טיפ מס' 248: עוד על סרטן ומחלות אחרות

פורסם לראשונה ב-2.3.2018

 

 

מטרתו של טיפ זה, כמו טיפים רבים קודמים, היא להפחית ככל האפשר את הפחדים שיש לאנשים ממחלת הסרטן, פחדים שנובעים במידה רבה מחוסר הבנתה של מחלה זו, ומהסבל הרב שחווים החולים כתוצאה מהטיפולים הקשים הנהוגים ברפואה המקובלת.

 

 

מהו סרטן לפי הרפואה המקובלת (ציטוטים מויקיפדיה):

סרטן הוא שם כללי למחלות שונות שבהן מספר תאים בגוף מתחלקים בצורה בלתי מבוקרת. הצטברות של תאים כאלה יוצרת גידול ממאיר (ניאופלזיה), ובמקרים מסוימים חלק מתאים אלה נודדים למקומות אחרים בגוף ויוצרים גרורות.

יכול להיווצר מצב, שבו התאים ממשיכים להתחלק גם כאשר אין צורך בהם ואז הם יוצרים גידול. ישנם שני סוגי גידולים: שפיר (benign) שאיננו הורס את הרקמה ממנה הוא נוצר ואינו מתפשט לרקמות מרוחקות, וממאיר (malignant)  שהוא גידול סרטני. במקרה זה, מדובר בתאים שאינם נורמליים. הם מתחלקים ללא כל פיקוח וללא סדר, משתלטים על האיברים הסמוכים להם ומפריעים להם בתפקוד, הם חוזרים לאחר שהוסרו, והם עלולים לפלוש לרקמות מרוחקות באמצעות זרם הדם או הלימפה, להתיישב שם ולגרום להם נזק. תהליך שנקרא גרורה (metastatis), שאחד ממאפייניה הוא קיום תכונות דומות לגידול הראשוני ממנו התפתחה.

 

 

התגליות של הרפואה החדשה

הרפואה החדשה מצאה שכל מחלה היא למעשה תוכנית ביולוגית שמופעלת כתוצאה מקונפליקט או טראומה שהאדם חווה, ומטרתה של התוכנית הביולוגית שהופעלה היא לעזור לנו להתמודד עם מצב החירום או המצב הבעייתי שחווינו כקונפליקט (טראומות או קונפליקטים שמפעילים תוכניות ביולוגיות נקראים ברפואה החדשה קונפליקטים ביולוגיים).

כל תהליכי המחלה, כולל גידולים סרטניים, הם לא טעות או תקלה של הטבע, אלא הם נשלטים ומבוקרים ע"י המוח ויש להם מטרות ברורות.

 

ניתן להגיד שכל אדם נולד עם מספר רב של תוכניות מגירה ביולוגיות לשעת חירום, וכאשר האדם חווה קונפליקט כלשהו, מופעלת התוכנית הביולוגית הרלוונטית לאותו קונפליקט.

 

חלק מתפקידיו של הרופא או המטפל הוא לגלות מה היה הקונפליקט, להכיר ולהבין את מהלכה של התוכנית הביולוגית (המחלה) שהופעלה, להבין את משמעות הסימפטומים ולעזור לחולה לטפל בעצמו בהתאם.

 

 

הדרכים העיקריות בהן יכול הגוף להגיב לקונפליקטים

לגוף יש למעשה 3 דרכים עיקריות בהן הוא יכול להגיב לקונפליקטים ביולוגיים. דרכים אלה רלוונטיות לכל סוגי המחלות, בלי קשר אם הן מאובחנות כסרטניות או לא:

 

  1. גידול של תאים (כל עוד הקונפליקט לא פתור) ופירוק הגידול בשלב הריפוי ע"י חיידקים ופטריות.
    תהליכים אלה קורים באותן הרקמות בגוף שנשלטות מגזע המוח (רקמות השייכות לשכבת הנבט אנדודרם) ולרקמות הנשלטות מהמוחון (רקמות השייכות לשכבת הנבט "מזודרם של המוח הישן").

    דוגמאות לגידולים ברקמות הקשורות לאנדודרם:
    - גידולים במעיים
    - גידולים בנאדיות הריאה
    - גידולים בערמונית
    - גידולים באבוביות הכליה

    דוגמאות לגידולים ברקמות הקשורות למזודרם של המוח הישן:
    - גידולים בבלוטות החלב בשד
    - מלנומה
     
  2. אובדן של תאים בשלב האקטיבי של הקונפליקט ותהליכי שיקום בשלב הריפוי.
    תהליכים אלה קורים ברקמות הגוף הנשלטות ממרכזים הנמצאים בקורטקס של המוח (שייכות לשכבת הנבט אקטודרם) וממרכזים הנמצאים במדולה של הקורטקס (שייכות לשכבת הנבט "מזודרם של המוח החדש").

    דוגמאות לרקמות הקשורות לאקטודרם:
    - האפידרמיס (השכבה החיצונית של העור)
    - הדפנות הפנימיים של צינורות החלב בשד
    - הדפנות הפנימיים של צינורות המרה
    - הדפנות הפנימיים של כלי הדם הכליליים
    - צוואר הרחם

    דוגמאות לרקמות הקשורות למזודרם של המוח החדש:
    - עצמות
    - לימפה
    - סחוסים
    - גידים, רצועות, רקמות חיבור, רקמות שומניות
    - השרירים המשורטטים
     
  3. התערבות בתפקוד.
    תהליכים אלה קורים ברקמות ספציפיות שנשלטות מהקורטקס (שייכות לאקטודרם), והם לא כוללים גידול או אובדן של תאים.
    לדוגמא:
    מחלות ניוון שרירים (הפגיעה היא בסיגנלים של העצבים המוטוריים).

 

 

מה קורה בתהליך טבעי בו הופעלה תוכנית ביולוגית (מחלה) ע"י קונפליקט

סוג המחלה שתתפתח תלויה בסוג הקונפליקט. וכאן יש נקודה חשובה:

למעשה מה שקובע את סוג הקונפליקט זה לא מה שקרה אובייקטיבית, אלא כיצד אותו אדם חווה זאת, בעיקר בתת-המודע שלו.

 

עוצמת הסימפטומים במחלה ומשך המחלה תלויים בעוצמה בה חווה האדם את הקונפליקט ובמשך הזמן בו הקונפליקט היה אקטיבי, לא פתור.

 

כאשר הקונפליקט קצר וחלש, יתכן שלא נרגיש כלום או שנרגיש סימפטומים קלים מאד.

 

אם הקונפליקט היה חזק וממושך, הסימפטומים של המחלה עלולים להיות קשים בחלק מהמקרים.

 

במרבית סוגי הקונפליקטים נגרמים בשלב האקטיבי נזקים כלשהם לרקמות שהושפעו מהקונפליקט, בין אם זה כתוצאה מריבוי של תאים ובין אם זה כתוצאה מאובדן של תאים.

רב מוחלט של הסימפטומים שגורמים לאנשים ללכת לבדיקה וטיפול אצל רופא או מטפל הם סימפטומים שמופיעים בשלב הריפוי, לאחר שהקונפליקט נפתר.

לדוגמא:

  • כל סוגי הדלקות. דלקת היא מנגנון טבעי שעוזר לגוף להאיץ תהליכי ריפוי.
  • הפרשות שונות: נזלת, כיח, מוגלה
  • חלק גדול מהנפיחויות
  • חלק גדול מסוגי הכאבים
  • חלק גדול מהמקרים של עייפות וחולשות
  • התקפים שונים (מומלץ לקרוא על משבר הריפוי)
  • שיעול
  • חום

 

גם כאשר הסימפטומים של המחלה קשים יחסית, אם הקונפליקט נפתר ושלב הריפוי עובר ללא השפעות חוזרות של אותו קונפליקט וללא השפעות של קונפליקטים אחרים, האדם יכול להחלים לגמרי ולחזור לבריאות מלאה, ללא צורך בתרופות או טיפולים כלשהם, תוך תקופה של כ-6-4 חודשים מרגע תחילת שלב הריפוי.

למרות שאמירה זו נשמעת יומרנית, היא רלוונטית גם למחלות הסרטן. כמטפלים היו מספר מקרים בהם ראינו כיצד זה קורה בפועל.

כדוגמא ניתן לקרוא את העדויות האלה:

ריפוי ממחלת ריאות

סרטן בכליות

 

 

אז מדוע יש סיבוכים ומדוע אנשים מתים מסרטן?

זה החלק שיותר קשה להסבירו, וגם יותר קשה להרבה אנשים לקבל ולהטמיע. אשתדל להסביר זאת בקצרה ובבהירות ככל האפשר, מתוך ידיעה שההסברים שכאן הם חלקיים בלבד:

 

  1. מרבית האנשים (והרופאים) עדיין לא מודעים לקשר בין המחלה לקונפליקט או הקונפליקטים שהם חוו לפני כן. זה יכול לגרום למספר בעיות:
    א. אי-פתרון הקונפליקט. זה מצב של סטרס מתמשך ומצב מתמשך של גידול תאים או אובדן תאים (בהתאם לסוג הקונפליקט), עד כדי מצב של קצ'קסיה.
    ב. גם כאשר הקונפליקט נפתר, הם לא עושים את השינויים הדרושים בחייהם כדי למנוע השפעות חוזרות של הקונפליקט/ים. מצבים חוזרים ונשנים של קונפליקט אקטיבי וריפוי יכולים להיות מתישים וכן הם לא מאפשרים לגוף לבצע כראוי את שיקום הרקמות שנפגעו, מה שיכול לגרום לעיוותים שונים ברקמות, לסימפטומים חדשים ואף לקונפליקטים חדשים.
    ג. פחדים מיותרים כתוצאה מאי-הבנת משמעות הסימפטומים. פחדים וחרדות מגבירים השפעות של מערכת העצבים הסימפתטית וזה מפריע לתהליכי הריפוי הטבעיים ולפעמים אף עוצר אותם.
     
  2. טיפולים רפואיים שבמקרים רבים הם גורמים להרבה יותר נזק מתועלת.
    למרות ההתקדמות העצומה ברפואה, עדיין משתמשים בכימותרפיה בחלק גדול מהמקרים. לפי לפחות חלק מהסטטיסטיקות הרפואיות, הכימותרפיה מועילה במקרה הטוב ב-5%-2% מהמקרים, וגורמת לנזקים ב-100% של המקרים.
    מלבד פגיעה ישירה גם ברקמות בריאות, לכימותרפיה יש השפעה סימפתטית שמפריעה מאד לתהליכי הריפוי הטבעיים.
    ביופסיה היא עדיין האמצעי העיקרי שבעזרתו יכולים הרופאים לאבחן במדוייק את סוג הגידול. אך מניסיוננו, לפעמים עלולה ביופסיה לגרום לסיבוכים רציניים, שעלולים להקשות מאד להגיע לריפוי מלא.
     
  3. בחלק גדול ממקרי הסרטן, הקונפליקטים שגורמים למחלה קשורים לאנשים הקרובים ביותר לחולה. גם כאשר החולה מבין זאת, במקרים רבים אין לו את הכוחות הפיזיים או הנפשיים לעשות את שינויים הדרושים בחייו כדי לגרום לכך שאותם אנשים יפסיקו להוות קונפליקטים בשבילו או טריגרים שמעוררים מדי פעם השפעות חוזרות של הקונפליקט. לפעמים החולה תלוי באותם אנשים, בין אם מסיבות כלכליות, משפחתיות, תרבותיות או מעצם העובדה שהם היחידים שיכולים ומוכנים לטפל בו או לתמוך בו. זה עלול לגרום למצבים שלא מאפשרים השלמה של תהליכי הריפוי הטבעיים.
     
  4. הצטרפות של קונפליקטים חדשים תוך כדי המחלה.
    כל קונפליקט חדש שהאדם חווה בזמן מחלה, גם אם הוא כבר בשלב הריפוי, מפריע מאד לתהליכי הריפוי ויוצר עומס נוסף על הגוף והנפש.
    הניסיון מראה שבמקרים רבים של סרטן, דברים שונים הקשורים למחלה יוצרים קונפליקטים חדשים שעלולים לסבך את מצב העניינים ולפעמים להחריף את המצב עד כדי מוות.

    לדוגמא:
    א. אצל הרבה אנשים עדיין יושבת בתת-המודע המשוואה סרטן=מוות.
    לכן, אצל אותם אנשים, אפילו רק ההודעה שהתגלה אצלם סרטן, או שיש חשש לסרטן, עלולה להפעיל אצלם קונפליקט של פחד מוות. קונפליקט כזה גורם לגידול בנאדיות הריאה והוא יאובחן בד"כ ע"י הרופאים כגרורה בריאות. אם קונפליקט זה לא נפתר מהר, הוא גורם לסטרס נוסף, פחדים נוספים, לחץ מצד הרופאים לעוד טיפולים, ובאופן כללי להחרפה במצבו של החולה.

    ב. תחושה של החולה שבגלל המחלה הוא לא יוכל לדאוג כראוי לבני משפחתו או לאנשים אחרים שהוא אחראי עליהם, או שהוא לא יוכל לטפל כראוי בעצמו, עלולה לגרום לקונפליקט שיוצר גידולים בכבד. עכשיו יש גם "גרורות" בכבד.

    ג. תחושה חזקה של ירידת ערך עצמי בגלל המחלה גורמת לפגיעה בעצמות. ועכשיו יש גם "גרורות" בעצמות.

    ד. במקרים רבים חווה החולה קונפליקט שגורם לפגיעה בצינוריות האיסוף בכליה. זה גורם לאצירת נוזלים בגוף, ואם באותו זמן הוא נמצא בשלב הריפוי מהסרטן המקורי או מאחד הקונפליקטים שהתפתחו בדרך, אצירת הנוזלים בגוף עלולה להחריף את הסימפטומים בצורה קיצונית, דבר שעלול גם להפריע לתהליכי הריפוי, גם ליצור פחדים או קונפליקטים חדשים וגם עלול לגרום למצבים קיצוניים עד כדי מוות.
    מצב זה נקרא ברפואה החדשה "הסינדרום של צינוריות האיסוף בכליה".
     
  5. במקרים רבים מופעלים על החולה לחצים עצומים מצד בני משפחתו, חברים קרובים והרופאים, לעשות את הטיפולים הרפואיים המקובלים, למרות שהוא פוחד מהם או לא מאמין בהם. לחצים אלה יכולים להחליש מאד את החולה ולפעמים גם לגרום לו להחליט על דרכי טיפול המנוגדות למה שהוא רצה באמת.
    גם לחצים כלכליים מהווים גורם משמעותי בחלק גדול מהמקרים.
     
  6. בצקות במוח, משבר ריפוי וגידולים במוח.
    הרפואה החדשה מראה שבחצי הראשון של שלב הריפוי נוצרת (כחלק אורגני של התוכנית הביולוגית) בצקת במוח באותו מרכז במוח בו פגע הקונפליקט. במקרים בהם הבצקת גדולה (בגלל קונפליקט חזק וממושך או בגלל הסינדרום) זה עלול לגרום לכאבי ראש או להפרעות ראיה, מה שעלול להגביר את הפחדים והסטרס של החולה וכן להוביל לעוד בדיקות רפואיות שונות.
    כאשר המוח מזהה שאין לו יותר צורך בבצקת, הוא יוצר סיגנל חזק מאד של מערכת העצבים הסימפתטית וזה מה שגורם למשבר הריפוי.
    סוג ההתקף של משבר הריפוי יהיה בהתאם לסוג הקונפליקט.
    ככל שהבצקת היתה יותר גדולה, כך גם משבר הריפוי יהיה יותר חריף. משבר ריפוי עלול לסבך את המצב בעוד צורות:
    - פחד ובהלה נוספים של החולה שלא מבין מה קורה לו.
    - פחד ובהלה של האנשים הקרובים לחולה
    - בדיקות של המוח בעקבות ההתקף וגילוי גידולים במוח.

    אדם שמכיר את הרפואה החדשה יודע שמשבר הריפוי הוא תופעה טבעית ואחרי שעוברים את המשבר, הדרך להשלמת הריפוי כבר יותר קצרה ויותר קלה.אדם שמכיר את הרפואה החדשה יודע שגם הגידולים במוח הם חלק מתהליך הריפוי הטבעי והם מופיעים בצורה הנשלטת ומבוקרת ע"י המוח, רק בחצי השני של שלב הריפוי.
    במרבית המהמקרים, ובמיוחד בגידולים במוח מסוג גליובלסטומה (GBM) שנחשבים אלימים במיוחד, לאחר שמנתחים את הגידול הוא יגדל מהר שוב ויגיע לגודל גדול יותר מאשר לפני הניתוח, כי הוא מתוכנת להשלים את תהליך הריפוי במוח. הסיכוי להישאר בחיים יותר משנה וחצי לאחר ניתוח של GBM הוא נמוך מאד.
    היה לנו מטופל שאובחן עם GBM והגיע אלינו לפני שעשה טיפול רפואי כלשהו. הוא הרגיש מצויין ולדעתנו לא היתה שום סיבה לעשות לו טיפול פולשני כלשהו. אך הוא פחד, הלך לניתוח ונפטר תוך מספר חודשים.
    לעומת זאת יש לי קרוב משפחה שאובחן עם GBM לפני כ-16 שנה. הרופאים נתנו לו כ-8 שבועות לחיות. הוא סירב לעבור את הטיפולים הרפואיים המקובלים, והוא עדיין בחיים.

 

ניתן לראות שהסיבוכים הנוצרים אצל חולי סרטן, סיבוכים שחלקם מובילים לצערנו למוות, הם בד"כ שילוב של מספר גורמים שהעיקריים שבהם הם:

  • חוסר ידע וחוסר הבנת הגורמים למחלה ומשמעות הסימפטומים השונים
  • אי פתרון הקונפליקט או השפעות חוזרות ונשנות של הקונפליקט
  • פחדים ולחצים שיוצרים קונפליקטים חדשים
  • טיפולים לא מתאימים
  • לחצים חזקים מצד האנשים הקרובים והרופאים

 

ייתכנו גם גורמים נוספים שמחלישים את החולה כגון:

  • מחסור במרכיבי תזונה ספציפיים
  • רגישויות למזונות ספציפיים
  • מזונות או תוספי תזונה שיש בהם חומרים מזיקים
  • תרופות שונות שגורמות נזק
  • קרינות אלקטרומגנטיות מזיקות
  • חשיפה מעטה מדי לשמש או חשיפת יתר לשמש
  • שתיה מועטה מדי או רבה מדי של מים
  • העדר עניין בחיים או תחושת מטרה
  • עייפות ממאבקים, מלחמות, כשלונות וכו' 

ועוד.

 

 

מספר תובנות והמלצות

  1. המפתח לריפוי הוא פתרון הקונפליקט כל עוד הוא לא פתור, ומניעת או מיזעור השפעות חוזרות של הקונפליקט כתוצאה מטריגרים, בשלב הריפוי.
    ישנן בעולם ובארץ מספיק עדויות המראות שבמקרים רבים ניתן להתרפא מסרטן ללא הטיפולים הרפואיים המקובלים.
     
  2. התזונה חשובה מאד לבריאות, ושילוב נכון של תזונה, תוספי תזונה ותהליכי ניקוי של הגוף יכולים במקרים מסויימים להיות מצילי חיים.
    אך גם בנושא זה חשוב לשים את הדברים בפרופורציות. מכיוון שבמרבית המקרים הגורמים העיקריים להתפתחות מחלת הסרטן הם רגשיים, הדגש במרבית המקרים צריך להיות על טיפול בגורמים הרגשיים, כשהתזונה משמשת כאחד מכלי העזר.
    אחת התגליות של הרפואה החדשה בתחום זה עשויה להיות קריטית בחלק מהמקרים:
    בכל הגידולים הסרטניים המתפתחים ברקמות הקשורות לאנדודרם ולמזודרם של המוח הישן, בשלב הריפוי מפורקים הגידולים ע"י חיידקי מיקובקטריה (ממשפחת השחפת). חיידקים אלה צורכים הרבה חלבון, ולכן חשוב להקפיד שחולים במצב זה יאכלו כמות גדולה מהרגיל של חלבונים. דיאטה קיצונית לחולים אלה ובמיוחד צומות, עלולים לגרום לאותם חולים לנזקים משמעותיים, ובמצבים קיצוניים אפילו למוות.
     
  3. בנוסף לתזונה, כל שיטת טיפול שמחזקת את החולה ותומכת בתהליך הריפוי הטבעי - מבורכת.
     
  4. לא מוכר לי פטנט שמאפשר להימנע לחלוטין מקונפליקטים, אך כפי שכבר נכתב במספר טיפים קודמים, אפשר להימנע לפחות מחלק מהקונפליקטים ע"י עבודה של התפתחות אישית.
    ניתן להגיד שהרפואה המונעת האמיתית היא התפתחות אישית, כי היא מאפשרת לנו, לפחות באופן חלקי, להתרומם מבחינה רגשית ומנטלית מעל דברים שגורמים אצל אנשים רבים להיות מועדים יותר לקונפליקטים.
    עבודה של התפתחות אישית יכולה לעזור לנו למנוע, לפחות במידה מסויימת, קונפליקטים הנגרמים בגלל דברים כגון:
    הערכה עצמית נמוכה, שמירת טינה וכעסים, קטנוניות, תלותיות, רכושנות, גאוותנות, יהירות, בעיות של זהות עצמית, קנאה, קנאות, חוסר גמישות, בדידות, היעדר מטרה או משמעות ועוד.

    אחד המפתחות העיקריים לבריאות הוא להיות מחוברים לעצמנו. ככל שאדם יותר מחובר לעצמו באמת, הוא פחות מועד לחוות חלק גדול מסוגי הקונפליקטים.
    עבודה של התפתחות אישית יכולה לעזור לנו להיות יותר מחוברים לעצמנו.
    חיבור טוב לעצמנו יכול לחזק את התהליכים של התפתחות אישית וגם של התפתחות רוחנית. 

 

 

   

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.