טיפ 281: נרקיסיזם - לפי ההבנות של הרפואה החדשה

פורסם לראשונה ב-7.6.2019

 

 

הפרעת אישיות נרקיסיסטית לפי ויקיפדיה

הפרעת אישיות נרקיסיסטית (באנגלית: Narcisistic Personality Disorder ובראשי תיבות:NPD), היא הפרעת אישיות המשתייכת לקבוצה ב' של הפרעות האישיות. ההפרעה מתבטאת בדפוס מתמשך של התנהגות חריגה המאופיינת ברגשות מוגזמים של חשיבות עצמית, צורך מוגזם בהערצה ויכולת נמוכה לגלות אמפתיה כלפי אחרים. הלוקים בהפרעה משקיעים זמן רב בחשיבה על השגת כוח או הצלחה, או על המראה שלהם. לעיתים קרובות הם מנצלים את האנשים הסובבים אותם. ההתנהגות מתחילה בדרך כלל בבגרות המוקדמת, ומשפיעה על הפרט בכל תחומי החיים. עם זאת חשוב להבחין בין נרקיסיזם מהסוג השכיח בגיל הנעורים לבין נרקיסיזם המתאפיין ביכולת הסתגלות מוגבלת ונוקשות חשיבתית המאפיינת את בני הנוער שעתידים לפתח את ההפרעה.

 

 

קונפליקטים של יע"ע (ירידת ערך עצמי)

אין כמעט אדם על פלנטה זו שלא סובל או סבל בשלב כלשהו בחייו מקונפליקט כלשהו של יע"ע.

כנראה שבמרבית המקרים הדפוסים הראשונים של יע"ע מוטבעים כבר בגיל צעיר מאד במיגוון אפשרויות כגון:

  • כעסים של ההורים
  • אי עמידה בציפיות של ההורים
  • ילדים אחרים שמצליחים יותר בפעוטון/גן/בי"ס
  • ילדים אחרים שהם חזקים יותר ופוגעים בחלשים
  • השפלות, יחס מזלזל, התעללויות וכו'
  • קושי בלימודים
  • קושי בספורט או בטיולים
  • להיות לא מקובל בחברה
  • אי הצלחה עם בני/ות המין השני
  • וכו'

 

וגם בהמשך החיים יכולים להופיע קונפליקטים של יע"ע בכל גיל, כגון:

  • כישלון בצבא / בעבודה / בחיי המשפחה
  • הפסדים כספיים
  • ירידה ביכולות ובביצועים בגלל גיל
  • וכו' וכו'

 

 

ברמה הפיזיולוגית, יע"ע חזקה גורמת (לפי הרפואה הגרמנית החדשה) לאובדן של תאים בעצמות, כל עוד הקונפליקט לא פתור. הביטוי הבולט לכך, אם הקונפליקט ממושך, הוא הגעה למצב של אוסטיאופורוזיס.

 

כאשר הקונפליקט הוא בעוצמה בינונית, הפגיעה תהיה בבלוטות ו/או צינורות הלימפה.

 

כאשר הקונפליקט הוא קל יותר, הפגיעה יכולה להיות בשרירים, סחוסים, רקמות חיבור, רצועות, גידים, רקמות שומניות או כלי הדם.

 

כאשר הקונפליקט נפתר, מתחיל תהליך של שיקום וחיזוק הרקמה או הרקמות שנפגעו.

 

ברמה הרגשית או הפסיכולוגית, קונפליקטים של יע"ע יכולים בחלק מהמקרים לגרום לרגשי נחיתות מסוגים שונים וברמות שונות.

 

 

קונסטלציה של יע"ע (ירידת ערך עצמי)

קונסטלציה של יע"ע היא מצב בו האדם נמצא תחת השפעה של שני קונפליקטים פעילים (לא פתורים) של יע"ע, כאשר קונפליקט אחד פגע באונה אחת של המוח והקונפליקט השני פגע באונה השניה של המוח.

הפגיעה במוח היא בשכבה בה יש את החומר הלבן (ברפואה החדשה נקרא אזור זה במוח "המדולה של הקורטקס").

 

ברגע שנוצרת קונסטלציה כזאת, יש ירידה משמעותית בעוצמת התהליכים הפיזיולוגיים שקשורים לקונפליקטים הנ"ל ומצד שני יש הגברה משמעותית של התהליכים הרגשיים הקשורים לקונפליקטים אלה.

 

המאפיין העיקרי של קונסטלציה כזאת הוא הצורך הבלתי נשלט שיש לאותו אדם למשוך אליו את תשומת-ליבם של האחרים.

 

מבחינה פסיכולוגית, כפיצוי על ירידת הערך העצמי, מתפתחים אצל אנשים אלה רגשי עליונות, הערכה עצמית מנופחת ואגו-צנטריות.

 

סוגי הטיפוסים שלהלן אופייניים בד"כ לאנשים שנמצאים תחת השפעה של קונסטלציה של יע"ע:

  • ראוותנים, מתפארים, "שוויצרים", רברבנים, יהירים
  • אלה שמתיימרים לדעת הכל
  • נרקיסיסטים
  • מגלומנים
  • בעלי התנהגות של ביטחון עצמי מוחצן ומופרז

 

חלק משמעותי מהתנהגותם ומעשיהם נובע מהצורך הכפייתי שלהם לקבל יותר תשומת לב, אישורים, תשבוחות והערצה.

 

גם כאשר נפתרים הקונפליקטים של יע"ע שיצרו את הקונסטלציה, ההשפעות ההתנהגותיות הנ"ל יימשכו עד השלמה מלאה של שלבי הריפוי של קונפליקטים אלה.

 

עקרונית, אדם יכול להתרפא מתופעות אלה, שהן למעשה ביטויים שונים של תסביכי עליונות, שנוצרו כפיצוי על רגשי הנחיתות שנגרמו בגלל קונפליקטים של יע"ע.אבל, אם יש טריגרים אשר מעוררים אצלו מדי פעם השפעות חוזרות של הקונפליקטים, זה מונע את השלמת תהליכי הריפוי וגורם לכך שההתנהגויות הנ"ל יימשכו אצל אותו אדם עד סוף חייו, או עד שהוא לא יושפע יותר מטריגרים.

 

מבחינת האדם עצמו, קונסטלציה זו עלולה לגרום לו להיות בלחץ מתמיד, עם צורך תמידי בהישגיות, ביצירת רושם, משיכת תשומת לב וכו', כולל צורך תמידי (בד"כ לא מודע) להסתיר את רגשי הנחיתות או חוסר הביטחון הפנימי ע"י מצג חיצוני של הצלחה, של ביטחון עצמי מופגן, של כישורים ויכולות מעל הממוצע וכו'.

 

בהסתכלות על האנושות כולה, יש אנשים שקונסטלציה זו (בליווי השפעות נוספות)  דוחפת אותם לעשות דברים זוועתיים, כגון מעלליהם של היטלר או סטאלין.

מצד שני, הדחף הכפייתי אצל אנשים אלה לבלוט ולהצליח, מייצר אצל חלק מהם את הכוחות הדרושים להישגים יוצאים מן הכלל באקדמיה, בספורט, באמנות, בקריירה מקצועית ועוד.

 

לדוגמא:

ארנולד שוורצנגר חלם מגיל צעיר להיות אלוף עולם.הוא גדל בבית קתולי קיצוני עם אבא שוטר – סיטואציה שיוצרת הרבה מצבים אשר יכולים לגרום לקונפליקטים של יע"ע. זוהי סיטואציה שגורמת לכך שהילד ירגיש תמיד שהוא לא מספיק בסדר, שהוא לא מספיק טוב, שהוא לא מספיק שווה...

 

לאור הנ"ל ניתן לראות, שקונסטלציה זו מהווה את אחד ה"מנועים" החזקים בפריצות הדרך של האנושות כולה, גם בדברים שליליים וגם בדברים חיוביים.

 

 

נרקיסיזם לפי הרפואה הגרמנית החדשה

נרקיסיזם הוא אחד הביטויים הנפוצים של קונסטלציה של יע"ע, כלומר, מצב בו האדם נמצא תחת השפעה אקטיבית של לפחות שני קונפליקטים לא פתורים של יע"ע, בהם קונפליקט אחד פגע באונה אחת של המוח וקונפליקט נוסף פגע באונה השניה של המוח.

 

קונפליקטים של יע"ע יכולים להיות מסוגים שונים, כגון:

  • חולשה פיזית או מנטלית מול ילדים כוחניים בני גילו
  • חוסר הערכה מצד אחד ההורים או שניהם
  • חוסר הערכה/פגיעה/השפלה מצד בני גילו בגן, בביה"ס או בכל מקום אחר
  • חוסר הערכה או פגיעה מצד בעלי סמכות (גננת, מורה, בוס וכו')
  • כשלונות בלימודים או בספורט או באמנות, ביצירה וכו'
  • אי-הצלחה במערכות יחסים
  • כשלונות עסקיים או פיננסיים
  • וכו'

 

הגוונים השונים של התנהגות נרקיסיסטית תלויים בסוג הקונפליקטים של יע"ע שחווה אותו אדם, בגיל או גילאים בהם חווה אותם וכן בכל שאר המרכיבים שעצבו את אישיותו, כולל קונפליקטים נוספים שמשפיעים עליו.

 

נראה שהמנהיג הבולט ביותר כיום עם אישיות נרקיסיסטית הוא דונאלד טראמפ.

הקישור שכאן הוא לכתבה ב"מעריב"  מ-25.4.2017, שכותרתה היא:

אילן רבינוביץ: "טראמפ נרקיסיסט כמו כל מנהיג אחר – אחרת לא היה מגיע רחוק" 

 

בקישור שכאן יש מאמר מעניין שהופיע בעיתון גלובס ב-10.2.2013 ויש בו גם התייחסות להתנהגות נרקיסיסטית מסוג ספציפי:

מחקרים קובעים: הצורך לפצות על חסכים דוחף לביצועי שיא 

 

להלן ציטוט קטע (קצת ארוך) מהמאמר הנ"ל:

"פיצוי יתר מתקיים אצל מי שחיים עם "תסמונת נפוליאון" - גברים הנחשבים נמוכים, שעסוקים במרדף אינסופי אחר הישגים, כדי לפצות על המגבלה הפיזית. הם רואים חשיבות גדולה בפיזיות כביטוי למעמד, לביטחון וליכולת להרשים אחרים, ושאפתנות גבוהה היא הדרך הלא מודעת שלהם להתמודד עם רגשי נחיתות. למעשה הם מפעילים מנגנון אגו הישרדותי, שמאפשר להם להגן על עצמם.

 

מלבד שאפתנות יתר, אנשי "תסמונת נפוליאון" מתאפיינים גם באגרסיביות, דיבור בקול רם, נטייה לצעוק את נוכחותם, לקיחת סיכונים, וכמובן, קנאה...

 

...ד"ר תומס פולט, שמוביל את המחקר, מביא כדוגמאות את ראש ממשלת איטליה לשעבר, סילביו ברלוסקוני, ונשיא קוריאה לשעבר, קים ג'ונג איל.

 

פעמים רבות ישנה השקה בין תסמונת נפוליאון לנרקיסיזם, כאשר הביטוי הבולט ביותר לכך מתקיים אצל הנרקיסיסט המפצה. זהו אדם שינסה להפוך בכל דרך לחשוב ומיוחס, כדי לפצות את עצמו על רגשות כואבים של בדידות וחוסר התאמה חברתית, ועל הערכה עצמית נמוכה. למעשה, הוא סובל מהפרעת אישיות שמתבטאת בסט שלם של רגשי נחיתות, והוא רעב להכרה. הוא לא יכול לסבול את המחשבה של היות "רגיל", והוא ייצור קשר רק עם אנשים שנחשבים בעיניו, כי הוא מאמין שרק הם יוכלו להבין אותו.

 

לרוב נמצא את סוג האישיות הזה אצל מנהיגים עסקיים, עורכי דין, פוליטיקאים, מנהיגים דתיים ואמנים. כאשר מישהו מנסה לערער על הסמכות שלהם או מטיל ספק בהתנהגותם, מתעורר אצלם זעם יוצא דופן והם יוצאים למסע נקמה.

 

...הדוגמה הטובה ביותר לקשר שבין תסמונת נפוליאון לנרקיסיזם מפצה היא נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, כפי שעולה ממחקר שנערך באוניברסיטת לווין בבלגיה, ושהוצג בכנס של הקהילה הבינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית בפריז.

 

החוקרים מצאו אצל סרקוזי נטיות אנוכיות על סף הנצלנות. בחקר הפרופיל האישיותי שלו נמצא כי היותו תחרותי ו"משקיען בלתי נלאה" בתחומים שבהם הוא יכול לרשום הישגים, נובעת מהצורך לפצות על חסכים פיזיים. האפשרות של גישה נינוחה לחיים פשוט לא מקובלת עליו. הוא גם לא אדם שיסתפק בתפקיד מוגבל - היהירות שלו, הצורך בקידום עצמי והתחושה שהוא זכאי ליחס מיוחד, לא יאפשרו לו לעשות תפקידים קטנים. הניהול שלו מעורב מאוד, והוא מקשיב לשורה ארוכה של יועצים ופרשנים, על מנת לא להיות תלוי באף אחד מהם. הוא גם יחפש תשומת לב מסובביו, כדי לחזק את ההערכה העצמית הלא יציבה שלו."

 

 

כתרגיל מעניין ומלמד, אתם יכולים לנסות לאבחן בעצמכם למי מהפוליטיקאים בישראל יש אישיות נרקיסיסטית...

 

הערה:

נושא זה הוא אחד הנושאים שנלמדים בקורס ללימוד "פסיכוזות" לפי הרפואה הגרמנית החדשה.

 

 

.........................................................................................................................

 

  

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.