הוקר, לאנדרו וויקפילד ולחבר הקונגרס ביל פוסי:
Download The CDC Autism/MMR Files Released By Dr. William Thompson

 

מידע נוסף שקשור לנ"ל יש כאן:

Congressman Bill Posey Calls For Investigation Of CDC Whistleblower’s Claims

וכאן:

Florida Congressman Bill Posey: CDC Whistleblower Discloses Vaccine Deception

 

 

הקישור שכאן הוא למאמר שהתפרסם ב-3.11.2018 באתר Vaccine Impact, לפיו בין השנים 2004 ל-2015 לא מת בארה"ב אף אדם מחצבת, לעומת 108 שמתו כתוצאה מהחיסונים נגד חצבת:
ZERO U.S. Measles Deaths in 10 Years, but Over 100 Measles Vaccine Deaths Reported

 

מידע רב מאד על חצבת, הכולל נתונים מעלוני יצרני החיסונים, מידע על סיכונים, מידע על טיפול ללא חיסונים, מידע סטטיסטי ועוד, יש בקישור הזה: "כשהרופא חוצב לכם חצבת"

 

מידע רב יש גם באתר של עמותת חסון בדף על חצבת.

 

המאמר שכאן מראה שאנשים שקיבלו פעמיים חיסון MMR לא רק שיכולים להידבק בחצבת, אלא שהם גם יכולים להדביק אחרים, כולל כאלה שגם כן חוסנו פעמיים ב-MMR:
Measles Transmitted By The Vaccinated, Gov. Researchers Confirm

 

בדף שלהלן יש תקצירים עם קישורים ליותר מ-40 מחקרים עם ממצאים על הנזקים שנגרמים מחיסון ה-MMR או על חוסר היעילות של חיסון זה:

43 Abstracts with Vaccination: Mumps-Measles-Rubella (MMR) Research

 

 

ברחבי העולם מצטברים אלפי סיפורים אישיים על פגיעה מחיסון זה, כדוגמת סיפורה של נעמה.

 

רשימה זו רחוקה מלשקף את אוסף העדויות והמחקרים אודות תופעות הלוואי החמורות של חיסוני החצבת המתרחשים בכל העולם, כמובן.

 

 

עדויות של נפגעי חיסונים

 

בקבוצת הפייסבוק נפגעי חיסונים - גם לנו זה קרה (עדויות מצולמות) ישנן עדויות רבות, חלקן על תינוקות שנפגעו מהחיסון המשולש (MMR) או המרובע (MMRV) שכוללים את החיסון נגד חצבת.

 

גם בדף פייסבוק זה יש עדויות של נפגעי חיסונים, חלקם מחיסוני MMR ו-MMRV.

 

עדויות אלה מייצגות כנראה רק חלק קטן מנפגעי החיסונים בארץ.

 

 

התייחסויות של רופאים וחוקרים נוספים

 

מידע רב ומגוון יש באתר SciBook בקישור הזה: 

https://he.scibook.org/content/vaccines/measles

 

 

להלן מספר התייחסויות נוספות:

 

ד"ר שרי טנפני

בקישור שכאן מדברת ד"ר שרי טנפני על החשיבות של תחלואה בחצבת (באנגלית עם כיתוביות בעברית):

https://www.youtube.com/watch?v=3huAy2hearY&feature=youtu.be

 

להלן מספר נקודות מתוך דבריה:

 

  • במרבית המקרים הסימפטומים הם קלים. ילד שחלה בחצבת באופן טבעי זוכה בחסינות למחלה זו לכל חייו. באופן כללי אין מה לחשוש ממחלה זו.
     
  • ישנם הרבה מחקרים אשר מראים שהחיסון לא מונע הידבקות במחלה. במקרה הטוב ביותר החיסון מונע את העברתה לאחרים.
    מחקר שנעשה ע"י ה-CDC בשנים 1988-1985 וכלל 19,000 ילדים, מצא שמתוך אלה שחלו בחצבת, 42% מהם היו מחוסנים באופן מלא נגד המחלה!
     
  • התפרצויות חצבת קורות כל 3-2 שנים, בלי קשר לשיעורי החיסון.התפרצויות שעלת יש כל 5-2 שנים, בלי קשר לשיעורי החיסון.
     
  • מחקרים שונים מראים שמבחינה בריאותית יש חשיבות רבה לחלות בחצבת בגיל המתאים, מהסיבות הבאות:
    - המחלה גורמת לחום גבוה, שמפעיל ומעורר את כל מרכיבי המערכת החיסונית. זה עוזר לגוף להתנקות גם מפתוגנים אחרים, מאפשר לגוף ליצור נוגדנים מתאימים לעתיד ומאפשר לגוף ללמוד לזהות חלבונים זרים.
    - זה מקנה חסינות ארוכת טווח כנגד החצבת וגורם לכך שאמהות תוכלנה להעביר חסינות זו לילדיהן דרך השליה בזמן ההריון ודרך החלב שהם יונקים ממנה לאחר הלידה. רמת החסינות של אמהות שחלו בחצבת באופן טבעי גבוהה בהרבה מזו של אמהות שחוסנו כנגד חצבת ובהתאם גם רמת החסינו שאותן אמהות מעבירות לילדיהן.
    הגיל המתאים ביותר לחלות בחצבת כפי שנמצא במחקרים הוא 9-7.
    מתן החיסונים לתינוקות גורם לכך שהם ייחשפו לחצבת בגיל מוקדם מדי.  
     
  • מומלץ מאד לא לתת לילד החולה אקמול או כדורים אחרים להורדת החום. זה פוגע בתהליכי הריפוי הטבעיים של הגוף.
     
  • חשוב לעזור לגופו של הילד להיות חסון יותר בעזרת תזונה מתאימה, ובמקרה הצורך גם בעזרת תוספי תזונה.
    אם הילד מקבל תוספת של ויטימני A ו-D לפני קבלת החיסון MMR, זה יפחית את הסימפטומים שגורם החיסון. מתן ויטמינים אלה לילד שחולה בחצבת, יאפשר לו לעבור את המחלה יותר בקלות.
     

 

שיין אליסון
שיין אליסון הוא ביו-כימאי אמריקאי אשר עבד בחברת תרופות גדולה, הבין שהמטרה שלהם היא לא לרפא אלא להרוויח כסף, ובעקבות כך הוא הקים לפני כ-15 שנה חברה עצמאית לפיתוח וייצור תוספי מזון על טהרת חומרים טבעיים.
בטיפ מס' 168 יש תרגום למאמר שכתב שיין אליסון בעקבות התפרצות חצבת שהיתה בארה"ב בדצמבר 2014. במאמר כותב שיין אליסון על חוסר היעילות של החיסון נגד חצבת.

טיפ מס' 216 הוא תרגום למאמר של שיין אליסון על "חסינות העדר".

 

 

ד"ר סטפן לנקה

ד"ר לנקה הוא ביולוג גרמני שהתמחה בתחום הוירוסים.

הקישור שלהלן הוא מאמר ראשון מתוך שני מאמרים בהם מפרט ד"ר לנקה את התהליך שהוביל את המדענים להאמין שהם הצליחו לזהות ולבודד את וירוס החצבת ווירוסים אחרים למרות שמבחינה מדעית טהורה זה לא הוכח עד היום:  

Dismantling the Virus Theory

תרגום לעברית של המאמר הנ"ל יש כאן: טיפ מס' 267: פירוק תיאוריית הוירוסים

 

על ד"ר לנקה ניתן למצוא עוד מידע בטיפ מס' 149, בטיפ מס' 221 ובטיפ מס' 257.

 

 

הסיפור על מאשה ודאשה - מקרה ייחודי ומענייןמידע ייחודי ומעניין - מידע ייחודי ומעניין - 

זהו מקרה יוצא דופן של תאומות סיאמיות מבריה"מ, אשר חיו מחוברות בגופן במשך 53 שנים. מערכת הדם שלהן היתה משותפת, ולמרות זאת היו מקרים בהם אחת הצטננה והשניה נשארה בריאה, או שאחת חלתה בחצבת והשניה נשארה בריאה לגמרי !!

סרטון באנגלית על מקרה זה עלה ליוטיוב ב-2017 וניתן לראותו בקישור הזה:

Russian Conjoined Twins subjected to medical 'experiments' by scientists after snatched from mother

 

מידע נוסף יש בטיפ מס' 83 שפורסם לראשונה ב-2012.

 

 

 

חצבת לפי הרפואה החדשה

 

התגליות של הרפואה החדשה מראות שכל המחלות אשר מתפתחות בשכבה החיצונית של העור (האפידרמיס), נגרמות כתוצאה מקונפליקטים של פרידה.

המושג "קונפליקט של פרידה" יכול להיות אחד מאלה:

 

פרידה פתאומית, אובדן פתאומי, לא צפוי, של מגע פיזי אהוב

פרידה כואבת

פחד מפרידה או פחד לאבד מגע פיזי אהוב

רצון עז להשתחרר ממגע פיזי לא רצוי (כגון אישה שרוצה להיפרד מבעלה המכה, אך התנאים לא מאפשרים לה).

זה יכול להיות גם לגבי חומרים שאינם נעימים לעור, והגוף רוצה להיפטר (להיפרד) מהם. לדוגמא: תפרחת חיתולים אצל תינוקות נגרמת כתוצאה מכך שהגוף רוצה להיפטר מהמגע הלא נעים של החיתול.

 

החוויה של קונפליקט של פרידה מלווה בד"כ בתחושה של "קרעו אותו מעורי" (את בני, את בעלי, את אשתי וכו'). 

 

קונפליקטים של פרידה נפוצים מאד גם אצל תינוקות וילדים.   לדוגמא:

 

כאשר מפרידים את הנולד מהאמא

כאשר הילד ננזף, נענש או שמתעללים בו

כאשר נולד לילד אח

כאשר הילד נאלץ להיפרד מבובה אהובה או חיית מחמד אהובה

כאשר האמא יוצאת שוב לעבודה

כאשר ההורים מפסיקים לישון באותו חדר בו ישן התינוק

כאשר הילד מתחיל ללכת לפעוטון, גן או נשאר עם מטפלת

כאשר לא מרשים לילד ללכת לחברים שלו

כאשר הילד חושש שההורים יתגרשו או כאשר ההורים מתגרשים בפועל

וכו'.

 

מבחינת התהליכים הביולוגיים, כל עוד הקונפליקט פעיל, יש אובדן מיקרוסקופי של תאי עור באפידרמיס, באותו אזור בגוף בו חווה הילד את קונפליקט הפרידה.

 

בשלב זה לא מרגישים כמעט סימפטומים, מלבד הכאב של הפרידה וירידה מסויימת בתחושה הסנסורית באותם אזורים בעור.

 

ברגע שהקונפליקט נפתר, מתחיל תהליך שיקום של העור, ואחד הסימפטומים הבולטים זו פריחה על העור.

 

ניתן להגיד ברמה גבוהה של דיוק, שכל פריחות העור שהתפתחו באפידרמיס הן סימפטום של שלב הריפוי מקונפליקט של פרידה.

 

בחצבת, אדמת ואבעבועות רוח הפריחה היא בד"כ בכל הגוף, מה שמצביע על כך שהחולה חווה את קונפליקט הפרידה בצורה כוללת, בכל אישיותו.

 

החום הגבוה גם הוא סימפטום של שלב הריפוי, והוא נשלט ומבוקר ע"י המוח כדי לזרז את תהליך המחלה.

פרכוסי חום הם סימפטום של משבר הריפוי שקורה באמצע שלב הריפוי, והם מצביעים על כך שקונפליקט הפרידה היה מלווה גם בקונפליקט מוטורי.

 

החצבת בפני עצמה אינה מסוכנת, והחיסונים כנגדה הם חסרי משמעות, מאחר והמחלה לא נגרמת ע"י הוירוס.

סיבוכים יכולים להיגרם בגלל השפעות נוספות שמצטרפות לתהליך כגון:

  • מתן תרופות סינטטיות להורדת החום
  • פחד ובהלה של ההורים, מה שיכול לגרום לקונפליקט נוסף לתינוק
  • השפעות חוזרות של קונפליקט הפרידה
  • מחלות אחרות שיש לתינוק או לילד בגלל קונפליקטים אחרים

ועוד.

 

ישנו תהליך מעניין שמשפיע על חלק גדול מילדי העולם וכדאי לבחון אותו ביסודיות:

במרבית המדינות בחצי הצפוני של העולם, הילדים הולכים פעם ראשונה לפעוטון או גנון או גן או בי"ס בתחילת ספטמבר. לרבים מהם מעבר זה גורם לקונפליקטים של פרידה.

הקונפליקט נפתר במשך ספטמבר או באוקטובר, ולפעמים אף מאוחר יותר, ואז מופיעים הסימפטומים של שלב הריפוי - פריחות על העור!
בכל שנה מחדש, אצל רבים מהילדים האלה, תחילת ספטמבר וההליכה שוב לגן או בי"ס הופכת להיות טריגר שמעורר מחדש השפעות חוזרות של הקונפליקט המקורי.

הילדים בחצי הכדור הדרומי עוברים תהליך דומה, אך בחודשים אחרים בשנה.

 

 

לסיכום

 

ישנן מספיק סיבות טובות להטיל ספק במהימנות הנתונים הסטטיסטיים שמפרסמות רשויות הבריאות לגבי הסכנות שיש במחלת החצבת והצורך להתחסן.

לא רק שלא הוכח שהחיסון מבטיח בריאות טובה יותר לילדים ומפחית את הסיכוי למות מהמחלה, אלא להיפך: ישנן הרבה עדויות, חלקן מגובות במחקרים, שהחיסון גורם ליותר נזק מתועלת.

 

הטענה שהירידה הדרסטית במספר מקרי החצבת נגרמה בזכות החיסון לא עומדת במבחן העובדות ההיסטוריות.

 

הטענה שהחיסונים מונעים "הידבקות" במחלה לא עומדת במבחן המציאות.

 

הטענה שצריך שיעור התחסנות של 95% ומעלה (במקור זה היה 67%) כדי למנוע התפרצות המחלה לא עמדה במבחן המציאות.

 

הטענה שהחיסונים בטוחים גם היא לא עומדת במבחן המציאות.

 

מה באמת מניע את מסעות ההפחדה שמנהלות רשויות הבריאות וגורמים נוספים כדי ללחוץ על ציבור ההורים לחסן את ילדיהם?

 

מכיוון שאין לי אפשרות לספק תשובות בדוקות לשאלה זו, אשאיר אותה פתוחה לכל אחד מכם לענות לעצמו.

המידע שמופיע בטיפ מס' 263 "ההיסטוריה של הרפואה האלופתית" עשוי להצביע על אחד הכיוונים האפשריים לחיפוש התשובות.

 

  

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.

 

 

 

 

(

Measles outbreak in a vaccinated school population: epidemiology, chains of transmission and the role of vaccine failures.